מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פיצוי בדין לשון הרע בדו"ח חקירה

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הוא שב ופנה לנתבעת כשהוא מפנה לדו"ח משרד חקירות שהנתבעת המציאה לידיו, ממנו עולה כי בהתייחס לנכס ברח' יפו 72 נתגלו פעולות זיוף.
מעבר לכך נטען כי לתובע לא נגרם כל נזק המצדיק מתן פיצוי ובודאי שאין לו עילה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
...
שכן, גם אם מדובר במסמכים מזויפים, אני סבור כי הנתבעת פעלה כראוי וכפי שמצופה ממנה.
גם הטענה לעוולת לשון הרע דינה להידחות.
דין התביעה אפוא, להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף עותרת התובעת לחיוב הנתבע (הבנק) בתשלום הסך של 70,808 ₪ כפצוי בגין עוולת לשון הרע.
הדו"ח לא כולל הכפשות או הוצאת לשון הרע דו"ח החקירה הפנימי לא כלל ההכפשות אותן שיערה התובעת שיופיעו בו. בדו"ח החקירה הפנימי שנשלח בדוא"ל על ידי החוקר הבכיר כלל לא נזכרה אמירה לפיה התובעת ניסתה לשנות את צורת חתימתה בעת הבדיקה.
...
בנוסף וכאמור בסעיף 9.2 לעיל אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
באשר להודעת צד שלישי – זו נדחית.
אני מחייב את הנתבעת, שולחת ההודעה בתשלום לצד שלישי של הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת המשיב, הנתונים הלא מדויקים אשר בדו"ח החקירה גרמו לו נזק רב. בכתב התביעה קמא טען המשיב לכמה וכמה עילות תביעה ודרש סעדים שונים, לרבות פיצוי נזיקי בגין כל הכספים שנאלץ המשיב לשלם לבנק, נזק בגין אי משיכת דיבידנדים, נזקים שנגרמו למשיב ולחברה עקב נקיטת ההליכים המשפטיים מטעם הבנק, פיצוי בגין עוגמת נפש, פיצוי מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, פיצוי בגין עוולת גזל או תרמית, פיצוי בגין פגיעה במוניטין ופצוי סטאטוטורי מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").
...
לכן, ובהמשך לאמור בתחילת פסק הדין והיות והמערער ביקש למשוך את הערעור - הערעור נדחה, בכפוף להבהרות מעלה.
באשר להוצאות המשפט – לא מצאתי להמליץ על השתת הוצאות לחובת המערער ולטובת המשיב, הגם שהערעור נדחה, וזאת נוכח העובדה שלמעשה בתום הדיון הממושך הסכים המערער לחזור בו מהערעור.
הערעור נדחה בכפוף להבהרות שבפסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

באשר לטענה כי הפירסום השלישי הוא חלק מהתכתבות בין הנתבע לעורך-דינו, וככזו חסויה וכזו שהגיע לידי התובע שלא כדין, ועל כן לא יכולה להוות משום פירסום אסור - בת"א (שלום ת"א) 65070-07 דב ארבל נ' יעקב רווח (נבו 07.07.2014) דן בית המשפט בשאלת פירסום לשון הרע בדו"ח חקירה פנימי, שלא נועד להיות מועבר לידי התובע שם ונועד לצרכים הפנימיים של הנתבעים שם, וקבע כי די בכך שהדו"ח נקרא על ידי עובדי הנתבעים שם על מנת להקים "פירסום" כמשמעו בחוק, וכי די בכך שהדו"ח "עשוי היה לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע" (ס' 5 לפסק הדין).
בתא"מ (שלום הרצ') 4374-11-19 גיל ניצן נ' עמוס גואטה (נבו 14.05.2022) ציין בית המשפט (כב' הש' א' ויצנבליט) כי ב-"קביעת שיעור הפצוי ניתן להיתחשב בשיקולים שונים, ביניהם חומרת הפגיעה בתובע, הנזק שניגרם לו, תפוצת הפירסום, היתנהלות הצדדים לרבות במהלך הדיון המשפטי, האם נהג הנתבע ברשלנות, קלות דעת או זדון, האם נקט הנתבע צעדים לצימצום תפוצת הפירסום ושיקולי הרתעה וחינוך ... לעניין זה ניתן לתת את הדעת לסכומי הפצוי שנפסקו בתביעות לשון הרע אחרות ... זאת הגם שמובן שכל מקרה ונסיבותיו." (ס' 14 – 15 לפסק הדין וההפניות שם).
...
לא שוכנעתי כי עלה בידי הנתבע להרים נטל זה. הפרסום הראשון התייחס, כאמור, לכך שהתובע הוא האחראי "להוצאתה" של מירי מביתה (דהיינו, לפירוק נישואיה עם הנתבע) ולאינטרס כלכלי גרידא בקשר עמה.
לאור המקובץ, יש לבחון את שאלת הסעדים ואת שאלת הפיצוי הראוי לתובע.
נוכח כל המקובץ, ובאיזון שבין האינטרסים והשיקולים שלעיל, אני מקבל את התביעה ביחס לשני הפרסומים הראשונים ודוחה אותה ביחס לשלישי, ומחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכן ע"א 466/86 שאהה נ' דרדריאן פ"ד ל"ט (4) 734, קבע כב' השופט ד. לוין כי: "המבחן שבאמצעותו יקבע הדין אם אכן דברים מסוימים שפרסם פלוני עלולים להוות לשון הרע כלפי אדם אלמוני, אינו מבחן סובייקטיבי, המבחן הוא אובייקטיבי במהותו, לאמור: לא קובע, מה חושב הנתבע המרגיש עצמו נפגע, אלא הקובע הוא כיצד עלולה החברה לקבל את הדברים שבאותו פירסום...
לגבי שאלה אחת – נמצא כי "אובחנו תגובות המאפיינות דוברי אמת". ולגבי שאלה שתיים – "אובחנה מגמה לאמירת אמת". אין לדעת מכתב התביעה (סעיף 5 ג' – ד') או מדו"ח הבדיקה של מכון "אמסל", (אין היתייחסות לכך בפרק 1 לדו"ח הנושא כותרת-"כללי" או בפרק 2 – "מהלך הבדיקה") אם נאמר למכון "אמסל" בטרם ערך את הבדיקה, כי אין מדובר בבדיקת פוליגראף ראשונה שנערכה לתובעת בגין אותו מקרה, וברור, וגם מר עוזרי אישר בחקירתו הנגדית, כי העובדה שנבדק נשאל במספר בדיקות פוליגראף באותו ענין יש בכדי להביא לשינוי תוצאה של בדיקת פוליגראף.
לענין אי הוכחת הנזק, ראה: ע"א 355/80 אנסמוב נ' מלון טירת בת שבע פ"ד לה (2) 800 בעמ' 809 שם נקבע: "…באותם מקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע התובע לעשות כן ומשנכשל בנטל זה לא יפסק לו פיצוי". (א.2) החזר הוצאות בדיקת פוליגראף במכון "אמסל": אינני סבורה, שמכון גזית הורביץ לא פעל באופן מקצועי.
...
(9.3) לסיכום ענין זה: לאור האמור לעיל, דין התביעה בעילת לשון הרע – להדחות.
אינני סבורה, כי מעשי הנתבעים או מי מהם היו מעשים לא סבירים; שנכנסים לגדר רשלנות ויש לדחות התביעה גם בעילה זו. עילת האשמת שווא: לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה ולפיה דווקא התובעת היא זו שסכלה את האפשרות להגיע לחקר האמת, בכך שיצאה מחדר ההלבשה לפני שהגיעה משטרה ולפני שנערכה בדיקה על גופה, ולא הנתבעים הם אלו שסיכלו את האפשרות להגיע לחקר האמת.
ב) הנזק הלא ממוני: משנדחו עילות התביעה הרי שאין זכאות לפצוי, ואין צורך להרחיב בעיניין זה. לסיכום: א) לאור האמור לעיל דין התביעה להדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו