מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי בגין גב תפוס עקב התכופפות בדרך לעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

..וכן חוזר נפגעי עבודה בנושא תיסמונת התעלה הקארפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף ביטוח נפגעי עבודה מתאריך 3.2.2005, הקישור בין תיסמונת התעלה הקארפלית ועבודה הנה שנויה במחלוקת.
ההגדרה של פעילות רפטטיבית ומידת הכח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם בפירסום של Silverstein משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכוח הנידרש לבצוע הפעילות הנו מעל 4 ק"ג. פעילות רפטטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ-30 שניות או כאשר מעל מ-50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או יישור מוגזמים.
מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מיקצוע, ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.
עוד קבעה הפסיקה כי שניים הם התנאים לחלות המקרוטראומה: "האחד – קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הנה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה.
...
לא מצאנו בעדות העד שי סיבוני תמיכה בגרסת התובע, בענין הצוואר.
לכן התביעה בענין הפגימה בצוואר – נדחית.
סוף דבר: התביעה להכרה בפגימה באגודלים ובצוואר כפגימה בעבודה – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבדיקת התובעת בתאריך 30/8/2011 בקהילה נמצא צואר תפוס.
הפגיעה התפקודית בתובעת קביעת המצב התיפקודי קשה בדרך כלל וגם במקרה דנן המלאכה מורכבת, שעה שהתובעת נפגעה בתאונה בגיל צעיר יחסית ועל פניו קיימת נכות רפואית נמוכה יחסית, שאינה אמורה להותיר אותות תיפקודיים משמעותיים ובכל זאת, לאחר שהתובעת סיימה את התביעה בגין התאונה השנייה, ייחסה התובעת בתצהירה את כל מצבה התיפקודי ומגבלותיה לתאונה דנן, תוך שטענה למיגבלות תפקודיות משמעותיות ופגיעה קשה בעבודתה.
לדבריה, המדובר בעבודה המחייבת כושר ויכולת פיזית מלאה, לרבות עמידה ממושכת, ישיבה, נשיאת משקל, רכינה, כיפוף והפעלת כוח.
התובעת נישאלה ממה היא סובלת והסבירה: "אוי, בעיקר כאב, ככה, יש לי פעם בכמה חודשים דלקת פה בשכמות, בצד שמאל, בגלל הבלט שנוצר לי על חוליה. נו, מבחינת כאב יש לי כאב תמיד בגב. לא כל יום זה באותה רמה. לפעמים זה קצת יותר קל, לפעמים פחות. נגיד עכשיו, אחרי שחודש וחצי הייתי בבית בגלל קורונה, לא עבדתי, הגב היה יחסית לא רע. אני לא יכולה להתלונן יותר מדי. עכשיו שחזרתי לעבוד ונאלצתי קצת לתת גז, אין מה לעשות, חייבת לשלם שתי שכירויות, אני עם זבדיאר בתיק, ככה פעמיים שלוש ביום. ואני עוד מפחדת לחזור לד"ר אורנה כי זה עדיין במגדל 100 ומלא מטופלים אז אני עוד מפחדת לחזור אליה לדיקורים כי לא בא לי להידבק וכאלה". (שם, עמ' 14 שורה 27).
ההלכה היא, כי פיצוי בגין הפסד הישתכרות בעקבות קביעת נכות, בא כדי לפצות על הפסד שניגרם לנפגע, במקרים בהם על הנפגע לממש את כושר עבודתו במומו וזאת גם מקום שיש קושי להעריך את ההפסד שניגרם.
...
בנסיבות העניין, בעת אומדן הפיצוי יש להתחשב בגילה הצעיר של התובעת, בכאבים מהם סובלת ותסבול לאורך השנים הגם שמדובר בכאבים הנובעים משתי תאונות, סבורני שיש לפצות את התובעת בסכום סביר, שישקף את השנים הארוכות בהן תשפיע התאונה על מצבה ואת מגבלותיה.
סוף דבר לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: אבדן כושר השתכרות בעבר בתוספת פנסיה - 20,000 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 105,000 ₪ בתוך 30 יום, שאם לא כן תצורף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע, יליד 1984, נפגע בתאונת דרכים בדרך לעבודה שאירעה בתאריך 28/4/14.
