פיצוי בגין קיצור נסיעה לחו"ל עקב ביטול טיסה

כן יצוין כי בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות אני מאשר את פסק דינו של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות העירעור כנגד פסק דין זה. פסק דינו של בימ"ש קמא: המבקשים הגישו תביעה קטנה לפצוי בגין ביטול הזמנת טיסה עקב פטירת קרובת מישפחה של המבקשים.

באשר לטענת המבקש בסיכומים כי הביטוח שהוצע הוא ביטוח בריאות קבע בימ"ש קמא כי מן המפורסמות הוא שביטוחי הבריאות לנוסעים כוללים גם ביטוח ביטול או קיצור נסיעה, בין היתר עקב פטירת קרוב מישפחה.

כן נטען כי פטירת המנוחה מהוה סיכול בנגוד לקביעת בימ"ש קמא, במקום בו במקום לנסוע לחו"ל המשפחה ישבה שבעה.

...

כן יצוין כי בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות אני מאשר את פסק דינו של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות הערעור כנגד פסק דין זה. פסק דינו של בימ"ש קמא: המבקשים הגישו תביעה קטנה לפיצוי בגין ביטול הזמנת טיסה עקב פטירת קרובת משפחה של המבקשים.

באשר לטיעון בדבר עשיית עושר ולא במשפט לפיו המשיבה מכרה את כרטיסי הטיסה של המבקשים לאחרים ובכך התעשרה שלא כדין על חשבונם, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא כי המבקשים לא הוכיחו טענה זו. משלא הוכחה הטענה כי הכרטיסים נמכרו לאחרים, דין הטענה בדבר עשיית עושר ולא במשפט להידחות ואין מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא לעניין זה. בסיכומו של דבר, לאור המפורט לעיל, לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור על פסק הדין של בימ"ש קמא, זאת בפרט לאור העובדה שמדובר בפסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות שלא נפל בו פגם מהותי הדורש התערבות או מתן רשות ערעור.

נעיר, בטרם סיום, כי הגם שדין הערעור להדחות בהעדר עילת התערבות בפסק דינו של בית משפט קמא מעוררת התנהלות המשיבים תהיה בכל הנוגע להתחשבותו של ספק השירות בנסיבות אישיות של לקוחותיו.

מבלי לגרוע מההערה לעיל, ומכל הטעמים שפורטו, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

(כך למשל נדונה תביעה עקב אי ניצול חבילת טיול מאורגן שלא יצאה אל הפועל עקב מבצע צוק איתן, רת"ק 65768-06-15 השטיח המעופף בע"מ נ' יוסף (20.10.15); ת"ק 22887-12-14 יוסף נ' איסתא ישראל בע"מ (16.6.15); זכוי נוסעים בעלות השהות בבתי המלון באנטליה משך שהותם המוארכת בשל ביטול טיסה עקב מבצע צוק איתן (שירותי סיוע מסוג שהייה בבית מלון ומזון) ת"ק 45457-12-16 ח'יר נ' קשרי תעופה בע"מ (25.4.17); ת"ק 23154-11-15 אבא נסאר נ' קשרי תעופה בע"מ (30.5.16)); זכאות לפצוי בגין קיצור חופשה בחו"ל עקב מבצע צוק איתן בנגוד לרצון הנוסע והשבתו לאלתר בטיסת חרום ראו רת"ק 35583-09-15 השטיח המעופף בע"מ נ' גזאל (4.2.16) לעומת ת"ק 48566-02-15 חרב נ' איסתא ישראל בע"מ (9.8.15); ת"ק 53591-01-15 גזאל נ' השטיח המעופף בע"מ (21.7.15); ת"ק 18270-11-14 שיראי נ' ג'ט אייר פלאי (10.2.15)).

...

בשים לב לכך, שנתור פעלה במקרה הנדון בשני כובעים, כמארגנת וכסיטונאית שירותי תיירות, היא תחוב יחד עם המארגן הנוסף -השטיח המעופף- ואונור, מפעילת הטיסה, בגין הפרת החובה הנ"ל. לסיכום פרק האחריות והחלוקה - לאור כל המקובץ לעיל, על יסוד הנתונים העובדתיים שהובאו בתיק דנן והמסקנות הנגזרות מנתונים אלה שפורטו בהרחבה דלעיל, לרבות האמור לעניין התנהלות הנתבעים והצד השלישי, אשר בשליטתם מצוי מלוא המידע הרלוונטי; בהינתן החיוב של מארגן ומפעיל הטיסה (כאשר בעניין מארגן ייתכנו מספר מארגנים לטיסה מסוימת), ובשים לכלל החובות המוטלות עפ"י החוק שהופרו ע"י הנתבעים, אני מוצאת לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בפיצוי התובעים שנקבע.

אשר לחלוקה הפנימית ביניהם, לאור הקביעה בדבר חלקו הנמוך יחסית של הנתבע 1; בהתחשב הקביעה כי הנתבעת 2 פעלה בנסיבות המקרה דנן ביותר מכובע אחד (מארגנת טיסה ונותנת שירותי תיירות); בהינתן זהות הנתבעת 3 כמפעילת טיסה, כהגדרת החוק, על כל החובות הכרוכות בכך, אני קובעת כי חלוקת האחריות בין הנתבעים 1-3 תהא באופן הבא: 10%, 60% ו- 30%, בהתאמה.

סוף דבר אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי.

עוד טען, שרכש פוליסת ביטוח מאת הנתבעת כולל הרחבות, אשר מטרתה הייתה להבטיח כסוי בטוחי ובכלל זה פיצוי בקרות ארועי תאונה מן הסוג שניגרם לו. עוד טען, שרכש כסוי מורחב לארועי תאונה מסוג ספורט אתגרי שכולל רכיבה על אופנוע ובמסגרת פוליסת הביטוח רכש כסוי מורחב בגין ביטול וקיצור נסיעה.

התביעה לתשלום תגמול בגין קיצור נסיעה כאמור לעיל, התובע ביקש בכתב התביעה לחייב הנתבעת לשלם לו תגמול על פי הרחבת פוליסת ביטוח נסיעה לחו"ל לעניין קיצור נסיעה לחו"ל. הנתבעת השיבה בכתב ההגנה שהתובע לא קיבל פיצוי עבור קיצור נסיעה משום שכלל לא הגיש תביעה בעיניין זה וכי טענה זו עלתה לראשונה בכתב התביעה.

זאת, משום שאין די בכך שהמבוטח טוען שהוא נאלץ לקצר נסיעתו כדי לזכות אותו בתגמול, אלא עליו להציג חסרון הכיס שניגרם לו כגון תשלום נוסף למלון, או לחברת התעופה בגין קיצור השהות בחו"ל. התובע לא צרף לדרישה המקוונת מיסמך המתעד חסרון כיס.

...

לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש דוחה גם הטענה בעניין זה. התביעה לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש כאמור לעיל, התובע ביקש בכתב התביעה לחייב הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין עוגמת נפש.

אילו ביהמ"ש היה קובע שהנתבעת דחתה שלא כדין התביעה, יתכן שהיה מקום לפסוק עוגמת נפש, אך זה לא המקרה כאן ולכן ביהמ"ש דוחה גם התביעה בענייו זה. ביהמ"ש דוחה התביעה לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש דוחה התביעה על כל רכיביה.

סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה ומחייב התובע לשלם לנתבעת שכ"ט בא כוחה בסך של 15,000 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

התובעים תבעו איפוא את הפצוי האמור, המורכב מעלות השייט, עלות חיבור לאינטרנט במהלך השייט, עלות הטיסות, עלות שלושה לילות במלון בשטוקהולם ושלושה לילות במלון בקופנהגן, עלות הטיסה בחזרה ולילה נוסף במלון.

הנתבעת טענה כי התובע לא עמד בתנאים הנקובים בפוליסה לגבי "הרחבה לשיפוי הוצאות מיוחדות עקב מגפת הקורונה", שכן לטענתה אין מדובר ב"ביטול נסיעה", או בהוצאות עקב סגר בחו"ל, או בהארכת שהות עקב המגפה, או בהוצאות אישפוז בחו"ל או בפצוי בגין בידוד בחו"ל. התובע העלה שלל טענות מן הגורן ומן היקב באשר לחיובה של הנתבעת לפצותו.

בתקופת מגפת הקורונה אכן היו לא מעט נזקים צפויים כגון ביטול נסיעה לחו"ל עקב הידבקות בנגיף, סגר במדינה מסויימת בחו"ל, הכרח להאריך שהות בחו"ל עקב המגפה, אישפוז או בידוד בחו"ל. הנתבעת ביטחה את כל אחד מהסיכונים הצפויים הללו, והפוליסה קיבלה ובצדק את אישור הגורמים המוסמכים.

סעיף ספציפי גובר על סעיף כללי התובע טען, ובצדק, כי סעיף ספציפי גובר תמיד על סעיף כללי, ולכן לטענתו, הפרק הנוגע להרחבות קורונה, גובר על הפרק הכללי המגדיר פיצוי בגין קיצור נסיעה או ביטולה.

...

בנסיבות אלה, אני דוחה את הטיעון המקדמי בדבר ביטול הסעיף מחמת היותו מקפח.

סיכומו של דבר אכן, טענותיו של התובע שובות את הלב.

עם זאת, מבחינה לשונית הדין עם הנתבעת ואין מנוס מדחיית התביעה.

התובעת טוענת, כי ביום 22.11.22, רכשה התובעת מהנתבעת 2, ביטוח בפוליסה הכוללת פיצוי במקרה של ביטול הנופש וקיצור זמן הנסיעה.

התובעת טוענת כי ביום 4.12.22 ולאחר שציינה בפני הרופא כי היא עתידה לצאת לחופשה, ציין בפניה הרופא כי אסור לה לטוס לחו"ל עקב הבעיה הבריאותית שהיא סובלת ממנה.

משכך, המקרה אינו מזכה בכל פיצוי, בגין ביטול הנסיעה.

הבסיס למתן פיצוי בגין עוגמת נפש, סבל ואי נוחות מקורו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין"(ראה ע"א 348/79 - חנג דמן נ' יצחק מיכאלי ו-2 אח', פ"ד לה).

...

ואולם בהינתן שהתובעת ציינה כי הסכום מקסימלי לפיצוי יעמוד על סך של 11,838 ₪, כך אני מורה.

כמו כן תשלם הנתבעת 2 לתובעים סך של 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש, וכן סך של 1,500 ₪ הוצאות משפט.

סכומים אלה ישולמו תוך 20 יום ממסירת פסק דין זה. אני סבור שיש ממש בדרישת התובעים לפיצוי עקב עוגמת נפש.