פיצוי בגין פיטורים אסורים לאחר שירות מילואים

לפניי ערעור על פי סעיף 23 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט - 1949 (להלן: "החוק"), על החלטת ועדת התעסוקה על חיילים משוחררים במשרד הבטחון מיום 22/10/2013 (להלן – "ההחלטה" ו-"הועדה" בהתאמה), לפיה על המערערת ועל המשיבה 2 לשלם בחלקים לא שוים פיצוי למשיב 1 (להלן: "המשיב") בגין פיטוריו בשל שרותו במילואים.

לאור זאת יבחן בית הדין את טענות הצדדים בעירעור זה. האיסור על פיטורים בשל שירות מילואים סעיף 41א לחוק קובע את האיסור לפטר עובד בקשר לשירות המילואים אליו נקרא: "(א1) לא יפטר בעל מיפעל עובד בשל שרותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שרותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים.

יוצא מהוראות החוק כי האיסור על פיטורי עובד חל בשני מעגלים: המעגל הרחב אוסר קשר סיבתי בין שירות המילואים לפיטורים; המעגל הצר אוסר באופן מוחלט פיטורים ללא היתר הועדה בתקופת זמן מוגדרת – בזמן השרות עצמו ו-30 יום לאחר סיום השרות באם השרות נמשך מעבר ליומיים רצופים (ע"ע 346/07 מדינת ישראל, משרד הבטחון - תנה תעשיות בע"מ (3.01.2007)).

...

בנוסף, עולה מהודעת הערעור שמדובר בסכסוך שבין המערערת למשיבה 2, אשר המשיב אינו צד לו. עיקר טענות המשיבה 2 המשיבה 2 מצטרפת לטענות המערערת לעניין ביטול החלטת הוועדה, אולם לטענתה יש לדחות את הערעור בכל הנוגע לטענות לעניין החלוקה של תשלום הפיצוי למשיב, בין המערערת לבין המשיבה 2.

סוף דבר: לאור האמור לעיל - דין הערעור להתקבל.

ככל שנעשה רישום בפנקס משרד הביטחון, אני מורה על ביטולו.

המשיבים ישלמו למערער סך של 1,000 ₪ כל אחד כשכ"ט עו"ד. ניתן היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, (27 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

ביום חמישי, 19/5/2011, זומן התובע לשיחה עם מנכ"ל הנתבעת מר **** ("קפלינסקי") באמצעות מיסרון (הודעת SMS) בזו הלשון: "בוא למשרד". בהגיעו למשרדה של סמנכ"ל משאבי אנוש בנתבעת, גב' לימור סבן (להלן: "סבן") ובנוכחותו של קפלינסקי הודיע לו האחרון כי הוא מפוטר בשל היותו "עו"ד בינוני". התובע ההמום הזכיר לסבן וקפלינסקי כי אינם יכולים לפטרו ערב צאתו לשירות המילואים, אך נענה כי: "הענין נבדק ואין כל מניעה חוקית לפיטוריו". התובע דרש לקבל לידיו מכתב פיטורים, אלא שאז הציעו סבן וקפלינסקי לפטרו בתום 30 יום לאחר שישוב משירות המילואים.

בצר לו נאלץ התובע לפנות לנתבעת במכתבי דרישה ומשלא נענו דרישותיו עתר לסעדים הבאים: 50,000 ₪ בגין פיטורים עקב שרותו במילואים המהוה אפליה אסורה בנגוד לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 ("חוק השויון"); 106,080 ₪ (6 משכורות) בגין פיטורים ללא קיום שימוע; 106,080 ₪ בגין פיטורים שלא כדין; 50,000 ₪ בגין חוסר תו"ל בקיום הסכם ההעסקה, פגיעה באנטרס ההסתמכות של התובע ונזק תעסוקתי.

.) מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה: (1) קבלה לעבודה; (2) תנאי עבודה; (3) קידום בעבודה; (4) הכשרה או הישתלמות מקצועית; (5) פיטורים או פצויי פיטורים; (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

...

בכל הנוגע להתנהלות הנתבעת למול התובע בהליך פיטוריו איננו סבורים כי יש להעתר לתביעה.

משלא שוכנענו כי הנתבעת קיימה עמו החוזה בחוסר תו"ל – אין לנו אלא לדחות התביעה ברכיב זה. סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע סך של 30,000 ₪, סכום שישולם בתוך 30 יום בצירוף ה"ה וריבית כחוק מ-1.6.11 ועד לתשלום בפועל.

משמצאנו כי התביעה נופחה והפריזה בסכומיה [(ובטיעוניה); כולל עת "מצא" התובע להגיב בסיכומי תשובה והקפם; ומשמצא "לסבור" כעו"ד כי כל המסמכים שצרף לתצהיר הגילוי "רלוונטיים" להליך (ראה לדוגמה 10,11,13)] ולאור תוצאות ההליך – ישא כל צד בהוצאותיו.

השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים- במסגרת פסק דין זה, הכרעותינו דרושות בשאלות הבאות השנויות במחלוקת בין הצדדים: מה היו נסיבות סיום עבודת התובע, האם התובע פוטר מעבודתו או שמא יחסי העבודה הסתיימו בהסכמה? האם התובע זכאי לפצוי בשל פיטורים בהיעדר שימוע? האם התובע זכאי לפצוי בגין פיטורים במהלך התקופה המוגנת לאחר תום שירות מילואים פעיל? האם התובע זכאי לפצוי בגין פיטורים בלתי הוגנים? האם התובע זכאי לפצוי בגין עוגמת נפש? להלן נדון בכל אחת משאלות אלו.

סעיף 41 לחוק חיילים משוחררים קובע איסור על פיטורים בשל שירות מילואים, במהלך תקופת מילואים וכן בתקופה של שלושים ימים לאחר שירות מילואים פעיל העולה על יומיים רצופים - 41א.(א1)"לא יפטר בעל מיפעל עובד בשל שרותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שרותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים.

...

מאחר ובהתאם לס' 14 לחוק שוויון הזדמנויות: "לא יזדקק בית-הדין לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה". לעמדת הנתבעת, מאחר ועילת התביעה נולדה לשיטת התובע ביום 22.8.12 המועד בו נמסרה לתובע הודעת הפיטורים, בעוד התביעה הוגשה אך ביום 17.12.15, יש לדחות את תביעתו מחמת התיישנות.

אומנם, צודקת הנתבעת כי חלף זמן רב מאז נוצרה עילת התביעה ועד להגשת תביעת התובע אולם, לא מצאנו כי בנסיבות מקרה זה יש לדחות את תביעת התובע על הסף מחמת התיישנות, מאחר וניתן לראות כמועד בו נוצרה העילה את מועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים בפועל קרי ,ביום 22.12.12 וממועד זה ועד למועד הגשת התביעה לא חלפו 3 שנים כדרישת חוק שוויון הזדמנויות.

סוף דבר- לאור האמור לעיל – התביעה נדחית.

סעיף 129(א) לפקודת בתי הסוהר נוקט לשון: "תובענה הבאה להיתנגד". בתביעה המערער אינו מיתנגד לפיטוריו אלא תובע את הפיצויים המגיעים לו לפי חוק חיילים משוחררים וזאת בשל פיטורים בתקופה האסורה לאחר שירות מילואים פעיל.

...

בנסיבות אלה, ובשים לב להוראות חוק חיילים משוחררים ודברי ההסבר לתיקון סעיף 129 לפקודת בתי הסוהר – אנו סבורים כי במארג הנורמטיבי הקיים לא נמצא כלי קיבול המאפשר הכלת התכלית הנטענת.

אילו קושי מעשי זה היה מחויב בראי המארג הנורמטיבי (כפי שהיה בענין זליג ובן שאנן) לא היה מנוס מאימוצו, אולם במקרה דנן המארג הנורמטיבי – כפי שפרטנו לעיל – מוביל למסקנה שונה, ואותה אנו מאמצים.

סוף דבר – הערעור מתקבל, והתובענה הכספית תוחזר לדיון בוועדת התעסוקה, תוך שנרשמה הצהרת המערער – המצוטטת בסעיף 2 לעיל – כי ימחוק מתביעתו לוועדת התעסוקה את הסעד לביטול נוהל וכי זה יימחק ממנה.

ועדת התעסוקה (להלן:הועדה) דנה בתביעתו של המשיב לקבלת פיצויים בשל פיטוריו בתקופה האסורה לפיטורים בלא היתר, במהלך 30 יום לאחר שירות מילואים שביצע בין התאריכים 12.6.12 עד 16.6.12.

...

אולם, לו ועדת התעסוקה היתה מגיעה למסקנה כי פיטוריו של המשיב לא נעשו עקב שירות מילואים אזי הועדה היתה צריכה להתייחס לשאלה האם יש מקום בנסיבות הענין ליתן היתר רטרואקטיבי לפיטוריו.

ענינו של המשיב יוחזר אל ועדת התעסוקה מכח חוק חיילים משוחררים אשר תשוב ותתכנס ותיתן החלטה מנומקת בהקדם, תחילה בשאלה האם פיטוריו של המשיב היו בשל שירות המילואים וככל שהועדה תגיע למסקנה כי הפיטורים לא היו בשל שירות המילואים, תתייחס הועדה לבקשת המערערת לקבלת היתר רטרואקטיבי, תנמק האם יש מקום ליתן היתר כזה ותתייחס בשיקוליה לאותם ענינים שאוזכרו על ידי בית הדין הארצי בפסק הדין בענין תנה.

אני מורה על ביטול הרישום בפנקס משרד הביטחון, ככל שרישום זה נעשה בהתאם לסעיף 28 לחוק.