בנוסף, טוענים התובעים כי לאחר הארוע האמור פנו בדרישה אל הנתבעת לקבלת הפצוי הכספי וזו דחתה את תביעתם ועל כן הם מבקשים לחייב את התובעת גם בפצוי לדוגמא בסך של 3,000 ₪ אשר יועבר לאירגון נכי צה"ל וכן, בפצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בסך של 1,000 ₪ לכל אחד מהם.
על פי הדו"ח, כאמור, התקבלה הודעה על תקלה טכנית במטוס בשעה 06:40 דבר שהוביל לעיכוב בעליית הנוסעים למטוס.
, או לקבל כרטיסים חלופיים, וביהמ"ש שם מעביר ביקורת על התנהלותן של חברות תעופה אשר אינן חושפות לפני הנוסע את האלטרנטיבות העומדות לבחירתו, וקובע כי יש לחייב בפצוי לדוגמא בשל התנהלותן של חברות התעופה ומפעילי הטיסה בעיניין זה. אין בין האמור שם ובין הזכות ל'פיצוי כספי' ולו דבר, ולא בכדי, שהרי זכות זו אינה עומדת למי שטיסתו התעכבה במשך זמן שהוא למטה מ-8 שעות מהמועד המקורי.
התובע טען כי הוא ורעייתו הגיעו אל המלון בשעה 00:30 בעקבות העיכוב האמור (אציין כי התובעת העידה כאן כי הגיעו רק בשעה 01:30 אל המלון), וכי בהתאמה הפסידו את האפשרות לנסוע ברכבת המהירה ממוסקבה לסנט פטרסבורג, דבר שהוביל בהתאמה לכך שהיה צורך להמתין לטיסת ביניים שהוזמנה בעקבות האיחור, וכל אלו הובילו לכך שהתובעים הפסידו את ההזדמנות לסיור בעיר פטרסבורג בהתאם לתוכנית המקורית ביום הטיסה והחמיצו את ארוחת הערב החמה בחדר האוכל של המלון.
...
משאין חולק כי הוצעו קפה ועוגה, ומדובר באיחור שנמשך לאורך שעות הבוקר, לא שוכנעתי בנסיבות המקרה כי שרותי הסיוע שניתנו, כפי שהוצגו ע"י התובעים (ובהנחה שאין ממש בטענה שהוצעה גם ארוחת בוקר כטענת הנתבעת), אינם עומדים בהוראות החוק.
משלא מצאתי אם כן כי הנתבעת הפרה את חובותיה עפ"י החוק, ממילא אני קובעת כי אין מקום לפסוק פיצוי לדוגמא בנסיבות העניין.
נדמה אם כן כי ניתן לקבוע שלתובעים אמנם נגרמה עוגמת נפש בעקבות התרשלותה האמורה של הנתבעת, ואני קובעת על כן כי על הנתבעת לפצות את התובעים בגין עוגמת נפש זו בלבד, ובשים לב למידת התרשלותה ולטענות התובעים בנוגע להחמצה שהיתה מנת חלקם בעקבות התרשלות זו בסך של 500 ₪ בלבד לטובת כל אחד מהם.
