מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פינוי מאחזים לא חוקיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עמדת המדינה הייתה כי מדובר במאחז לא חוקי וכי החובה לפינוי המבנים ולהריסתם מוטלת על המחזיקים בהם.
...
התוצאה היא אפוא, כי לנוכח היעדר ראיות המאפשרות לקבוע את חלקה של האגודה בנזק, ככל שישנו, ולנוכח חוסר היכולת לאמוד את סכום הנזק שבו תידרש להשתתף עם המדינה, ממילא שאיננו נדרשים עוד להכריע בשאלה אם יש מקום לחייב את האגודה לשפות את המדינה ולשלם לה את סכום הפיצוי ששילמה לתובעים, כולו או חלקו.
בנסיבות אלו, אין מנוס מדחיית ההודעה לצד שלישי שהגישה המדינה נגד האגודה.
כך או אחרת, מהטעמים שעליהם עמדנו, ההודעה לצד השלישי שהגישה המדינה נגד האגודה, נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בעניינינו מקבלים שיקולים אלה משנה תוקף וזאת בשים לב לניסיון העבר – עליו כבר עמד בית משפט זה – "אשר לימדנו כי המדינה אינה מזדרזת לקיים פסקי דין המורים על פינוי בנייה לא חוקית באיזור יהודה ושומרון ולא אחת אף אינה עומדת במועדים שנקבעו לביצועם [...] זאת ועוד, פסקי-דין לפינוי הנם במקרים רבים בבחינת 'מוצא אחרון', רק כאשר מוצו ההתדיינויות וניתנו הארכות מועד רבות [....] במציאות כזו הקושי במתן הארכות מועד לאחר פסק הדין – מיתעצם" (בג"ץ 9949/08 חמאד נ' שר הבטחון, פסקה 20 (החלטה מיום 14.11.2016) (להלן: עניין עמונה הראשון)).
הדבר נובע מהתפיסה שבנסיבות מסוימות פינוי בהסכמה עדיף על פינוי בכוח, הן כשמדובר על פינוי בתחומי יהודה ושומרון, הן במקומות אחרים, גם בהנתן שהמפונים לא פעלו על פי החוק (ראו והשוו: בג"ץ 8887/06 אל-נאבות נ' שר הבטחון, פסקה 14 (2.8.2011) (פינוי המאחז מגרון); עע"מ 3142/15 אורנשטיין נ' ראש ממשלת ישראל (29.2.2016) (פינוי פלישה של בני שבט אל עזאזמה לאדמות פרטיות בנגב); כן ראו: עע"ם 2847/13 איסמעילוף נ' ראש ממשלת ישראל (23.3.2016)).
...
במכלול הנסיבות המתואר לעיל, אני סבורה כאמור כי ניתן להיעתר לבקשת הארכה הנוכחית.
כן נקבע בה כי המסקנה בפסק הדין שלפיה יש להורות על מימוש צווי ההריסה למבנים אלה לא נסמכה רק על העובדה שמדובר במבנים החורגים מתחומי ההכרזה, אלא גם על נימוקים נוספים ובהם החשיבות בשמירה על דיני התכנון והבנייה וקיום התחייבויות המדינה לבית המשפט.
אין בידי לקבל טענה זו. בשונה מתכנית חלקה 91 (מושא המרכיב הראשון למתווה), התכנית להכשרה בדיעבד של חלקי המבנים עדיין לא פורסמה למתן תוקף וטרם הסתיים המועד להגשת התנגדויות לה. משכך, האפשרות להוצאת היתרי בנייה מכוחה עודנה תיאורטית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בא כוח המשיב 5 הזכיר לעניין זה, כי המדינה ציינה בעבר שהאנטנות הוקמו באופן לא חוקי, ולשיטתו פסק הדין בהליך העקרי שהורה על פינוי מאחז מגרון חל גם עליהן.
...
לבקשה כזו אין להיעתר בנסיבות העניין שלפנינו.
העתירה נדחית.
העותרת תשלם למשיב 5 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח. לא יהיה צו להוצאות בין העותרת לבין המדינה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כמו כן נטען על-ידי הנתבעים כי תמונת התובע מפורסמת וגלויה, ורק נעשה בה פוטושופ וכן כי היה עניין צבורי בפירסום המידע לאור עמדת התובע בסוגיית פינוי מאחזים בלתי חוקיים.
...
לאור השיקולים שהובאו לעיל, אני קובעת כי הנתבעים ישלמו לתובע פיצוי בסך 18,000 ₪.
כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
אך התמונות נערכו בדרך של סימון חץ אל עבר ביתו של התובע, ולכן אני מורה על השמדתן כאמור.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק דין מיום 2.8.2011 קבע בית משפט זה (הנשיאה ביניש והשופטים נאור וג'ובראן) כי נוכח הפגיעה הקשה בשלטון החוק לא ניתן עוד לכרוך בין פינוי המאחז להקמת שכונה חדשה עבור מפוני המאחז וכי "יש להתיר את הקשר שנכרך בין פינוי המאחז ובין הקמת שכונה חדשה". בית המשפט החליט ליתן צו מוחלט המחייב את המדינה לפנות את המאחז אך ניתנה למדינה שהות ניכרת לקיים את הצוו וזאת עד ליום 31.3.2012 – כימעט שש שנים לאחר הגשת העתירה.
...
יתר על כן, קשה לראות כיצד העותרים "הסתמכו" על האמור בהחלטה שניתנה ביום 25.3.2012 כאשר חלק מהחלקות, כפי שאישר בא כוח העותרים בדיון שנערך ביום 22.7.2012, נרכש על ידי העותרת 35 עוד לפני שניתנה החלטה זו. מכל מקום, נקודת המוצא אכן הייתה ועודנה שאין לאפשר התיישבות על קרקע פרטית.
סוף דבר: באשר לבקשה לעכב את הפינוי אנו מורים כי המבקשים יפנו את המאחז לא יאוחר מיום 4.9.2012 כאשר המבנים בהם התגוררו המבקשים יוסרו לא יאוחר מיום 11.9.2012.
באשר לעתירה ב-בג"ץ 5180/12 העתירה נדחית בכפוף למה שנאמר לגבי המבנים שבחלקה 10.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו