מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פינוי רכוש מחצר בית ללא צו שיפוטי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

ואם כך, כי אז ממה נפשך? אם הרכוש לא שלו, מדוע הוא מיתנגד לפינוי הרכבים והמטלטלין?, כך מקום בו המשיבה היא אשר תפעל ותשפה מקום בו תצטרך את מי שיטען "שלי הוא". ואם מדובר במטלטלין שלו ורכבים שלו, מדוע הוא מותיר על קרקע שלא שלו? בדיון לפניי נאמר מפורשות כי הוא יכול להסתפק ב-500 מטר של המיגרש בו הוא מתגורר עם החצר שלו, לרכז את חפציו שם ולא מעבר לכך אולם בעיניין זה טען המבקש כי אינו יודע מה חלקו ומה גובל בשל אחר.
כן יש לציין כי מבחינת הנזק שניגרם למשיבה מעבר לסוגיית ההוצאות נוכח ממושו של פסק הדין ועיכובו, הרי שביחסיה מול המנהל הדורשים את פינויו של המבקש כדי לא לקבל סנקציות, הרי שעצם הגשת התביעה ובירורה מול בית המשפט שהוא המחליט בדבר עיכוב ביצוע פסק דין או ביטולו, הרי שיש בדבר ללמד כי המשיבה עושה כל שביכולתה ביחס לפולשים כפי שהיא מגדירה את המבקש ולא יושבת בחיבוק ידיים ומשאין היא יכולה לפנות בכוח ללא צו שפוטי, הרי שברי כי עליה לעתור לסעד מבית המשפט וזו האינדיקציה לכך.
...
רוצה לומר, כי גם אם ניתן לטעון שאחיו איננו מתגורר עמו ולכן אין המצאה כדין עת כתב התביעה נמסר לו עבור המבקש, או כי המסירה בוצעה בבית אמו (ולא הוכח כי הנתבע לא התגורר עם משפחתו אצל אמו אותה עת משלא הומצאה היסטוריית כתובות נכונה לעת המסירה) ומקום בו המשיבה טוענת כי ביצעה זאת משלא צלחה לאתרו ואז היה עליה לכאורה להגיש בקשה לתחליף המצאה ולא עשתה כן – אין לדבר כל נפקות עת לא רק שניתנה החלטה שמשמעותה כי לא נסתרה חזקת המסירה (לא הוגשה כאמור היסטוריית כתובות – וזו אף לא הוגשה עד היום - וכן אין הוכחה לפיה אחיו אינו מתגורר בבית אמו), אלא איני יושבת כערכאת ערעור על החלטת כב' הרשם הבכיר שכבר הכריע בנקודה זו, כמו גם הכריע בשאלת סיכויי ההגנה עת ציין כי לאחר בחינתו אותם הוא הורה על הפקדה גבוהה של 10,000 ₪ לעיכוב ביצוע פסק הדין כמו גם לא נעתר לבקשת המבקש להפחית מסכום הערבון.
זאת, על מנת שבית המשפט לא יידרש לקיים הוכחות ולאחר מכן להגיע למסקנה אשר יגיע עת מלכתחילה יכול היה להפעיל את שיקול דעתו האם יש מקום לנהל הליך שלם אם לאו מש"זמנו של בית המשפט הינו מוגבל, ותור המתדיינים ארוך" ואין מקום להאריך את ההליך לריק על דרך שמיעת ראיות (ראו והשוו: ע"א 3801/06 שרית עובדיה נ' עיריית הרצליה (18.2.2018)).
ע"כ, סבורני כי יש להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות למשיבה וכן בהפקדת עירבון.
לפיכך אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לשני אלו : תשלום הוצאות למשיבה במנותק מתוצאות פסק הדין.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2019 בעניינים מקומיים כפר סבא נפסק כדקלמן:

אין צורך בחוות דעת מומחה על מנת להבין שגידול כבשים בתנאים של חצר ביתית עשוי לגרום למפגע ולמטרד לשכנים, באשר מדובר בבעלי חיים שבדרך כלל מוחזקים בדיר ייעודי בשל הלכלוך הנילווה להחזקתן – צואה, שתן, ריח, משיכת זבובים ויתושים.
בכך מתאפשרת ביקורת שיפוטית טרם נקיטת הפעולה וקבלת אישור מראש של בית המשפט.
זאת ועוד, ענין זה עלה בתכתובות הפנימיות בין גורמי הערייה והיה מי שסבר שיש להצטייד בצו שכזה טרם הפינוי (ראה מייל מיום 16.8.17 מאת ד"ר אופירה מויאל, מנהלת השרות הווטרינרי), עוד מהימים בהם החזיק המבקש כבשה אחת בחצרו; ועוד – ככל שהדבר לא היה דחוף – ונוכח העובדה שלעירייה ידוע מזה מספר חודשים שהמבקש מחזיק בכבשים בחצרו – הרי שלאור זכויות היסוד של המבקש שעניינן הזכות לקנין והזכות לפרטיות, ולאור העובדה שכניסה לחצרים ותפיסת רכוש כרוכה בפגיעה ממשית בזכויות יסוד אלו, מתחזקת המסקנה שהיה על המשיבה לגבות הפעולה כלפי המבקש בצו מתאים מאת בית המשפט.
...
נראה כי לו היתה פונה המשיבה לבית המשפט בבקשה להוצאת צו כאמור, הרי שלאור החומר שהיה בידה ערב התפיסה, ממנו עולה חשד סביר לביצוע עבירות על חוק העזר העירוני, סביר כי בית המשפט היה נעתר לבקשה ומוציא צו כמבוקש.
ובחזרה לסרטונים שצירף המבקש – הרי שכפי שטענה המשיבה בתגובתה, אף אני סבור כי לא נסתרה במקרה זה חזקת תקינות המנהל והמבקש לא הוכיח אכיפה בררנית כלפיו.
בנסיבות אלה, אני קובע כי יש לקבל את הבקשה להשבת הכבשים לידי המבקש וזאת בתנאי שהמבקש יחתום על התחייבות בסך 15,000 ש"ח, במסגרתה יתחייב כלדלקמן: - להימנע מלהחזיק את הכבשים בחצר מושא הבקשה.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בסיום תביעתה עותרת התובעת למינוי שמאי מקרקעין אשר יישום את דמי השמוש שעושה הנתבע בדירת המגורים החל ממועד הקרע בחודש 6/2017 , דמי השמוש בגין השמוש שעושה הנתבע בחצר בית המגורים לצרכי עסקו החל ממועד הקרע בחודש 6/2017 , וכן יעריך את שווי דמי שכירות חודשיים ביחס לכל נכסי הנדל"ן השייכים לצדדים, בין אלו אשר רשומים על שם הנתבע ובין אלו אשר רשומים על שם מי מילדיהם ו/או על שם צד שלישי אחר, וזאת החל ממועד הקרע בחודש 6/17 , ולהורות לנתבע להעביר את דמי השמוש הראויים לתובעת.
הנתבע הוסיף וטען, כי לאחר שהתובעת סירבה לפנות את הבית על פי החלטת בית הדין הרבני, הוא נאלץ להזמין שוטר על מנת לפנות את התובעת לאור הפרת הצוו על ידה, ולאחר שבית הדין הרבני לא נעתר לבקשתה להאריך את המועד לפינוי.
עם זאת, קיימים מקרים בהם לא יפסקו דמי שימוש ראויים, כך לדוגמה, כאשר בן זוג מורחק מדירת מגורים עקב צו שפוטי (ראו: בע"מ 9881/05 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, מיום 9.4.2006 )), או כאשר בן זוג מערים קשיים בכוונה ומסכל את ביצוע פירוק השתוף.
₪ המשפט לחייב את המפרסם בפצוי שלא יעלה על כפל הסכום בפצוי עד 100,000 בקביעת גובה הנזק רשאי בית המשפט להיתחשב במקרים הקבועים בסעיף 19 לחוק איסור לשון הרע, ועליו לקחת בחשבון גם את חומרת הביטויים, מהות לשון הרע שפורסמה, האם מדובר בגידופים או בלשון הרע שמייחסת לתובעת מעשים פליליים או בלתי מוסריים.
סיכומם של דברים: אשר על כן הריני להורות כדלהלן: התביעה הרכושית בתלה"מ - 11- 17 והתביעה לדמי שימוש בתלה"מ - 01- 19 ,8 מתקבלות באופן חלקי כמפורט להלן: בית המגורים: ניתן בזאת צו לפירוק שתוף בבית המגורים ברחוב החרמון ב - ****, הידוע כגוש *** חלקה *** תת חלקה *** (התובעת זכאית ל - 36.5% והנתבע ל - 63.5% מערכו של בית המגורים).
...
התביעה למזונות הקטין בתלה"מ - 10- 17 מתקבלת באופן חלקי.
התביעה לפיצוי בגין תלונה שהוגשה במשטרת ישראל - נדחית.
אשר לפסיקת הוצאות, בשים לב לתוצאות פסק הדין, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 11/3/19 הגישו התובעת ובנה בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט ובקשו לציית להחלטת בית משפט קמא מיום 3/10/11 ופסק הדין מיום 4/12/12 ולהורות על הריסת משטח בטון ושביל פרטי שיצקו שוב הנתבעים, לפרק תאורה, פרגולה ולפנות ציוד ששמו המשיבים בחצר.
נקבע, כי משנדחתה תביעת התובעת בפסק דין, תוך שנקבע בפסק דין כי הנתבע לא מונע שימוש ברכוש המשותף מיתר דיירי הבניין ועושה שימוש רגיל ברכוש המשותף ולא גורם לתובעת למיטרד, ממילא אין אפשרות להורות במסגרת בקשה לביזיון בית משפט להרס משטח שבנו הנתבעים לאחר מתן פסק הדין, בשעה שלגבי המשטח שניבנה לאחר הגשת התביעה ונהרס לפני מתן פסק הדין - נדחתה התביעה.
לפיכך מקובל לראות בהליך זה כהליך שיורי, שאין מקום להפעילו מקום שקיימת דרך חלופית להשיג את אכיפת ההחלטה השיפוטית שניתנה (רע"א 4036/14 מסעודין נ' אלכסנדר קושניר-מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב, סעיף 25 להחלטת כב' הש' נ' סולברג (29.12.14)).
עולה מכך כי לא ניתן היה במסגרת בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט לחייב את המשיבים לנקוט בסעדים אקטיביים כלשהם (פירוק, פינוי וכו').
ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
...
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים: א) בקשה לנקיטת הליכים עפ"י פקודת ביזיון ביהמ"ש נתפסת כהליך אכיפה קיצוני, שפגיעתו עלולה להיות קשה בשל הסנקציה שבצידו – מאסר או קנס.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2022 בעניינים מקומיים קריות נפסק כדקלמן:

החל ממועד סיום עבודות הבניה הנאשם עושה בהן שימוש וכן עושה שימוש בשטח של כ 90 מ"ר מהחלקה הגובלת בחלק אינטגראלי מחצר ביתו, היינו – שימוש (פרטי) למגורים לרבות עשיית שימוש בשטח שסיפח למקרקעין ללא היתר ובנגוד לייעוד המקרקעין בשטח שסיפח שייעודו שטח צבורי פתוח .
עוד הדגיש ב"כ המאשימה שהמשפט התמשך בשל היתנהלות הנאשם אשר עד היום עד היום לא פינה את המקרקעין.
הסניגור עתר לחרוג לקולא ממיתחם העונש ההולם בשל העובדה שלא הוצא צו הפסקת עבודה או צו הריסה מינהלי והנאשם לא הפר כל צו שפוטי.
]" (רע"פ 9239/12 אבו עראר נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (2.1.2013), והאסמכתאות שם). דברים אלו מקבלים משנה תוקף, כאשר מדובר בעבירות בניה בלתי חוקית, הנמשכות לאורך שנים, וכוללות אי-ציות לצוי בית משפט, כפי שהיה במקרה דנן". כן יפים לענייננו הדברים שנאמרו ברע"פ 189/14 מודלג' נ' מדינת ישראל (3.3.14): "בהזדמנות זו, הנני מבקש להוסיף מספר מילים, לגבי חומרתן של העבירות בהן עסקינן. כפי שנקבע לא אחת, עבירות התיכנון והבניה הפושות בארצנו, הגיעו לכדי רמה של "מכת מדינה", דבר המחייב נקיטת יד קשה נגד העבריינים.