בתאריך 23/2/15 בביקור במרפאת נוירוכירורגית במרכז הרפואי תל אביב, תועד שהתובע סובל מכאבי גב תחתון ואגן בלווי נימול לאורך רגל שמאל עד לאצבעות כף הרגל, בנוסף סובל מכאבי צואר, נמצא במצב נפשי ירוד על רקע הכאבים הכרוניים, קושי בתיפקוד וללא יכולת לעבוד.
בתאריך 16/3/17 נבדק התובע על ידי ראומטולוג, אשר תעד מצב של הגבלה קשה בכיפוף גב תחתון, ציין שיש הגבלה גדולה ויש לברר מצב נפשי וכן המליץ על מעקב במרפאת כאב ומעקב נורולוגי בגלל התכווצויות של הבטן.
בתאריך 23/8/16, קיבלה וועדת עררים ערר שהגיש התובעת וקבעה נכות אורתופדית בשיעור 10% לפי סעיף 37 (7) א' לתקנות בשל הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני, כמו כן קבעה הועדה נכות בשל נוירופתיה מותנית ב- L5 בשיעור של 5% לפי סעיף 32 (1) (א) I במחצית לתקנות הביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "תקנות ביטוח לאומי").
בשים לב לחוסר היציבות של התובע במהלך השנים בעבודות, במשך שנים רבות ולמכלול נסיבות העניין, ראוי לחשב את הפצוי כסכום גלובאלי בערכים של כ- 70% חישוב אקטוארי, עד לגיל 70 ללא פנסיה, שכן שעה שמדובר בעובד עצמאי אין הוא זכאי להפסדי פנסיה (ראו בהקשר זה פסק דינו של כב' השופט עמית ע"א 4816/20 יאן לסקוב נ' פלונית (10/3/21), סעיף 10 לפסק הדין).
...
אינני מקבלת את טענות הצדדים, כאשר כל אחד הקצין בעמדתו לפי שיטתו.
בת זוגו לשעבר שהתגוררה עם התובע בעת שעבר את הניתוח בין השנים 2016 ועד 2020 השיבה לעניין העזרה שהעניקה לו במהלך כל השנים שהתובע "לא היה צריך סיעודי אבל כן [העניקה לו עזרה – א' מ'] ... זה, זה לא היה משהו שלצורך זה לקחתי חופש או, והצריך ממני מאמץ מיוחד. זה היה פשוט להיות נוכחת. אני גם יכולה להגיד שגם במידה והוא היה גר לבד הוא לא היה נזקק לי. הניתוח שלו היה אמור להסתכם בכמות מסוימת של שעות. הוא הכפיל את כמות השעות. הניתוח היה יותר מורכב ממה שחשבו וגם ההחלמה אם היו אמורים לשחרר אותו כעבור אם אני לא טועה 48 שעות הוא בסופו של דבר היה 5 ימים- שבוע בבית החולים", לשאלה אם היה צריך עזרה לאחר הניתוח השיבה: "כן בוודאי. לא, הוא היה צריך עזרה קלה לא מעבר, לא מעבר" (שם, עמ' 9 שורה 10 ואילך) אמו של התובע השיבה שהלכה עם התובע לרופאים ולקחה אותו לבית החולים ובמקום שהוא ידאג לה היא דאגה לו, אבל ניתן היה להתרשם שלא מדובר בטיפול יוצא מדרג הרגיל.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 169,940 ₪ בתוך 30 יום, בצירוף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

בפניי בקשת המבקשת - הנתבעת, להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ח-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), ולמנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה לקביעת נכותו של המשיב.
רקע המשיב, יליד 1973, הגיש תביעה לפי חוק הפלת"ד, בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 30.8.20, בדרך חזרה מעבודתו (להלן: "התאונה").
בעניינינו, מעיון בפרוטוקול ועדת המל"ל עלה כי זו בדקה את המשיב ומצאה "הליכה תקינה, עומד זקוף, הגבלה קלה בתנועות צואר וגב תחתון מלוות בכאב. אין דילדול שרירי בחגורת הכתף בצד ימין. כיפוף כתף קדימה 120, אבדוקציה 100, סיבוב אחורי D12. US מ-1/2/21- קרעים חלקיים ב-SS. MRI- מ-21/4/21- בקעים בגבהים שונים". במסקנותיה של הועדה נקבע: "מצב אורטופדי ונוירולוגי סופי. קיים עבר רלוואנטי עשיר מאוד בצואר וגב תחתון. לדעת הועדה מדובר על החמרה זמנית וחולפת על רקע מצב קודם. לא נותרה נכות בגין חבלה בכתף". עוד צוין כי מיום 7.9.20 ועד ליום 30.9.20 נקבעו למשיב 50% נכות זמנית, ומיום 1.10.20 עד ליום 31.5.21 20% נכות זמנית.
בהפניה לבדיקת MRI כתפיים מיום 3.6.21, צוין ע"י מומחה אורתופדיה של הקהילה כי המשיב ביצע בדיקת US באופן פרטי שם נימצאו סימני טנדיטיס של SSP עם קרע קטן ו-SSC עם חשד לקרע לפי פענוח, והבדיקה הייתה מוגבלת בגלל הגבלה בתנועה.
...
אקדים ואומר כבר עתה, כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והתיעוד שהוגש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
בנוגע לנכות שנקבעה בגין הצוואר, אמנם ועדת הערר לא ציינה מדוע החליטה לשנות מקביעת ועדת המל"ל ולקבוע לו נכות צמיתה על אף עברו הרפואי, אולם ועדת הערר בדקה קלינית את המשיב כמתואר, ומקום בו ברי כי החלטת ועדת המל"ל עמדה בפניה, ושם גם צוין באופן מפורש, בין היתר, כי למשיב עבר רלוונטי עשיר מאוד בצוואר, אני סבורה כי ועדת הערר הפעילה שיקול דעת עצמאי בקביעת נכותו של המשיב בהתאם לממצאיה (ראו: רע"א (י-ם) 43452-10-11  מרים רביבו נ' איילון חב' לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 12.12.11)).
נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי בנסיבות שלפניי קיימת הצדקה לקבל את הבקשה להבאת ראיות לסתור לעניין הכתף בלבד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לגירסתו, בתאונה אשר התרחשה ביום 18.4.2017 במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1.
המומחה בדק את התובע וקבע כי בעקבות התאונה נותרה אצל התובע הגבלה בכיפוף לצדדים של הגב המותני ובהתאם הוא נותר עם נכות צמיתה בשיעור 5% כחלק יחסי לפי תקנה 37(7)(א) לתוספת לתקנות המל"ל וזאת החל מיום 25.07.2017.
בתצהיר העדות הראשית מטעמו מיום 11.10.2022 טען התובע בעיניין נסיבות התאונה כדלקמן: ''ביום 18.4.17 בשעה 18:30 או בסמוך לכך, בזמן עבודה, נידרשתי להחלפת תבנית קלמרה למכונה 1601, תוך כדי החלפת תבנית ''קלמרה'' ובזמן סגירת קלמרות, דבר שדרש ממני כוח רב ביותר, שכן היו עושים את זה עם שרשרות ושאקלים שגם היו כבדי משקל, לפתע חשתי כאב חד וחזק בגבי, מלווה ב''קליק''.
התובע הוסיף וטען כי אותו מר מנאע לא ראה את התאונה וניגש אליו רק לאחר שהלך בהליכה איטית ליד המשרד: ''כשהוא בא אליי אני כבר הייתי ליד המשרד שהמכונה גבוה והוא מהצד השני אז כשאני קרה לי המקרה אני בקושי ירדתי, היו 3 מדרגות וירדתי מהם והלכתי לאט לאט למשרד ובדרך ראה אותי המנהל מיפעל והוא ששלח אותי הביתה, אמר לי תלך הביתה'' (ראו: עמוד 7, שורות 30 -32).
...
מכלל הראיות שהוגשו שוכנעתי כי לא ניתן לייחס את פגיעתו של התובע לאותה "פעולה" של "סגירת קלמרות" כפי שטען.
סוף דבר: במקרה שלפנינו, נסיבות התאונה לא הוכחו, כך גם לא הוכח כי התובע נדרש להפעיל כוח חריג, או כי נדרש לפעול באופן חריג המסכן את גופו.
בהתאם – ומכלל הנימוקים אשר הובאו לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו