לנוהל המפקח נקבע כי:
"1. החברה חייבת לבטח את כלי הרכב המושכרים על ידה בגין נזק לרכוש לצד ג', באמצעות חברת ביטוח או שתיטול על עצמה התחייבות לכסוי נזקים לרכוש צד ג', כאילו סולקו על ידי חברת ביטוח, כאמור בס' ב' להלן."
בנוסף, בסעיף ב. לנוהל המפקח צוין כי:
"ב. בחרה החברה ליטול על עצמה את הכסוי לצד ג', החברה תסלק כל דרישה לפצוי בגין נזק לרכוש צד ג' שניגרם כתוצאה מתאונה שהיה מעורב בה כלי רכב שבבעלותה, כאילו הייתה מבטח מורשה ובהתאם להוראות המפקח על הביטוח לעניין סילוק תביעות בענף ביטוח רכב רכוש.
אלבר גם לא הביאה אף נציג מטעמה למתן עדות בעיניין זה.
בשולי הדברים אוסיף ואציין, כי על פי ההלכה שנקבעה ברע"א 9849/17 פיקאלי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (4.6.2019) (להלן – "הילכת פיקאלי"), הפרת מיגבלת גיל הנהג מהוה החמרה של "סיכון מוסכם" (סיכון מקורי) שנכלל מלכתחילה בפוליסה (על דרך ההקש כך יש להתייחס גם למגבלת וותק נהיגה), ולפיכך בנסיבות של הפרה מעין זו חלים דיני החמרת הסיכון שבסעיף 18 לחוק חוזה הביטוח.
לו הייתה אלבר חברת ביטוח, מאחר שמגבלות גיל וותק נהיגה לפי הילכת פיקאלי מהוות החמרת סיכון בלבד ולא סייג לתחולת הפוליסה, היה מוטל עליה הנטל להראות כי היתקיימו התנאים לתשלום מופחת של תגמולי ביטוח או אף התנאים לשלילת הזכאות לתגמולי ביטוח בהתאם להוראות ס' 18(ג) לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי:
"(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לפי המקובל אצלו במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה:
"
אלבר לא הציגה כל אינדיקאציה למירמה או לכך שלא הייתה מעניקה כסוי לרכב גם לנהגים בני 18 באופן שעשוי היה להקים לה פטור מתשלום ניזקי צד ג' במקרה זה. אלבר גם לא הציגה כל ראיה לחיוב שונה של דמי השכרה שהייתה גובה לו הייתה יודעת מראש על נהיגתו של נהג צעיר מגיל 24 ובעל וותק נהיגה של פחות משנה ברכב.
...
בנוסף, וגם אם החליט מראש ובמודע ליטול על עצמו את הסיכון שבנהיגה בתנאים כה מורכבים, לא שוכנעתי מדוע לא יכול היה נהג רכב התובעות לבחור לעצמו מקום פחות מסוכן ופחות מסכן אחרים להחנות בו את רכבו, ומדוע לא יכול היה לצאת מהדרך הבינעירונית במחלף הקרוב (מוצג בתמונות פביאן 1), ולמצוא בהמשך מקום בטוח יותר לעצירה.
אשר על כן, ומכל הטעמים שפורטו לעיל, אני סבורה כי בנסיבות תיק זה יש לחלק את האחריות לתאונה בין שני הנהגים בחלקים שווים.
בסכום שכ"ט עוה"ד לקחתי בחשבון את הגשת התביעה השנייה שהצריכה מאת התובעות דכאן (הנתבעים דשם) להגיש כתב הגנה וכתב הגנה מתוקן; את העובדה שהתביעה השנייה שהוגשה על סכום משמעותי ביותר נמחקה במועד הדיון בלבד; את העובדה שהתביעה השנייה אך נמחקה ולא נדחתה; ואת החלטתי מפרוטוקול הדיון לפיה שאלת ההוצאות בהקשר זה תילקח בחשבון בפסיקת ההוצאות בסיומה של תביעה זו.
הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
