מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פינוי דייר מוגן מצריף עמידר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

יודגש, כי אין מדובר בזכות לדיירות מוגנת, אלא בזכות השקולה לזו של דייר חוזי רגיל בעמידר, כדוגמת זו שהוקנתה בזמנו למר בכר, קודמו של המנוח בנכס.
השקעות אלה נעשו על חשבונם של המנוח ורעייתו, שהיו מודעים לעמדתה העקרונית של עמידר כי יש לפנות את הצריף ולקבל תמורת הפינוי דיור חלופי.
...
מטעמים אלה אני דוחה את טענותיה של סיוון לדחיית התביעה מחמת מתן רשות בלתי הדירה או מחמת מתן רשות בתמורה.
סוף דבר - התביעה נדחית.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את התובעת בשכר טרחת ב"כ הנתבעת בסך 10,000 ₪ לתשלום לא יאוחר מיום 5.9.14.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

עוד הציגה התובעת, מכתב התראה ממחלקת הפיקוח בעירית עכו שנשלח אל המנוח בתאריך 23.11.78 ובו התראה על כך שבנה ללא רשיון צריף אסבסט המשמש בית מלאכה לתיקון אופניים, ובאותה התראה נידרש להרוס את הצריף (ת/12).
על פי תנאי המיכרז, החלקה נמכרה, במצבה כפי שהיה באותה עת, היינו, כשעליה ניצבת הדירה נשוא התביעה ששיטחה היה כבר אז 169 מ"ר. אמנם, בטבלה צוינה העובדה שעל פי החוזה המוגן שטח הדירה 108 מ"ר בלבד, אולם בשומת ברעם, שעל בסיסה הוערכו דמי הפינוי לדיירים המוגנים אשר היוו גורם בעל משקל בקביעת שווי השוק של החלקה, נעשה החישוב על בסיס שטח דירה של 149.38 מ"ר ובהערות נכתב ששטח המחסנים והצמדות הקרקע אינו נילקח בחשבון.
מכל מקום, אף אם היה עולה בידי התובעת להוכיח כי הדירה אמנם הורחבה על ידי מישפחת ג'אויש, בין השנים 1968 למועד בו נערך המיכרז, בדצמבר 1998, לא היה בכך כדי לתמוך בטענת התובעת בדבר הפרת ההסכם על ידי הנתבעים או המנוח לפניהם, שכן התובעת רכשה את זכויותיה מעמידר, כפי שהן, בכפוף לזכויותיהם של הדיירים המוגנים, כפי שהובהר היטב בתנאי המיכרז, והפכה לחליפתה של עמידר.
...
לפיכך, בהעדר כל טענה אחרת או ראיה המצדיקה חלוקה אחרת, אני קובעת כי כל אחד מהנתבעים 1,3 ו- 4 זכאי ל- 1/3 מהפיצוי שנפסק.
אני קובעת כי התובעת תישא בשכר טרחת בא כוח הנתבעים בסכום כולל של 40,000₪.
לאור האמור, אני מקבלת את תביעת הפינוי ומורה כדלקמן: הנתבעים יפנו את הדירה והחצר מסביב לה מכל אדם וחפץ, וימסרו את החזקה בה לתובעת לא יאוחר מיום 15.7.16 ובלבד שבמועד זה יתקיימו שני התנאים הבאים: התובעת תשלם לנתבעים, באמצעות בא כוחם, את סכום הפיצוי בצירוף שכר הטרחה, בסכום כולל של 777,000 ₪, ויהיה בידי התובעת היתר בניה תקף ביחס לחלקה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, בשל דחיפות פינוי הצריף, הריני קובעת כי עד שתאותר דירה חלופית כאמור, תספק התובעת לנתבעת לאלתר מקום מגורים בדיור מוגן הקרוב למקום מגוריה והתואם את צרכיה, כאשר התובעת תשא במימון הדיור ובהוצאות ההעברה" בכך, קבע בית משפט השלום, כי על העותרת לפנות את הצריף וכי על עמידר להסדיר עבורה דיור חליפי כאשר עד למציאת דיור חליפי מתאים תועבר העותרת לדיור מוגן הקרוב למקום מגוריה והתואם את צרכיה.
...
טענות המשיבה 1 לטענת המשיבה 1 (להלן: "משרד השיכון") דין העתירה דחיה על הסף לאחר שעניינה של העותרת הוכרע בפס"ד חלוט בבימ"ש השלום פס"ד עליו לא ערערה.
בית משפט השלום דחה את הבקשה לאחר שמצא כי הוצעו לעותרת שתי דירות בעיר חולון בקומת קרקע בנות שני חדרים התואמות את צורכי המבקשת, כלשון בית המשפט, למרות שאינן בסמיכות גאוגרפית קרובה מאוד למקום מגוריה הנוכחי ולכן קבע כי: "בנסיבות העניין, נחה דעתי כי התובעת (עמידר א.ב.) פעלה לביצוע פסק הדין ועל כן אין מקום לבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט" בכך למעשה העותרת הינה זו שמונעת במו ידיה את אפשרות פינויה מהצריף ומציאת דיור חליפי.
בהיעדר סמכות עניינית כאמור, אין כל עילה לדיון בעתירה ודינה להידחות אף מטעם זה. לא למותר לציין, כי לא יכולתי שלא להתרשם שהעותרת, שלוותה במהלך הדיונים באחותה, עמדה על קבלת דירה לבעלותה כתחליף לפינוי הצריף.
המסקנה מכל האמור לעיל הינה שדין העתירה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עקרי הבקשה המבקש הנו דייר מוגן של עמידר בדירת מגורים בקומת קרקע ברח' המכס 35 בחיפה, בה הוא מתגורר עם שני ילדיו.
בבדיקה שנערכה ביום 14.06.21 נמצא כי המשיב לא פינה את הפלישה כאמור, ויום לאחר מכן ב- 15.06.21 הגיש המפקח תלונה במשטרת ישראל על הפלישה הנ"ל. ביום 16.06.21 הוציאה הרשות צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי ציבור לפיו נידרש המשיב לפנות ולהרוס את הפלישה בתוך 30 יום.
דומני שבשים לב לטיב ההליך שבמהות הינו כאמור סעד זמני, ניתן להקל, וניתן היה אכן לצפות להודעה מצד המבקש, שיש רצון לחקור את עורך חווה"ד. דומה איפוא כי יש לקבוע שצילומי האוויר מוכיחים שהצו ניתן בתקופת 3 השנים שמיום הבניה של אותו משטח בטון, והצריף שעליו.
...
אולם, משעה שההליך הנדון כעת הנו במהותו סעד זמני ספציפי שמקים החוק (עיכוב זמני של צו פינוי וסילוק שהוצא לפי החוק), הרי ממילא חלים הכללים המנחים שיקול דעת ביהמ"ש בשאלה כלום יש להיעתר לסעד זמני מבוקש, אם לאו, עד להכרעה בהליך העיקרי.
מעבר לצורך אציין כי טענת ב"כ המבקש בישיבה כי עמידר כבעלת הבית היתה מודעת לבניה נושא ההליך, וזו היתה מקובלת עליה.
אני מורה על ביטול הצו הזמני שנתתי , שעיכב ביצוע צו הפינוי והסילוק (בהחלטה מיום 18.8.21).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

הנתבע הצהיר, כי הוא דייר מוגן ולא ניתן לפנותו אלא על פי הוראות חוק הגנת הדייר (סעיף 7).
לחילופין, חזקתו בבית היתה ידועה ו/או אמורה היתה להיות ידועה לתובעת שנים רבות, שכן בשנת 1974 פנה לעמידר לקבלת אישורה לחיבור הצריף לרשת החשמל ועמידר היתנתה זאת בתשלום סך 10,000 ל"י והריסת המבנה (סעיף 8).
בהמשך נישאל "...האם נכון יהיה לומר שלא נחתם הסכם דיירות מוגנת או הסכם אחר בינך לבין עמידר?" השיב, כי חתם עם המינהל על "איזה מיסמך" (עמ' 18, ש' 9- 13).
...
עם זאת, אני מקבלת עדותו לעניין ביקורו בנכס לצורך עריכת הדו"ח ודוחה טענות הנתבע בעניין זה בסיכומיו (ס' ג 2).
עובדת ביקורי מפקחי המינהל בשטח מידי תקופה (לא ניתן להגדירה במדויק) ניתן לומר עליה, כי היא בבחינת "ידיעה שיפוטית" של בית המשפט העוסק בתחום זה. אני סבורה, כי התובעת הייתה מודעת להחזקת הנתבע בנכס משך שנים.
לפיכך, אני מקבלת התביעה ומחייבת את הנתבע ו/או כל מי מטעמו וברשותו לפנות ולסלק ידו מחלק המקרקעין והמבנים בשטח כולל של כ- 253 מ"ר כמתואר במפה נספח ב' לכתב התביעה ולהחזיר את החזקה בהם לתובעת, לאחר הריסת המבנים, כשהם ריקים ופנויים מכל אדם וחפץ.
כדי לאפשר לנתבע להתארגן, אני קובעת, כי הצו ייכנס לתוקפו ביום 5.5.13.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו