פיצוי בגין שלילת זכות השימוע

אשר לתביעה לתשלום פיצוי בגין שלילת הזכאות לדמי אבטלה, בהתאם לפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה, על התובע פיצוי זה להראות כי פעל על מנת לממש את זכותו לקבל דמי אבטלה, לרבות התייצבות בשירות התעסוקה והגשת תביעה לדמי אבטלה.

התובע טען כי פיטוריו נעשו שלא כדין, אגב חופשת מחלה, תוך ניסיון לשלול את זכותו לתשלום הודעה מוקדמת; וכי ההודעה לביטוח לאומי אודות סיום עבודתו בוצעה בטרם נעשה הליך שימוע ובטרם מיצה התובע את זכויותיו.

...

התביעה לתשלום הפרשי דמי מחלה- נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, התנהלות בחוסר תום לב ופיטורים שלא כדין - נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין שלילת הזכות לדמי אבטלה- נדחית.

] תשלום פיצוי בגין אי עריכת שימוע, שלילת זכות הטיעון ופיטורים שלא כדין בסכום של 37,852 ₪ .

...

תביעות התובע לתשלום פיצויי פיטורים מלאים, הלנת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין עריכת שימוע ופיטורים שלא כדין ופיצוי לפי חוק איסור לשון הרע – נדחות.

תביעת הנתבעת לתשלום פיצוי בגין חסרים במלאי בסכום של 326,000 ₪, פיצויים עונשיים והוצאות הורדת הסרטונים והתמלול– נדחות.

התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 4,000 ₪ ושכ"ט עורך דין בסכום של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיו.

בגין תקופה זו תובע סך של 124,857 ₪ ברכיבים הבאים: פיצוי בגין שלילת זכות הטיעון- אי קיום שימוע (66 אש"ח), פיצוי בגין תלושים לא תקינים (5000 ₪), פיצוי בגין הפרת חוזה 38,394 ש"ח, הפרשות לקרן פנסיה ובגין אי ביצוע הפרשה לפנסיה (1375 ₪ בגין כ"א מהם), יום חופשה (423 ₪), הפרישי שכר (2290 ₪), פיצוי בגין עגמת נפש בשל היתנהגות קלוקלת והפרת חובה חקוקה (10 אש"ח).

...

לאחר ששמעתי את כלל טיעוני הצדדים ונוכח הראיות שלפני להלן הכרעתי: אף אני סבורה כנתבעת כי רוב רכיבי התביעה דינם להדחות ולהלן אתייחס אליהם.

(יוער כי למעשה מדובר ביום העבודה הראשון לאחר אותה שיחה שכן למחרת לא הגיע כלל לעבודה כשטען שאביו בבי"ח ולאחר מכן חל סוף השבוע) עוד מקובלת עלי טענת הנתבעת כי התנהלות התובע הן בהתכתבות האמורה והן באופן שבו הגיע למפגש אליו זומן, היתה מניפולטיבית ופרובוקטיבית ונועדה לסיים את יחסי העבודה באופן שישמש בסיס לטענות מושא הליך זה. כך, התובע אמנם אחז היטב בעמדתו בחקירתו הנגדית לפיה לא ביקש שיפטרו אותו ולא התפטר, אלא שהוא זה שהציע זאת בהתכתבות מה 4.11.20 כדלעיל והטענה כאילו מהשיחה לא עלתה כוונה לסיום העבודה (הדדית) אינה מתיישבת כלל עם השתלשלות ההתכתבויות.

בנסיבות אלה מוצאת אני כי יש לדחות את התביעה ברכיב זה. פיצוי בגין תלושים לא תקינים כאמור, התובע לא חזר בסכומיו על טענותיו בענין זה ודי בכך כדי לדחותן.

כאמור, לא שוכנענו כי הנתבעת השתלחה בתובע, אלא רק השיבה בנוסח שאינו קל, נוכח פרובוקציות שהוא עצמו יצר, לא שוכנענו כי היתה אלימות כלפיו ולהפך, מצאתי כי התובע הוא שנהג שלא כראוי כשסרב לדרישת הנתבעת להחזיר מפתחות הרכב.

