פיצוי בגין אפליה בשכר על בסיס מגדר

הטענה השניה, כי היה על האוניברסיטה להעסיקה בדרוג של "מורה מן החוץ בדרג ב'" בשל היותה בעלת תואר דוקטור; וטענה השלישית, כי הופלתה על רקע מיגדרי תוך הפרת הוראות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996 (להלן - חוק שכר שווה או החוק) וכי היה על האוניברסיטה להשוות את שכרה לשכרו של ד"ר יורי דולגופולוב (להלן - ד"ר דולגופולוב) אשר עבד עימה במעבדה הלשונית ולטענתה מילא תפקד זהה לתפקידה, ועליו חלו הוראות ההסכם הקבוצי.

חלף זאת, הגישה הנציבות את עמדתה אשר הגישה בע"ע (ארצי) 1809-05-17 מדינת ישראל - אתי אלאשוילי (15.8.19) (להלן - ענין אלאשוילי), לפיה תוספת אישית שעניינה שמירת שכר מתפקידו הקודם של העובד, באה בגדרי סעיף 6(א) לחוק ואינה מהוה אפליה על בסיס מגדר.

(ד)(4) פיצוי בלתי ממוני – פיטורים שלא כדין בית הדין האיזורי פסק לזכות העובדת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (50,000 ₪) במנותק משעור שכרה של העובדת (ראו: ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד - קנסטו בע"מ (28.2.17)).

...

(ה) סוף דבר ערעור העובדת בנוגע לתשלום פיצויי הלנת פיצוי פיטורים מתקבל כך שסכום הפיצוי יעמוד על 35,000 ₪ (תוספת 20,000 ₪).

לפיכך, אני מסכים כי דין הערעור בנושא זה להידחות.

סוף דבר ערעור העובדת בנוגע לתשלום פיצויי הלנת פיצוי פיטורים מתקבל כך שסכום הפיצוי יעמוד על 35,000 ₪ (תוספת 20,000 ₪).

אשר לטענות המערערת להפליה מגדרית: קבע בית הדין כי אין חולק על זכותן של נשים להזדמנות שווה, אך "על התובעת היה להוכיח בסיס כל-שהוא המשכנע, שהפלייתה הנטענת הייתה על בסיס מיגדרי". גם אם פרופ' קונסטנטיני זלזל במערערת ולעג לה כטענתה, או דרש ממנה כגירסתה להיות זמינה לניתוחים מסובכים בעוד שהוא עצמו שהה בטיסות ובעסקים בחו"ל, אין לטענה זו כל קשר למגדר ולא ברור מדוע היא סבורה כי הופלתה בקידומה בהיותה אשה יחידה מקרב רופאי המחלקה.

לאור כל זאת לא הוכחה על ידה כל עילה המצדיקה פיצוי בגין "אובדן הישתכרות" כביכול, או קבלת שכר בגין פעולות שלא ביצעה, מהמשיב 5.

באותה עמדה הבהירה כי היא אינה מביעה דיעה אודות המחלוקות העובדתיות בין הצדדים, אך ביקשה להדגיש את הקושי הרב בהוכחת אפליה מגדרית בכלל ופערי שכר על רקע מגדר בפרט; את קיומן של דיעות קדומות לפיהן נשים שנוהגות באסרטיביות נתפסות כ"בעייתיות"; קיומם של פערי שכר עיקביים בין רופאים לרופאות; חשיבות העברת הנטל מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק השויון); חובת ייצוג הולם מכוח סעיף 6ג' לחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951 (להלן: חוק שיווי זכויות האשה), החלה גם ברשויות מקומיות, כאשר לפי הנתונים שהועברו לנציבות מבית החולים עולה כי לא קיים ייצוג הולם לנשים בתפקידי ניהול בבית החולים ומכך קמה חובה בהעדפה מתקנת; וכן העלתה ספק אם ועדת המכרזים במקרה זה בחנה את שאלת הייצוג ההולם לנשים טרם בחירתה בפרופ' רוט.

בית הדין האיזורי התרשם, לאחר שמיעת ראיות לרבות עדותו של פרופ' רם מנהל המערך הנוירוכירורגי בבית החולים, שהבחירה בפרופ' רוט הייתה עניינית וכי לא היו מעורבים בה שיקולים זרים או אפליה מטעמי מגדר, ולא הובאו בפנינו טעמים המצדיקים להתערב בכך גם אם נצא מנקודת הנחה לפיה הנטל עבר לכתפי המשיבים (לפערים האובייקטיביים בין המערערת לפרופ' רוט בנוגע לתחום הניתוחים האנדוסקופיים ראו למשל בסעיפים 29 ו-31 לסיכומי המשיבים).

...

בקשתה התקבלה בחלקה, נוכח פגמים מסוימים שנמצאו במכרז מכוחו מונה פרופ' רוט (להלן: המכרז), ומינויו הוקפא עד לסיום ההליך המשפטי (החלטה מיום 10.11.14; הפגמים שמצא בית הדין האזורי הם אי מתן אפשרות למערערת להתייחס בהרחבה בפני ועדת המכרזים למערכת היחסים בינה לבין פרופ' קונסטנטיני, וכן ספק לגבי חברותו בוועדה של סמנכ"ל רפואה בבית החולים ד"ר גיל פייר, נוכח ידיעתו על תלונות שהגישה המערערת כנגד מנהל המחלקה).

עוד קבע בית הדין בפתח פסק דינו כי אין עוד צורך לדון בטענות המערערת ביחס למכרז מכוחו מונה פרופ' רוט למשרת מנהל השירות בשנת 2014, שכן משרה זו בוטלה ובסופו של דבר קודם פרופ' רוט בתפקיד רק לאחר התפטרותה של המערערת.

בנסיבותיו המיוחדות של התיק, ולא בלי היסוס, לא מצאנו הצדקה להתערב בשיקול הדעת שהפעילה הערכאה הדיונית בקשר לכך.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור והערעור שכנגד נדחים.

בנסיבות העניין המיוחדות, ונוכח התרשמותנו כי המערערת ביצעה את תפקידה במסירות רבה ובמקצועיות, לא מצאנו לפסוק הוצאות בקשר לפרשה עגומה זו, שהסבה עוגמת נפש רבה לכל הצדדים המעורבים.

המדינה טענה בסיכומיה (אשר הוגשו ביום 1.7.18, לאחר הגשת סיכומי התשובה של העובדות) כי לעמדת הממונה על השכר, משלא הייתה בעניינינו אפליה על בסיס מגדר ומקור התוספת האישית (שהיא המקור המשמעותי בפערי השכר) הנה בתפקידו הקודם של מר שובל – דין ערעור העובדות להדחות.

בנוסף לכך, ישנן שתי הוראות בחוק שהובילו להרחבת אפשרות התביעה: הראשונה - בעוד ומלכתחילה החוק אפשר לעובדת שטענה לאפליה בשכר לתבוע הפרישי שכר בלבד, בשנת 2014 תוקן החוק ונוסף בו סעיף 4(ב) הקובע כי: "בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, נוסף על כל סעד אחר, לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". כלומר, עתה ניתן לתבוע בנוסף להפרשי השכר גם פיצוי ללא הוכחת נזק.

בנגוד לחוק שויון הזדמנויות (עליו נרחיב בהמשך) לפיו, בדרך כלל, החלטת המעסיק המשליכה על שכר העובדת שאינה קשורה למינה, גם אם בפועל הובילה לפערי שכר בינה לבין עובדים אחרים - אינה מהוה אפליה מחמת מין, הרי שבהתאם למודל השויון הבא לידי ביטוי בחוק שכר שווה, הבחינה אם מתקיימת אפליה אם לא, היא בהתאם לתוצאה.

...

כמו כן, איננו מקבלים את טענת החברה כי דרישתה של גב' אלאשוילי להעסקה בהסכם קיבוצי מהווה פגיעה בשוויון.

בקשר לכך הטעימה החברה כי גב' אלאשוילי זכתה במכרז בחודש אפריל 2013 בעוד מועד כניסתו של מר שובל לתפקידו הנוכחי הוא מחודש אוקטובר 2011, כך שברי כי מדובר בפליטת קולמוס ואין מקום להענקת סעד זה, שכלל לא נתבע על ידה, ממועד מוקדם כל כך. למעשה, העובדת אינה חולקת על טענה זו במסגרת כתבי הטענות מטעמה, ואף באת כוח העובדות הסכימה לכך שהשוואת התנאים צריכה לחול רק מיום כניסתה של גב' אלאשוילי לתפקיד (ראו פרוטוקול הדיון מיום 17.7.19 עמ' 6 שו' 24-25), כך שבעניין זה מתקבל הערעור, והשוואת התנאים כפי שנקבעה על ידי בית הדין האזורי תחול מיום כניסתה של גב' אלאשוילי לתפקיד ואילך.

סוף דבר על דעת כלל חברי המותב נקבע כמפורט לעיל: ערעור העובדות מתקבל בחלקו.

בפנינו תביעה שהגישה עם סיום עבודתה, שבגידרה היא תובעת, בין היתר, פיצוי בגין אי תשלום מלוא השכר המוסכם, וכן פיצוי בגין פיטורים מפלים, לטענתה על רקע ניתוח להתאמה מגדרית שעברה.

באחת הפרשות שהתבררה בבית-דין זה, נפסק כי הפליה על בסיס זהות מגדרית הנה הפליה אסורה על פי הוראות חוק שויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (סע"ש 791-06-13 משל נ' המרכז לטכנולוגיה חינוכית (13.5.14, מותב בראשות כב' השופטת (כתוארה אז) עידית איצקוביץ)).

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

כל הסכומים שנפסקו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום יחסי העבודה (8.8.18) ועד למועד התשלום בפועל (בנסיבות העניין ונוכח קיומה של מחלוקת כנה בין הצדדים, לא מצאנו מקום לפסוק לתובעת פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, מעבר להפרשי הצמדה וריבית).

כמו כן תשלם הנתבעת 1 לתובעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

נקבע בהסדר, כי עם אישורו בידי בית המשפט, יהווה פסק הדין מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה, כך שיהיו מנועים מהגשת תביעה בגין העילות שהוסכמו והמפורטות בהסדר (עילות אלה יפורטו בהמשך הדיון) או בגין כל עילה אחרת הנובעת מטענה של הפליה על רקע גיל או מגדר, נגד הנתבעות.

ביסוס חוק איסור הפליה על הפגיעה בכבוד כנובעת מעצם היחס הלא שוויוני מאפשרת לפצות על נזק שניגרם בעת הפרת זכויות וחובות הנשענות על האוטונומיה של האדם, נזק שאינו תלוי בהשפלה, ומונע את הויכוח האם סטראוטיפ מיגדרי מסוים כרוך בהשפלה של הנחשפים אליו אם לאו (ראו הדיון אצל סטטמן, פעולה מיטיבה, אברהם, פעולה מיטיבה תגובה ו-סטטמן הפליה, שם חלוקים המחברים סטטמן ואברהם בשאלה האם חשיפה לפוליסה בעיניין מירב נ' איי.די איי, המקנה לנשים זכות להחלפת צמיג חינם, בעוד על גברים לשלם עבור כך, משפילה או גורמת נזקים נפשיים).

כפי שמציין קריכלי קץ, אי שויון מיגדרי (בעמוד העשירי למאמר): "העמדה של דיני איסור ההפליה שלפיה יש להתערב כדי לאסור לא רק הפליה נגד הקבוצה המוחלשת שסבלה הפליה היסטורית, אלא גם הפליה נגד הקבוצה החזקה, מאותתת כי גם להפליה לטובה של קבוצות מוחלשות עלולה להתלוות פגיעה חברתית חמורה עד כדי כך שהיא מצדיקה את הפגיעה בחופש החוזים של הצדדים. במילים אחרות, המשפט הפרטי נוטה להתערב במערכות היחסים החוזיות של צדדים אך ורק במקרים הנדירים שבהם קיימת סכנה לפגיעה של ממש בצדדים או בחברה בכללותה..... הבחירה של דיני איסור ההפליה להתערב גם במקרים שבהם ההפליה היא לרעת קבוצות חזקות מושתתת על ההנחה שתוצאותיה של הפליה כזו הן חמורות עד כדי כך שהן מצדיקות את הפגיעה בחופש החוזים של הצדדים. בכך בחירה זו מתיישבת עם הבנת אופני הפעולה של חלק ממערכות אי־השויון (דוגמאת אי־השויון המגדרי) ועם כך שלעיתים הפגיעה בקבוצה החזקה והפגיעה בקבוצה החלשה כרוכות זו בזו ואינן ניתנות להפרדה, כך שאי־אפשר להגדיר את הפעולה הספציפית כמיטיבה או כגורעת". דברים דומים הדגיש כב' השופט, לימים המשנה לנשיאה סלים ג'ובראן, בעיניין פרוז'אנסקי, כי מדיניות המפלה בכניסה על בסיס מין (נשים צעירות יותר מורשות להכנס מתבססת על הסטריאוטיפים המגדריים לגבי שבריריותן של נשים וחשיבותו של המראה החצוני שלהן.

כך חוק איסור הפליה, כמו גם חוק שויון הזדמנויות בעבודה וכן בחוק שכר שווה לעובד ולעובדת, האוסר על הפליה בשכר על בסיס מין.

...

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה שלפניי ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הנתבעות ישלמו לתובע המייצג, מתן בכר, גמול בסך 24,500 ₪ ולבא כוחו, עו"ד רועי בכר, שכר טרחה בסך 38,889 ₪ בצירוף מע"מ. הגמול לתובע ומחצית שכר הטרחה ישולמו בתוך 7 ימים מהיום, ואילו מחצית שכר הטרחה הנוספת תשולם בתוך 30 ימים מהיום, לאחר דיווח הנתבעות על תשלום מלוא הפיצוי לקרן התובענות הייצוגיות.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.