פיצוי כספי בגין עיכוב בטיסה ליעד הסופי

הנתבעת טענה להגנתה כי העיכוב בטיסת התובעים נבע מארוע חרום שאירע מסיבות שאינן בשליטתה ולכן אין מקום לחייבה בפצוי התובעים.

(ב) מפעיל טיסה או מארגן שהציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי כאמור בסעיף קטן (א)(2), והנוסע קיבל הצעה זו, רשאי להפחית במחצית את סכום הפצוי הכספי שהנוסע זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), ובילבד שהאיחור במועד הנחיתה ביעד הסופי של הנוסע לעומת המועד המקורי לנחיתה באותו יעד הוא כמפורט להלן: (1) עד שעתיים — אם הטיסה היא במרחק שאינו עולה על 2,000 ק"מ; (2) עד שלוש שעות — אם הטיסה היא במרחק שאינו עולה על 4,500 ק"מ; (3) עד ארבע שעות — אם הטיסה היא במרחק העולה על 4,500 ק"מ. .

...

לתמיכת טענותיהם הגישו התובעים צילום של כבאי במטוס, מכתב ומייל שנשלחו לשירות הלקוחות של הנתבעת על ידי אחד הנוסעים אשר נאלץ בסופו של דבר להגיש כנגדה תביעה גם כן ואישור בדבר הזמנת מלון באמסטרדם ליום 14.8.18 תמורת 90 יורו.

זאת ועוד, גם מפרוטוקול הדיון בתביעה הנוספת שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בעקבות אותו ארוע, עולה שהתובעים טענו כי "הכריזו במפורש שהיתה טעות אנוש. מילאו יותר מדי שמן במנות של האוכל ומשם מקור העשן" ונציג הנתבעת השיב לכך באמרו: "מישהו ציין נשפך, קרה מה שקרה, מבחינתנו מדובר בתקלה". מפני כל אלה ולאחר ששוכנעתי כי מדובר במקרה שיש להתייחס אליו כאל "טיסה שבוטלה", בהעדר מחלוקת על כך שהנתבעת סיפקה לתובעים כרטיסי טיסה חלופיים ובהתחשב בסיבה שהובילה לחזרת המטוס על עקבותיו – שלדעתי אינה עולה כדי ארוע המזכה את הנתבעת בפטור מפיצוי הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, החלטתי לקבל את התביעה.

עם זאת, לא שוכנעתי כי יש מקום לחיוב הנתבעת ששלום פיצויים לדוגמא, הגם שלטעמי היה עליה להיות קשובה יותר לפנייתם ולחסוך מהם את ההליך המשפטי בו נאלצו לנקוט כדי לקבל את הפיצוי המגיע להם על פי חוק.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.

אשר לטיסת ההמשך, טענה הנתבעת כי פעלה כפי שכל מוביל אוירי סביר היה פועל באותן הנסיבות: הסדירה טיסה חלופית עד ליעד הסופי המתוכנן במועד המוקדם שהתאפשר; בטיסת ההמשך החלופית לא היו מקומות פנויים במחלקת עסקים, והדבר נימסר לנוסעים מבעוד מועד; הסדירה שהות בבית מלון עד מועד הטיסה החלופית; העניקה שוברי ארוחות; העניקה לכל אחד מהנוסעים שובר פיצוי אלקטרוני על סך 300 דולר ארה"ב. נטען כי הואיל והעיכוב בהמראת הטיסה הראשונה נגרם עקב נסיבות בלתי צפויות או מתוכננות שאינן בשליטת המוביל האוירי, יהיה זה נכון וצודק לפטור את הנתבעת מכל אחריות בגין הנזקים הנטענים שנבעו או נגרמו מחמת אותו עיכוב שמקורו בנסיבות שהוכרו בדין כ"כוח עליון".

סעיף 9 (ב) לחוק שירותי תעופה קובע: "החליט מפעיל טיסה או מארגן על העברת נוסע למחלקה ברמה נמוכה מזו הנקובה בכרטיס הטיסה שהונפק לו, ישלם לנוסע פיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה, כאמור בתוספת השנייה, בסכום שיחושב כשיעור ממחיר כרטיס הטיסה ששילם הנוסע ואם הטיסה כוללת חניית ביניים - בסכום השווה למחיר ששולם בעד כרטיס הטיסה כשהוא מוכפל ביחס שבין מרחק הטיסה שבה הועבר הנוסע למחלקה ברמה נמוכה יותר כאמור ובין מרחק הטיסה הכולל; ...". (הדגש אינו במקור – א.כ.).

...

המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים פיצוי בסך 1,000 ₪ בגין עגמת נפש.

בסיכומו של דבר, המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים סך של 4,305 ₪ (כפוף לצירוף קבלה חתומה בנוגע לשכ"ט).

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער והערעור מתקבל ברובו.

בתמצית, נטען כי אירופלוט פועלת בהתאם לדין ומעניקה פיצוי כספי לנוסעים הזכאים לכך לפי חוק שירותי תעופה; וכי בכל מקרה לא ניתן לבסס טענות בדבר מדיניות גורפת מצידה רק בהסתמך על עניינה הפרטי של באר.

(4) דוח המסכם את מספר הנוסעים שהחמיצו טיסת המשך והגיעו ליעדם הסופי באיחור העולה על 8 שעות – וזאת בשל עיכוב במקטע הראשון של הטיסה.

הינה כי כן, שני סוגי המסמכים הללו כרוכים זה בזה בכל האמור בהוכחת קיומה של קבוצה; אלא שלדברי אירופלוט אין בידה לספק נתונים לגבי פניות של נוסעים לקבלת פיצוי בשל עיכוב ובטול טיסות, דבר המעורר תהייה כשלעצמו, ועל יסוד האמור דחה בית המשפט המחוזי את דרישת גילויו של דוח הפניות – והתיר את גילויים של דוחות נתוני הטיסות בלבד.

...

בעניין זה נקבע כי "בשלב זה אין סיבה לחשוש שמא האמור בתצהיר (מטעם אירופלוט-ע'ב') אינו נכון. ברי כי המשיבה (אירופלוט-ע'ב') אינה נדרשת בשלב זה של גילוי מסמכים לייצר מידע שאינו קיים והמסקנה המתחייבת מכך היא כי אין לאפשר את הגילוי המבוקש בסעיף זה." לבסוף נדחתה דרישת הגילוי ביחס לדוח הפניות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה מצד באר.

בנסיבות אלה, אין לשעות לטענתה של אירופלוט שלפיה דוחות נתוני הטיסות אינם רלוונטיים: דוחות אלה אמנם יכלו לשרת את באר טוב יותר במסגרת הדיון בבקשת האישור אילו היה נלווה להם דוח הפניות; ואולם משעה שאירופלוט היא שמתנגדת מטעמיה למסירת דוח הפניות, אין מקום לקבוע כי דוחות נתוני הטיסות אינם רלוונטיים בשלב זה. טרם סיום יצוין עוד, כי לא שוכנעתי שגילוי הדוחות יטיל על אירופלוט נטל בלתי סביר.

סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

לטענת הנתבעת עיכובי הטיסות ארעו בנסיבות שלא בשליטתה ועל כן היא זכאית להנות מהחריג הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, לפיו נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפצוי כספי אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו- לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות". בהתאם להוראות החוק, הנטל להוכחת התקיימות החריג מוטל על כתפי הנתבעת ובעניינינו הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה.

כאמור לעיל, טיסת החזור בוטלה עם החלטת התובעים שלא להמשיך ליעד הסופי, ועל כן ובהתאם להוראת סעיף 6(א) לחוק קיימת זכאות לפצוי אחד בהתאם לסכומים הקבועים בתוספת הראשונה.

אשר על כן על הנתבעת לפצות את התובעים כדלקמן: · בגין עיכוב הטיסה בארוע הראשון (אשר עלה על שמונה שעות) פיצוי בסך של 2,050 ₪ לכל אחד מהתובעים 1 ו-2 (בהתאם לתוספת הראשונה לחוק).

...

זאת אם מצא בית המשפט כי ביודעין לא ניתנו ההטבות לנוסע, והכל תוך התחשבות, בין היתר, בשיקולים של אכיפת החוק והרתעה, מימוש זכויות, קיומה של הפרה חוזרת, חומרת ההפרה ונסיבותיה והשווי הכספי של העסקה נשוא ההפרה.

אשר על כן יש מקום לקביעת פיצוי לדוגמא גם בגין אירוע זה ובנסיבות המקרה אני סבור שהפיצוי הנכון הוא בסכום של 1,000 ₪ לתובעים 1 ו-2.

לאור כל האמור קובע כי הנתבעת תשלם לתובעים סכום של 16,116 ₪.

לטענת התובעים, הם זכאים לפיצויים על פי סעיף 6 לחוק בגין "ביטול טיסה", מאחר שלטענתם לנוכח העיכוב בטיסה במקטע הראשון, מנתב"ג לסן פרנסיסקו, החמיצו את טיסת ההמשך המקורית ותחת זאת הנתבעת הנפיקה להם כרטיסי טיסה בטיסת המשך חלופית שהמריאה באיחור של 25 שעות ממועד טיסת ההמשך המקורית.

(ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי היתקיים אחד מאלה: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות; (2) הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות; (3) הטיסה בוטלה כדי להמנע מחילול שבת או חג. (ו) מפעיל טיסה או מארגן המודיע לנוסע על טיסה שבוטלה יציג לפניו חלופות להגעה ליעד הסופי.

(1) מפעיל טיסה או מארגן – (א) לא נתן הטבות לנוסע שסרב להטיסו, בנגוד להוראות סעיף 5; (ב) לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה, בנגוד להוראות סעיף 6; (ג) לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו המריאה באיחור, בנגוד להוראות סעיף 7; (ד) לא נתן הטבות לנוסע שמועד ההמראה של טיסתו הוקדם, בנגוד להוראות סעיף 8; (ה) לא נתן פיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה כאמור בתוספת השנייה, לנוסע שהועבר למחלקה ברמה נמוכה יותר מזו הנקובה בכרטיס הטיסה שלו, בנגוד להוראות סעיף 9(ב); .

...

יתירה מזאת, אני מקבל את טענתו של התובע כי אף לאחר שהגיעו באיחור לסן פרנסיסקו ולאחר שכבר הבינו כי החמיצו את טיסת ההמשך המקורית וכי טיסת ההמשך החלופית היא רק ביום למחרת, הרי שגם שם לא חיכה להם אף נציג של הנתבעת שימסור להם את שוברי המלון, ונדרשו להם עוד 5 שעות של התרוצצויות כדי סוף סוף לקבל את שובר המלון הדרכים "המיוחל". דבר שהעמיק עוד יותר את עגמת הנפש שממילא חוו השניים.

לכן, בהתחשב בכל הנקודות האלה שאני סבור כי אכן יצרו והעמיקו את עגמת הנפש בקרב התובעים, אני מחייב את הנתבעת לפצות את כל אחד מהתובעים בסך של 5,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לכל אחד מתובעים סך של 19,622 ₪, תוך 30 יום מהיום כאשר סכום זה יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.