לפניי תביעה, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן- החוק), לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 10.6.1966, תושב ישראל, נכה צה"ל, בתאונת דרכים בגדרה של תאונת עבודה, אשר ארעה ביום 22.1.2015, בדרכו ממקום עבודתו לביתו (להלן- התאונה).
בנוסף, קבעה לתובע - קיצור תוחלת חיים בגין ארוע התאונה, בלבד, בשיעור של 17.5%, המהוים 14.4 שנים ובמילים אחרות: תוחלת חייו הצפויה של התובע אילמלא התאונה, לפי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, עמדה על 82.3 שנים וכעת, לאחר ארוע התאונה, ובעטיו, לבדו, הועמדה על כ- 67 שנים ו- 11 חודשים (ובמעוגל 68 שנים).
כדלקמן: פיצוי בגין אובדן קצבת גימלאי צה"ל בשנים האבודות בשיעור של 40%, בנסיבות בהן לגירסתו רעייתו תהא זכאית ל60% מהקיצבה לאחר פטירתו, ובנכוי ידת התובע, בסך הכל הפצוי 2,874 ש"ח לחודש; זאת, עם הגיעו לגיל 68, ולתקופה של 14.4 שנים, המגלמת את קיצור תוחלת חייו, לפי מקדם הוון כפול (0.6810*139.0058) בסך של 272,061 ש"ח.
התובע אינו זכאי לפצוי בגין אובדן גמלת ניידות בשנים האבודות בהיותה תשלום עבור הוצאות נסיעתו בפועל עקב ובשל פגיעתו בארוע התאונה, במובחן מהכנסה הנובעת משכר או פנסיה.
...
בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי מצבו הרפואי של התובע מקים את זכותו לפיצוי בגין הוצאות מיזוג אוויר עודפות.
אשר על כן, שוכנעתי, להעמיד לרעייתו פיצוי עבור הטבת נזקיו של התובע בעבר שיש בהם לגלם את הפסדי השתכרותה באותה תקופה, בהתבסס על תלושי השכר כפי שהוצגו לפניי.
משכך, בשקלול הדברים, יש לפסוק לרעיית התובע פיצוי בגין אובדן הכנסתה בתקופה זו במיטיבת נזקו של התובע, ולפי תלושי השכר שהוצגו לפניי, בגין ההפרש בין השתכרותה עובר לתאונה ולאחריה, בסך של 1,186 ש"ח לחודש, לתקופה של 78 חודשים, ובסך הכל- 92,508 ש"ח ובתוספת 20% בגין זכויות סוציאליות בסך של 15,420 ש"ח- וביחד 111,009 ש"ח ובתוספת ריבית אמצע תקופה, בסך סופי של 116,672 ש"ח.
במכלול האמור, הנני לפסוק לרעיית התובע פיצוי כמיטיבת נזקו בגין הפסדי שכר שנגרמו לה בשל הצורך לסייע לתובע במומו עקב התאונה, בסך של 157,952 ש"ח.
סיכום
לסיכום נזקיו של התובע, כדלקמן:
הפסד השתכרות לעבר- 941,779 ש"ח.
הפסד השתכרות לעתיד- 1,468,851 ש"ח.
הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים- 511,606 ש"ח.
הוצאות רפואיות- 70,000 ש"ח.
עזרת הזולת לעתיד- 1,732,363 ש"ח.
עזרת הזולת לעבר- 491,263 ש"ח.
התאמת דיור- 550,000 ש"ח.
הוצאות ניידות לעתיד- 457,377 ש"ח.
הוצאות ניידות לעבר- 200,000 ש"ח.
פיצוי בשנים האבודות- 272,061 ש"ח.
הוצאות מוגברות של כביסה וייבוש- 30,000 ש"ח.
הוצאות נופש מוגברות- 100,000 ש"ח.
כאב וסבל- 185,925 ש"ח.
סך-הכל: 7,011,225 ש"ח.
מסכום זה יש לנכות את התשלומים התכופים ששולמו לתובע במרוצת ההליך המשפטי ובסך כולל של 190,000 ש"ח וכן את גמלאות המוסד לביטוח לאומי, אשר על פי חוות הדעת האקטוארית מטעם הנתבעת, בסיכומיה, שלא נסתרה, מגיע כדי סך של 4,598,571 ש"ח.
אשר על כן, הנני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצויים, בגין נזקיו עקב התאונה, כפי שפורט לעיל, בסכום של 2,222,654 ש"ח. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לרעייתו, התובעת 2, פיצויים כמי שהטיבה את נזקו, בסכום של 157,952 ש"ח.
סכום פסק הדין יישא ריבית והפרשי הצמדה, כחוק - ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