" בפסק בתיק עתפ"ב 70661-03-19 איבגי נ' וועדה מקומית לתיכנון קרית גת (23.12.19) עמד בית המשפט על הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מבצוע עבירות תיכנון ובניה ויפים לענייננו הדברים שנאמרו שם: "דיני התיכנון והבניה מטפלים במכלול רחב מאוד של אינטרסים חברתיים, החל מבטיחות וכלה באיכות הסביבה... בניה ללא היתר מתאים עלולה לאפשר סיכונים מגוונים, כגון היבטים של יציבות מבנית, סכוני אש, מוגנות מטילים עויינים ועוד. בניה בנגוד לתכנית יכולה לפגוע בערכים חברתיים נוספים, בהעמסה על משאבים צבוריים שאינן מספיקים... לדוגמא, בעומסי תנועה בחניה שייוצרו במקום שלא תוכנן לכך... הוספת מבנה יכולה ליצור אי התאמה של מערכות נקוז הגשם או תשתית הביוב, על כל התיקונים הכרוכים בכך. אופי השמוש יכול להשפיע על ניזקי רעש, זהום ועוד... אין לזלזל גם בשיקולים נוספים כגון אסתטיקה של הנוף העירוני וזכות התושבים לקבוע את מראה עירם... הפיקוח התיכנוני כולל גם אפשרות להיתנגד משום נזק הצפוי לשכנים, אשר זכותם להשמע..." בהמשך קבע בית המשפט, כי אחד הערכים המוגנים הוא הגנה על הקניין, בעיקר כאשר מדובר בבניה ושימוש במקרקעין, תוך פלישה למקרקעין של אחר: "יובהר כי ערך השמירה על הרכוש הוא אחד הערכים המוגנים על ידי חוקי התיכנון והבניה... בעבירת בניה תוך פלישה לשטח שאינו שייך לבונה, הדברים פשוטים. במצבים אלה, יש ליתן משקל ממשי לפגיעה בערך ההגנה על הרכוש, בעת הבניית הענישה לעבירות על חוק התיכנון והבניה. שכן, כאמור, זהו אחד הערכים המוגנים על ידי החוק. משמע, יש ליתן משקל לפגיעה בערך זה, גם אם כתב האישום אינו כולל עבירה לפי חוק העונשין, מתחום עבירות הרכוש, הסדר הצבורי או הבריונות. שכן, בניה ללא רשות על מקרקעי הזולת..., היא עבירת סדר צבורי, הפוגעת ברכוש הזולת, ובדרך כלל מבטאת בריונות פשוטה, אף אם היא מסווגת 'רק' כעבירת תיכנון ובניה, מבחינת הנורמה האוסרת המאוזכרת בכתב האישום". נסיבות העבירות מלמדות, כי מדובר בפגיעה שאיננה מבוטלת בערכים החברתיים המוגנים וזאת נוכח העובדה שמדובר בעבירות שבוצעו, תוך חריגה לתחום שטח צבורי ולמקרקעין מוגנים, הנאשם פגע ערך החברתי המוגן של שמירה על סדרי שילטון, פגיעה במערך התיכנוני, הסדרת השמוש במקרקעין, רשת פקוח והסכון ביצירת מפגעים בשימוש שנעשה ללא היתר ועל מקרקעין שייעודם שטח צבורי פתוח.
...
לאור האמור, בשים לב לנסיבות העבירות אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את נסיבות העבירות נע בין קנס כספי בסכום של 35,000 ₪ ועד 70,000 ₪ בנוסף לעונשים נלווים.
לאור האמור ולאחר שנתתי משקל למכלול השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך של 45,000 ₪ או 2 חודשי מאסר תמורתו.
אני מורה לנאשם להפסיק השימוש ולהרוס את המבנה שבנה כפי המתואר בכתב האישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו