מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי בשחרור בערבון

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

המתלונן פנה לספר כדי לברר האם כך ארע, והספר אישר את הגרסה ואמר למתלונן כי הנאשם 2 שוחרר בערבון.
לטענת המשיבה, ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר בעבירות המיוחסות לו, וזאת על רקע שלוש הודעותיו של המתלונן במישטרה אשר במסגרתן גולל את השתלשלות האירועים המתוארים בכתב האישום וכי שילם כספים לעורר היות שפחד ממנו והפעיל עליו לחץ; הודעותיו של הקבלן כי העורר אילץ אותו לעשות איתו יד אחת ולסחוט את המתלונן; הודעתו של הספר לפיה הוא מצטרף לדברי המתלונן כי העורר הונה את המתלונן באשר לתקרית שהתרחשה כביכול בבית לחם ואיים עליו שאם המתלונן יפנה למישטרה הוא ישרוף את המספרה שלו ויהרוג אותו ואת המתלונן; הודעתו של מאיר לפיה הבין מהספר כי הוא פחד מהמערער ומהנאשם 2 וכי המתלונן שילם לאחרונים מתוך פחד; הקלטות שערך המתלונן של שיחותיו עם הקבלן בהן נשמעה דרישתו של הקבלן לפצוי; בדיקת מכשיר הטלפון הנייד של הקבלן אשר העלתה כי כל המספרים של הנפשות הפועלות בפרשה זו מצויים בזכרונו; המחאה של המתלונן לפקודת העורר על סך 5,000 ש"ח מיום 6.3.2009.
...
מקובלת עליי עמדת המשיבה לפיה בשלב בו הכירו העורר והמתלונן, האחרון לא נזקק לשירותיו של שומר ראש.
לפיכך, סבור אני כי משקילת וניתוח תשתית הראיות לעת הזו, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו של העורר וכי לא ניתן לתת אמון בהכחשתו הכללית של העורר.
אשר על כן דין הערר להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד יש להפנות להחלטות שניתנו בבתי משפט המחוזיים ואשר לא מצאו להחיל את הוראות תקנה 371(א) ובהסתמך על האמור בעיניין חיר (ראו לדוגמא ת"א (י-ם) 40582-02-15 פרש קיטשן (2012) בע"מ נ' הנדלניסט יעוץ, ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ ואח' (2.7.15), וכך גם בת"א (חי') 4891-07-11 אזולאי נ' נדאף (12.3.14) נקבע כי יש לערוך התאמה בעת שמדובר על שיחרור ערבון או חילוטו אשר הופקד במסגרת עיכוב ביצוע).
לאור האמור, סבורני כי יש לראות במטרה של קביעת ערבון במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע כנועד לאפשר גבייה מהירה של פיצוי בגין נזקים שנגרמו למי שאליו מופנה הצוו ותוך "...קביעת בטוחה הולמת, שיהיה בה כדי להעניק הגנה ראויה לצד שעשוי להפגע ממתן הסעד הזמני..." וכדברי השופט עמית ברע"א 1925/16 שרביט נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (24.4.16).
...
סבורני כי בבחינת האמור דומה כי עצם הנטען הן על ידי העירייה והן על ידי הארדרוק בדבר השימוש שנעשה בקירות ואשר הפסקת השימוש תגרום לנזקים ולהעדר אפשרות לעמוד בהתחייבויות, תומך למעשה בעמדת אלפא.
משכך סבורני כי אין מקום להורות על חילוט העירבון שהפקידה העירייה.
אשר על כן, אני מורה למזכירות להעביר מתוך העירבון שהפקידה המשיבה 1 במסגרת עיכוב הביצוע, סך של 75,000 ₪ למבקשת ואילו יתרת העירבון תהא כפופה לצו העיקול הזמני.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יצוין כי ההליך הערעורי טרם הסתיים, אך בהחלטת ביניים שניתנה בו נדחתה בקשת התובע/המערער לעכב את ביצוע החלטתי הנ"ל. ביום 17.9.15 הוגשה הבקשה שבנידון מטעם התובע לשיחרור הערבות/עירבון.
(ב) חילוט הערבון אינו גורע מזכותו של מי שהעירבון חולט לטובתו להפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה במסגרת ההליך או בדרך של הגשת תובענה חדשה לפי כל דין, ובילבד שלא ישולם פיצוי יתר.
...
יצוין כי ההליך הערעורי טרם הסתיים, אך בהחלטת ביניים שניתנה בו נדחתה בקשת התובע/המערער לעכב את ביצוע החלטתי הנ"ל. ביום 17.9.15 הוגשה הבקשה שבנדון מטעם התובע לשחרור הערבות/ערבון.
בין היתר, מאחר שהצדדים כלל לא התייחסו לשאלת הסיווג במסמכיהם עד כה. סיכום בקשת התובע לשחרור ערבון/ערובה- נדחית, שכן המועד החוקי להגשת בקשת חילוט טרם חלף.
התובע ישלם לנתבע 1 הוצאות הליך זה בשיעור 1,500 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הרקע והנסיבות הצריכות לעניין: העובדות והנסיבות כפי שפורטו בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום, הן: המשיב מס' 1 (להלן: מר חיים) נהג משאית במקצועו, היה מבוטח בפוליסה מספר 516647/5 (להלן: הפוליסה הראשונה) אשר כללה כיסוי ביטוחי לפיצוי בגין נכות מתאונה, אובדן כושר עבודה ושחרור מתשלום פרמיות ביטוח אצל המבטחת-המשיבה מס' 2 (להלן: חב' כלל).
המזכירות תעכב בשלב זה החזרת הערבון עד ליום 15/5/12 או עד לקבלת הודעת בא-כוח המשיב-הכול לפי התאריך המוקדם מבין השניים-כי סכום ההוצאות שולם לו. לצורך השבת הערבון או העברתו, יש צורך במתן החלטה נוספת של בית משפט זה. המזכירות תמציא עותק לב"כ הצדדים ולתיק בית משפט השלום ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ב, 09/05/2012, בהעדר הצדדים.
...
דיון ומסקנות: לאחר שעיינתי עיון חוזר בבקשה שהוגשה בפניי ובתשובות שניתנו, ניתנת רשות ערעור, והבקשה תדון כערעור.
אשר על כן הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיב מס' 1, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה, וללא קשר לתוצאות ההליך העקרי, סכום כולל של 8,000 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשני כתבי הגנה נפרדים שהגישו הנתבעים 2 – 9 מחד והנתבע 1 מאידך, הגם שהראשונים מיוצגים אף הם על ידי הנתבע 1 אשר מיוצג על ידי עו"ד אהרוני ממשרדו, הכחישו הנתבעים את טענות התובעים וטענו בין היתר את הטענות הבאות: כי כל ההליכים הוגשו על ידם כדין, כי לא ניתן לתבוע אותם על עצם הגשת הליכים משפטיים, כי התביעה מוקדמת במובן זה שטרם הסתיימו ההליכים בפני המפקחת, כי התובעים השתהו וגררו רגליים בכל הקשור בהוצאת היתר הבנייה ואשמתם התורמת עולה כדי 100%, כי רק בחודש פברואר 2019 השלימו התובעים את התנאים לקבלת הכרה בבניית הבניין והשכרת הדירות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, כך שממילא לא נגרם כל נזק מצו המניעה שניתן, כי התובעים התרשלו במילוי תנאי ההיתר וחרף זאת קיבלו הארכת מועד לצורך כך, כי הנתבעים לא ביקשו צו מניעה תקופה ארוכה ועל כן לא נימנע מהתובעים לקבל ההיתר ולבנות על פיו, כי מאחר ושטח החלקה בפועל קטן ממה שרשום בלישכת הרישום (בפועל השטח של התובעים הוא 246.98 מ"ר ולא 259 מ"ר), הרי שהתובעים קיבלו זכויות בנייה על חשבון הנתבעים, כי הנתבע 1 מעולם לא ביקש להיות יזם ולא הציע עצמו ככזה, אלא רק פעל כבא כוח הנתבעים, כי לא היה כל ניגוד אינטרסים או פגם אחר בייצוג הנתבעים, כי בפגישות בחודש דצמבר 2018 בין התובע 1 לנתבע 1 ושאר הנתבעים, הגיעו הצדדים להסכמה לבצוע פרויקט משותף, אולם לאחר מכן חזרו בהם התובעים מכך ונודע לנתבעים שהתובעים פועלים למכור את זכויותיהם בחלקה, כי צו המניעה פקע ביום 6.3.19 ולא בחודש מאי כטענת התובעים, כי בחודש מאי 2019 פלשו התובעים גם לחלקה של רח' המעורר 1 וזאת במסגרת עבודות ההריסה ובנייה, כי התובעים ביקשו עיכוב שיחרור הערבון שניתן להבטחת מצו המניעה משהודיעו כי בכוונת להגיש תביעה כספית עד יום 14.7.19, אולם משלא עשו כן מושתקים הם מלתבוע, כי עבודות ההריסה סיכנו את מבנה הנתבעים וגמרו לו נזקים רבים ועוד טענות שאין צורך ומקום לפרטם כאן וכעת.
אוסיף כי גם לו הייתי מגיע למסקנה כי התובעים לא ידעו שהתביעה לא תצלח משטרם הוצא היתר, הרי בהנתן כי הם עצמם טוענים כי בסופו של דבר שולם שכר הטירחה המדובר בגין הסכם הפינוי בלבד, לא ברור על מה מבוססת הדרישה להשבת שכר זה. בכל הנוגע לפצוי הסטאטוטורי בסך של 100,000 ₪ עבור עוולה של גזל סוד מסחרי, גם כאן דין התביעה להדחות.
...
משמע - העיכוב של פרויקט הבנייה לא היה מוצדק בסופו של דבר ונעשה שלא כדין, גם אם ניתנו צווי מניעה זמניים.
סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית ברובה ומתקבלת בשוליה.
אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעים 25,000 ₪ ואת הנתבעים 2 – 9 ביחד ולחוד לשלם לתובעים 25,000 ₪, הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו