פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר בזמן

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בסכום של 25,000 ₪; פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר במועד, בהתאם להוראות סעיף 26א. לחוק הגנת השכר בסך של 5,461 ₪.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בסכום של 25,000 ₪; פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר במועד, בהתאם להוראות סעיף 26א. לחוק הגנת השכר בסך של 5,461 ₪.

תביעת התובע לתשלום פיצוי מכח חוק הגנה על עובדים – נדחית.

הנתבעת תשלם את הוצאות התובע בסכום של 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪.

בנסיבות אלו עותר התובע לפיצויים עקב אי מסירת תלושי משכורת כחוק.

לטענתו, הוא סיכם במהלך השנים על משכורת "נטו" עם מנהל הנתבעת, כאשר מספר פעמים במהלך העסקתו בנתבעת, הוסכם על העלאת שכר ה"נטו" שלו ולכן נוספו לתלושי השכר הרכיבים הנוספים, בהם "הפרישי שכר", ו- "תמריץ". עוד טוען התובע כי בנוסף על רכיב "הפרישי השכר" ורכיב ה"תמריץ" שהוספו לתלוש המשכורת, גם התשלום בעבור נסיעות הנו תשלום פקטבי.

...

בנסיבות אלו התובע אינו עומד בתנאים שנקבעו בסעיף 11 לחוק פיצויי הפיטורים ודין תביעתו של התובע בעניין זה להידחות.

משמסקנתנו היא צווי ההרחבה בענף ההובלה חלים על הנתבעת, הרי שאנו פוסקות כי על הנתבעת היה להפריש כספים לקרן השתלמות, בגין התובע.

לאור דברים אלו, אין בידינו לקבל את טענותיו של התובע כי הנתבעת "מחקה" ימי חופשה ללא שניצל אותם בפועל והגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את תביעתו של התובע בגין רכיב זה. סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

[27: דב"ע (ארצי) מז/60-3 גדעון ליפשיץ – בית מרגוע מעלה החמישה, פד"ע י"ט 169] פצויי הלנת שכר ופצוי בגין אי מסירת תלוש השכר לחודש 3/2020 במועד אין מחלוקת כי שכרו של התובע לחודש 3/2020 שולם רק ביום 10.6.2020 (כחודשיים לאחר היום הקובע כהגדרתו בחוק הגנת השכר), ואף תלוש השכר לחודש זה (להלן: תלוש השכר) לא הופק במועד ואף לא במועד התשלום אלא צורף לראשונה לכתב ההגנה המתוקן ביום 2.2021.

...

לאור כל האמור, ובשים לב לגובה השכר המולן ומשך ההלנה (חודשיים); למצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת 3 עקב משבר הקורונה וההלכה הפסוקה שלפיה יש לבצע איזון עדין הלוקח בחשבון את תכלית החוק; את הצורך בהרתעת מעסיקים מפני אי תשלום שכר; את חשיבות תשלום השכר במועד לשם פרנסת העובד והפגיעה הנגרמת לכבודו כתוצאה מאי קבלת שכר במועד; ומאידך את משמעותה הקשה של פסיקת פיצויי ההלנה לקניינו של המעסיק ויכולתו להפעיל את עסקו, כך שהנזק הנגרם כתוצאה מפסיקתם של פיצויי הלנה גבוהים - לרבות לעובדים אחרים של המעסיק- עלול להיות כבד מהתועלת שתושג באמצעותו[footnoteRef:28] – לאור כל אלה – יש לפסוק לתובע פיצויי הלנת שכר בצירוף פיצויים לדוגמא בהתאם לסעיף 26א(ב)(1) לחוק הגנת השכר בסך כולל של 2,000 ₪.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים והראיות שהובאו בפנינו לא השתכנענו מעדותו של אמיר כי הסכם ההעסקה אכן נמסר לתובע כנטען (עמ' 58 ש' 20- עמ' 59 ש' 17), ואנו מעדיפים את גרסת התובע כי מעולם לא קיבל מסמך מהנתבעת 3 המסדיר את תנאי העסקתו (מה גם שהסכם ההעסקה שצורף בנפסח 5 לתצהירו של אמיר אינו עומד בדרישות חוק הודעה לעובד).

סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-3 מתקבלת והתביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

אותנטיות תלושי השכר ודחיית התביעה לפצוי בגין אי מסירת תלושי שכר במועד התובע טוען כי הנתבעת לא ניהלה כנדרש את הפקת תלושי השכר (סעיף 9 לכתב התביעה; סעיף 6 לתצהיר התובע); כי לא נימסרו לו תלושי שכר ולעיתים נימסרו תלושי שכר פקטביים שלא שיקפו את עבודתו בפועל (סעיף 41 לכתב התביעה; סעיף 42 לתצהיר התובע); וכי חלק מתלושי השכר שנמסרו לבקשת בא כוחו אינם תואמים לתלושי השכר שכן נימסרו לתובע בזמן העבודה (סעיף 42 לכתב התביעה; סעיף 43 לתצהיר התובע).

...

לאור זאת, יש לדחות את התביעה למתן פיצוי בגין הפרת הוראות חוק הגנת השכר ומסירת תלושי שכר פיקטיביים.

אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע תשלום עבור יום הבחירות בגובה הסכום שתבע, היינו 220 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.4.15.

אנו קובעים כי סכום זה יופחת מרכיב התביעה של פיצויי פיטורים.

סיכום לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע תוך 60 ימים מעת שיומצא לנתבעת פסק הדין את הסכומים הבאים: גמול עבודה בשעות נוספות – סך של 101,650.67 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.12.15.

משכך אנו דוחות את רכיב התביעה של פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר במועד.

...

מעבר לכך שהוצגו מסמכים המעידים על התאונות הנטענות, הוצג גם הסכם שנערך בין התובע לבין הנתבע לגבי תאונה בה היה מעורב התובע ביום 26.12.2019 – נספח נ/1 – לפיו סוכם שהתובע ישלם לנתבע סך של 5,000 ₪ בגין הנזק שגרם, לפי המסמך שולמו 2,500 ₪ מסכום זה. התובע ענה לעניין מסמך זה, עמ' 11, ש' 28-26 – התובע מביט במסמך).

התוצאה היא כי התביעה נדחית.

נוכח התוצאה, ישלם התובע לנתבע סך של 7,000 ₪ בגין הוצאות משפט, זאת תוך שלושים יום מהיום, אחרת יישא הסכום ריבית והצמדה כדין.