מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פינוי פלישה טריה לנכס בחברון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בשנת 2007 הוגש בג"ץ 5979/07 עריית חברון נ' מדינת ישראל ואח', שבעקבותיו הוציא ראש המנהל האזרחי דרישה לתובעת לפינוי המקרקעין.
ביום 8.1.14 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, שאישר את קביעותיו של פסק הדין בתביעת הבעלות, ואולם הורה על מחיקת המילים "ממילא יש להורות על סילוק ידם של הנתבעים מהנכס" בשל כך שבגדרה של התביעה להכרה בבעלות לא התבקש סעד של פינוי מהמקרקעין.
על רקע זה קבעה הועדה כי עמדת התובעת, שלפיה לא מדובר בפלישה טרייה, מתיישבת יותר עם העובדות מאשר עמדת הנתבעים.
גם פעולות לפינוי הפולשים ננקטו באופן מיידי, כך שהיה בידי התובעת ללמוד סמוך לרכישה על טענותיהם של הנתבעים לכך שזכויותיהם לא נמכרו.
...
לשם התארגנות אני מורה על פינוי המקרקעין ועל השבתם לידי הנתבעים, כשהם פנויים מכול אדם או חפץ, בתוך 45 ימים מהיום.
התובעת תשלם לנתבעים דמי שימוש ראויים בסכום של 579,600 ₪ עד יום הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה השנייה.
נוכח היקף ההליכים וההוצאות שהיו לנתבעים בהליך שבפני, בשתי התביעות שהדיון בהן אוחד, תשלם התובעת לנתבעים את הוצאותיהם, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 70,000 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

על פי הצוו לא ניתן לפנותם עד לסיום הליכי ערר כאמור; ג. ככל שהצו התיימר לפנותם לאלתר מכוח היות פלישתם "טריה" על פי צו מס' 1472, פלישתם נעשתה למקום לפני מועד שלושים הימים הקבועים בצו הנ"ל; ד. בכתב תשובה שהגישו העותרים להודעת המשיבים נאמר על ידם: "השאלה היחידה הניצבת בבסיס בירורה של העתירה דנא הנה שאלת קיומה של עילה חוקית שרירה להוצאתם של העותרים בכוח ממיתחם השוק בחברון בהסתמך על צו מס' 1472, דהיינו האם היתקיים התנאי ההכרחי המאפשר הפעלת צו מס' 1472, האם ניתן לראות בנוכחותם של העותרים בנכס כ"פלישה טריה", וכן – האם מיתקיים החריג היחיד בכל ספר החוקים המאפשר עשיית דין עצמי (של פינוי הפלישה) ללא פניה לערכאות ובירור העניין".
...
בנסיבות אלה לא יושיט להם בית המשפט סעד ודין עתירתם להידחות על הסף.
ה נ ש י א ה השופט א' רובינשטיין: אף אני כחבריי מסכים כי אין מקום להיעתר לעתירה; סעד של צדק ו"כניסה בעד החלון" במקום דרך הדלת אינם עולים בקנה אחד, ובכך סגי.
תדיר ישנו החשש מן המדרון החלקלק ומקנאות יתרה, ועל כן הצורך בריסון העצמי (ראו פירושו של הנצי"ב מוולוז'ין העמק דבר, במדבר כ"ב י"ב), כדי לקיים "איזון דק מן הדק" (הרב א"י הכהן קוק, שמועות ראיה (פנחס), עורך הרב י' הדרי, 23 (מובא על-ידי הרב י' זולדן, דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן, פינחס תשס"ד 556); ראו גם רשימתי "מי לה' אלי... והרגו איש את אחיו, על סכנת 'המדרון החלקלק', פרשת השבוע (עורכים א' הכהן ומ' ו****), כי תשא תשס"ב, 65). בנידון דידן נתקלקלה השורה באורח המחייב שלא להיעתר לעתירה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

למצער, אין בהירות ראייתית בדבר היותו של רג'בי מחזיק כדין בנכס, ודי בכך כדי לשלול אפשרות של עשיית דין עצמית לפינוי במקרה של "פלישה טרייה", זכות הנתונה למחזיק כדין בלבד.
עוד יוער, כי אין כיום סתירה בין ההכרעה בהליך זה לבין צו המניעה שניתן בועדת העררים, וזאת מן הטעם כי ביום 6.12.07 צומצם צו המניעה לבקשת המשיבים, והובהר שהוא אינו חל על סוגיית הפינוי מחמת "הפלישה הטרייה". לא למותר לציין, כי לפני כשנתיים, ב-30.8.06, ניתן פסק דין בבית משפט זה (מפי השופטת נאור) בפרשת טל השקעות ובנין בע"מ, המעלה נקודות דמיון רבות בעובדות וברקע לענייננו בהליך זה. באותו ענין, ניכנסו אנשים מטעמה של אותה עותרת לבנין בן 3 קומות בחברון, וכתוצאה מכך הוצא צו פינוי על-ידי מפקד מרחב חברון בעילה של "פלישה טרייה" למבנה.
...
דין טענת העותרות להידחות.
לאור כל האמור, אין מקום להתערב בהחלטת המדינה לפעול לפינוי העותרות ומי מטעמן מן המבנה לאחר שתפסו חזקה בו שלא כדין.
העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט נ' סולברג: עניינה של העתירה שלפנינו בטענות לפלישה לשני נכסי מקרקעין בחברון – בית רחל ובית לאה – המצויים בחלקות 208 ו-215 בגוש שומה ערוני 34057 (להלן: הנכסים).
העתירה נסבה אך על השאלה האם היתקיימו התנאים המצדיקים סיוע בפנוי של נכס מן הטעם שבוצעה בו "פלישה טריה". בשלב זה לא הצליחו העותרים לשכנע שההחזקה בפועל הייתה בידיהם, תנאי בסיסי לקבלת סיוע כאמור על-פי דרישות הדין.
...
סוף דבר נטען, כי אין זה מתפקידה של המשטרה להתערב במצב שבו שוררת אי-בהירות ביחס לזהותו של המחזיק בנכס בפועל בטרם הפלישה הנטענת.
לאחר שנדרשנו לטענות הצדדים מזה ומזה, באנו לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בעמדת המדינה המצדיק את התערבותנו, ומשכך דין העתירה להידחות.
לא מצאנו עילה מבוררת להתערב בהחלטה זו. שאלות בדבר הזכויות המהותיות בנכסים וההחזקה בהם – יכולות וצריכות להתברר לפני ערכאה מוסמכת בהליך המשפטי שמתאים לכך, בבית משפט בגדרי הליך אזרחי, או במסגרת ההליכים בוועדה לרישום ראשון.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

העתירה והתגובה ביום 2.5.2006 הוגשה לבית משפט זה עתירה בה התבקשנו להורות למשיבים להמנע מפינויים של העותרים מבניין בן 3 קומות בחברון ולהורות על ביטול הודעת פינוי מיום 26.4.2006, עליה חתם מפקד מרחב חברון במשטרת ישראל ביחס לנכס האמור: "ניתנת בזאת הודעה לכל האנשים היושבים בבית הידוע כבית אלנזרי גוש 34027 חלקות 223, 224, 225, 226, 227 בחברון כי ישיבתכם במקום אינה חוקית ומהוה פלישה טריה עפ"י החוק. לפיכך על כל הנמצאים במקום לפנות את הבית ללא דיחוי ולא יאוחר מ-26.4.06 הישארות בבית זה מהוה עבירה של הסגת גבול על-פי חוק העונשין ותחייב את פינוי המקום באמצעים הנתונים למישטרה על פי חוק." לאחר צו הפינוי ניתנה ארכה נוספת כדי לאפשר לפנות לבית משפט זה עד יום 2.5.2006, הוא היום בו הגישו העותרים את עתירתם.
...
עד כאן התצהיר חוזר על הגרסה הקודמת, תוך תוספת כי הדבר נעשה בגלוי לנגד עיניהם של חיילי צה"ל. וכאן מוסיף מר שליסל: "כאשר העותרת 1 הרשתה לי להיכנס להתגורר בנכס ב-6.4.06 באתי למקום יחד עם בני משפחתי ומשפחות אחרות ומצאנו כי מנעולי הדלתות רתוכים והוברר כי הדבר בוצע על ידי צה"ל הנוהג לרתך מנעולים בכל נכס ריק מאדם בחברון. כדי להיכנס לנכס היה צורך להשתמש בכלים מתאימים ואז וזאת נעשה מול עיני חיילי צה"ל." דיון הגרסה שהועלתה תוך כדי הדיון המשפטי בתצהירו של שליסל וממילא לא הועלתה בפני המשיב 3 בכל ההתכתבויות שנעשו עימו - גרסה כבושה היא.
על כן, פסקנו כפי שפסקנו ביום 4.5.2006 והוספנו והחלטנו את אשר החלטנו למחרת היום, הכל כפי שצוטט בפתח הדברים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו