פיצוי בגין מכשיר סלולרי מכח תנאי אחריות

עוד נטען, במסגרת טענת הקזוז, כי עקב הפגיעה במוניטין נגרם לנתבעת אבדן של הכנסה פונטציאלית בסך של 100,000 ש"ח. הנתבעת אף עמדה על קבלת פיצוי בגין הפרת התחייבות התובע לסודיות ואי תחרות בסך של 50,000 ש"ח, וקיזוז 40% מן השכר ששולם לו לאור הערכת הנתבעת כי עסק במסגרת שעות עבודתו בקידום עסקו המתחרה ועוד (ר' סעיפים 78-77 לכתב ההגנה).

משאין חולק שליבת תפקידו של המערער לא היתה ניקיון או תיחזוקה, ומששימש הוא בתפקיד מנהל מחוז הדרום, שזהו תפקיד ניהולי בכיר בחברה - סבורים אנו כי אין מקום להשקיף על המערער כעל עובד כפיים או כעל עובד ניקיון, שזהו תנאי להגדרת עובד כאחראי ניקיון.

אף בעניננו אין חולק, כי התובע לא הועסק בתפקיד של נקיון או תיחזוקה אלא מנהל איזור, תפקיד ניהולי בגינו ניתנו לו טלפון נייד ורכב לשימושו וכ-60 עובדים היו כפופים לו. לאור פסיקתו הברורה והמפורשת של בית הדין הארצי לעבודה אנו קובעים, כי לא חלות על התובע הוראות צו ההרחבה כהגדרתו לעיל.

26.2 לשאלת התובע מדוע עליו לעשות כן הוא נענה בשעה 12:07: "כי זאת ההנחיה של גבי. אם יש לך שאלות תפנה אליו". 26.3 בשעה 15:02 כותבת אלה לתובע: "אני אומרת לך שגבי ביקש להודיע לקל אוטו שהרכב אצלך נגנב מאיתנו ואנחנו כבר לא אחראים עליו" ולכך עונה התובע מיד: "הרכב תקין ומתחת לבית שלי. הרכב לא נגנב" בשעה 16:10 כותב מר שיש לתובע (ר' נספח "א" לתצהיר מר שיש): "בחרת היום בדרך מאד לא מכובדת לסיים את עבודתך בחברה. אני מציע לך לפחות את ההיפרדות לעשות בנועם ובשיתוף פעולה. אני לא מתכוון לחכות יותר, אתה נידרש להחזיר את הרכב ואת מכשיר הסלולאר שברשותך, במידה ולא תעשה כך בשעה הקרובה ובלית ברירה אפנה למישטרה ואגיש תלונה...אני מקוה שתבחר נכון ואני מחכה לתגובתך לכל המאוחר בעוד שעה. אני מאחל לך רק בריאות". במשך יומיים התובע אינו עונה להודעתו של מר שיש ולהודעה נוספת ששלח מר שיש בשעה 16:14 שתוכנה "אני את שלי אמרתי. תהיה בריא ותתמודד עם התוצאות". רק ביום 17.8.2018 בשעה 18:16 פונה התובע למר שיש בווצפ וכותב שהרכב נגנב ושואל למי עליו להודיע והאם עליו להיתקשר למישטרה בענין זה. תשובתו הלאקונית של מר שיש המאחל לתובע בריאות נענתה על ידי התובע רק למחרת (18.8.2018) בשעות הבוקר או אז ביקש התובע ממר שיש כי יוחזרו לו לאלתר החפצים האישיים שלו שהיו ברכב ובכלל זה מעטפה עם כסף, הכיסא של הילדה ועוד.

במילים אחרות, אין בתשלום גמול שעות נוספות גלובאלי כדי לפטור את רכיב השכר, שהוא מובחן ונפרד מכוח התנאי הרביעי לעיל מגמול השעות הנוספות הגלובאלי, לעמוד בדרישותיה של חקיקת המגן לרבות חוק שכר מינימום.

...

היות והתובע לא הוכיח לא כל שכן טען, כי היה לו הסדר פנסיוני קודם פעיל ועל כן זכאי היה כי תבוצענה בגינו הפקדות ממועד תחילת עבודתו אצל הנתבעת, אנו קובעים, כי לא זכאי היה כי תבוצענה בגינו הפקדות בגין חמשת חודשי העסקתו הראשונים.

משכך, טענות הקיזוז עליהם הנתבעת ויתרה כאמור לעיל, נדחות.

בנסיבות אל המצאנו לחייב את הנתבעת בהוצאות התובע על דרך ההמעטה, בסך של 7,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה.

לטענתו, בחבילה היו מכשיר טלפון סלולרי מסוג SUMSUNG EDGE G7 , תיק אביזרים לקלרינט ומכונית וכן תיק עשוי מעור.

סעיף 10 לחוק התובלה האוירית קובע את עיקרון ייחוד העילה הפוטר מאחריות לפי דינים אחרים (כך למשל, פיצוי לפי פקודת הנזיקין), כאשר שאלת פיצוי בגין נזק לא ממוני בדמות עגמת נפש – איננה אחידה בפסיקה ויש הקובעים כי קיום ייחוד העילה אין משמעו כי האמנה אינה מאפשרת פיצוי בגין עגמת נפש משהאמנה אינה מפרשת מהם ראשי הנזק בגינם ניתן לפסוק פיצוי (ראו והשוו למשל ע"א 1346/05 איבריה נתיבי אויר ספרדיים בע"מ נ' לורבר.

בית המשפט לתביעות קטנות היטיב להסביר את הראציונאל הטמון בכך, באומרו: "מלשון החוק, התקנות שתוקנו מכוחו וההודעה, עולה כי אחריותה של חברת הדואר בגין נזקים הנגרמים במסגרת מתן שירותי הדואר, מוגבלת בתנאים ובסכומי הפיצויים המשולמים.

...

בשים לב לעובדה שבהתאם להוראות סעיף 12.4.2 למדריך הדואר, מוטל על הנתבעת הנטל להוכיח את הנסיבות לאובדן ככאלו שאינם באחריותה לצורך הפטור מחובת תשלום הפיצויים במקרה של משלוח חבילה בדואר בינלאומי, ועל כן אני קובעת כי בהעדר ראיות לעניין נסיבות אובדן החבילה וכן של אישור המסירה, יש לראות את הנתבעת כמי שלא הוכיחה שבוצעה מסירה כדין לידי הנמען באמצעות מינהל הדואר הגרמני (ראה בעניין זה: סעיף 12(א)(2) להודעה בדבר הגבלות ותנאים לאחריות החברה לדבר דואר ולחבילה בשרות הבינלאומי לפי חוק הדואר – להלן: "ההודעה").

כן תשלם הנתבעת הוצאות משפט על סך של 500 ₪.

סך הכל תשלם הנתבעת לתובע סך של 3000 ₪.

בבקשת האישור צוין כי המבקש הוא אזרח מדינת ישראל, מנוי של המשיבה; המשיבה – חברה פרטית, העוסקת במתן שירותי תיקשורת סלולרית מכוח רישיון שקבלה ממשרד התיקשורת.

המשיבה גורסת, כי הקלקול במכשיר הסלולרי שרכש בנו של המבקש, אינו חוסה תחת תנאי האחריות והיא מציעה כי הלקוח ישלם על התיקון מכיסו.

בהתאם לכך, טען המבקש כי המשיבה הפרה תנאי רישיון משרד התיקשורת למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית, הפרה חוק התיקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982; הפרה חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרה תקנות הגנת הצרכן (שירות לאחר מכירה); הפרה חובה חקוקה לפי ס' 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עשתה עושר ולא במשפט; והפרת חובת תום הלב והטעייה בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973.

הסעד שנתבקש בבקשת האישור היה מתן פיצוי על הנזק הממוני ושאינו ממוני שניגרם, למבקש על סך 1,450 ₪ ולחברי הקבוצה, על סך 12,000,000 ₪.

...

מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים חלף המבקש ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר הריני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 1,500 ₪; וכן תשלם לב"כ המבקש שכר טרחה בסך של 18,000 ₪, בתוספת מע"מ. הגמול ומחצית שכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום.

בית משפט לתביעות קטנות דן בתביעתו של המשיב 1, מר יריב הראל [להלן – המשיב] שהוגשה נגד המשיבה 2, באג מולטיסיסטם בע"מ [להלן – באג] לפצוי בסך 6,549 ₪ בגין מכשיר טלפון נייד שרכש מבאג אשר לא תוקן במהלך תקופת האחריות.

עם הרכישה קיבל המשיב חשבונית בה צוין, בין היתר, כי מכשיר הטלפון שרכש הוא מכשיר "מחודש" וכי למכשיר אחריות לשנה "לחומרה בלבד בכפוף לתנאי האחריות..". בטרם חלפה שנה ממועד הרכישה היתקלקל המכשיר.

באג או המשיב לא הציגו כל תעודת אחריות שניתנה ע"י המבקשת בעיניינו של המכשיר המחודש, בין תעודת אחריות הכוללת חיובים מכוח תקנה 14, ובין תעודת אחריות הכוללת חיובים נוספים מכוח תקנה 15(א) לתקנות, ובהעדרה לא חלה על המבקשת אחריות לתיקונו.

...

לאחר שבחנתי את תיק בית משפט קמא ואת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש ליתן למבקשת רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור.

עוד הגעתי למסקנה שדין הערעור להתקבל.

לאור כל האמור, יבוטל פסק דינו של בית משפט קמא.

הרקע ותמצית טענות הצדדים מכשיר הטלפון הסלולארי שרכשה התובעת מהנתבעת, במחיר 2,500 ₪, היתקלקל כחודש וחצי לאחר רכישתו, ולטענת התובעת הפרה הנתבעת התחייבות להחליף את המכשיר, ועל כן על הנתבעת לפצותה במלוא עלות המכשיר בצרוף פיצוי בגין עוגמת נפש.

הנתבעת הגישה הודעה לצד ג' כנגד היבואן, בה טענה כי אם התובעת זכאית לקבל מכשיר חלופי בהתאם לתנאי האחריות, על היבואן - נותן האחריות - לחוב בנזק.

מכוח חוק זה הותקנו תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושרות לאחר מכירה), תשס"ו - 2006.

בת"ק (תל אביב) 35431-04-12 סוחוטין נ' דינאמיקה רשת חנויות תיקשורת בע"מ [18.07.12], נדון מקרה דומה כי ארבעה וחצי חודשים לאחר רכישת מכשיר טלפון סלולארי ומשנגלתה תקלה במכשיר, טענה הנתבעת כי הנזק נגרם בשל קורוזיה ולפיכך היא חוסה תחת סעיף הפוטר אותה ממתן אחריות למכשיר.

...

סוף דבר אני מעמידה את הנזק הכולל שנגרם לתובעת, לרבות הוצאות המשפט, מניעת השימוש במכשיר ועוגמת הנפש, על סך כולל של 3,000₪.

ההודעה לצד ג' נדחית.

הנתבעת תשלם לצד השלישי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 900 ₪.