חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי בגין אובדן רכוש אישי במקום העבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ככל שנשיב על השאלה בחיוב, מהו הסעד לו זכאי התובע בנסיבות העניין שכן נתבעו על ידו שלושה סעדים: הראשון - פיצוי בגין חוסר תום לב, עוגמת נפש והתעמרות קשה בסך 129,834 ₪ (כ- 18 משכורות); השני - פיצוי בגין אובדן הכנסה והטבות בשל יציאה מוקדמת לפנסיה בסך 258,768 ₪ (כ- 36 משכורות); והשלישי - פיצוי בהתאם לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז – 1997 בסך של 200,000 ₪.
יוער למעלה מהנדרש, כי אפילו היבטים ושינויים אלה אינם באים בגדר היתעמרות בעבודה, הרי שבכל הנוגע לממד הקבוצי, לא מן נימנע כי ארגון עובדים יציג יבקש להכריז סיכסוך עבודה בעילה של "שינוי חד צדדי בתנאי העבודה". בד בבד, יש גם להזהר מ"משפוט" ו"משטור" יתר של יחסים בין אישיים במקום העבודה, שמא עילת ההתעמרות תקפל בחובה פגיעות "רכות" ותחושות שליליות סובייקטיביות של העובד.
(4) מן הכלל אל הפרט לטענת התובע, התעמרו בו במשך שנים "על ידי מי מטעם העיריה, לרבות אלה שהוסמכו על ידה כמנהלים, קבלנים וסבלים העובדים בשירות העיריה, תוך היתעללות נפשית, גרימת נזק לרכושו הפרטי של התובע שאוחסן במחסני העיריה ברשות, גרימת נזק לרכוש העיריה, גניבת רכוש העיריה ואיומים קשים שגרמו לעובד לעבוד תחת פחד ומורא גדולים, היתעלמות מופגנת מבקשותיו של התובע לקבל תנאים בסיסיים לעבודתו, תוך ניסיונות ברורים, חד משמעיים ומתועדים לגרום לתובע לסיים את עבודתו בנתבעת על מנת שהמאיימים והמתעמרים יוכלו לתפוס את מקומו של התובע שהיה בעל תפקיד שאפשר גישה לרכוש העיריה ולהמשיך לעשות כרצונם ברכוש העיריה ובכספי משלמי המיסים." (מבוא לכתב התביעה).
...
עם זאת, ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, אנו לא מצאנו ביסוס לטענתו, שלפיה יש לראות בתאונת העבודה בה נפגע (ת/סט) כהתעמרות והתנכלות קשה במקום העבודה (נת/סע' 41).
אשר על כן, על התביעה ברכיב זה להידחות.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 40,000 ₪ בגין עוגמת נפש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 22.4.2018 ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מדובר בתביעה כספית בסך 96,900 ₪ בגין נזק רכוש שניגרם לרכב התובעת עקב תאונת דרכים מיום 6.2.14.
הנהג סיפר כי היה בדרכו למקום עבודתו אצל מעסיק בשם שאדי אותה עת. לדבריו, נימצאו איתו ברכב עוד שני נוסעים, אשר אחד מהם הובא כעד מטעמו.
מבלי לגרוע מהטענות בסוגיית החבות, טוען הנתבע כי יש לדחות את דרישת התובעת ביחס לנזק שכן הראיות מטעמה אינן תומכות בדרישה לפצוי בגין אובדן להלכה ולכל היותר יש להעמיד את הנזק על פי הכימות שמציע השמאי מטעמה לבצוע התיקון.
מדובר בעד נטול אינטרס בתוצאות ההליך שכן הוכח כי נהג ברכב שסופק לו על ידי מעסיקתו ואין לתוצאות ההליך כאן כל השלכה אישית לדידו.
...
לעניין החבות, לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים וטענותיהם, נחה דעתי כי התאונה התרחשה בנסיבות שתוארו על ידי נהג היונדאי.
מסקנה זו מבוססת על מספר אדנים.
לעניין הנזק, מקובלת עלי עמדת הנתבע לפיה לא עלה בידי התובעת להוכיח את מלוא הסעד המבוקש על ידה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על כן ובשל גילו הצעיר, שירות המבחן המליץ להמנע מהרשעת הנאשם ולהטיל עליו 120 שעות של"ץ לצד פיצוי כספי למתלונן.
