מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פינוי דירה ומסירת מפתח לכונס נכסים לצורך מימוש הנכס

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 18025-07-12 בנק דיסקונט לישראל בעמ ואח' נ' הולצמן ואח' פש"ר 3593-04-14 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופט איל באומגרט בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" ובעניין: אסתר רחל הולצמן, ת.ז. 054866629 הולצמן משה מספר דרכון 111735236 להלן: "החייבים" ובעניין: כונס הנכסים הרישמי להלן: "הכנ"ר" ובעניין: עו"ד איתי פריימן להלן: "הנאמן" החלטה
לטענת החייבים, בזמן אמת, הם לא ידעו על ההסכמות, שכן נאמר להם כי מתן המפתחות הוא לצורך הבטחת ההסדר.
כמו כן טוענים החייבים, כי נוכח מימוש הדירה, ספק רב אם נותרה להם יתרת חוב בהתאם להסדר אליו הגיעו, ואולם גם אם נותרה יתרה כאמור, הרי שבשים לב למשך התקופה בה החייבים מנהלים את ההליך, תשע שנים- בעיניין החייבת, ו-שבע שנים בעיניין החייב, ומימוש הדירה בעל כורחם, יש להורות על מתן הפטר לאלתר.
בכל הנוגע לחוב הארנונה, טוענים החייבים, כי בנגוד לטענות הנאמן, יש להפחית מחוב זה סך של כ- 2,500 ₪, שכן מיום 15.7.20 ועד מועד מסירת הדירה לרוכש, משך כחמשה חודשים, הייתה הדירה בחזקת הנאמן ולפיכך, יש להחיל חלק זה מהחוב על קופת הכנוס.
הנאמן נאלץ לקיים פעמיים דיון בשאלת זכויות בנותיהם וחתניהם של החייבים בשתיים מדירות המגורים של החייבים; הנאמן נידרש פעמיים להליכי פינוי- בחודש אוקטובר 2017 ובחודש בדצמבר 2019; הנאמן נידרש פעמיים להליכי מימוש; החייבים היקשו על ביקור שמאי והנאמן נידרש להגיש בעיניין זה בקשות לבית המשפט; הנאמן נידרש שלוש פעמים להצעות הסדר מטעם החייבים; לבקשות שונות מטעם החייבים ולהליכי סרק; הנאמן מציין, כי הוגשו כ110 בקשות שונות.
...
בנסיבות אלה, מעבר לעובדה שצבירת חובות במהלך הליך הפש"ר, מהווה התנהלות משוללת תום לב, בית המשפט לא מצא כל נימוק להחיל חיוב זה על קופת הכינוס, ולפיכך, בקשת החייבים, נדחית.
המסקנה המתבקשת היא, כי המקור להסמכת בית משפט לפסוק תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד מעבר לשכר הבסיס, היא תקנה 13 לתקנות השכר המעגנת הסדר חוקי לפיו, רשאי בית משפט לחרוג לצורך התאמת התחשיב שבתקנות השכר לנסיבות המקרה הפרטני, תוך מניעת תוצאה שאינה צודקת, בה לא תהיה הלימה בין היקף הפעולות החריגות שביצע בעל התפקיד כמתואר בסעיף 13 לתקנות השכר והצלחת ההליך מבחינת הנושים, ובין השכר המשולם לבעל התפקיד.
בנסיבות אלה, בקשת החייבים להפחתת שכ"ט הנאמן, נדחית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 13/10/16 ובתום משא ומתן שהתנהל בין הנאמן, נציגת הכנ"ר ובאי כוח המבקש ואישתו הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה יינתן לחייב הפטר ולאשת המבקש ישולמו דמי איזון מכח מכירת הדירה הגדולה מבין שתי דירות בני הזוג, כאשר מדמי האיזון אשר ישתלמו לאשת המבקש ינוכו סכומים המגלמים את חוב הפיגורים של המבקש, חובות ארנונה ומים שצברו המבקש ואישתו בגין הנכס בעת מגוריהם בנכס, וכן הוצאות שהיו כרוכות בפנוי המבקש ואישתו מדירת המגורים, ובסך הכל ישולם לאשת המבקש סך של 137,742 ₪.
נטען כי פעולותיו השונות של הנאמן בוצעו בהתאם לדין במסירות, במקצועיות, ובנאמנות לרבות הליכי מימוש נכס המקרקעין, פעולותיו לא לקו ברשלנות, ואלה נעשו כולם לאחר שקבלו את אישור הכנ"ר ובית המשפט, אשר מינה את הנאמן ופיקח על פעולותיו.
גם במסגרת ניסיון נוסף של המבקש ואישתו לעכב את פינוים מהדירה הגדולה, שב המבקש וטען כי היה על הנאמן להעדיף הליכי גבייה בהוצאה לפועל על פני פינוים של המבקש ואישתו מדירת המגורים הגדולה, טענה שנדחתה בהחלטה מיום 10/02/15: "באשר לטענת החייב, לפיה יש להמתין עם פינויו מאחת מדירות המגורים, המשמשות אותו ואת אישתו, ולהעדיף נקיטתם של הליכי גבייה בלישכת ההוצאה לפועל, ראוי להזכיר, כי מדיווחי הנאמן מיום 28/10/10 ומיום 11/02/13 עלה בבירור, כי למעשה, לא קיימת תועלת, לא כל שכן תועלת של ממש, מהמשך נקיטתם של הליכי הוצאה לפועל בשם החייב במסגרת תיקי ההוצאה לפועל, שניפתחו על ידי החייב ולזכותו. בפועל, כפי שעלה מהודעת הנאמן, רוב החייבים, אם לא כולם, מצויים בכינוס נכסים, ברחו מהארץ או מצויים בתיקי איחוד (הכל כמפורט בתגובת הנאמן במסגרת בקשה 72) וממילא, לא מסתמנים סכויי גבייה ראליים מתיקי הוצאה לפועל אלה.
למרות פניות חוזרות ונישנות של הנאמן לב"כ החייב ולאשת החייב, לפיהן יפעלו אלה על פי החלטת בית המשפט העליון וימסרו לנאמן את החזקה בדירה עד ליום 01/06/15, הרי שבפועל, לא נימסרו לנאמן מפתחות הדירה עד למועד זה, ומכאן, שלא היה מנוס מלפני הנאמן לנקוט ביום 02/06/15 בהליכי הפינוי, שכללו הסתייעות במעקל ובשוטרי משטרת ישראל, כמו גם להסתייע במנעולן, שהחליף את הצילינדרים של דלת יחידת הדיור.
...
הנאמן ובאת כוח הכנ"ר טוענים כי מדובר בבקשה מופרכת מיסודה וחסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי שדינה להידחות על הסף או לגופה, ובית המשפט מתבקש להורות על דחייתה תוך חיוב המבקש בהוצאות בעלי התפקיד.
סבורני, כי שעה שהחייב ואשתו חיבלו בכל דרך בהליכי פירוק השיתוף ומכירת יחידת הדיור על ידי הנאמן, ואף הפרו את הוראות החלטת בית המשפט העליון, אין זה ראוי לגלגל על קופת פשיטת הרגל של החייב ועל נושיו את ההוצאות שהיו כרוכות בפינוי החייב ואשתו מיחידת הדיור הגדולה, וראוי, אפוא, לקזז סכום זה מעלויות ההתאמה של יחידת הדיור הקטנה".
סוף דבר לאור כל האמור הנני דוחה את בקשת המבקש לקבלת אישור להגשת תביעה אישית כנגד הנתבעים המפורטים בכתב התביעה שצורף.
משנדחתה בקשת המבקש ולאור גם הלשון הבלתי ראויה בה נקט המבקש הנני מחייבת את המבקש לשלם לנאמן ולכנ"ר הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪ כולל מע"מ (סך הכל 10,000 ₪).

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת ההליכים שננקטו ולאחר שבוטל צו הפטר שניתן לחייב הפטר, ניתנה הוראה כי מימוש זכויות החייב בנכס המקרקעין הנמצא ברחוב השחף 153/2 בפרדס חנה (להלן: "הנכס") ייעשה במסגרת הליך זה, כאשר בעלי התפקיד לצורך המימוש יהיו הנאמן עו"ד וולך (להלן: "עו"ד וולך") וכונס הנכסים, ב"כ הבנק שהוא הנושה המובטח, עו"ד ברינט (להלן: "עו"ד ברינט"), והכל תחת פקוח בית המשפט בהליך זה. החלטה אחרונה לעניין מימוש הזכויות בנכס ניתנה ביום 28.11.18 בבקשה מס' 124.
עוד הוברר כי הפינוי בוצע בדרך של מסירת מפתחות הנכס מידיה של גב' אילנה שרעבי, שקבלה את המפתח מבנותיה, כנראה, לידיו של החייב, לא ברור מדוע כך נעשה.
בהתאמה, בסיום הדיון, ולאחר שמר יהודה לוי נחקר לבקשת עו"ד וולך והודה בחקירתו כי הוא מתגורר באחת הדירות המצויות בנכס, בקומה השנייה, וכן העיד כי הוא איננו יודע מי מתגורר בשאר הדירות הקיימות בנכס, ביקשו עו"ד ברינט ועו"ד וולך לקבוע מועד לפינוי הנכס מכל אדם בצו.
העידר מידע על קיומם של שוכרים אחרים בנכס אשר יכול היה אולי לפגום ביכולת לתת צו לפינוי הנכס נובע גם מסירובו של החייב, שאזכיר כי מנהל הליך חידלות פרעון לבקשתו וככזה חלה עליו חובת תום לב בהתנהלות בהליך, שהפרתה מזכה את הנושים ובעלי התפקיד בזכות להגיש בקשה לבטלו, לשתף פעולה ולמסור מידע על זהות שוכרים אחרים המתגוררים בנכס או מחזיקים בחלקים בו. סרוב זה מוזר ולא מוסבר גם בהיתחשב בעובדה שהחייב לטענתו מתגורר בנכס וככזה יש לו מידע מה נעשה בנכס ומי מלבדו מחזיק בו. משכך אין מניעה מבחינת המחזיקים בנכס לתת הצוו המבוקש על ידי עו"ד וולך ועו"ד ברינט, משום שהנכס פנוי מיושביו.
...
לאור כל האמור לעיל אין עוד צורך לדון בשלל טענותיו האחרות של החייב בתגובתו אשר חלקן כבר נידונו והוכרעו, חלקן מהווה ציטוט לא נכון של מסמכי בי-דין ובכולם אין די כדי לשלול טענות בעלי התפקיד כי התנהלות החייב ופלישתו לנכס אינם כדין ואין להסכין עימם, וכי הותרתו בנכס והימנעות ממתן צו פינוי כמבוקש תפגע בהמשכו המוצלח של הליך מימוש הזכויות בנכס לרווחת נושי החייב, כאשר עניין זה יועיל בסופו של יום גם לחייב, למרות שזה איננו מבין זאת כעת, כמו גם אינו מבין את חובתו לשתף פעולה עם הליך חדלות הפירעון שנפתח ומתנהל לבקשתו.
סיכום: לאור כל האמור לעיל אני נעתרת לבקשה בעל פה לפינוי הנכס ולבקשה 154 ובהתאמה רצ"ב פסיקתא חתומה שצורפה לבקשה 154.
אני מורה לכל הגורמים המוסמכים לרבות גורמים מוסמכים במשטרת ישראל וברשות האכיפה והגבייה, לסייע במאמצי בעלי התפקיד לפנות את הנכס.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בעת החתימה על החוזה, היה הנתבע מיוצג על ידי עו"ד רם וינוגרד שהנו בא כוחו בתיק (להלן- "עו"ד וינוגרד") אליו הגיע בהמלצת המתווך בעיסקה זו מר יהונתן פסנטין (להלן- המתווך") וזאת לאחר שנקלע לחובות, ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, ובטרם נמכרה הדירה באמצעות כונס נכסים.
הוא הבין מהמתווך שהדירה פונתה ביום 15.11.16 ושביום 20.11.16 נימסרו מפתחות הדירה לתובע בהתאם לבקשתו.
חקירת המתווך הוכיחה מעל לכל ספק כי הוא איחר בפנוי הדירה ולא מסר את הנכס בהתאם להתחייבותו.
עו"ד וינוגרד לא הוכיח טענה זו ובכל מקרה בשים לב לסרוב התובעים להשכיר הדירה לנתבע, ההודעות החד צדדיות מטעם הנתבע שהותירו התובעים בחוסר ברירה אלא לקבל דרישות הנתבע ומצד שני את היתעקשות הנתבע במימוש סעיף הפצוי המוסכם למרות שהעיכוב נגרם בשל אי יכולת רישום המשכנתא כנטען, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהסכם הפצוי בפשרה, אני סבור כי יש לפסוק פיצוי בגובה מופחת אותו אני מעריך בסך של 60,000 ₪ בשים לב לתקופת העיכוב בתשלום אל מול העיכוב במסירת החזקה והסעדים שהוסכמו.
...
אני סבור כי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהתבטאה בהסכם הפיצוי בפשרה, הייתה לאכוף סעיף 18 להסכם, אך לא בגובה הסכום המלא, שכן בהסכם הפיצוי בפשרה הופחת הסכום ל-50,000 ₪ ונדחה מועד מסירת החזקה בדירה.
עו"ד וינוגרד לא הוכיח טענה זו ובכל מקרה בשים לב לסירוב התובעים להשכיר הדירה לנתבע, ההודעות החד צדדיות מטעם הנתבע שהותירו התובעים בחוסר ברירה אלא לקבל דרישות הנתבע ומצד שני את התעקשות הנתבע במימוש סעיף הפיצוי המוסכם למרות שהעיכוב נגרם בשל אי יכולת רישום המשכנתא כנטען, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהסכם הפיצוי בפשרה, אני סבור כי יש לפסוק פיצוי בגובה מופחת אותו אני מעריך בסך של 60,000 ₪ בשים לב לתקופת העיכוב בתשלום אל מול העיכוב במסירת החזקה והסעדים שהוסכמו.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובעים, כדלקמן: 1) את הסך של 56,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (11.1.2017) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בגובה 7,500 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בתל אביב (כב' הרשם אוהד אשר) מיום 14.7.2022 בתיק הוצל"פ 517785-02-20 שבה הפחית הרשם את שכר טירחתו של המבקש, כונס נכסים למימוש משכנתה על דירת מגוריהם של המשיבים (להלן גם: "הכונס"), ב-10% (סך של כ-5,833 ש"ח) מהטעם שהמבקש לא קיים את ההוראות שניתנו לו בהחלטת המינוי.
סמוך למועד הפינוי פנו המשיבים לכונס בבקשה שייתן הסכמה לתשלום סידור חלוף כנגד פינוי הנכס בהסכמה וזאת עד ליום 8.12.2021.
המשיבים ביקשו בין היתר שהכונס יפעל לבצוע שמאות לאלתר, שעלותה תצורף להוצאות, ושהכונס יפעל לאלתר לפירסום הנכס לצורך איתור רוכש פוטנציאלי.
ביום 2.12.2021 אישרו המשיבים שמסרו את מפתחו הדירה לכונס; שהם נותנים הוראה בלתי חוזרת להעביר את כספי הסידור החלוף; ומבקשים שהכונס יבצע שמאות ופירסום.
...
הן לנוכח הסכמת המשיבים, הן ללא קשר אליה, אני סבור שיש מקום לבטל את החלטת הרשם בדבר הסנקציה שהושתה.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הערעור מתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו