מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי בגין הפסקות חשמל ללא הודעה מוקדמת

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

נטען כי המשיבה מפרה את אמות המידה בהתייחס, בין היתר, לעניינים הבאים: אי פיצוי הצרכן בשל "דילוג יזום" בקריאת המונה; חיוב הצרכן על פי הערכה לאחר שחלפו 12 חודשים מקריאת המונה האחרונה; גביית תשלום רטרואקטיבי הנובע מטעות בחשבון מעבר לתקופה המותרת; השבת סכום שנגבה ביתר ללא תוספת הריבית המחויבת לפי אמות המידה; תדירות משלוח החשבונות, שפתם ורמת פירוטם; אי מתן הודעה מוקדמת על הפסקות חשמל; קביעת מועד תשלום קצר מן הנידרש באמות המידה; אי מתן מענה מספק לפניות צרכנים בשירות הלקוחות ועוד.
יתר על כן, ככל שיש לראות בהתקנת מונה חכם משום פיצוי, התקנה של מונים חכמים רק לחלק מחברי הקבוצה תוביל לחוסר שויון בין חברי הקבוצה, שחלקם יפוצו ביתר וחלקם בחסר.
...
באשר לשיעור הגמול למבקשים ושכ"ט עו"ד לבאי כוחם, אני מאשרת את שיעור הגמול המומלץ למבקשים (300,000 ₪) אך לא ראיתי לאשר את שיעור שכ"ט עו"ד המומלץ במלואו (1,700,000 ₪).
אני מורה על מינויו של רו"ח סמיח מואסי כממונה על יישום הסדר הפשרה.
אני מורה על פרסום הודעה על פסק הדין תוך 14 יום מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] טענת קזוז לטענת הנתבעים עומדת להם זכות קזוז בסך של 159,292 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת, דמי שימוש במגורי הנתבעת בתקופה שמיום 21.3.2019 ועד ליום 7.4.2019 בת שבועיים; הפרת חובת אמון, נאמנות ותום לב בגין החתמות כפולות לצורך יצירת מצג שוא של שעות עבודה מרובות מעבר לשעות העבודה בפועל ופצוי בגין נזק ממוני בסך של 117,000 ₪ בגין נטישת המשק לאלתר ועד לקבלת עובד חלופי בהתאם לחוות הדעת של השמאי שלמה שרף שצורפה כנספח י' לתצהיר הנתבע.
תמורת הודעה מוקדמת כאמור לעיל, התובע הפסיק לעבוד לאלתר ביום 21.3.2019 והודיע על התפטרותו ביום 26.3.2019.
אמנם, התובע נשאר במגורי הנתבעת עד ליום 7.4.2019 ואולם הוא לא עבד לאחר יום 21.3.2019 ועצם השארותו במגורים לאחר מכתב ההתפטרות גרמה לחוסר בהירות בנוגע לכוונת התובע לסיים את עבודתו בנתבעת ולאפשרות שחזור בו מהודעת ההתפטרות כאמור ברשום של הנתבע בכתב יד להנהלת החשבונות על גבי תלוש חודש מרץ 2019 "ורד – באם לא ישוב לעבודה, יש לקזז מעובד זה תשלום עבור אי הודעה מוקדמת"[footnoteRef:54].
] ניכוי בגין מגורים והוצאות נילוות לטענת הנתבעים, התובע נותר ללון במגורי הנתבעת במשך 3 שבועות לאחר הפסקת עבודתו תוך שהוא נהנה ממקום לינה ועושה שימוש במים, חשמל וגז על חשבון הנתבעת בסך כולל של 2,100 ₪.
...
על בסיס הנימוקים המפורטים לעיל, התביעה לחיוב התובע בגין נזקים כלכליים שנגרמו לנתבעת בעקבות סיום עבודתו של התובע – נדחית.
אשר על כן, התביעה לחיוב אישי של הנתבע מכח הרמת מסך – נדחית.
סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת ברובה, כך שהנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: הפרשי שכר וגמול שעות נוספות בסך 127,650 ₪; דמי הבראה בסך 1,019 ₪; פדיון חופשה בסך 9,458 ₪; חלף הפרשות לפנסיה בסך 11,513 ₪ מענק שנתי בסך 5,027 ₪; דמי כלכלה בסך 70 ₪; דמי חגים בסך 5,125 ₪; חלף הפרשות לפיצויי פיטורים בסך 13,042 ₪ שכר מרץ 2019 בסך 6,634 ₪ פיצוי בגין תלושים לא תקינים בסך 10,000 ₪ לרכיב הפרשי שכר וגמול שעות נוספות הנקוב בס"ק א' לעיל יתווספו פיצויי הלנה בסך 25,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

הנתבעת טוענת בכתב הגנתה כי בתאריכים 21-22.5.20 בוצעה הפסקת חשמל יזומה ברשת החשמל שמזינה את מקום הצרכנות של התובע לצורך פירוק רשת מתח גבוה וביום 14.5.20 נימסרו הודעות מוקדמות אודות הפסקת החשמל הצפויה.
לטענת הנתבעת, בנסיבות העניין כאשר מדובר על פעולה מסוג הפסקה וחיבור חשמל בודדים אין זכאות לפצוי על פי כללי משק החשמל (אמות מידה) וזאת גם אם היה מוכח כי הנזק נגרם עקב ההפסקה והחיבור.
(2) חזקה כי נזק למכשיר חשמלי לא נגרם כתוצאה מארוע כמפורט להלן, אלא אם כן הוכח אחרת: (א) הפסקת חשמל ופעולת חיבור חשמל אחת בגמר ההפסקה; (ב) נתוק מוליך פאזה או שריפת נתיך ברשת אספקה מתח נמוך, או שריפת נתיך ברשת אספקה של מתח גבוה; (ג) היתקיימו תנאי פעולה בלתי רגילים כקבוע בסעיף 1.1 בתקן ישראלי 50160.
...
סיכומו של דבר, אני סבורה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנזק למנוע המשאבה נגרם מחוסר פאזה כפי שטען וכפי שקבעו המומחים מטעמו.
משהגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי מדובר בחוסר פאזה, אינני נדרשת לשאלה האם חלה על התובע חובה להתקין הגנה כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט תוך הפניה לתקנה 39(א) תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט), תשמ"ה-1984 ולנתוני המנוע הרלוונטי, שעה שהתקלה המנויה בס"ק 6 ככזו שמזכה בפיצוי במקרה שהותקנה הגנה, ממילא לא הוכחה.
משכך, דין התביעה להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעניינינו, בהתאם לסעיף 16 לחוק פצויי פיטורים, ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף הינו ההסכם הקבוצי לתעשיית המתכת החשמל והאלקטרוניקה (מלאכה ותעשיה זעירה) (7032/03) מיום 10.7.2003 (להלן: "ההסכם הקבוצי") בהתאם לפרק ז' להסכם הקבוצי, שעניינו "סדרי פיטורים והתפטרות", תקנון העבודה הכללי בתעשייה הינו נספח מחייב להסכם הקבוצי על כל סעיפיו.
. העונש המירבי על עבירות אלה, הוא פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פצויי פיטורים.
לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הצריכות לעניין, לרבות הפסיקה אשר דחתה את מרבית תביעתו של מיארה מתוך הבנה כי אין מדובר במערכת רגילה של יחסי עבודה, אני מורה כי מתוך הסכום שנצבר לזכות מיארה בקרן הפנסיה על חשבון פצויי פיטורים יושב לחברת טלקול סכום בסך 120,000 ₪.
פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה מיארה עותר לקבלת פיצוי בגין אי מסירת הודעה על פי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 ראשית יש להבהיר כי בעת שמיארה החל לעבוד בטלקול החוק עדיין לא היה בתוקף.
...
לנוכח האמור לעיל התביעה לתשלום שכר עבודה נדחית.
כפי שפירטתי לעיל אין בידי לקבל את טענת הסחיטה ואת דרישת ההשבה שהעלתה טלקול, ואולם בנסיבות בהן עולה מהראיות כי ההזמנה השניה של הסירנות סופקה למשרד רוה"מ באיחור, בדרך של הזמנת המוצר מסין, הרי שאין בידי לקבוע כי כי מיארה אכן סיפק את התמורה במלואה.
] לנוכח האמור לעיל התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התביעה היא לשכר (18,000 ש"ח),פצויי הלנה (21,600 ש"ח), פיצוי מוסכם (70,000 ש"ח), פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (30,000 ש"ח), ודמי הודעה מוקדמת (בסכום לכאורה לא מכומת).
בסעיף 3(ט) לסיכומיו, טוען התובע כי הודעות הוטסאפ מעידות על 'זמינות' "יום ולילה". אנו מקבלים את הטענה באופן חלקי, וקובעים כי מדובר ב'זמינות' שהיא 'כוננות', ולפי הפסיקה אין בגינה תשלום מעבר למוסכם (ע"ע 204/06, מדינת ישראל - לשם אלוני; ניתן ביום 21.8.07; ראה במיוחד בסעיפים 14-13 לפסק).
כך, בנסיבות בהן שימוע הוא חסר תוחלת אין לפסוק פיצוי (ע"ע 738/07 ,701/07, חברת החשמל לישראל בע"מ - שלומי תורג'מן; ניתן ביום 3.3.2009, בסע' 15 לפסק).
בסעיף 21(ז) לסיכומי התובע, נטען כי "על הנתבע לשלם לתובע סך של 30,000 ש"ח בגין עוגמת נפש הכולל גם אי הודעה מוקדמת." הנתבע בסיכומיו לא טען כי מדובר בחריגה מכתב התביעה.
...
אנו דוחים את הטענה.
סוף דבר אנו מקבלים את התביעה בחלקה, ופוסקים את הסכומים הבאים: 198 + 528 ש"ח = 726 ש"ח שכר, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, מיום 1.12.2021 ועד לתשלום בפועל.
הנתבע ישלם לתובע גם הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח. הסכום הנמוך נקבע בשים לב להוצאות שכבר נפסקו כנגדו בהחלטת ביניים, ומטעם סוציאלי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו