פיצוי בגין פירוק מחפרון באגר

להלן הסוגיות שהביאוני לתוצאה זו. אי צירוף תצהיר התומך לתמיכה בטענותיו כקבוע בתקנות התובע, הגיש תביעתו בהליך שהנו סדר דין מהיר, וזאת בהתאם לפרק ט"ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות").

ודוק, כאשר התובע יכל להציג נתונים מדויקים באשר לסכום הנזק ולא עושה כן, לא יוכל לזכות בפיצויים בגין הנזק [ר' נא ע"א 9656/05 שוורץ נ רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (פורסם במאגרים)].

נהג המחפרון העיד בסוגיה זו: במענה לשאלת הפתוחה שנשאל "כיצד ארעה התאונה" השיב: "אני הייתי בדרך לעבודה על הבאגר עם גלגלים, יש שתי רגליים שמייצבות, אני מעלה אותם שאני נוסע. יצאתי מרמזור לכיוון ואגי ג'וז, היה רכב חונה מצד ימין, לא תמיד יש רכבים במקום, בדרך כלל אין רכבים, היא חנתה, הפעם היה רכב והיה חושך. הגעתי ליד הרכב, לא היה כ"כ מרחק, היה צמוד הבאגר גדול, יש את הרגל, אני לא שמתי לב אליה, יש בום שחסם, הזרוע של הכף, שמעתי בום עצרתי. ירדתי וראיתי שפגעתי ברכב, הזזתי אותו קצת, במקום שתקשרתי לבעל הבית שלי ואחרי רבע שעה הוא בא. בא עז והלכתי לעבודה. אני דברתי איתו ואמרתי לו שאני יביא לך את הבעל בית שלי והמשכתי לעבודה. חשבתי שאולי הם חברים, אבא של עז והתובע". (ר' עמודים 18 ו-19 לפרוטקול הדיון).

...

במענה לשאלה כיצד חושבו חלקי החילוף השיב: "לפי נסיון, שוק". כאשר נשאל לפי מה נקבעו החלפים, חליפי חדש או משומש השיב: "מעורב". לשאלה מה זה מעורב השיב: "תחליפי ומשומש זה כמעט אותו דבר". כאשר ביקש ב"כ הנתבעת לברר שוב את גרסתו ונשאל על בסיס מה מחשב את המחיר, הלה השיב: "אני מעודכן". כמו כן טען כי הוא מחשב את העלות שכן הוא "לוקח מידע", "מסתובב בין המוסכים". כאשר נשאל האם ביכולתו להציג אסמכתא התומכת בעמדתו לפיה שווי חלקי חילוף משומשים ותחליפיים הינו זהה, השיב "יכול להיות". יוצא איפוא כי התובע הגיש כראיה מרכזית להוכחת נזקו חוות דעת אשר עורכה לא תיאר מהם מוקדי הנזק כתוצאה מהתאונה או לכל הפחות באלו חלקים מצויות הפגיעות ברכב, לא הפריד בין מוקדי הנזק, לא הסביר כיצד חישב את שווי הרכב ומדוע הגיע למסקנה כי מדובר ברכב שיש להשביתו.

ככל שהמערערת רצתה לשכנע את בית המשפט על פי סברות כלשהן בחוות הדעת, היה עליה להביא חוות דעת המעלה סברות אלה, ומסבירה כיצד הגיע המומחה למסקנה זו. אין המערערת רשאית להמתין עד שהמומחה יישאל בחקירה נגדית איך הגיע למסקנה זו, אלא על המומחה להסביר בחוות דעתו כיצד הגיע למסקנה זו. כאמור במקרה זה, חוות הדעת חסרה פרטים חיוניים והכרחיים ואף לא כללה את הפרטים הנדרשים, ובשל כל האמור אינני מקבלה בפרט נוכח תשובות המומחה בחקירתו אשר אף חיזקו את עננת חוסר הבהירות העולה בפני המעיין בה. העדר המצאת מסמכים רלוונטיים אם לא די בכל האמור , כפי שפורט מעלה, התובע על אף מספר הזדמנויות, לא המציא מסכים רלוונטיים אשר הנתבעת עמדה על קבלתם כבסיס לחיובה בפיצוי התובע.

בהתאם לתוצאה אליה הגעתי מורה כי התובע ישלם לחברת הביטוח, הוצאות שכ"ט בסך של 1,800 ₪.

לפני תביעת פיצויים בגין נזק גוף שניגרם לתובעת מפגיעת סלע שהידרדר מכף של מחפרון שבבעלות הנתבעת 1, במהלך ביצוע עבודה באמצעות המחפרון.

התובעת טוענת, מנגד, כי אין להטיל עליה אשם תורם, שכן אין לה ידע בכל הנוגע לפירוק מסלעות ולסיכונים הנובעים מהעברת סלעים באמצעות מחפרון.

...

אלא שטענה זו בדבר עמידה על ספסל הועלתה לראשונה בחקירתה הנגדית, בעוד שבתצהיר העדות הראשית של התובעת נאמר כי היא עמדה על "חגורת בטון בגובה עשרות בודדות של סנטימטרים" (סעיף 6 לתצהיר), ואין לקבל את גרסתה בעניין זה. נוכח המקובץ, סבורני כי יש מקום להטיל אשם תורם על התובעת, אותו אני מעמידה על 25%.

אשר על כן התביעה מתקבלת.

כן ישלמו הנתבעות לתובעת עלות חוו"ד המומחה מטעמה, חלקה בשכר המומחה מטעם בית המשפט ועלות אגרת בית המשפט, כשסכומים אלה משוערכים להיום, ושכ"ט עו"ד בסך 18,000 ש"ח (כולל מע"מ).

עוד עולה, גם מתדפיסי תיכתובת ווטספ בין התובע לבין השוטר הקהילתי כי הנתבע מסר לשוטר (עבור התובע) מספר רכב (של הרכב הפוגע) אשר שייך למחפרון (JCB) אשר לא עבד בחצר (אולם התובע איתר באיזור) ואף ברור כי בשל גודלו כלל אין לו אפשרות להגיע לשם.

בצרוף לפרשת שאלת זהות מפעיל המיני באגר בפועל בעת הפגיעה כמו גם עניין הפניית התובע למספר רכב בלתי רלבאנטי עולה כי הגנות הנתבע 2 אינן מתקבלות וטענותיו העובדתיות לוקות באי מהימנות.

שומת התובע שומת הנתבעת הערות מחסן 5,982 4,000 דק למחסן 1,538 אין תיקון מוט מתלה חצוני אין 100 לא ברור צילינדר 226 200 חלון הזזה 812 אין הובלה והתקנה 1,111 אין פירוק והובלת המחסן הקיים 450 אין תיקון משטח הבטון 250 200 סך הכל מבנה 10,369 4,300 ראה להלן קרש גיהוץ 120 100 לא מאושר מחמת חובת הקטנת הנזק אופניים שהחלידו 400 500 2 מזרונים 500 500 מזוזה 250 200 מדובר בפריט זול פלטה לשבת 150 150 לא מאושר מחמת חובת הקטנת הנזק תיקון 2 ארונות 400 אין מע"מ 2,072 מאושר בהתאמה שומת המבנה לשיטת הנתבעת מיתעלמת הן מכלל עלויות הרכבת והשבחת המבנה לשם השבת המצב לקדמותו (חלון, צילינדר, ריצפה) וכן מעלויות סילוק המחסן ההרוס והקמת המבנה החדש.

אין סיבה שלא לחייב בפצוי באופן שיושב לתובע גם רכיב המע"מ בגין כלל נזקיו.

...

עוד אציין כי מקובלת עליי עדותה של אשת התובע לפיה היחסים עם הפועלים היו תקינים ביותר וכללו הגשת קפה ומיני מאפה - כך שטענת יראתם של הפועלים מהתובע נשללת אף מהיבט זה. נוכח מחוייבותה הישירה של הנתבעת כלפי התובע לביצוע עבודות כמו גם התנהלותה של הנתבעת מול התובע עובר להדיינות המשפטית אינני מוצא לפטור את הנתבעת מחבות בגין הפגיעה.

אין בידי לקבל איזה מהשומות כפי שהיא.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעים 3-2 (יחד ולחוד) לשלם לתובע את הסכומים הבאים: · 12,366 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 10.11.2016 ועד התשלום בפועל; · 1,560 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 24.4.2017 ועד התשלום בפועל; · 2,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

לטענת התובעת, העיכובים האמורים מזכים אותה בתשלום בגין התייקרות של עלויות הפרויקט (בסך של כמיליון ₪), וכן תשלום בגין הארכת תקופת העבודה בסך של 117,500 ₪; · תשלומים בגין ימי בטלה של באגרים, מחפרונים ופועלים, שהיו באתר אך לא נוצלו בשל עיכובים שונים, וזאת בסך מיצטבר של כ- 350,000 ₪; · הפרש בסך של כ- 460,000 ₪ (לפני מע"מ), שהוחסר מחשבון חלקי מס' 12; · תשלומים עבור עבודות שבוצעו אך לא שולמו בפועל, לרבות עבודות חפירה זהירה; 17 ימי עבודה של מודדים; ביצוע חציות והגבהת שוחות; חציבת פתחים; פירוק אספלט; ביצוע בטון אספלט; והנמכת אבני שפה ואבן גן. לטענת הנתבעת, אין יריבות בינה לבין התובעת, שכן היא שימשה אך כצנור בין התובעת לבין משרד הכלכלה לצורך העברת כספים, כאשר לא מוטלות עליה חובות תשלום, מעבר לאלה המוטלות על משרד הכלכלה, עבורו ובשמו היא פעלה, ומשכך אין גם בידי התובעת עילה כנגדה.

החברה המפקחת עברה על החשבון, וביום 17.9.08 אישרה סך מיצטבר של 3,859,083 ₪ (לפני מע"מ), כאשר החברה המפקחת לא התייחסה באישור הנידון לסוגיית ההתייקרות, כמו גם לטענת התובעת בעיניין דמי הבטלה ובעניין פיצוי בגין הארכת זמן ביצוע החוזה.

...

לאור האמור אני מורה כדלקמן: א. התביעה נדחית, וכך גם ההודעה כנגד הצדדים השלישיים.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪.

הנתבעת תשלם לכל אחד מהצדדים השלישיים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ (ובסך הכל 30,000 ₪ לשלושתם יחד).

פסק דין בפניי תביעה כספית על סך 402,221 ₪ לפצוי התובעת בגין נזק שניגרם לכלי עבודה הנדסי מסוג בובקאט ומקרצפת, שסופקו על ידי התובעת לנתבעת מספר 1, לאחר שהכלים הורדו לבור באמצעות באגר השייך לנתבעת מספר 2, אשר הופעל על ידי הנתבע מספר 3, ולא באמצעות מנוף.

רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים ביום 2.8.2015 הזמינה חברת אסיק תשתיות בע"מ (להלן: "הנתבעת 1"), אשר שימשה כקבלן ראשי בפרויקט מט"ש עירון, עבודת מחפרון מסוג בובקאט ומקרצפת מחברת סמי מוראד בע"מ (להלן: "התובעת").

בזמן ההרמה של הבובקאט התפרקה השרשרת והבובקט נפל והתרסק עם המקרצפת שהייתה קשורה בו. כתוצאה מכך, הבובקאט והמקרצפת נזוקו.

בהתאם לחוות דעת השמאי, מר שניידרמן, התובעת עתרה לפצוי בגין נזקים ישירים לפי הפרוט: עבור הבובקאט נזק ישיר בהתאם לחוות הדעת = 108,904.52 ₪.

...

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת מספר 1 לשלם לתובעת הוצאות משפט בגין הסכום היחסי (בהתאם לסכום שנפסק) של האגרה ששולמה (בסך 1,240 ₪), עלות חוות דעת שמאי (בסך 1700 ₪) ועלות שכר עדים (בסך 1,532 ₪).

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,800 ₪.

בשים לב לדחיית התביעה כנגד הנתבעת מספר 2, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת מספר 2 הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.