פינוי דיירים מוגנים מדירה בחיפה

2.2 העותר התגורר כדייר מוגן בדירת עמידר בחיפה (מס' נכס בפקסי העיריה 1074686) (להלן "הדירה").

ראו דברי כב' השופט זמיר בבג"ץ 97/164 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, אגף המכס והמע"מ, (4.2.98) - "אבן פינה היא בדיני המינהל הצבורי שהרשות המינהלית, בהיותה נאמן של הציבור, חייבת לנהוג בהגינות... חובת ההגינות חלה על הרשות, בראש ובראשונה, כלפי הציבור. זוהי חובה של נאמן כלפי הנהנה. אך בפועל, כיוון שהציבור מורכב מבני-אדם, החובה אינה חלה רק כלפי הציבור, כגוף ערטילאי, אלא היא חלה גם כלפי כל אדם." וכן ראו דברי בית המשפט בברמ 867/06 מנהל הארנונה בעירית חיפה נ. דור אנרגיה (1988) בע"מ (17.4.08) – "חובת ההגינות של הרשות הוכרה זה מכבר בפסיקתו של בית משפט זה, והיא לובשת צורות שונות המשתנות בהתאם לנסיבות הקונקרטיות ובהתאם לצרכים המשתנים. ראה גם בג"צ 7542/05 מר גל פורטמן נ' מר מאיר שטרית ([פורסם בנבו], 25.10.2006), סעיף 16 לפסק הדין; וכן יצחק זמיר הסמכות המנהלית כרך א 35-36 (התשנ"ו). " חובת ההגינות המינהלית - שיסודה במעמדה של הרשות כנאמנה כלפי הציבור - מחמירה יותר מחובת תום-הלב הנדרשת מן הפרט.

...

3.2 המשיבה טענה לשיהוי בלתי סביר בהגשת העתירה, העלאת טענת ההתיישנות שלא בהזדמנות הראשונה, וכן כי יש לדחות את העתירה לגופו של ענין.

וכן ראו דברי כב' השופט מלצר בבר"מ 8462/11 מנהל הארנונה בעיריית הרצליה נ' מירב פלקון (12.08.2014)- "ואכן, אני סבור כי בית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד יישם באופן נכון את העקרונות שהתוו בפסק הדין שניתן על ידי בית משפט זה בעניין דור אנרגיה על הנסיבות המיוחדות של המקרה שהובא בפניו. ... רוב שופטי ההרכב שישבו בדין בעניין דור אנרגיה (חברתי, השופטת ע' ארבל, וחברי, השופט י' דנציגר) ... הסכימו, עם זאת, כי בנסיבות שבהן ישנה ידיעה פוזיטיבית של הרשות המוסמכת לגביית הארנונה בדבר שינוי זהות המחזיק בנכס בפועל – החלטתה להמשיך ולחייב את המחזיק היוצא הינה בלתי סבירה, ואיננה עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות המוטלת עליה מכוח תפקידה כנאמן הציבור" וכן ראו דברי כב' השופט רובינשטין בעע"ם 08/2611 בנימין נ' עיריית תל אביב (5.5.2010) – "...כשלעצמי סבורני, על פי השכל הישר, כי אם אכן ידעה אל נכון המחלקה הרלבנטית על השינוי למעשה, די בכך לצורך תחילת הפעלתו של המנגנון לשינוי, ולמצער לבדיקה נוספת. ער אני לעומס המוטל על העוסקים בגביית ארנונה, בודאי במקום רב נכסים ורב תחלופה... אך במקום שנפתח הפתח לבדיקה קלה יחסית נוכח ידיעתה הקונקרטית של הרשות, יש מקום למאמץ מצידה..." (שם, בפיסקה כה').

לפיכך, אני סבורה שיש לדחות במקרה זה את טענת השיהוי.

לסיכום 9.1 דין העתירה להתקבל שכן המשיבה מנועה מלגבות חובות ארנונה לאחר שהצהירה במפורש כי אין חובות כאלו .

בענין : בקשה לביטול פסק דין ביום 16.3.17 הגישו התובעים נגד הנתבעת תביעת פינוי של דייר מוגן מדירה ברח' עבאס 51 א בחיפה ותביעה כספית ע"ס 20,002 ₪ דמי שכירות והוצאות הבית .

...

העובדה כי ב"כ הנתבעת בחר שלא להשיב לאמור בתגובה מבססת את המסקנה לפיה פסק הדין ניתן כדין.

במקרה שלפניי הפניית המבט אל עבר סיכויי ההגנה מוליכה למסקנה כי יש לנתבעת סיכוי לקבל סעד מן הצדק, אך טענות ההגנה שלה כנגד הרכיב הכספי של התביעה גובלות בהגנת בדים.

בהתאם הנני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 528996-01-18.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בגובה הפקדונות.

לפני תביעה לסילוק יד. התובעת היא בעלת דירה בת שניים וחצי חדרים ברח' עקיבא 37 בחיפה (להלן: "הדירה" או "הנכס").

חזוק לעמדה זו ניתן בפסק הדין בעיניין רשות הפיתוח נ. ט.ש. (ת.א. 36890-03-11, ניתן ביום 13/9/12) שם נדחתה תביעת פינוי כאשר הוכח כי הטוען לזכויות התגורר עם הדייר המוגן בדירתו שנים מספר, כבן זוגו, בטרם חלה אושפז ונפטר.

...

לסיכום נקודה זו, לגב' שטרנברג המנוחה היו זכויות דיירת מוגנת בדירה נשוא התובענה וכעת יש לבחון מהן זכויותיה של בתה, הנתבעת אסתר איציק בדירה האמורה.

אני קובעת כי הנתבעת עשתה כן בתום לב ושלא מתוך רצון לשכלל זכויותיה שלה בדירה נשוא התובענה.

סוף דבר, התביעה נדחית.

לפניי תביעה ותביעה שכנגד: התובע מבקש כי בית המשפט יורה על פינוי הנתבעת שהנה דיירת מוגנת מדירה ברח' דבורה הנביאה 6 בירושלים, ואילו התובעת שכנגד מבקשת פיצוי כספי בגין נזקים שהתובע גרם לטענתה לחצר הדירה.

בפסיקה נקבע כי אם בעל הבית מסרב לקבל את התשלום הרי שעל הדייר להפקיד אותו בחשבון הבנק, והדבר יראה כתשלום שכר הדירה כדין (ראו, ע' חרלף בספרו שאלות ותשובות בחוק הגנת הדייר, (מהדורה שלישית, 1998), בעמ' 181, ע"א (חיפה) 1605/00 עמראן עבד אלהאדי נ' שפיק ח'וריה, עא (תל-אביב-יפו) 3251/99 - ראשון עלית חברה להשקעות ובניין בעמ נ' זילברמן אבנר ואח', תק-מח 2003(3), 13380(24/07/2003) ).

...

משכך אני מקבלת את תביעת הפינוי ומורה לעמותה לפנות את הנכס בתוך 60 יום ולהותירו כשהוא פנוי מכל חפץ או אדם.

מובן כי התובע לא היה רשאי לפגוע ברכושה של הנתבעת אך סכום התביעה הוא מופרז ובהעדר כל ראייה לכספים שהנתבעת השקיעה לצורך נטיעה והשקייה הרי שאני מורה על דרך האומדנה על פיצויי בסך 3,000 ₪.

סיכומו של דבר: הנתבעת תפנה את הנכס בתוך 60 יום ותישא בהוצאות התובע בסך 2,500 ₪ ובשכר טרחת בא כוחו בסך 6,500 ₪ כולל מע"מ. הנתבעת רשאית לקזז מסכומים אלו את הסכום שנפסק לטובתם בגין הנזק לצמחיה.

התביעה הוגשה תחילה נגד נתבעת 1 בלבד, כתביעה לפינוי מושכר בהתאם להוראות פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אך לאור טענת הנתבעת בדבר היותה דיירת מוגנת, יחד עם אחותה המתגוררת עימה בדירה, הועבר הדיון בתביעה לסדר דין רגיל.

הכוונה היא, למקום מגורים שאובייקטיבית, אין מניעה להתגורר בו, מבחינה משפטית, במועד הפטירה של הדייר המוגן (עניין צ'רני בעמ' 104; ע"א (חיפה) 4511/97 קוסא נ' עזבון המנוח נג'מא מרינא, תקדין מחוזי, כרך 98 (1), 1075, 1078).

...

לטענת התובע, הנתבעות אינן זכאיות להחזיק בדירה מכוח חוק הגנת הדייר בין היתר בשל הוראות סעיפים 20 ו-27 לחוק המורות כי, מאחר ולנתבעות היתה דירת מגורים אחרת במועד פטירת אמן המנוחה, אינן זכאיות להמשיך להחזיק בדירה מכוח דיירות מוגנת נדחית.

משבאתי לכלל מסקנה כי הנתבעות אינן דיירות מוגנות בדירה, אין מקום לדון בעתירתן לסעד מן הצדק.

לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה.

על מנת לאפשר לנתבעות למצוא מקום מגורים חלופי, אני מורה כי עליהן לפנות את הדירה ולהשיבה לתובע, כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ, לא יאוחר מיום 1.12.17.