כמו כן מוכנה אני להניח כי חובה היתה לנתבעת להבהיר לתובע בפרוטרוט כי עבודתו כוללת גם דברים נלווים לתפקידו העיקרי, מה שככל הנראה לא נעשה, אף ששוכנעתי בטענת הנתבעת כי מדובר בנוהג קיים אצלה וכי כל העובדים כולל הבכירים מהתובע, כפי שאין חולק- מבצעים עבודות הסעה וכיו"ב. עם זאת , לא שוכנעתי כי התובע התפטר דווקא כדי לעבוד בנתבעת, ולהפך , הוא בחר לעזוב את עבודתו הקודמת ובגין כך חיפש עבודה אחרת.

ואולם, גם אם אניח כי עצם השינוי מדרישות התפקיד כפי שהוגדרו מהווה טעם לפיצוי (וכאמור לא כך הוגדר בסכומיו), הרי שאופן התנהלותו שומט הקרקע מההצדקה לפיצוי בגין עגמת נפש, גם אם היה מקום לכך- הן כיוון שגילה דעתו בתחילת הדרך שמעדיף לסיים עבודתו ולא לבצע הסעות, והן נוכח ההתנהלות ב8.11.20 .אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית סוף דבר התובע זכאי לסך של 423 ₪ שישולמו בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כדין החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

האם הפיטורים בוצעו כדין לטענת התובעת משנפלו פגמים מהותיים בהליך פיטוריה, ולא היתקיים הליך שימוע כדין, בהיעדר ייצוג ולאור נסיבות פיטוריה באשמת שוא, זכאית היא לפצויי בגין שלילת זכות הטיעון בנוסף לפצוי בגין פיטוריה שלא כדין.

...

מעבר לכך שהטענות לפגיעה בעתיד תעסוקתי ופגיעה בחסכונות לא נתמכו באסמכתא כלשהי, נציין כי משקבלנו את טענת התובעת לגבי עילת הפיטורים, וקבענו כי בבסיס החלטת הפיטורים עמדה עילה לגיטימית, הרי שאנו סבורים כי אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזקים כלכליים שנגרמו לתובעת לטענתה בגין הפיטורים.

לפיכך, התביעה בגין רכיבי הפיצוי המפורטים בסעיף 84 לעיל נדחית.

סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין על הנתבעת לשחרר לתובע את הכספים הצבורים לזכותה בפוליסת ביטוח המנהלים/קרן הפנסיה, לרבות גמל עובד, גמל מעביד ופיצויים - ככל שאלו לא שוחררו לה. בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה (22.7.18) ועד יום התשלום בפועל: סך של 9,959 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים (לאחר שלילה של 50% מסך רכיב השלמת פיצויי פיטורים).

על רקע האמור התובע 1 דורש סך של 12,260 ₪ בגין שלילת זכות השימוע ופיטורים שלא כדין וכן פיצוי בסך של 6,130 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת בצרוף פצויי הלנת שכר.

...

לא נעלם מעיני כי היעדר הכללת ההיטל מהווה תמרור אזהרה שייתכן כי החוזה עלול להפוך להפסדי, ואולם בנסיבות העניין לא שוכנעתי שמדובר בראיה מכרעת לעניין אופיו כהפסדי.

עוד אין חולק כאן כי בהתעלם מהיטל עובידם זרים, התשלומים ששילמה עירית תל אביב כיסו את זכויות העובדים בתוספת רווח לקבלן באופן שלדידי בנסיבות דנן לא ניתן להסתפק בכך שהיטל עובדים זרים לא נכלל בתחשיב עלויות השכר כדי להצדיק יחוס אחריות למזמין השירות מכח היות החוזה "חוזה הפסד". לאור האמור לעיל התביעה כנגד העירייה נדחית.

סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע 1 את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: בגין דמי חגים - סך של 655.20 ₪.