1) עניינה של התביעה הוא עתירה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים" או "החוק"), בעטיה של תאונת דרכים שארעה לתובעת ביום 27.1.2015 (להלן: "התאונה").
תמצית טענות הצדדים
3) התובעת, ילידת שנת 1972, טוענת בין השאר, כי עקב התאונה היא נפגעה בגופה, בעיקר סבלה מכאבים בגב ובצואר.
9) עוד לפי חוות הדעת, ביום 25.1.2017 עברה התובעת בדיקת CT עמוד שדרה צוארי אשר הדגימה יישור "הלורדוזיס" הצוארי, בלט דיסק בגובה C6 -7 ובלט דיסק נווני בגובה C4-5, המלווים בשינויים נווניים.
סיכום
28) הנתבעת תפצה את התובעת בגין נזקיה עקב התאונה, בסכומים הבאים:
· כאב וסבל - 16,200 ₪
· פיצוי בגין גריעה מכושר ההישתכרות - 122,000 ₪
· עזרת הזולת הוצאות רפואיות וניידות - 7,500 ₪
· זכויות סוציאליות - 14,600 ₪
__________________________
סך-הכל אומדן הנזק - 160,300 ₪
29) לסכום האמור יתוספו הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין בשיעור של 13% בצרוף מע"מ כדין.
...
התובעת מתפקדת ללא כל מגבלה, ולכן אין מקום לפצות אותה בראש נזק זה.
15) לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים בנדון, אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה שיעור נכותה התפקודית הולם באופן מלא את שעור הנכות הרפואית, ומצד שני, נדחית בזאת הטענה של הנתבעת לפיה אין לנכות הרפואית כל השלכה תפקודית.
מכאן, בנסיבות העניין כמבואר לעיל, אין בידי לקבל את עמדת הנתבעת ששוללת לחלוטין כל השלכה תפקודית של הנכות הרפואית.
בנדון דידן, עתירת התובעת בסיכומיה לעריכת תחשיב לפי ריבית היוון בשיעור 2%, הועלתה לראשונה בסיכומים ללא ביסוס (והוכחה) עובדתי ומשפטי, ולכן היא נדחית בזאת.
