עסקינן בתביעה לפצוי בגין הפליה בכניסה למועדון "א.ב.ג. רוטשילד בע"מ" (ג'ימי הו) (להלן: "המועדון"), וזאת בהתאם להוראות חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, תשס"א – 2000 (להלן: "החוק" או "החוק לאיסור הפליה").
הפן הנורמאטיבי:
המסגרת החוקית לסוגיה זו נקבעה בסעיף 3 (א) לחוק, במסגרת תיקון 3 בו הוסף אלמנט הגיל כמאפיין האוסר הפליה ובלשון החוק:
" 3. (א) מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות צבורי או בהפעלת מקום צבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השרות הצבורי, במתן הכניסה למקום הצבורי או במתן שירות במקום הצבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הבטחון וההצלה או ענידת סמליהם".
סעיף 3(ד) (1) לחוק, קובע את החריגים אשר בקרותם אין רואים את ההבחנה כהפליה ובלשון הסעיף :
"אין רואים הפליה לפי סעיף זה –
בדברי ההסבר להצעת החוק (רשומות מיום 28.5.2014 – מנבו) נאמר לעניין זה:
"יצוין כי סעיף 3(ד()1 )לחוק איסור הפליה במוצרים קובע, בין היתר, כי לא יראו הבחנה מחמת העילות המנויות בחוק כהפליה כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השרות הצבורי או המקום הצבורי. לפיכך, אם תדרש הבחנה מחמת גיל משיקולים הנובעים ממהות המוצר, השרות הצבורי או המקום הצבורי, למשל איסור כניסת קטין לאולם קולנוע בעת הקרנת סרט המיועד לבגירים, הדבר לא ייחשב להפליה אסורה לפי החוק"
אם כן יש לבדוק אם במקרה הנידון מדובר בהפליה על רקע גיל או שמדובר במקרה העומד בתנאי החריגים שנקבעו בסעיף 3(ד)(1).
...
אמנם הנתבעת לא הרימה את הנטל של הוכחת החריג שבחוק ולכן אני קובעת כי הייתה הפליה על רקע גיל, אך מדובר בהפליה על הרף הנמוך.
סוף דבר:
לאחר בחינת מכלול הראיות לא מצאתי כי במקרה הנדון לא הוכחה הפליה על רקע מגזרי, אך הוכחה הפליה על רקע גיל, גם אם ברף הנמוך.
הנתבעים ישלמו פיצוי בסך 4,000 ₪ לכל אחד מהתובעים תוך 30 יום.
