התובעים טוענים כי מאחר והם משכירים יחידת דיור הצמודה לביתם, הם יאלצו לממן גם פיתרון חלופי לדיור בתקופת זמן זו לדיירי המשנה (2,500 ₪ לחודש).
עוד טוענים התובעים להפסד דמי השכירות בגין היחידה המושכרת על ידם בסך 5,000 ₪ וטוענים לעלות פינוי ואחסנת רהיטים בתקופה זו בסך 15,000 ₪.
לטענת התובעים, הליקויים פוגעים באיכות חייהם ובבריאותם, ממאיסים עליהם את החיים בבית, מאלצים אותם להיתמודד עם בעיות קשות של רטיבות, נזילות, עובש, ריח רע הנגרם על ידי הרטיבות והעובש, נזקים כבדים לריהוט, טירחה בטיפול בבעיות, הזמנת אנשי מיקצוע והתכתבויות עקרות עם הנתבעים ובאי כוחם, אשר מתנערים מאחריות לבעיות ועוגמת נפש בגין האמור כומתה על ידם בסך 30,000 ₪.
...
אלא שכאמור, נזקים אלו אינם מצויים באחריותו של הנתבע, אשר מסר לתובעים נכס תקין ואילו הנזק הנטען, נגרם שלא באשמו ולפיכך אין מקום לחייבו בעלויות תיקון הנזק, שהרי בכך נמצאנו מעשירים את קופת התובעים על חשבונו של הנתבע.
סוף דבר,
התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית וכך אף התביעה כנגד הנתבע 1.
התובעים ישלמו לנתבעים, בין היתר בשים לב להתנהלות התובעים בכל הנוגע להגשת סיכומי תשובה, הוצאות משפט בסך 7,500 ₪ וכן, שכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪.
