מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי בגין אפליה בבדיקות ביטחוניות

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לפיכך, תבע המבקש מהמשיבה פיצוי בסך 5,000 ₪, בטענה כי המאבטח והקצין מתקן מטעמה, פעלו בנגוד לחוק להסדרת הביטחון בגופים צבוריים, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק להסדרת ביטחון"), בנגוד לצוו בריאות העם באשר לנגיף הקורונה וכן הפלו אותו לרעה בנגוד לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, תשס"א-2000 (להלן: "חוק איסור הפליה").
לטענתו, עובדי המקום יכולים לעבור דרך הקרוסלה וכלל לא נדרשים לעבור בדיקה ביטחונית, ולכן פעולתם של המאבטחים נחשבת בעיניו כניצול לרעה של סמכותם.
הסרוב בהקשר זה אכן עורר חשד, וצדק בית משפט קמא במסקנתו זו. לעומת היתנהגותו המחשידה של המבקש, לא מצאתי כל יסוד לחשד כי המאבטחים פעלו כפי שפעלו בשל אפליה פסולה מכל סוג, או שיקול פסול אחר כלשהוא, היכול להקים עילה לפיצויים.
...
דיון לאחר עיון, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית וההנמקה תינתן בתמצית, תוך התייחסות לעיקר טענותיו של המבקש.
לפיכך, דין טענות אלה להידחות.
לא הבנתי מדוע היה המבקש ראוי לכך אף "לפנים משורת הדין". זאת, לאחר שגרם למשיבה להוצאות מיותרות, בטענות שאין בהן ממש, עקב אירוע בו הוא אשר התנהג שלא כהוגן אך האשים אחרים, ולאחר שהמשיבה ביקשה הוצאות ואפילו "לדוגמה". אולם, טעות זו ביחס להוצאות היא טעות לטובת המבקש, לא לרעתו, והמשיבה לא ביקשה לערער על כך. סיכומו של דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

יובהר כי המדובר בבדיקה פרטנית של כל מקרה על-פי נסיבותיו, כפי שציינה כבוד השופטת נחמה מוניץ ב-ת"צ 39713-07-11 קובטי נ' רשות שדות התעופה (ניתן ביום 10.10.12) (להבדיל מתקיפת מדיניות והוכחתה), אף בהיעדר הצגת נהלי הבידוק הבטחוני, שסמכות העיון בו מוקנית לשופט בית המשפט העליון באמצעות הגשת בקשה לגילוי ראיה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971: "יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולקבוע האם הבידוק הפרטני שנעשה לפרט זה או אחר, היה בו משום פגיעה בפרטיות אותו אדם, בכבודות וכיו"ב, שהרי לא ניתן לקבוע כללים אחידים לפגיעה הנטענת בהיותה שונה בכל מקרה ומקרה". עוד נקבע כי "ברור כי אין מניעה שבית משפט בפניו מוגשת תביעה בגין עוולה נזיקית שנגרמה כתוצאה מהליך בידוק בטחוני שנערך לפרט, יפסוק פיצוי כספי בגין העוולה על פי נסיבותה באופן פרטני. לא ניתן לקבוע באופן גורף כי הבידוק שנעשה לכל אזרח ערבי הוא משפיל ומפלה, מבלי לבחון את נהלי הבידוק". (ההדגשות שלי- ש.נ.).
ובמה דברים אמורים? חרף דחיית הטענה להפליה אסורה ראיתי לציין כי בשונה ממקרים אחרים שנידונו בפסיקה, נמצא כי במסגרת ההליך דנן ניסו התובעים להוכיח בכלים משפטיים העומדים לרשותם במסגרת שלבי הגילוי והעיון במסמכים, את טענת ההפליה על רקע לאום, במטרה לאשש את המידע המצוי בידיעתם, ולפיו היו בחדר הבדיקות 3 נוסעים ערבים אשר עברו בדיקה ביטחונית זהה לזו של התובעים (5 נוסעים מסך כלל הנוסעים שעלו לטיסה ומספרם 116), וזאת בדרך של חיוב הנתבעת לגלות את מספר הנוסעים הנבדקים הלא יהודים לעומת הנבדקים היהודים.
...
שיעור הפיצוי משהגעתי למסקנה כי התובעים זכאים לפיצוי כמפורט למעלה, יש לדון כעת בשאלת גובה הפיצוי המגיע להם בנסיבות המקרה דנן.
נסיבותיו של המקרה הנדון, הנגזרות גם מהתנהלות הצדדים במישור הראייתי שעליה עמדתי לעיל, מובילה למסקנה כי מדובר במקרה אשר ממוקם על הסקאלה העובדתית והמשפטית האמצעית, לאור הנימוקים עליהם עמדתי בפסק דין זה. משכך, שוכנעתי שיש לקבל את התביעה באופן חלקי ולפסוק לכל אחד מהתובעים פיצוי בסך 18,000 ₪ בגין כלל פעולותיה של הנתבעת כמתואר בהרחבה לעיל.
סוף דבר לשיטה אחרונה, אני מקבלת חלקית את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים סך של 18,000 ₪, הוצאות משפט בגין החזר אגרה יחסי משוערך להיום, וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה לפצוי בגין הפליה בכניסה למועדון "א.ב.ג. רוטשילד בע"מ" (ג'ימי הו) (להלן: "המועדון"), וזאת בהתאם להוראות חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, תשס"א – 2000 (להלן: "החוק" או "החוק לאיסור הפליה").
הפן הנורמאטיבי: המסגרת החוקית לסוגיה זו נקבעה בסעיף 3 (א) לחוק, במסגרת תיקון 3 בו הוסף אלמנט הגיל כמאפיין האוסר הפליה ובלשון החוק: " 3. (א) מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות צבורי או בהפעלת מקום צבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השרות הצבורי, במתן הכניסה למקום הצבורי או במתן שירות במקום הצבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הבטחון וההצלה או ענידת סמליהם". סעיף 3(ד) (1) לחוק, קובע את החריגים אשר בקרותם אין רואים את ההבחנה כהפליה ובלשון הסעיף : "אין רואים הפליה לפי סעיף זה –
בדברי ההסבר להצעת החוק (רשומות מיום 28.5.2014 – מנבו) נאמר לעניין זה: "יצוין כי סעיף 3(ד()1 )לחוק איסור הפליה במוצרים קובע, בין היתר, כי לא יראו הבחנה מחמת העילות המנויות בחוק כהפליה כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השרות הצבורי או המקום הצבורי. לפיכך, אם תדרש הבחנה מחמת גיל משיקולים הנובעים ממהות המוצר, השרות הצבורי או המקום הצבורי, למשל איסור כניסת קטין לאולם קולנוע בעת הקרנת סרט המיועד לבגירים, הדבר לא ייחשב להפליה אסורה לפי החוק" אם כן יש לבדוק אם במקרה הנידון מדובר בהפליה על רקע גיל או שמדובר במקרה העומד בתנאי החריגים שנקבעו בסעיף 3(ד)(1).
...
אמנם הנתבעת לא הרימה את הנטל של הוכחת החריג שבחוק ולכן אני קובעת כי הייתה הפליה על רקע גיל, אך מדובר בהפליה על הרף הנמוך.
סוף דבר: לאחר בחינת מכלול הראיות לא מצאתי כי במקרה הנדון לא הוכחה הפליה על רקע מגזרי, אך הוכחה הפליה על רקע גיל, גם אם ברף הנמוך.
הנתבעים ישלמו פיצוי בסך 4,000 ₪ לכל אחד מהתובעים תוך 30 יום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע שלח לנתבעת באמצעות בא כוחו מכתב ביום 14.7.20 ובו דרישה לביטול פיטוריו שלא כדין בשל דחיית גיוסו וכן לפיצויים בגין אפליה בגין אי מתן הודעה על תנאי ההעסקה ובגין העסקה פוגענית בסביבה לא בטוחה, וכן דרישה לתשלום שעות נוספות ונסיעות (שנענתה, ולכן אינה חלק מהליך זה) (נספח ו' לתצהיר התובע).
אין מחלוקת כי הנתבעת שילמה לתובע פצויי פיטורים כדין בהתאם לחוק פצויי פיטורים בנוגע למי שמסיים עבודתו עקב גיוס לשירות ביטחון.
מר לוין העיד כי במחסן ישנם חלונות ואיוורור וכי נושא זה נבדק ונימצא תקין גם בבירור מול קצין הבטיחות (פרוט' עמ' 17 ש' 29 -33, עמ' 18 ש' 1- 7, 17- 21).
...
הדבר נלמד גם מהמסמך עצמו שלא מצאנו מקום לפקפק בו וגם מיתר התנהלות הנתבעת אשר הוכיחה דפוס של התנהלות בהתאם לחוק בעניין זה. התובע לא זכאי אפוא לפיצוי בגין רכיב זה. פיצויים בגין העסקה פוגענית טענות התובע לאוויר שאינו נקי במחסן בשל פליטת אדי הסולר מהמלגזות לא נתמכו בכל ראיה.
התביעה לפיצויי הלנה נדחית אפוא.
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ש"ח בתוך 30 יום מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מתקבלת טענת התובעת לאפליה באופן המצדיק תשלום פיצוי בגין הפליה מדובר בעובדת מוערכת, שהיקף תפקידה ומטלותיה היה ידוע, שמהות תפקידה כתפקיד חרום הוגדר כך, זאת בנוסף ובלי קשר לצוות החרום בו הייתה חברה .לפיכך הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין אפליה ,אודותיה נרחיב מטה.
התעדוף של אנשי ביטחון לעומתה צריך היה להיבדק לגופו של עניין וזאת לא נעשה.
כך למשל עובד ביטחון בתקופת הקורונה, כאשר מוסדות החינוך סגורים, וגם כאשר הם פתוחים, אינו קבוצת השוואה לקבוצה שלה משתייכת התובעת, מאחר שעובדי ביטחון מכילים בתפקידם אלמנטים שונים המצדיקים איבחנה מותרת; לעומת זאת, עובדים מינהליים אחרים שהיו בקבוצה של עובדי החירום , למשל במשאבי אנוש, או אותם בקידים באגף שלה שהועדפו, ושעשו תפקידים פחות קולוסאליים מזה של התובעת, הם כן קבוצת השוואה לעומתם הופלתה.
...
סוף דבר התביעות של התובעת ביחס לכוננויות ושעות נוספות נדחות מטעמים משפטיים כאמור לעיל.
הנתבעת תשלם לתובעת סך 75,000 ₪.
בנוסף תשלם הנתבעת שכ"ט ב"כ התובעת בסך 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו