חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פינוי מדירת עמידר לאחר מות דייר מוגן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע הוא התגורר בדירה במשך כל השנים עם סבתו ולאחר מכן עם דודתו ועל כן יש לו זכויות בדירה אין מקום לפנותו.
אם אכן התגורר בדירה במשך מספר שנים כיצד לא יכול היה להציג אפילו דבר דואר אחד רישמי שנשלח לכתובת זו? כיצד לא הגיע לעדות אף לא עד אחד שיעיד שאכן הנתבע התגורר כל השנים בדירה? האם קיימות לנתבע זכויות מכח חוק הגנת הדייר – התשכ"א 1968? בהסכם השכירות שבין המנוחות לעמידר נקבע במפורש שחוק הגנת הדייר לא יחול על הסכם זה. מכאן המסקנה היא שאין להחיל את הוראות החוק על מקרה זה. בסעיף 20 (ב) לחוק הגנת הדייר, נקבעו שני תנאים בהם יש לעמוד בכדי שתוכר הזכות לדיירות מוגנת.
בת"א (תל-אביב) 48450-07, רשות הפיתוח עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' יוסף סבג (פורסם בנבו), נפסק כך: "אם כן, התנאים המצטברים בהם צריך הנתבע לעמוד בכדי שיוכר כדייר מוגן לאחר פטירת  אביו, הם:
...
אם אכן התגורר בדירה במשך מספר שנים כיצד לא יכול היה להציג אפילו דבר דואר אחד רשמי שנשלח לכתובת זו? כיצד לא הגיע לעדות אף לא עד אחד שיעיד שאכן הנתבע התגורר כל השנים בדירה? האם קיימות לנתבע זכויות מכח חוק הגנת הדייר – התשכ"א 1968? בהסכם השכירות שבין המנוחות לעמידר נקבע במפורש שחוק הגנת הדייר לא יחול על הסכם זה. מכאן המסקנה היא שאין להחיל את הוראות החוק על מקרה זה. בסעיף 20 (ב) לחוק הגנת הדייר, נקבעו שני תנאים בהם יש לעמוד בכדי שתוכר הזכות לדיירות מוגנת.
כי "הטוען לזכות של דיירות מוגנת, עליו הנטל להוכיח את כל התנאים המקנים לו זכות כזו בין 'חיוביים' ובין 'שליליים'". לאור האמור לעיל אף אם הייתי מגיעה למסקנה שחוק הגנת הדייר חל במקרה זה, מסקנתי באשר לזכויות הנתבע היתה דומה, שכן כפי שפירטתי לעיל לא הוכח כלל על ידי הנתבע שגר בדירה עם המנוחה עד מועד פטירתה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עד לפטירתה, התגוררה המנוחה בדירה ביהוד (להלן: הדירה) כדיירת מוגנת, מכוח הסכם דיירות מוגנת שנחתם בשנת 1958 בין הוריה המנוחים לחברת "עמידר". לאחר פטירת הוריה, המשיכה המנוחה להתגורר בדירה כדיירת מוגנת עד לפטירתה.
לאחר משא ומתן שנמשך מספר חודשים אותו ניהלה המנוחה באמצעות ב"כ שמייצג את המשיבים בהליך זה, חתמו לוגאנו והמנוחה על הסכם "בינוי פינוי" (להלן: ההסכם) ביום 16.10.12, שבמסגרתו הוסכם שהמנוחה תקבל דירה חדשה בפרויקט (להלן: הדירה החדשה) וכן פיצוי כספי בסכום של 900,000 ₪ ובתמורה היא תוותר על זכויותיה כדיירת מוגנת בדירה ותפנה אותה.
...
לפיכך, הטענות שעל בסיסן ניתן פסק הדין שקיבל את התביעה הן טענות שהיוו הרחבת חזית אסורה ולכן כבר מסיבה זו, יש לקבל את הערעור.
כמו כן, יש לקבל את הערעור אף לגופו, כפי שיפורט להלן: הלכה היא שיש לפרש את חוק הגנת הדייר על דרך הצמצום וזאת נוכח השינויים במציאות החברתית והכלכלית שחלה עם השנים (רע"א 5211/15 אילן אליעזר אנקווה נ' איל פרוסט (12.8.15); רע"א 4664/06 יוסף צארום נ' יהודה פרלמוטר ואח' (17.9.06)) וכן לאור חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המעגן את זכות הקניין כזכות חוקתית ומבכר בכך את זכותו הקניינית של בעל הבית למול זכות הדיירות המוגנת.
אני סבור שקביעה זו מוטעית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 3920-09-21 לוי נ' רשות הפיתוח על ידי רשות מקרקעי ישראל ובאמצעות עמידר החברה הלאומית לשיכ מספר בקשה: 2 לפני כבוד השופטת אפרת בוסני המבקשת: מילי לוי ע"י ב"כ עו"ד ענת אסייאג - מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972 המשיבה: רשות הפיתוח על ידי רשות מקרקעי ישראל באמצעות עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ע"י עו"ד אסף הורניק החלטה
המשיבה מוסיפה וטוענת כי טענתה החדשה של המבקשת - להיותה דירת מוגנת "נדחית" מאחר וסבה המנוח היה הדייר המוגן המקורי, אביה המנוח לאחר פטירתו הוכר כדייר מוגן "נגזר" חסרת סיכוי, משהמבקשת לא הוכיחה קיומם של ארבעת התנאים המצטברים להכרה בה כדיירת מוגנת ואישרה בחקירתה הנגדית בהליך הפינוי, שהיא לא התגוררה בדירה מעת פטירת סבה (הדייר המוגן המקורי) ועד לפטירת אביה (הדייר המוגן הנגזר).
...
לטענת המבקשת, עו"ד בבייב שלח עורכת דין צעירה ממשרדו לדיון בתביעת הפינוי, וטען מטעמה כהגנה טענה שגויה ולפיה הדירה היא "דירה ציבורית" כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח -1998, ולא טען שלמבקשת זכויות בעלות בדירה מכוח ירושה ולחלופין שלמבקשת זכות דיירות מוגנת "נדחית" בדירה, בהתאם לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב -1972.
טענתה להיותה דיירת מוגנת נדחית מעלה על פניו קושי, אם לא יותר מכך, כאשר המבקשת אינה מצביעה על התקיימות כל התנאים המצטברים להכרה בה כדיירת מוגנת נדחית ובכללם, המשך מגוריה בדירה מאז סבה (הדייר המוגן המקורי הנטען) ועד לפטירת האב (הדייר הנגזר הנטען) (ראו; סעיף 27 לחוק הגנת הדייר; רע"א 1711/98 שפי נ' עזבון המנוחה שדז'ונסקי, פ"ד נד(1) 34 (2000)).
שיהוי בהגשת הבקשה, מטה את הכף שלא להיעתר לה (ראו: רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 28.6.2010)) וכבר נפסק ש"אין לקבל התנהלות של בעל הדין השוקט על שמריו ורק כאשר "חרב" הפינוי מונחת על צווארו, בוחר הוא לפתוח בהליכים שונים שמטרתם לעכב או למנוע את הפינוי.
הבקשה, אפוא, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בע"א 712/76 צ'רני נ' מורד ואח' פד"י לא (2) 99, נקבע כי: "דירה אחרת במובן החוק פירושה הוא שיש לאותו קרוב מקום מגורים, שמבחינה אובייקטיבית אין מניעה שיתגורר שם באותו מצב מבחינה משפטית שהיה מתגורר עם הדייר המנוח. אין חשיבות לכך שלאותו דייר אין זכויות של דיירות מוגנת בדירה האחרת". בעניינו התגורר הנתבע, כאמור, בפועל במשך שנים רבות בחו"ל יחד עם בני משפחתו וחזר ארצה שנים אחדות לאחר פטירת אמו, הדיירת המוגנת.
דברים אלו, בצירוף חליפת מכתבים משנת 2000, בהם הבהירה ב"כ התובעת מפורשות כי סירובה לקבל תשלום שכ"ד מבוסס על כך שהנתבע הנו מחזיק בדירה שלא כדין, סותרים לחלוטין את טענתו כי הייתה הכרה מפורשת בזכויותיו מצד עמידר וכי התובעת נקטה בעצימת עיניים שיש בה משום הכרה מכללא בזכויותיו כדייר מוגן.
סיכומו של דבר, משלא עלה בידי הנתבע להוכיח את קיומם של התנאים הקבועים בחוק על מנת לזכות במעמד של דייר מוגן, אני מקבל את התביעה ומורה לנתבע לסלק ידו מן הדירה, לפנותה ולהחזיר את החזקה בה לידי התובעת נקיה מכל אדם וחפץ, וזאת תוך 90 יום.
...
סיכומו של דבר, משלא עלה בידי הנתבע להוכיח את קיומם של התנאים הקבועים בחוק על מנת לזכות במעמד של דייר מוגן, אני מקבל את התביעה ומורה לנתבע לסלק ידו מן הדירה, לפנותה ולהחזיר את החזקה בה לידי התובעת נקיה מכל אדם וחפץ, וזאת תוך 90 יום.
בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל, אלא אם כן סולק תוך 30 יום.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית משפט קמא קיבל את תביעת המשיבה כנגד המערערת לפינוי הדירה ברח' החלוץ 23 בלוד, שבה החזיקה לאחר פטירת אמה, שהייתה דיירת מוגנת בדירה.
ביום -2.2.1963 נחתם הסכם בין עמידר למנוחה שלפיו השכירה זו למנוחה את הדירה בשכירות מוגנת.
...
מכל מקום לא מצאנו שיש מניעה לעשות כן, כפי שנפסק: " זאת ועוד, סעיף 20(ב) נוקט לשון "דירה אחרת" למגורים, היינו גם הדירה של הקרוב שהלך לעולמו שימשה למגוריו של מי שטוען לזכות בה ואין צורך להוכיח כי לדירה האחרת יש מעמד בכיר יותר או מועדף בעיני בן המשפחה או בעיני צד שלישי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו