מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי בגין קיצור תוחלת חיים עקב תאונת עבודה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פרופ' אהרון ברק, שנים רבות לפני הולדתה של הילכת "השנים האבודות", כתב כי: "לעתים גורם מעשה נזיקין, לו אחראי המזיק, לקיצור תוחלת חיי העבודה של הניזוק. לולא התאונה היה הניזוק צפוי לזרם הכנסות הנובע מניצול כושר הישתכרותו. כתוצאה מהתאונה, זרם זה ״פסק״, שכן הניזוק שוב לא יוכל לנצל את כושר הישתכרותו בשנות אי החיים. יזכה לפיצויים בגין אבדן ההישתכרות ב״שנים האבודות״? שאלה זו קשה ומעניינת. היא התעוררה בישראל בדרך-אגב לפני כשלושים שנה, והושארה בצריך עיון. לאחרונה חזרה והתעוררה השאלה בפני בתי המשפט המחוזיים, ונתגלו בה חילוקי דיעות. אותה שאלה עצמה התעוררה גם באנגליה, באוסטרליה, בקנדה, בדרום-אפריקה, בדנמרק, בשווייץ, בגרמניה ובארצות אחרות. היא נתעוררה מחדש גם בפני בית המשפט העליון בישראל". (אהרן ברק, הערכת הפיצויים בנזקי גוף: דין הנזיקין המצוי והרצוי, עיוני משפט ט', התשמ״ג, עמ' 259-260.
) בע"א 1432/03 ינון יצור ושיווק מוצרי מזון בע"מ נ' מאג'דה קרעאן, פ"ד נט(1) 345, עמ' 374, אשר עסק בתאונת עבודה שארעה במובלעת ישראלית באיזור, פסק השופט אליעזר ריבלין (בהסכמת השופטות מרים נאור ואסתר חיות), כי בררת הדין בנזיקין נקבעת לפי מקום ביצוע העוולה, אך במקרים חריגים יש לסטות מכך ולהחיל את דין הפורום.
...
לפיכך תשלם הנתבעת לתובעים סך של 174,203 ₪ בגין ראש נזק זה. במאמר מוסגר אציין שכללי היוון הנ"ל הם דרקוניים ופוגעים בזכויות הניזוקים, אך מה שלא הצלחתי לחולל, בכוחותיי הדלים, בקשר לניזוקים ישראליים עם ריבית היוון של 3% (ראו מאמרי "אחרי 40 שנות מדבר פסיקתי יש 'לחשב מסלול מחדש' - שימוש במקדמי היוון אנכרוניסטיים בתביעות נזיקין כפגיעה קשה בניזוקים" (2016); וכן פסק דיני ב(ת"א (ת"א) 15635-08-14 נ.ה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (10.8.2016), אשר לא התקבלו ע"י בית המשפט העליון בע"א 3751/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני (08.08.19)) למעלה מכוחותיי לנסות עם הניזוקים הפלסטינאיים.
סוף דבר  יסוד מוסד בעולמה של יהדות הוא רעיון בריאת האדם בצלם אלוקים (בראשית, א, כז).
משכך ולאור כל האמור לעיל התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.4%.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן- החוק), לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 10.6.1966, תושב ישראל, נכה צה"ל, בתאונת דרכים בגדרה של תאונת עבודה, אשר ארעה ביום 22.1.2015, בדרכו ממקום עבודתו לביתו (להלן- התאונה).
בנוסף, קבעה לתובע - קיצור תוחלת חיים בגין ארוע התאונה, בלבד, בשיעור של 17.5%, המהוים 14.4 שנים ובמילים אחרות: תוחלת חייו הצפויה של התובע אילמלא התאונה, לפי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, עמדה על 82.3 שנים וכעת, לאחר ארוע התאונה, ובעטיו, לבדו, הועמדה על כ- 67 שנים ו- 11 חודשים (ובמעוגל 68 שנים).
כדלקמן: פיצוי בגין אובדן קצבת גימלאי צה"ל בשנים האבודות בשיעור של 40%, בנסיבות בהן לגירסתו רעייתו תהא זכאית ל60% מהקיצבה לאחר פטירתו, ובנכוי ידת התובע, בסך הכל הפצוי 2,874 ש"ח לחודש; זאת, עם הגיעו לגיל 68, ולתקופה של 14.4 שנים, המגלמת את קיצור תוחלת חייו, לפי מקדם הוון כפול (0.6810*139.0058) בסך של 272,061 ש"ח. התובע אינו זכאי לפצוי בגין אובדן גמלת ניידות בשנים האבודות בהיותה תשלום עבור הוצאות נסיעתו בפועל עקב ובשל פגיעתו בארוע התאונה, במובחן מהכנסה הנובעת משכר או פנסיה.
...
בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי מצבו הרפואי של התובע מקים את זכותו לפיצוי בגין הוצאות מיזוג אוויר עודפות.
אשר על כן, שוכנעתי, להעמיד לרעייתו פיצוי עבור הטבת נזקיו של התובע בעבר שיש בהם לגלם את הפסדי השתכרותה באותה תקופה, בהתבסס על תלושי השכר כפי שהוצגו לפניי.
