בבדיקת התובעת בתאריך 30/8/2011 בקהילה נמצא צואר תפוס.
הפגיעה התפקודית בתובעת
קביעת המצב התיפקודי קשה בדרך כלל וגם במקרה דנן המלאכה מורכבת, שעה שהתובעת נפגעה בתאונה בגיל צעיר יחסית ועל פניו קיימת נכות רפואית נמוכה יחסית, שאינה אמורה להותיר אותות תיפקודיים משמעותיים ובכל זאת, לאחר שהתובעת סיימה את התביעה בגין התאונה השנייה, ייחסה התובעת בתצהירה את כל מצבה התיפקודי ומגבלותיה לתאונה דנן, תוך שטענה למיגבלות תפקודיות משמעותיות ופגיעה קשה בעבודתה.
לדבריה, המדובר בעבודה המחייבת כושר ויכולת פיזית מלאה, לרבות עמידה ממושכת, ישיבה, נשיאת משקל, רכינה, כיפוף והפעלת כוח.
התובעת נישאלה ממה היא סובלת והסבירה: "אוי, בעיקר כאב, ככה, יש לי פעם בכמה חודשים דלקת פה בשכמות, בצד שמאל, בגלל הבלט שנוצר לי על חוליה. נו, מבחינת כאב יש לי כאב תמיד בגב. לא כל יום זה באותה רמה. לפעמים זה קצת יותר קל, לפעמים פחות. נגיד עכשיו, אחרי שחודש וחצי הייתי בבית בגלל קורונה, לא עבדתי, הגב היה יחסית לא רע. אני לא יכולה להתלונן יותר מדי. עכשיו שחזרתי לעבוד ונאלצתי קצת לתת גז, אין מה לעשות, חייבת לשלם שתי שכירויות, אני עם זבדיאר בתיק, ככה פעמיים שלוש ביום. ואני עוד מפחדת לחזור לד"ר אורנה כי זה עדיין במגדל 100 ומלא מטופלים אז אני עוד מפחדת לחזור אליה לדיקורים כי לא בא לי להידבק וכאלה". (שם, עמ' 14 שורה 27).
ההלכה היא, כי פיצוי בגין הפסד הישתכרות בעקבות קביעת נכות, בא כדי לפצות על הפסד שניגרם לנפגע, במקרים בהם על הנפגע לממש את כושר עבודתו במומו וזאת גם מקום שיש קושי להעריך את ההפסד שניגרם.
...
בנסיבות העניין, בעת אומדן הפיצוי יש להתחשב בגילה הצעיר של התובעת, בכאבים מהם סובלת ותסבול לאורך השנים הגם שמדובר בכאבים הנובעים משתי תאונות, סבורני שיש לפצות את התובעת בסכום סביר, שישקף את השנים הארוכות בהן תשפיע התאונה על מצבה ואת מגבלותיה.
סוף דבר
לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה:
אבדן כושר השתכרות בעבר בתוספת פנסיה - 20,000 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 105,000 ₪ בתוך 30 יום, שאם לא כן תצורף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.
