החל ממועד סיום עבודות הבניה הנאשם עושה בהן שימוש וכן עושה שימוש בשטח של כ 90 מ"ר מהחלקה הגובלת בחלק אינטגראלי מחצר ביתו, היינו – שימוש (פרטי) למגורים לרבות עשיית שימוש בשטח שסיפח למקרקעין ללא היתר ובנגוד לייעוד המקרקעין בשטח שסיפח שייעודו שטח צבורי פתוח .
עוד הדגיש ב"כ המאשימה שהמשפט התמשך בשל היתנהלות הנאשם אשר עד היום עד היום לא פינה את המקרקעין.
הסניגור עתר לחרוג לקולא ממיתחם העונש ההולם בשל העובדה שלא הוצא צו הפסקת עבודה או צו הריסה מינהלי והנאשם לא הפר כל צו שפוטי.
]" (רע"פ 9239/12 אבו עראר נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (2.1.2013), והאסמכתאות שם). דברים אלו מקבלים משנה תוקף, כאשר מדובר בעבירות בניה בלתי חוקית, הנמשכות לאורך שנים, וכוללות אי-ציות לצוי בית משפט, כפי שהיה במקרה דנן".
כן יפים לענייננו הדברים שנאמרו ברע"פ 189/14 מודלג' נ' מדינת ישראל (3.3.14):
"בהזדמנות זו, הנני מבקש להוסיף מספר מילים, לגבי חומרתן של העבירות בהן עסקינן. כפי שנקבע לא אחת, עבירות התיכנון והבניה הפושות בארצנו, הגיעו לכדי רמה של "מכת מדינה", דבר המחייב נקיטת יד קשה נגד העבריינים.
"
בפסק בתיק עתפ"ב 70661-03-19 איבגי נ' וועדה מקומית לתיכנון קרית גת (23.12.19) עמד בית המשפט על הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מבצוע עבירות תיכנון ובניה ויפים לענייננו הדברים שנאמרו שם:
"דיני התיכנון והבניה מטפלים במכלול רחב מאוד של אינטרסים חברתיים, החל מבטיחות וכלה באיכות הסביבה... בניה ללא היתר מתאים עלולה לאפשר סיכונים מגוונים, כגון היבטים של יציבות מבנית, סכוני אש, מוגנות מטילים עויינים ועוד. בניה בנגוד לתכנית יכולה לפגוע בערכים חברתיים נוספים, בהעמסה על משאבים צבוריים שאינן מספיקים... לדוגמא, בעומסי תנועה בחניה שייוצרו במקום שלא תוכנן לכך... הוספת מבנה יכולה ליצור אי התאמה של מערכות נקוז הגשם או תשתית הביוב, על כל התיקונים הכרוכים בכך. אופי השמוש יכול להשפיע על ניזקי רעש, זהום ועוד... אין לזלזל גם בשיקולים נוספים כגון אסתטיקה של הנוף העירוני וזכות התושבים לקבוע את מראה עירם... הפיקוח התיכנוני כולל גם אפשרות להיתנגד משום נזק הצפוי לשכנים, אשר זכותם להשמע..."
בהמשך קבע בית המשפט, כי אחד הערכים המוגנים הוא הגנה על הקניין, בעיקר כאשר מדובר בבניה ושימוש במקרקעין, תוך פלישה למקרקעין של אחר:
"יובהר כי ערך השמירה על הרכוש הוא אחד הערכים המוגנים על ידי חוקי התיכנון והבניה... בעבירת בניה תוך פלישה לשטח שאינו שייך לבונה, הדברים פשוטים. במצבים אלה, יש ליתן משקל ממשי לפגיעה בערך ההגנה על הרכוש, בעת הבניית הענישה לעבירות על חוק התיכנון והבניה. שכן, כאמור, זהו אחד הערכים המוגנים על ידי החוק. משמע, יש ליתן משקל לפגיעה בערך זה, גם אם כתב האישום אינו כולל עבירה לפי חוק העונשין, מתחום עבירות הרכוש, הסדר הצבורי או הבריונות. שכן, בניה ללא רשות על מקרקעי הזולת..., היא עבירת סדר צבורי, הפוגעת ברכוש הזולת, ובדרך כלל מבטאת בריונות פשוטה, אף אם היא מסווגת 'רק' כעבירת תיכנון ובניה, מבחינת הנורמה האוסרת המאוזכרת בכתב האישום".
נסיבות העבירות מלמדות, כי מדובר בפגיעה שאיננה מבוטלת בערכים החברתיים המוגנים וזאת נוכח העובדה שמדובר בעבירות שבוצעו, תוך חריגה לתחום שטח צבורי ולמקרקעין מוגנים, הנאשם פגע ערך החברתי המוגן של שמירה על סדרי שילטון, פגיעה במערך התיכנוני, הסדרת השמוש במקרקעין, רשת פקוח והסכון ביצירת מפגעים בשימוש שנעשה ללא היתר ועל מקרקעין שייעודם שטח צבורי פתוח.
...
לאור האמור, בשים לב לנסיבות העבירות אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את נסיבות העבירות נע בין קנס כספי בסכום של 35,000 ₪ ועד 70,000 ₪ בנוסף לעונשים נלווים.
לאור האמור ולאחר שנתתי משקל למכלול השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
קנס בסך של 45,000 ₪ או 2 חודשי מאסר תמורתו.
אני מורה לנאשם להפסיק השימוש ולהרוס את המבנה שבנה כפי המתואר בכתב האישום.