מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי דיירים בגין חסימת נוף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בנוסף נטען כי הנתבע בצע עבודות בנייה במרפסת הסלון שגרמו לחסימת הנוף והקטנת המרפסת.
טוענת התובעת כי הנתבע גבה ממנה דמי שכירות ביתר בגין חודש וחצי לאחר פינוי המושכר בסך 8,850 ₪ המגיעים לה. בנוסף היא עותרת לפצוי בגין הליקויים בדירה בסך של 50,499 ₪ נוכח פגיעה בהנאתה ממנה ופצוי לדיור בבית מלון למשך יומיים עקב הצפה בדירה בסך של 1,126 ₪.
...
לאור קביעותיי לפיהן ההסכם בוטל כדין, נדחית תביעתו של הנתבע לסעד כספי מחמת הביטול ותוצאותיו.
בהיעדר חוות דעת של מומחה , מהנדס או שמאי מטעם הנתבע על עלות תיקון הנזקים כמו גם קבלות על הוצאות הנתבע לביצוע תיקונים נדחית תביעתו.
בנוסף ישלם הנתבע לתובעת הוצאות לשכר טרחת עו"ד בסך של 7,000 ש"ח. עותק יישלח לצדדים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נטען כי לכך יש להוסיף כי ירידה בערך נכסים סמוכים אינה נגרמת בשל חסימתו של נוף לים, אלא בשל חסימת נוף אף אם אינו נוף ים, הצללה, פגיעה באור, אויר וכיוצ"ב. נטען כי השאלה האם בסופו של הפרויקט תהיה פגיעה במקרקעין סמוכים או תהיה עילת תביעה שמקורה בפרויקט תתברר בפני הגוף המוסמך – ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה, בתי המשפט וכיוצ"ב. ועדת הערר אינה מוסמכת לקבוע בכל מקרה בו נדונה בפניה בקשה להיתר קביעות שהנן בסמכותה של ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה, דהיינו, האם קיים צפי לירידת ערך בפרויקט.
נטען כי גם אם נקבל את טענת המתנגדים כי יישום הוראות תמ"א 38, ובעניינינו אישור הזכויות הנוספות ושינוי כללי המרווחים עליהם החליטה ועדת הערר בהתאם לסמכותה, מביאים להגדלה משמעותית במימדי המבנה, הן לגובה והן בצדדים, וגם אם נסכים כי הגדלה זו עלולה להביא לפגיעה מסוימת בדיירי הבניינים הסמוכים, בין אם בשל הסתר נופי ובין אם בשל צימצום המרווחים בין הבניינים, הרי שאין בכל אלה כדי לגרוע מסבירות החלטת ועדת הערר.
...
על כן, סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת הערר.
סיכום: בסיכומו של דבר ומהטעמים שפורטו אני קובע כי ועדת הערר שקלה בהחלטתה את השיקולים הרלוונטיים וביצעה את האיזונים הדרושים כאשר קבעה כי בנסיבות העניין, ולאור השינוי שהוכנס בתוכנית, אין מקום לדרוש כתב שיפוי כתנאי לאישור התוכנית.
העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

באשר לטענות התובעים לחסימת אויר ונוף, לא מצאתי כי התובעים הוכיחו כי הצבת מחיצת הבד או הצמחייה על ידי הנתבעות הקימה לתובעים זכות לפצוי בגין חסימת אויר ונוף.
(2) פיצוי בגין חריגות בנייה בבית הנתבעות טענות התובעות במישור זה מתייחסות להוצאת חול ויצירת חלל בקומת הקרקע של בית הנתבעות ולהצבת מחיצה או קיר בבית הנתבעות, אשר אפשרה פיצול הנכס לשתי יחידות דיור, דבר שיש בו כדי להעמיס על השמוש בנכס ולהפחית, לטענת התובעים, משווי הנכס שלהם.
...
סיכומו של דבר, טענת התובעים לפיצוי בגין תשלום איזון לא הוכחה, וטוב היה לולא הועלתה כלל על ידיהם.
טענות התובעים לירידת ערך המקרקעין או לזכות לקבל תשלומי איזון לא הוכחו והן נדחות.
סיכומו של דבר התביעה נגד הנתבעות 1-2 מתקבלת בחלקה, התביעה נגד הנתבעות 3-4 נדחית.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בכלל אלו, העובדה שהשמאי לא לקח בחשבון אלמנטים משביחים, כפי שגם לא הפחית את שומתו לנוכח העובדה, שחלק ניכר מדירות המגורים שבבניינים הקיימים במקרקעין, תפוסות על ידי דיירים מוגנים; השמאי התייחס לפגיעות שלגביהן כבר נקבע כי אין הן מהוות פגיעה, כגון טענת האלקטרומגנטיות; השמאי לא היתייחס לתסקירי ההשפעה על הסביבה, שקבעו על יסוד בדיקה אובייקטיבית כי לא תהיינה כל השפעות סביבתיות על הנכסים בסביבה, ומכאן שהשומה מדברת על חששות סובייקטיביים בלבד, שאינם יכולים להוות תשתית לתביעת פיצויים; השמאי הניח כי ניתן לבנות מגדל בן 33 קומות ולאחר מכן קבע כי שיעור הפגיעה במגדל הוא של 10.5 מיליון דולר.
בנסיבות אלה, המסקנה המתחייבת היא כי לא הוכחה, ולו לכאורה, כל פגיעה במקרקעין של המערערים בגין חסימת הנוף והאור.
...
כל הערותיה וקביעותיה של ועדת הערר באו להראות כי חוות הדעת שהוצגה אינה עומדת באמות המידה הנדרשות על פי הפסיקה, וכפי שראינו לעיל עמדתי היא כי מסקנה זו היא בלתי נמנעת.
סוף דבר, הערעור נדחה.
המערערים ישלמו למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 100,000 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בכלל אלו, העובדה שהשמאי לא לקח בחשבון אלמנטים משביחים, כפי שגם לא הפחית את שומתו לנוכח העובדה, שחלק ניכר מדירות המגורים שבבניינים הקיימים במקרקעין, תפוסות על ידי דיירים מוגנים; השמאי היתייחס לפגיעות שלגביהן כבר נקבע כי אין הן מהוות פגיעה, כגון טענת האלקטרומגנטיות; השמאי לא היתייחס לתסקירי ההשפעה על הסביבה, שקבעו על יסוד בדיקה אובייקטיבית כי לא תהיינה כל השפעות סביבתיות על הנכסים בסביבה, ומכאן שהשומה מדברת על חששות סובייקטיביים בלבד, שאינם יכולים להוות תשתית לתביעת פיצויים; השמאי הניח כי ניתן לבנות מגדל בן 33 קומות ולאחר מכן קבע כי שיעור הפגיעה במגדל הוא של 10.5 מיליון דולר.
בנסיבות אלה, המסקנה המתחייבת היא כי לא הוכחה, ולו לכאורה, כל פגיעה במקרקעין של המערערים בגין חסימת הנוף והאור.
...
כל הערותיה וקביעותיה של ועדת הערר באו להראות כי חוות הדעת שהוצגה אינה עומדת באמות המידה הנדרשות על פי הפסיקה, וכפי שראינו לעיל עמדתי היא כי מסקנה זו היא בלתי נמנעת.
סוף דבר, הערעור נדחה.
המערערים ישלמו למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 100,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו