להלן הסוגיות שהביאוני לתוצאה זו.
אי צירוף תצהיר התומך לתמיכה בטענותיו כקבוע בתקנות
התובע, הגיש תביעתו בהליך שהנו סדר דין מהיר, וזאת בהתאם לפרק ט"ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות").
ודוק, כאשר התובע יכל להציג נתונים מדויקים באשר לסכום הנזק ולא עושה כן, לא יוכל לזכות בפיצויים בגין הנזק [ר' נא ע"א 9656/05 שוורץ נ רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (פורסם במאגרים)].
נהג המחפרון העיד בסוגיה זו:
במענה לשאלת הפתוחה שנשאל "כיצד ארעה התאונה" השיב:
"אני הייתי בדרך לעבודה על הבאגר עם גלגלים, יש שתי רגליים שמייצבות, אני מעלה אותם שאני נוסע. יצאתי מרמזור לכיוון ואגי ג'וז, היה רכב חונה מצד ימין, לא תמיד יש רכבים במקום, בדרך כלל אין רכבים, היא חנתה, הפעם היה רכב והיה חושך. הגעתי ליד הרכב, לא היה כ"כ מרחק, היה צמוד הבאגר גדול, יש את הרגל, אני לא שמתי לב אליה, יש בום שחסם, הזרוע של הכף, שמעתי בום עצרתי. ירדתי וראיתי שפגעתי ברכב, הזזתי אותו קצת, במקום שתקשרתי לבעל הבית שלי ואחרי רבע שעה הוא בא. בא עז והלכתי לעבודה. אני דברתי איתו ואמרתי לו שאני יביא לך את הבעל בית שלי והמשכתי לעבודה. חשבתי שאולי הם חברים, אבא של עז והתובע". (ר' עמודים 18 ו-19 לפרוטקול הדיון).
...
במענה לשאלה כיצד חושבו חלקי החילוף השיב: "לפי נסיון, שוק". כאשר נשאל לפי מה נקבעו החלפים, חליפי חדש או משומש השיב: "מעורב".
לשאלה מה זה מעורב השיב: "תחליפי ומשומש זה כמעט אותו דבר".
כאשר ביקש ב"כ הנתבעת לברר שוב את גרסתו ונשאל על בסיס מה מחשב את המחיר, הלה השיב: "אני מעודכן".
כמו כן טען כי הוא מחשב את העלות שכן הוא "לוקח מידע", "מסתובב בין המוסכים". כאשר נשאל האם ביכולתו להציג אסמכתא התומכת בעמדתו לפיה שווי חלקי חילוף משומשים ותחליפיים הינו זהה, השיב "יכול להיות".
יוצא איפוא כי התובע הגיש כראיה מרכזית להוכחת נזקו חוות דעת אשר עורכה לא תיאר מהם מוקדי הנזק כתוצאה מהתאונה או לכל הפחות באלו חלקים מצויות הפגיעות ברכב, לא הפריד בין מוקדי הנזק, לא הסביר כיצד חישב את שווי הרכב ומדוע הגיע למסקנה כי מדובר ברכב שיש להשביתו.
ככל שהמערערת רצתה לשכנע את בית המשפט על פי סברות כלשהן בחוות הדעת, היה עליה להביא חוות דעת המעלה סברות אלה, ומסבירה כיצד הגיע המומחה למסקנה זו. אין המערערת רשאית להמתין עד שהמומחה יישאל בחקירה נגדית איך הגיע למסקנה זו, אלא על המומחה להסביר בחוות דעתו כיצד הגיע למסקנה זו.
כאמור במקרה זה, חוות הדעת חסרה פרטים חיוניים והכרחיים ואף לא כללה את הפרטים הנדרשים, ובשל כל האמור אינני מקבלה בפרט נוכח תשובות המומחה בחקירתו אשר אף חיזקו את עננת חוסר הבהירות העולה בפני המעיין בה.
העדר המצאת מסמכים רלוונטיים
אם לא די בכל האמור , כפי שפורט מעלה, התובע על אף מספר הזדמנויות, לא המציא מסכים רלוונטיים אשר הנתבעת עמדה על קבלתם כבסיס לחיובה בפיצוי התובע.
בהתאם לתוצאה אליה הגעתי מורה כי התובע ישלם לחברת הביטוח, הוצאות שכ"ט בסך של 1,800 ₪.