משכך, בשקלול הדברים, יש לפסוק לרעיית התובע פיצוי בגין אובדן הכנסתה בתקופה זו במיטיבת נזקו של התובע, ולפי תלושי השכר שהוצגו לפניי, בגין ההפרש בין השתכרותה עובר לתאונה ולאחריה, בסך של 1,186 ש"ח לחודש, לתקופה של 78 חודשים, ובסך הכל- 92,508 ש"ח ובתוספת 20% בגין זכויות סוציאליות בסך של 15,420 ש"ח- וביחד 111,009 ש"ח ובתוספת ריבית אמצע תקופה, בסך סופי של 116,672 ש"ח. במכלול האמור, הנני לפסוק לרעיית התובע פיצוי כמיטיבת נזקו בגין הפסדי שכר שנגרמו לה בשל הצורך לסייע לתובע במומו עקב התאונה, בסך של 157,952 ש"ח. סיכום לסיכום נזקיו של התובע, כדלקמן: הפסד השתכרות לעבר- 941,779 ש"ח. הפסד השתכרות לעתיד- 1,468,851 ש"ח. הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים- 511,606 ש"ח. הוצאות רפואיות- 70,000 ש"ח. עזרת הזולת לעתיד- 1,732,363 ש"ח. עזרת הזולת לעבר- 491,263 ש"ח. התאמת דיור- 550,000 ש"ח. הוצאות ניידות לעתיד- 457,377 ש"ח. הוצאות ניידות לעבר- 200,000 ש"ח. פיצוי בשנים האבודות- 272,061 ש"ח. הוצאות מוגברות של כביסה וייבוש- 30,000 ש"ח. הוצאות נופש מוגברות- 100,000 ש"ח. כאב וסבל- 185,925 ש"ח. סך-הכל: 7,011,225 ש"ח. מסכום זה יש לנכות את התשלומים התכופים ששולמו לתובע במרוצת ההליך המשפטי ובסך כולל של 190,000 ש"ח וכן את גמלאות המוסד לביטוח לאומי, אשר על פי חוות הדעת האקטוארית מטעם הנתבעת, בסיכומיה, שלא נסתרה, מגיע כדי סך של 4,598,571 ש"ח. אשר על כן, הנני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצויים, בגין נזקיו עקב התאונה, כפי שפורט לעיל, בסכום של 2,222,654 ש"ח. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לרעייתו, התובעת 2, פיצויים כמי שהטיבה את נזקו, בסכום של 157,952 ש"ח. סכום פסק הדין יישא ריבית והפרשי הצמדה, כחוק - ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

מבוא והצדדים להליך בפניי תביעת עיזבון המנוח, יליד 1989, שהוגשה על פי פקודת הנזיקין בגין תאונת עבודה שארעה למנוח ביום 10.9.09 שבעקבותיה, למרבה הצער, נפטר המנוח.
התובעות טוענות כי הנתבעת 1 אחראית לקרות התאונה, ומשכך מוטלת עליה החובה לפצותם בגין הנזקים שנגרמו בעקבותיה, שהועמדו על ידם על סך הקרוב לגדר סמכותו של בית המשפט.
לעמדת הנתבעת ניזקי התובעים הנם כדלקמן: כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים- 260,000 ₪; הפסד הישתכרות בעבר לפי שכר המינימום במשק במועד התאונה - 160,973 ₪; הפסד הישתכרות בעתיד - 514,758 ₪; הוצאות קבורה ולוויה- 5,000 ₪.
...
לעניין ההתיישנות - מקובלת עלי עמדתם של התובעים והנתבעת 1 כי חל בענייננו סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981, וכי מדובר בעילת תביעה עצמאית וישירה שקמה לתובעים רק עם מתן צו הפירוק כנגד הנתבעת 1 ביום 9.5.17.
מהמקובץ עולה כי התביעה נדחית ביחס לשתי הנתבעות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בית שאן נפסק כדקלמן:

התובע, יליד 1973, הגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).
התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה.
אילו בתי המשפט היו ממנים מומחה רפואי בתחום הרפואה הפנימית לבדיקת כל תובע שמגיש תביעה פי חוק הפיצויים, מאחר שהנו חולה סכרת ומעשן, היו בתי המשפט ממנים מומחים באחוז ניכר של התביעות, ואין לתת לכך יד. בתי המשפט כבר עמדו, שוב ושוב, על כך שמינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית לצורך הערכת תוחלת חייו של נפגע בתאונה, יעשה במשורה, במקרים בהם מניח המבקש תשתית ראייתית ורפואית המעידה שהנפגע סובל ממצב רפואי מסכן חיים, כגון מחלת סרטן או מחלה אחרת חשוכת מרפא, העתידה לגרום לקיצור ניכר בחיי הנפגע.
לצורך הכרעה בבקשה יש לבחון האם קיימת ראשית ראיה הדרושה לצורך מינוי מומחה מטעם בית המשפט: "לעניין מינוי מומחה רפואי להוכחת נושא רפואי הנוגע לנפגע החי, כבר פסק בית-המשפט כי אין מקום לדחות בקשה למינוי כזה, כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון (להלן – הלכת שיק [2]), מפי השופט אור). נראה כי העקרונות שנקבעו בהלכת שיק [2] יפים גם לבקשת נתבע המבקש להוכיח את הטענה, כי מקצת המיגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נושא התובענה" (רע"א 8796/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' בן אור בן יאיר ים (21.05.22)) ומן הכלל אל הפרט: לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים והמסמכים בתיק, מצאתי כי דין הבקשה להדחות, שכן לא עלה בידי הנתבעת מס' 2 להצביע על ראשית ראיה שיש בה להצדיק מינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית.
...
מנגד, טוען התובע, כי יש לדחות את הבקשה מכל וכל.
לצורך הכרעה בבקשה יש לבחון האם קיימת ראשית ראיה הדרושה לצורך מינוי מומחה מטעם בית המשפט: "לעניין מינוי מומחה רפואי להוכחת נושא רפואי הנוגע לנפגע החי, כבר פסק בית-המשפט כי אין מקום לדחות בקשה למינוי כזה, כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון (להלן – הילכת שיק [2]), מפי השופט אור). נראה כי העקרונות שנקבעו בהילכת שיק [2] יפים גם לבקשת נתבע המבקש להוכיח את הטענה, כי מקצת המגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נושא התובענה" (רע"א 8796/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' בן אור בן יאיר ים (21.05.22)) ומן הכלל אל הפרט: לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים והמסמכים בתיק, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, שכן לא עלה בידי הנתבעת מס' 2 להצביע על ראשית ראיה שיש בה להצדיק מינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית.
בנסיבות אלה, דין בקשת הנתבעת מס' 2 למינוי מומחה פנימאי, להידחות.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במענה לטענות התובעת טוענת הנתבעת כי כושר ניידותה של התובעת לא נפגע עקב התאונה ולכן לכל היותר יש מקום לפצותה בסכום גלובלי בסך של 2000 ₪.
לעניין זה יפים גם קביעותיו של בית המשפט העליון בעיניין ע"א 2801/96 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' אלברט יפרח ואח', פ"ד נה(1), 817) בנוגע לנפגע תאונת דרכים אשר הוכרה כתאונת עבודה : "... בצד הסטנדרטיזציה של דרך חישוב הנזק הלא ממוני על-פי חוק הפיצויים ותקנות הפיצויים, קיים עקרון נוסף הנוגע לפיצויים בגין נזק לא ממוני לנפגעי תאונות דרכים. עקרון זה, אשר מצא את ביטויו בסעיף 4(א)(3) לחוק הפיצויים, קובע שיעור מאקסימאלי לפצוי בפרט נזק זה. הסכום של 100,000 ל"י הנזכר בסעיף, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן, מהוה על-פי חוק הפיצויים את הסכום המאקסימאלי שניתן לקבל כפיצויים בגין נזק שאינו ממון (להלן – הסכום המאקסימאלי). כיום עומד הסכום על כ-123,000 ש"ח. אין בחוק הפיצויים או בתקנות הפיצויים הגדרה של נזק שאינו נזק ממון. לכאורה, כל מה שאינו נזק של ממון נכלל בו. מכל מקום, מקובל ומוסכם, שפרט לכאב ולסבל נכללים בו אובדן הנאת החיים וקיצור תוחלת חיים, אשר בודאי אינם נזק ממוני..." .
...
התובעת מציינת במענה לטענה זו כי התביעה נדחית משום ששיעור הנכות הרפואית שאותה קבעה הוועדה, אשר הינו כמעט זהה לזה של מומחי ביהמ"ש, נמוך מהאחוז המינימאלי הנדרש לצורך קבלת הקצבה מטעם המל"ל כאשר לכך יש להוסיף את העובדה שגם תביעתה למתן שירותים מיוחדים נדחתה על ידי המל"ל. מאחר ואין מדובר בתאונת עבודה הרי שהתובעת כלל אינה נדרשת למצות זכויותיה במל"ל ואין מקום לניכוי רעיוני בהתאם להוראת סעיף על פי סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשל"ה - 1995 ולאור פסיקת בית המשפט העליון בעניין רע"א 8322/07 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ מיום 7.7.11 שלפיה אין לחייב ניזוק לפנות למיצוי זכויותיו במל"ל ענף נכות כללית מאחר והפתרון לכך מצוי בידי המל"ל בזקיפת הסכומים (ראה : א (שלום ת"א) 40975-08-13‏ ‏ מ. ט נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ מיום 21.5.2019.
סוף דבר : התובעת זכאית לסכומים הבאים : הפסדי השתכרות לעבר – 322,613 ₪ הפסדי השתכרות לעתיד – 993,439 ₪ כאב וסבל – 96,038 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי כספי בסך של 1,646,596 ₪ כאשר לסכום זה תתווסף אגרת משפט וכן גם שכ"ט עו"ד בסך של 13% מהסכום שנפסק בצירוף מע"מ כחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו