פיצוי בגין אי החזרת עובדת לעבודה לאחר חופשת לידה

המחלוקות העולות מטענות הצדדים א. מהו הותק ומהי תקופת עבודתה של התובעת אצל הנתבעת? ב. האם התובעת זכאית לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד? האם התובעת פוטרה או התפטרה; במידה ופוטרה, האם זכאית התובעת לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין? האם הנתבעת 3 חבה כלפי התובעת? דיון והכרעה וותק התובעת ותקופת העבודה אצל הנתבעת אליבא דתובעת, עבדה שנים ארוכות תחת חברת "עובד" באותו מקום עבודה, עד לזכייתה של דינאמיקה במיכרז.

נוכח האמור, טענה התובעת, כי חרף העובדה שהיא בעלת ותק החל ממועד חזרתה לאחר חופשת הלידה – אוגוסט 2012, שינתה דינאמיקה את תקופת הותק שלה והחלה ספירתה מינואר 2018 (סעיפים 9 ו-12 לסיכומי התובעת).

בהתייחס לשאלת הותק, יש צדק בטענות התובעת לכך שהוותק שצברה במקום העבודה הוא החל מאוגוסט 2012 ולא מינואר 2018, שכן בצו ההרחבה החל על ענף הניקיון נקבע בסעיף י'2 כדלקמן: "העובדים אצל הקבלן, שהועברו מקבלן קודם, במקום עבודה זה, זכאים לתשלום תוספת וותק ולכל שאר הזכויות הנובעות מוותק, חופשה והבראה – לפי שנות עבודתם במקום אצל הקבלנים הקודמים, להוציא פצויי פיטורים, שאותם קיבלו העובדים מהקבלן הקודם ושחישובם יהיה מיום שהתחילו בעבודתם אצל הקבלן הנוכחי". ברם, באשר לתקופת ההעסקה, הלכה פסוקה היא כי נטל ההוכחה בנושא זה רובץ על התובעת (דב"ע נד/3-23 חיים פרינץ – נתיב גפן ואח' [פורסם בנבו]).

במהלך חקירתה הנגדית נסתרה גרסת התובעת בדבר מועד סיום עבודתה בנתבעת, עת השיבה כי עבדה אצל הנתבעת מחודש ינואר 2018 ועד לחודש יוני 2018: "ש. מהנתבעת 2 קיבלת את כל תלושי השכר?

...

התובעת לא הוכיחה כל עילת תביעה כנגד הנתבעת 3, ומכאן דין התביעה כנגד הנתבעת 3 להידחות.

סוף דבר נוכח התוצאה אליה הגענו, דין תביעת התובעת להידחות, שכן מחד פסקנו כי התובעת זכאית ליתרת דמי הבראה בסך 204 ₪, ומאידך קיבלנו את טענת הקיזוז של הנתבעת לתמורת הודעה מוקדמת בסך 575 ₪.

משנדחתה התביעה, תשלם התובעת סך של 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט, לכל אחת מהנתבעות.

בנוסף, תבעה התובעת פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן – "חוק הודעה לעובד") בסך 2,000 ₪.

בהמשך ההתכתבות כתבה גב' ורניק לתובעת את הדברים הבאים: "לאור בקשתך לבחון את נושא החל"ת בהיתחשב בסיטואציה שאת נימצאת לאחר חופשת לידה ואימא ל4 ילדים ציינתי בפנייך שאני בודקת וחוזרת אלייך עם תשובה. עכשיו אני למדה שהחלטת באופן חד צדדי ללכת ולחתום, משמעות הסכמתך לחל"ת. אני מכבדת את הסכמתך וחושבת שזה באמת הצעד הנכון מבחינתך לאור המצב. מקוה שנתראה בהקדם". במענה לכך השיבה התובעת: "אני מבקשת לא להכניס לי מלים לפה ואני מודיעה חגיגית!!! אני לא אענה לשום שאלה בהתכתבות ובטח שלא בווטצאפ וממני לא קיבלת שום הסכמה ליציאה לחלת ואני שמחה שאת מכבדת את ההסכמה שלי אבל אני לא יודעת על מה מדובר הסכמה לגבי מה????!!! הצעד הנכון יהיה בזמן הנכון שאני אחליט. ענת העברת לי טפסים לביטוח לאומי. לא השארתם לי מקום להחלטה שלי. בכל מקרה כרגע התוצאה היא שאני באבטלה שלא מרצוני אבל מקוה שזה ייגמר בהקדם ונחזור לשגרה. תודה". ביום 5.4.2020 שלחה התובעת מיסרון נוסף לגב' ורניק בו הודיעה כך: "שבוע טוב ענת, בהמשך לשיחתנו הטלפונית, החל מ15/3 אני נימצאת בחל"ת יזום שלכם וכפוי ללא הסכמתי וללא אישור ממונה להעסקת נשים ומשלא נותרה לי ברירה פניתי לביטוח לאומי לקבלת דמי אבטלה על מנת להקטין ולמזער את הנזק הכלכלי שכן עליי להאכיל 4 ילדים. חג שמח" (נספח י' לתצהיר התובעת).

בסיכומיה הבהירה התובעת כי סעד הפצוי בגין התקופה המוגנת הוא סעד חלופי לפצוי הנתבע בגין תקופת החל"ת. כמפורט לעיל, התובעת חזרה לעבודה מחופשת הלידה ביום 13.2.2020 וביום 15.3.2020 יצאה לחל"ת, כך שבמועד הוצאתה לחל"ת נותרו 30 יום עד תום התקופה המוגנת בהתאם לחוק עבודת נשים.

...

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין נזק ממוני לפי סעיף 13א(ב) לחוק עבודת נשים בסך 4,047 ₪.

התביעה לפיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולפיצוי לפי חוק הודעה לעובד - נדחית.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪.

יישום חוק עבודת נשים בסעיף 9 (ג) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") נקבע כי אין לפטר או ליתן הודעה מוקדמת על פיטורים לעובדת בחופשת לידה ועד 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, אלא בהיתר מאת השר הממונה על זרוע העבודה.

בע"ע (ארצי) 1334/02 הלי נוסצקי נ' מדינת ישראל משרד החינוך, התרבות והספורט [פורסם בנבו] נקבע: "המשרה החלופית שהוצעה למערערת אינה עולה בקנה אחד עם דרישות הדין מאחר שהתנאים שהוצעו במסגרתה נופלים מאלה בהם הועסקה המערערת בשנת הלימודים שחלפה. משכך, דחייתה של ההצעה על ידי המערערת לא תיחשב לה כהתפטרות... משכך, הצעת העבודה החילופית יכולה להיחשב כהצעת עבודה חדשה שסירוב לה אין בו כדי לאיין את מעשה הפיטורים. שאם לא נאמר כן נמצא מחטיאים את כוונת המחוקק והופכים את הקערה על-פיה. לשון אחרת, מעסיקים המפטרים עובדים עלולים לנסות לצאת ידי חובתם להעניק לעובדים המפוטרים את זכויותיהם בדין על ידי מתן הצעות עבודה חילופיות, הנופלות בתנאיהם מאלה בהן עבדו טרם הפיטורים, ולטעון שסירוב להן מהוה התפטרות". (דגש ש.ש.) היתנהלות הנתבעת בדבר אי השבת התובעת לאותו מקום עבודה ולאותו תפקיד בו עבדה התובעת קודם ללידה, קרי: מורה שליחה בקייב, תוך היתעלמות מקביעה פוזיטיבית של הממונה על חוק עבודת נשים שלפיה לא ניתן להתיר את הפיטורים במועד המבוקש על ידי הנתבעת, מהוים פיטורים שלא כדין, ובנגוד לסעיף 9א לחוק עבודת נשים, ולפיכך זכאית התובעת לפצוי בגין הפיטורים הללו, וזאת למרות שלאחר חופשת הלידה שובצה התובעת בעבודה זמנית אחרת בארץ.

...

הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית בגין הרכיבים הבאים: אי מסירת הודעה על תנאי העסקה, הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נזקים ממוניים והפסדים, פגיעה בחופש העיסוק ופגיעה בכבוד העצמי.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים בגין הרכיבים כדלקמן: בגין פיטורים ללא שימוע כדין סך של 36,000 ₪ .

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 104,200 ₪ בגין רכיבים אלה.

התובעת הוציאה לנתבעת מכתב (ללא תאריך) בו כתבה: " ... כידוע לך יצאתי לחופשת לידה בת 15 שבועות מתאריך 24/10/17 עד לתאריך 06/02/18 ברצוני ליידע אותך שאני חוזרת לעבודה בגן בעזרת ה' יום לאחר שמסתיימת לי חופשת הלידה. איחזור לעבודה בתאריך 07/02/18" (ר' נספח ד' לתצהיר התובעת).

התובעת תובעת תשלום שכר בגין התקופה המוגנת בסך 10,304 ₪; פיצוי בגין פיטורים בנגוד לחוק עבודת נשים, בהתאם לסעיף 13 לחוק עבודת נשים; דמי הודעה מוקדמת; פצויי פיטורים; דמי הבראה; פדיון חופשה; הפרשות לפנסיה; החזר הוצאות נסיעה; ופצוי בגין אי מסירת הודעה בדבר פירוט תנאי עבודה.

שלישית, עיון בנספח ה' לתצהיר התובעת, מעלה כי בשיחה שהתקיימה בין התובעת לנתבעת בה ביקשה התובעת לחזור לעבוד לאחר חופשת הלידה, הנתבעת לא אמרה לתובעת כי היא הועסקה בחוזה לתקופה קצובה ולכן אין צורך בקבלת היתר לפיטוריה וכן לא נאמר שהתובעת התפטרה ולכן היא לא חייבת להחזיר אותה כפי שהיה מצופה במידה ואכן סברה הנתבעת כי התובעת היא זו שהתפטרה.

...

בכל הנוגע לרכיב התביעה בגין הלנה, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש הצדקה לחייב ברכיב הלנה, נוכח המחלוקות נשוא תיק זה וקביעותינו לעיל ושעה שרכיב זה נטען רק באופן כללי.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת, בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים: 9,144 ₪ .

בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין תביעה זו בסך 5,000 וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כך נכתב בחלופת ההודעות בין התובעת לטליה: "היי טלי מה שלומך? זאת ליאור קהלני. אני לקראת סיום חופשת הלידה ורציתי לשאול מה המצב בחברה? האם אני צריכה לחזור או עקב המצב במדינה/החברה העובדים יצאו לחל"ת. בנוסף רציתי לבקש שתשלחי לי בבקשה תלושי שכר שלי מיום שיצאתי לשמירת ההריון ועד היום (למיטב ידיעתי החברה ממשיכה בתקופה זו להפקיד לי פנסיה ותשלומים נוספים) אני רוצה שיימצא אצלי לצורך מעקב. תודה רבה רבה". "היי ליאור ברגע שיצאת לשמירת הריון לא הופקו לך תלושים. ועל כן לא הופרש לך כלום". "או. קיי... ומה בנוגע לעבודה בחברה?". "כרגע עובדים במתכונת מצומצמת". "וצריכים שאני איחזור לעבודה או שתשלחו לי מכתב חל"ת?" "לא שולחת מכתב חל"ת את כלל לא בקטגוריה". "אני לא מצליחה להבין אותך. מה זה לא בקטגוריה? צריכה לחזור לעבודה או לא?". .

לאור האמור אנו קובעות כי התובעת פוטרה, למעשה בתום חופשת הלידה, משהנתבעת סירבה להחזיר אותה לעבודה על אף בקשתה לחזור מחופשת לידה.

שכר עבודה ב- 60 יום שלאחר חופשת הלידה התובעת ביקשה לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה, אולם הנתבעת לא איפשרה לה לעשות כן. הנתבעת טוענת שהתובעת לא נקבה בתאריך ספציפי, אולם מדובר בחובה של הנתבעת לתאם עם התובעת מועד לחזרה, שעה שהתובעת מביעה רצון לחזור לעבודה לאחר חופשת לידה.

לפיכך, התובעת זכאית לפצוי בגין שכר 60 יום שלאחר חופשת הלידה, בנכוי 10 ימים (לתקופה 15/3/20 ועד 26/3/20 שאז ביקשה לראשונה לחזור לעבודה).

...

לאחר ששמענו את העדויות, אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין התנהלותה, הכוללת התעלמות מהתובעת אשר יצאה לשמירת הריון, ילדה וביקשה לחזור מחופשת הלידה.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת: פיצוי אי הפרשה לפנסיה בסך 178 ₪.