התובע מוסיף וטוען כי ביקש מהנתבעת שלא תוציא אבן שהחזיקה את דלת הכניסה על מנת למנוע סגירתה, אך הנתבעת לא שעתה לבקשתו וכשניסה להיכנס לבניין, טרקה את דלת הכניסה בפניו כך שזכוכית הדלת התנפצה על ידו הימנית וגרמה לו, חבלה קשה (להלן: "הארוע") התובע הזעיק את אימו אשר פינתה אותו לבי"ח איכילוב, שם אובחנה פגיעה בעצב האולינרי והתובע נותח לצורך תפירת העצב הקרוע.
הנתבעת ציינה כי תחילתו של הסכסוך, כשבוע עובר לארוע נשוא התביעה, כשהתובע התלונן על רעש בגין עבודות שיפוץ שבוצעו בדירתה ואיים עם כלבו, כלב רצחני מסוג פיטבול, על הקבלן שביצע את העבודות.
התובע הוסיף והעיד כי מדובר היה, בכלב פצוע, אשר כלל לא היה מחוץ לדירה, באותו מעמד וכי מי שהיתה חברתו, באותה עת, הזמינה את המשטרה שכן הקבלן צעק וזרק לעברו, גזע עץ (עמ' 6 לפרוטוקול).
עוד יש לציין כי מחקירתם הנגדית של הנתבעת ובעלה, הסתבר כי הסיכסוך עם התובע, לא היה בגדר ארוע חריג וחד פעמי וכי קיים סיכסוך יסודי, בינם לבין בעלת הדירה על רקע טענתם של הנתבעת ובעלה כי מדובר בדירה, "לא חוקית", שהושכרה, כדברי הנתבעת, ל"טיפוסים מפוקפקים", הטורדים את מנוחתם.
...
מהמקובץ עולה כי התובע לא הוכיח את יסודות עילת התביעה – עוולת התקיפה ובנסיבות אלה, דין התביעה להידחות.
סוף דבר 25.
סופו של יום, טענת התובע כי הנתבעת ביצעה כלפיו עוולה של תקיפה, לא הוכחה ודין התביעה להדחות.
