פיצוי בגין העלאת טענות חמורות בפייסבוק כנגד עו"ד

בית משפט השלום בחיפה ת"א 27708-01-15 גולדשמידט זימברג נ' אלון-קסטנבוים תיק חצוני: לפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון התובעת מרים גולדשמידט זימברג ת.ז. 06882545 ע"י ב"כ עוה"ד ש. ברוידה בן-דוד ואח' הנתבעים דורית אלון-קסטנבוים ת.ז. 055089247 ע"י ב"כ עוה"ד אבני יאיר פסק דין

התובעת טוענת כי כלבה של הנתבעת תקף אותה ובגין תקיפה זו נגרמו לה חבלות חמורות.

כאמור, טוענת התובעת כי הנתבעת היא האחראית לקרות התקיפה נשוא התובענה ומשכך עליה לפצותה בגין נזקיה ומכאן תביעתה שלפני.

בסיכומיה טענה התובעת כי לאחר שיחרורו מהסגר חזר הכלב אל מגוריו אצל הנתבעת וכי יתכן שמקור התמונה בעמוד הפייסבוק עם מר גיא גלמן בעליו החדשים הוא בטיול משותף של מר גלמן ובתה של הנתבעת.

כאמור, משנדחו עילות התביעה אחת לאחת ולא הוכח קשר סיבתי לנזק הנטען, שוב איני נידרשת לקביעת נזקיה של התובעת, ויש לדחות תביעתה כנגד הנתבעת.

...

כך או אחרת, אף חובה חקוקה לא הופרה בידי הנתבעת ויש לדחות את התביעה גם בגין עילה זו. משקבעתי כך, אין מקום לדיון בנזק אשר נטען כי נגרם לתובעת ובבחינת למעלה מן הצורך יאמר כי התובעת לא הוכיחה כלל את נזקיה ומעדותה עלה אך רצונה להאדירם ככל שניתן.

סוף דבר, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 1500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6,500 ₪.

התובע טוען כי הנתבעת עצמה טענה בוועדה כי הבינה שעליה לפנות למישטרה ועל אף שמדובר בטענות ידועות כבר מזה כשלוש שנים, אין בידיה ראיות לטענות חמורות ולכן לא עשתה כן. שנכחה אף היא בועדה נחשפה לחומרים חיסויים כאשר לא 27 X ' התובע מציין כי הגב חלה עליה חובת חיסיון כלפיו והיא אינה צד בהליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים בבית המשפט.

50,000 ₪ בגין כל מישתתף בועדה) ומשאיר 14 ) ₪ התובע עותר לפצוי בגובה 650,000 לשיקול דעת ביהמ"ש את גובה הפצוי בגין הפירסום המשמיץ בפייסבוק ובאתר ויקיפדיה.

( וכי גורמי הרווחה היו "בצד שלה" (עמ' 25 שורה לא זו אף זו, הפירסום בעניינינו לא נכלל ברשימת הפרסומים המותרים לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע ולכן אין מדובר בפירסום "הנהנה מחסינות". לאור טענת התובע כי הנתבעת נוהגת לפרסם דברי בלע וכזב כנגד אמה ומתנהלת באופן פוגעני ובצורה חופשית באמצעות הרשתות החברתיות, אני מוצאת לציין כי ביחס לפרסומים אחרים שבוצעו באתר ויקיפדיה והפייסבוק של הנתבעת וכוללים בעיקר אמירות המיוחסות לסבתא בקשר להליכים המשפטיים שהתנהלו בעיניין הקטינה (אך גם אמירות המיוחסות לבן זוגה - התובע) היתנהל הליך משפטי שעניינו תביעה נזיקית שהוגשה ע"י הסבתא כנגד הנתבעת בתמ"ש - 11- 15 לרבות בקשה לצוו איסור פירסום.

התברר כי הנתבעת אף נהגה בחוסר שקיפות כלפי באת כוחה, עו"ד מטעם הלישכה לסיוע משפטי, שנאלצה בשמה להגיש אישורים בענין מצבה הרפואי שהתברר כי הם מזויפים ותוך שהיא מסתירה ממנה ומהלשכה לסיוע משפטי כי למעשה השתחררה מביה"ח ושוהה בחופשה באיזור סיביר המרוחק מרחק שעות טיסה ממקום ביה"ח בו לכאורה היתה מאושפזת (תוך שבאותם אישורים נטען כי לכאורה אינה כשירה לטוס).

...

לאור כל האמור, בשים לב לתוצאות ההליך ולהתנהלות הנתבעת אני מוצאת לחייב את הנתבעת בהוצאות ההליך בסך 50,000 ₪ לטובת התובע אשר ישולמו על ידה בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

בנוסף הנתבעת תשלם את שכר טירחת העדות שהתייצבו לדיון 26.4.2021 בסך 500 ₪ לכל אחת מהעדות.

לסיכום לאור כל האמור לעיל נפסק כדלקמן: התביעה מתקבלת.

רקע כללי עניינה של התביעה שלפניי בעתירתה של התובעת לחייב את הנתבע לפצותה בגין לשון הרע שפירסם בעיניינה באמצעות פרסומים בפייסבוק וכן באמצעות שלוט בחנות/בסטה שבניהולו בשוק העיר רמלה.

טענות הצדדים טענות התובעת התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה בסכום של 150,000 ₪, בגין נזקים שלטענתה נגרמו לה כתוצאה מפרסומי הנתבע, וביקשה להורות על פסיקת הפצוי הקבוע בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע או החוק) וסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968 (להלן: פק' הנזיקין).

הנתבע מוסיף ומפרסם פוסט נוסף מיום 30.9.18 (נספח א2 לתצהיר התובעת): "אז זה הקו החדש של אירית וידל לשחד תושבים בשביל שיבחרו בבעל הסמרטוט שלה. ומי שלא עובר צד יורדים איתו הכי נמוך שיכול להיות. אז מישפחת וידל בראש אירית אני יעקב מצלאוי לא נשוי ויש לי שגיעות כתיב. אבל אני לא נרקומן כמו אמיר וידל לא הולך לצבא כמו מתן וידל לא מסתובב ברחובות בילינסון בחושך כמו מיכאל וידל (למה הוא מחנה את האוטו כל רחוק מהבית המדובר) ולא משחד תושבים כמו אירית וידל (את מוזמנת לתבוע אותי דיבע גם על זה חתיכת בן אדם תת רמה). למשפחת וידל יש פיתגם שפוגע בדיוק למשפחת וידל אוי לו לעבד כי ימלוך....". הנתבע ממשיך באמירותיו אך הפעם כותב על שני ילדיה של התובעת (נספח א3 מיום 7.12.18): "לא ביקשתי עזרה מאף אחד בסך הכל רוצה לקבל זכיות כמו כל סוחר בשוק. בקשר לאירית וידל אני לא חוזר בי משום מילה אף אחד וזה כולל את הילדים הנרקומנים של ראש העיר לא יקלל את אימא שלי ז"ל ואני ישב בשקט. ואני חוזר שוב על מה שאמרתי לזונה בכביש יש הרבה יותר כבוד מאירית וידל". לטענת התובעת, הנתבע ניצל את העובדה שהתובעת החליטה להיתעלם מאותם פוסטים, ולא חדל ממעשיו ואף יצר מצג שוא בעיני הציבור כי הוא איננו ירא מתביעת דיבה מצד התובעת, שאף לא תבעה אותו עד לאותו שלב בגין פרסומיו (נספח א4 מיום 13.6.19): "אירית וידל שה' ישלם לך על כל שקל ששילמתי במשפט על 24,000 שקל על העורך דין שלקחתי לעוד משפט ואת והבעל הקוקסניל שלך גררת אותי לעוד משפט רק בגלל שאת לא יכולה לתבוע אותי דיבה על זה שאמרתי את האמת שאת סגרת חובות במס הכנסה לתומכים של הבעל האפס שלך. שלחת לי מכתב דרך עורך דין נמני שעם אני לא יתנצל וישלם לך 208,000 שקל את תתבעי אותי דיבה לא התנצלתי וחזרתי על הדברים ובכל זאת לא תבעת אותי לא את יודעת שאני אומר אמת. אז בחרת בדרך הקלה דרך עריית רמלה מה שאת לא יודעת גברת וידל העבריינית שגונבת כסף מהמדינה שאני יעקב מצלאוי לא רואה אותך וגם עם אני יצטרך לשלם עוד 24,000 שקל זה לא ימנע ממני להגיד את האמת שאת בן אדם זבל ולזונה בכביש יש יותר כבוד ממך". בנוסף (בפוסט מיום 6.7.19, נספח א5) מוסיף הנתבע: "שבת זה היום היחיד בשבוע שאירית וידל לא גונבת כסף מהמדינה", וכן (בנספח א6 ממועד לא ידוע): "שאירית וידל בחול (הכוונה לחו"ל. י.פ.) זה רווח למדינה אין קומבינות במס הכנסה עד שהעבריינית אירית וידל תחזור". עוד הוסיף הנתבע (בנספח א7 מיום 12.7.19): "מיכאל וידל לפני שאתה שולח שוטרים לחקור כל אזרח שרושם נגדך ביקורה תשלח את אותם שוטרים למס הכנסה ברמלה לבדוק את אשתך שסוגרת חובות לתומכים שלך בצורה לא חוקית". מתחת לפוסט זה פירסם הנתבע את תמונתה של התובעת והוסיף בכיתוב: "זהירות עברייני מס", בצרוף סימן קריאה ענק.

עוד מצאתי כי הנתבע העלה טענות חמורות ביותר כלפי התובעת, כאשר לא הוכיח את אמתותם או את תום לבו ביחס לאמיתותם.

...

סוף דבר ענייננו בתביעת דיבה של אשת ראש עירייה, העובדת ברשות המסים, כנגד הנתבע.

תוצאה אשר על כן, אני מורה על קבלת התביעה באופן שבו יישא הנתבע בפיצויה של התובעת בסך של 50,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק, בהתאם לסע' 7א(ב) לחוק וכן בסך של 50,000 ₪ נוספים בגין הכוונה לפגוע, ובסה"כ בסך של 100,000 ₪.

בשים לב לניהול ההליך משך 7 דיונים, החל משנת 2018, ותוך גרירת רגליים משמעותית ע"י הנתבע, שאף עשה את החלטות המותב פלסטר, ונוכח התנהלותו של הנתבע במהלך הדיון לפניי, ובין היתר החלטות רבות בעניין הפקדת כספים לשם הבטחת הוצאות עדים שהסתיימו בניתוק הקשר של הנתבע עם ב"כ (ר' החלטותיי מימים 20.12.21, 18.1.22; 31.1.22; 9.2.22 ו-14.2.22) באופן שמהווה ללא כל ספק שימוש לרעה בהליכי משפט והתנהלות שאינה תקינה, תוך גרימה לעוגמת נפש נוספת לתובעת, אני מורה לנתבע לשאת בשכר טרחת עו"ד בסך של 11,700 ₪ וכן באגרת משפט בסך של 3,750 ₪ ובהוצאות התובעת בגין התייצבותה לכלל הדיונים שלעניין בסך של 2,500 ₪.

במסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול לצורך קביעת שיעור הפצוי בעקבות פירסום לשון הרע, בית המשפט נידרש לבחון את מידת ההשפעה של הפירסום על תחושות הפנימיות של התובע בנוגע לדרך שבה נתפס בחברה ובקרב הסובבים אותו.

הטחת האשמה כנגד עו"ד שקבל שכר טירחה ולא סיפק את השרות המשפטי והמקצועי הנידרש ממנו, וכן העלאת טענה, לפיה עורך דין לא התייצב לפגישות שנקבעו לצורך בחינת עניינו של הלקוח אף שעוה"ד קיבל שכר טירחה לצורך ייצוג הלקוח באותן פגישות, פוגעות בשמו הטוב של עורך דין וכן במשלח ידו, בהתאם להגדרות שנקבעו בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע.

על כן ולאחר בחינת טענות הצדדים, מצאתי לחייב את עו"ד הירש בפצוי לעו"ד שינו, בגין הפרסומים שנעשו מחשבונות הפייסבוק של עו"ד הירש, בסך כולל של 70,000 ₪.

אין בידי לקבל טענה זו. אין להיתעלם מכך שהראיות, העדויות והאסמכתאות שהובאו על ידי עו"ד שינו מקימות חשד בשיעור לא מבוטל, שעו"ד הירש עומד מאחורי חשבונות הפייסבוק הפיקטיביים והפרסומים המכפישים שפורסמו כנגדה, אלא שלאחר בחינת מכלול הראיות והעדויות בתיק, החשד האמור נותר בגדר חשד בלבד ולא היה בראיות שהוגשו כדי להטיות את כף המאזניים לטובת עו"ד שינו ולעבור את מאזן ההסתברויות של מעל 51%.

אציין ואדגיש, כי בשים לב לחומרת הפרסומים ובחלק מהמקרים ייחוס חשד לבצוע עבירה פלילית או אתית מצד המפרסם (זיוף מיסמך של לישכת עורכי הדין, לדוגמא), בנסיבות העניין אף מתחייב רף ראייתי גבוה יותר, מאשר מאזן ההסתברויות, לצורך קביעה פוזיטיבית, להבדיל מחשד ברמה כזו או אחרת, בדבר זהות הגורם שהקים את חשבונות הפייסבוק או האדם שעומד מאחורי הפרסומים עצמם.

...

לאור האמור, אני מחייב את מר אילן מורד לשלם פיצוי לעו"ד הירש בסך של 12,000 ₪.

לעניין ת"א 33903-09-15 עו"ד שינו נ' עו"ד הירש- התביעה מתקבלת חלקית.

אני מחייב את עו"ד הירש לשלם לעו"ד שינו פיצוי בסך של 70,000 ₪.

בתאריך 11/8/2020 היתקיימה ישיבה של מועצת העיר חיפה, ישיבה אשר שודרה בשידור ישיר ברשת החברתית "פייסבוק". באותה ישיבה, כך התובע, אותו נתבע העלה דברים שהם בגדר הוצאת לשון הרע נגדו.

התובע פנה לנתבע בתאריך 3/11/2020 בדרישה כי יחזור בו מדבריו ויתנצל, בישיבת המועצה, וכן דרש פיצוי בגין אותו פירסום, אך הנתבע היתעלם מדרישה זו. התובע הפנה במסגרת סיכומיו לפסק הדין בתיק ת''א 64122/06 (שלום ת''א) אנשל אשכנזי נ' יואב שמחי (פורסם בנבו), שם ציין בית המשפט את הדברים הבאים: " האשמת אדם בשחיתות אישית מהוה פירסום לשון הרע גם אם מדובר בנושא משרה ציבורית". עוד טוען התובע, כי, עסקינן בפירסום הנחזה להיות פירסום עובדתי, אך הוא מהוה לשון הרע גם כאשר מדובר בפירסום הנוגע לאיש ציבור- ת''א 56211-03-16 נתניהו ואח' נ' יגאל סרנה (פורסם בנבו).

התובע מפנה לפסק הדין בעיניין רשת שוקן( ע''א 4534/02 רשת שוקן בע''מ נ' הרציקוביץ – פורסם בנבו) וכי לפי המבחנים שנקבעו שם, מדובר בפירסום לשון הרע, כאשר אין תחולה לאיזו מבין ההגנות המנויות בחוק, ועל כן, יש לקבל את התביעה נגד הנתבע, ולחייבו בפצוי התובע על נזקיו עקב כך. ולחידוד הטענה, לפי התובע, מדובר בביטוי שהחוק התכוון להטיל חבות בגינו, מתוך ראיית תכלית החוק והאיזונים בינו לבין אינטרסים אחרים, כאשר שיקול נוסף בבחינת ההתבטאות של הנתבע, קיימת רלוואנטיות לזהות הנפגע, באשר להיותו איש ציבור.

לשיטתו של התובע, הביטויים נשוא התביעה אינם בגדר ביקורת או הבעת דיעה, חכאשר הנתבע התיימר ע''י העלאתם, להציג שתי עובדות, שלא היו ולא נבראו, כך שאין הנתבע יכול לחוס בצילה של איזו מבין ההגנות המנויות בחוק, כאשר חופש הביטוי, כלשונו של התובע איננו חופש "הבידוי". באשר להגנות הכלולות בחוק, הן התובע והן הנתבע, העלו טענות ביחס לכל הגנה והגנה המנויה בחוק, תוך הרחבה יתרה של הטיעונים, כאשר את הדיון ניתן היה למקד בהגנות הרלוואנטיות , בהנתן המסד העובדתי , אופי הפירסום, מסגרת הפירסום, וזהות הצדדים כאן, בתפקידיהם הקשורים לעניין כאן.

לפי הנתבע, מצב בו התובע מספק שירותים ללקוח של יפה נוף, בה בעת שהוא מכהן כיו''ר הדירקטוריון של יפה נוף, וכשהוא יודע על איסור ניגוד העניינים, הנה סטייה חמורה מנורמות של יושר וציות לחוק, ולכן ההיתקשרות בינו לבין חוצה ישראל בשנת 2019 מהוה סטייה חמורה מנורמות של יושר וציות לחוק, ועל כן ההיתקשרות בינו לבין חוצה ישראל בשנת 2019 מצדיקה פתיחת חקירה פלילית נגדו בחשד לתרמית והפרת אמונים.

יש לבחון האם קמה לנתבע אחת ההגנות המפורטות בחוק איסור לשון הרע, אשר פוטרת מאחריות בגין אותו פירסום (ע"א 8345/08 עו"ד בן נתן נ' מוחמד בכרי (27.7.11) [פורסם בנבו] ; ע"א 751/10 פלוני נ' דיין אורבך (9.2.12)[פורסם בנבו] ).

...

ולענייננו: לאחר עיון בתיק, הראיות שהוגשו, חקירות העדים, ועיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, ואנמק.

העובדה שמבקר המדינה נתן צו הגנה לאותו סמנכ''ל כספים, אף היא מחזקת את המסקנה כי מדובר היה במהלך לא תקין, ועת צו ההגנה ניתן בהיות אותו סמנכ''ל כספים חושף שחיתות, הרי שבכך ביסס הנתבע את הגנתו, בין אם לעניין הטענה של אמת בפרסום, ובין אם לטענה של הגנת תום הלב, וכי המדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית.

על כן, לאור כל האמור לעיל, לאחר שהנתבע ביסס את טענות ההגנה שבפיו בעניין הפרסומים עסקינן, כפי שפורט בהרחבה לעיל, הרי שדין תביעת התובע דחיה, וכך אני מורה.