בתאריך 11/8/2020 היתקיימה ישיבה של מועצת העיר חיפה, ישיבה אשר שודרה בשידור ישיר ברשת החברתית "פייסבוק".
באותה ישיבה, כך התובע, אותו נתבע העלה דברים שהם בגדר הוצאת לשון הרע נגדו.
התובע פנה לנתבע בתאריך 3/11/2020 בדרישה כי יחזור בו מדבריו ויתנצל, בישיבת המועצה, וכן דרש פיצוי בגין אותו פירסום, אך הנתבע היתעלם מדרישה זו.
התובע הפנה במסגרת סיכומיו לפסק הדין בתיק ת''א 64122/06 (שלום ת''א) אנשל אשכנזי נ' יואב שמחי (פורסם בנבו), שם ציין בית המשפט את הדברים הבאים:
" האשמת אדם בשחיתות אישית מהוה פירסום לשון הרע גם אם מדובר בנושא משרה ציבורית".
עוד טוען התובע, כי, עסקינן בפירסום הנחזה להיות פירסום עובדתי, אך הוא מהוה לשון הרע גם כאשר מדובר בפירסום הנוגע לאיש ציבור- ת''א 56211-03-16 נתניהו ואח' נ' יגאל סרנה (פורסם בנבו).
התובע מפנה לפסק הדין בעיניין רשת שוקן( ע''א 4534/02 רשת שוקן בע''מ נ' הרציקוביץ – פורסם בנבו) וכי לפי המבחנים שנקבעו שם, מדובר בפירסום לשון הרע, כאשר אין תחולה לאיזו מבין ההגנות המנויות בחוק, ועל כן, יש לקבל את התביעה נגד הנתבע, ולחייבו בפצוי התובע על נזקיו עקב כך.
ולחידוד הטענה, לפי התובע, מדובר בביטוי שהחוק התכוון להטיל חבות בגינו, מתוך ראיית תכלית החוק והאיזונים בינו לבין אינטרסים אחרים, כאשר שיקול נוסף בבחינת ההתבטאות של הנתבע, קיימת רלוואנטיות לזהות הנפגע, באשר להיותו איש ציבור.
לשיטתו של התובע, הביטויים נשוא התביעה אינם בגדר ביקורת או הבעת דיעה, חכאשר הנתבע התיימר ע''י העלאתם, להציג שתי עובדות, שלא היו ולא נבראו, כך שאין הנתבע יכול לחוס בצילה של איזו מבין ההגנות המנויות בחוק, כאשר חופש הביטוי, כלשונו של התובע איננו חופש "הבידוי".
באשר להגנות הכלולות בחוק, הן התובע והן הנתבע, העלו טענות ביחס לכל הגנה והגנה המנויה בחוק, תוך הרחבה יתרה של הטיעונים, כאשר את הדיון ניתן היה למקד בהגנות הרלוואנטיות , בהנתן המסד העובדתי , אופי הפירסום, מסגרת הפירסום, וזהות הצדדים כאן, בתפקידיהם הקשורים לעניין כאן.
לפי הנתבע, מצב בו התובע מספק שירותים ללקוח של יפה נוף, בה בעת שהוא מכהן כיו''ר הדירקטוריון של יפה נוף, וכשהוא יודע על איסור ניגוד העניינים, הנה סטייה חמורה מנורמות של יושר וציות לחוק, ולכן ההיתקשרות בינו לבין חוצה ישראל בשנת 2019 מהוה סטייה חמורה מנורמות של יושר וציות לחוק, ועל כן ההיתקשרות בינו לבין חוצה ישראל בשנת 2019 מצדיקה פתיחת חקירה פלילית נגדו בחשד לתרמית והפרת אמונים.
יש לבחון האם קמה לנתבע אחת ההגנות המפורטות בחוק איסור לשון הרע, אשר פוטרת מאחריות בגין אותו פירסום (ע"א 8345/08 עו"ד בן נתן נ' מוחמד בכרי (27.7.11) [פורסם בנבו] ; ע"א 751/10 פלוני נ' דיין אורבך (9.2.12)[פורסם בנבו] ).
...
ולענייננו:
לאחר עיון בתיק, הראיות שהוגשו, חקירות העדים, ועיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, ואנמק.
העובדה שמבקר המדינה נתן צו הגנה לאותו סמנכ''ל כספים, אף היא מחזקת את המסקנה כי מדובר היה במהלך לא תקין, ועת צו ההגנה ניתן בהיות אותו סמנכ''ל כספים חושף שחיתות, הרי שבכך ביסס הנתבע את הגנתו, בין אם לעניין הטענה של אמת בפרסום, ובין אם לטענה של הגנת תום הלב, וכי המדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית.
על כן, לאור כל האמור לעיל, לאחר שהנתבע ביסס את טענות ההגנה שבפיו בעניין הפרסומים עסקינן, כפי שפורט בהרחבה לעיל, הרי שדין תביעת התובע דחיה, וכך אני מורה.