אשר לערך המוגן –עבירות רכוש פוגעות במירקם חיי היומיום, ואף יורדות לשורש בטחונו האישי של אדם, בביתו, במקום עבודה, במקום בילוי או בדרך.
מלבד הנזק החומרי והנזק הנגרם בשל אובדן זמן מיותר הנובע מכל הכרוך בהתמודדות הקורבן עם עבירה מסוג זה, קיים נזק נפשי הנילווה לבצוע עבירות מסוג זה. בעיניינו הפגיעה בערך המוגן, נמוכה.
...
לכן בנסיבות המקרה סברתי שיש לבטל את ההרשעה כפי שאני מורה.
סברתי בנוסף, כי אופן סיום התיק בעניינו של השותף מוביל למסקנה שיש לסיים את התיק כפי שהחלטתי, מתוקף עקרון אחידות הענישה, וכאשר חלקו של הנאשם האחר רב משל הנאשם שלפניי.
גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 140 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו לא לפני 2.1.2022 לפי תוכנית שיכין שירות המבחן ובפיקוחו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אשר לערך המוגן – עבירות רכוש פוגעות במירקם חיי היומיום, ואף יורדות לשורש בטחונו האישי של אדם, בביתו, במקום עבודה, במקום בילוי או בדרך.
מלבד הנזק החומרי והנזק הנגרם בשל אובדן זמן מיותר הנובע מכל הכרוך בהתמודדות הקורבן עם עבירה מסוג זה, קיים נזק נפשי הנילווה לבצוע עבירות מסוג זה. בעיניינו הפגיעה בערך המוגן בינונית גבוהה.
אי עמידה בתשלום מי מהתשלומים תביא לפרעון מיידי של הפצוי ולתוספת הפרישי הצמדה וריבית פיגורים כחוק; התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש במשך שנתיים מהשחרור.
...
במצב דברים זה, אין מנוס מלהטיל על הנאשם מאסר בפועל, בתקווה ששהותו בין כותלי הכלא תגרום לו לשנות את דרכיו ולעבור טיפול שיתאים למצבו.
גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: בגין התיק הראשון אני מטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר, ובגין שני התיקים המצורפים אני מטיל עליו 9 חודשי מאסר בגיל כל תיק – בסה"כ 24 חודשי מאסר.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא- ביום 07.06.23 הגישה התובעת, גב' רימה מחמאיד (התובעת) נגד הנתבע קבוץ עין שמר (הנתבע) תביעה לתשלום סך של 101,750 ₪ בגין אובדן הישתכרות ופצוי בגין נזק לא ממנוי] פגיעה בכבודה של התובעת והשפלתה.
בחשבון הבנק של התובעת קיימת יתרה שלילית (מינוס) בסך של 5,000 ₪, לתובעת אין חיסכונות, ואין לה נכסם או רכוש מלבד חפצים אישיים ותכולת הבית.
אשר לעילת התביעה נטען כי ההליך מעורר שאלה משפטית מובהקת, שיש בה הצדקה אף חשיבות ציבורית: האם מניעת עובדת לדבר במקום העבודה בשפת אמה, מהוה היתעמרות בעבודה או אפליה אסורה.
...
אשר לדעתי- אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה, התגובה, תשובת התובעת וכלל החומר שבתיק, ושקלתי את טענות התובעת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להידחות, וזאת מן הנימוקים שלהלן: החובה לתשלום אגרה מעוגנת בתקנה 2(א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (התקנות), אשר קובעת בהאי לישנא: "2. חובת תשלום אגרה
מה גם, לפי התכתובת בין התובעת לבין נציגי הנתבעת לאחר פיטוריה, מאשרת התובעת שהיא עובדת, ובכל הנוגע לטענת התובעת כי היא לא מצאה לנכון לחשוף בפני הנתבע את מצוקתה הכלכלית, הרי יכלה התובעת להגיש דו"ח מעסיקים מהמוסד לביטוח לאומי המפרט את תקופות העבודה ושמות המעסיקים ביחס לתקופה הנטענת, ואולם התובעת בחרה שלא לעשות כן. לאור המקובץ לעיל, באתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הצביעה על חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, ודין הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו