חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיטורים שלא כדין: פיצוי בשיעור 24 משכורות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 47,208 ₪ (6 משכורות בסך 7,868 ₪ כל אחת): התובע פוטר שלא כדין, ללא שימוע ותוך איומים ואלימות פיזית.
בע"ע (ארצי) 28228-03-15 לוקס - זיסמן (31.10.16) נקבעו קווים מנחים לקביעת הפצוי ושיעורו, כך: "בקביעת הפיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק, יש להביא בחשבון, לצד מהות ההפרה, את הנחיות חוק הגנת השכר ואת אמות המידה שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה על עצם הטלת הפצוי ועל שיעורו, כמפורט להלן. בחוק הגנת השכר נקבע, כי בית הדין "רשאי" (אך לא חייב) לפסוק פיצויים לדוגמה; תנאי להפעלת הסמכות הוא שנימסר תלוש לא תקין "ביודעין" (וראו החזקה בסעיף 26א(ב)(2) לחוק הגנת השכר); הרשות לפסיקת הפיצויים היא "בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור"; סכום הפצוי הוא עד 5,000 ₪ (כשיעורם בחודש יולי 2009) לכל תלוש; מטעמים מיוחדים שיירשמו ניתן לפסוק סכום גבוה יותר.
בעת יישום הוראות החוק יש להתייחס, בין היתר, לחומרת ההפרה, למשכה, לתום לבם של הצדדים וכמובן לתכלית ההרתעתית של הוראות סעיף 26א לחוק הגנת השכר (ראו על דרך ההקש: ע"ע (ארצי) 10-08-33680 דיזינגוף קלאב בע"מ – יעקב זואילי (16.11.2011) בסעיף 36 לפסק הדין), תוך שבעניינינו יש ליתן דגש על חומרת ההפרה שהביאה אי התקינות של החלק הארי של התלושים שנמסרו למערערת, מספר התלושים הלא תקינים (22 מתוך 24 תלושים שנמסרו למערערת).
...
נוכח מכלול הנסיבות, אנו מעמידים את סכום הפיצוי לדוגמה על 40,000 ₪, נכון ליום מתן פסק הדין של בית הדין האזורי" בנסיבות ענייננו, מאחר שהנתבעת לא מסרה לתובע תלושי שכר במועד ואף התלושים שהנפיקה לא תאמו את השכר בפועל, מצאנו כי יש לקבל את התביעה לפיצוי במלואה.
הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪.
סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 14,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בין היתר, נקבע כי ככל שלעובדת מוצע תוך כדי הריונה לחזור למקום העבודה – יש לצפות כי היא תיענה לכך, אלא אם "נסיבות הפיטורים, הפגמים שנפלו בפיטורים, היתנהלות המעביד ביחס לעובד ועיתוי הצעת המעביד" מצדיקים באותן נסיבות שלא לחייבה בכך[footnoteRef:24].
(1) חילוקי דיעות בדבר עצם הזכות לפצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית הדין; (2) חילוקי דיעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עובד ומעביד; (3) הזכאי לקבלת פצויי הפיטורים לא מסר למעביד לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפצויי הפיטורים או שיעורם.
] לשיטתנו, יש לציין לחובת הנתבעת את הנתונים הבאים: הכשלים החמורים והקשים שנפלו בפיטוריה של התובעת; חובת השימוע הופרה במלואה; כפי שכבר צוין, עסקינן בעובדת מוחלשת, שהועסקה בשכר מינימום בענף תעסוקתי שמתאפיין לעתים בהפרות של משפט העבודה; מדובר בעובדת ותיקה בנתבעת, ולא נטען כי נפל פגם כלשהוא בעבודתה; התובעת נהגה בתום-לב. לאור כלל הנתונים שבנידון, על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 28,000 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית החל מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
...
מנגד, הנתבעת הכחישה את כלל טענותיה של התובעת וטענה כי דין התביעה להידחות.
] עיון בתלושי השכר של התובעת מעלה כי מספר ימי החג ששולמו לה הינו כפי הנטען על ידי הנתבעת, וכמפורט להלן: - שנת 2014 – סך הכל שולמו 7 ימים ( 4/2014 – 2, 5/2014 – 1, 6/2014 – 1, 9/2014 – 1, 10/2014 – 2); - שנת 2015 – סך הכל שולמו 7 ימים (4/2015 – 1, 5/2015 – 1, 9/2015 – 4, 10/2015 – 1); - שנת 2016 – סך הכל שולמו 6 ימי חג (5/2016 – 1, 6/2016 – 1, 10/2016 – 4, 10/2016 – 7.5 שעות חג); - שנת 2017 – סך הכל שולמו 7 ימים (4/2017 – 2, 5/2017 – 1, 6/2017 – 1 [נקרא הפרשים 5/2017], 9/2017 – 1, 10/2017 – 2); - שנת 2018 – סך הכל שולמו 8 ימים (4/2018 – 2, 5/2018 – 1, 9/2018 – 4, 10/2018 – 1); - שנת 2019 – סך הכל שולמו 4 ימים (4/2019 – 1, 5/2019 – 1, 6/2019 – 1, 9/2019 – 1); - שנת 2020 – סך הכל שולמו 4 ימים (4/2020 – 2, 5/2020 – 1 [נקרא הפרשים 4/20], 9/2020 – 1) => סך הכל שולמו 43 ימי חג. לפיכך, עולה כי טענותיה של התובעת ביחס לדמי חגים אינן מדויקות, ובהתאם לכך הן נדחות.
סוף דבר לסיכום – לאור כלל האמור לעיל עד כה, דין התביעה להתקבל בעיקרה, ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים, כדלקמן: השלמת פיצויי פיטורים בסך של 57,818 ₪.
אשר לתביעה בגין דמי חגים, הרי שהיא נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

פיצוי בגין הנפקת תלושי שכר שלא כדין לטענת התובע הנתבעת הנפיקה לו תלושי שכר המנוגדים לתיקון 24 לחוק הגנת השכר – ללא הפרטים המנויים בתוספת לחוק – כגון ותק, הקף המשרה, יתרת ימי חופשה ועוד.
לפי פנקס חופשות ורכוז משכורות (נספח 4 לתצהיר הנתבעת) הופקדו לטובת התובע: שנה פנסיה פיצויים 2016 3994.5 5405 2017 5432 6962 2018 5724.5 7336 2019 6346 8133 2020 522.5 669 סה"כ 22,019.5 ש"ח 28,505 ש"ח הפרשות המעסיק לפנסיה עד 31.12.2016 הן בשיעור של 6.25% והפקדות עובד בשיעור של 5.75%.
סך של 7,629 ₪ בגין הודעה מוקדמת; סך של 5,000 ₪ פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
...
בהכפלת סך שכרו של התובע ב-8.33% - התוצאה היא 33,045 ₪.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים להלן: סך של 2,582 ₪ (9,752-7,182) בגין דמי הבראה; סך של 21,478.5 ₪ בגין פנסיה; סך של 4,540 ₪ בגין פיצויי פיטורים; הסכומים המנויים בסעיפים א-ג יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה וישולמו לתובע בתוך 30 ימים.
התביעה לפיצוי לפי חוק הודעה לעובד, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר, פדיון ימי חופשה – נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תת הכותרת הבאה, ז(2), הנה במפורש תביעה חלופית לסעד האכיפה וזו לשונה "לחילופין [כך במקור] – פיצוי כספי משמעותי ומקסימאלי בגין פיטורין שלא כדין והפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה", כאשר בסעיף 249 לכתב התביעה מבהירה התובעת כי סעד זה מבוקש לחלופין "ולמען הזהירות בלבד, במידה ובית הדין הנכבד ימצא שאין אפשרות לאכיפת יחסי עבודה". בנוסף, בסיכומו של תת פרק זה עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בפצוי בשיעור 24 משכורת בסך 432,000 ש"ח, בין היתר בגין הפרת חוזה עבודה לתקופה קצובה ואובדן הישתכרות, כאשר ברי כי שתי עילות אלו אינן רלוואנטיות לאחר שחוזה העסקתה הגיע למועדו הקצוב ואף הוארך מעבר לו. בסיכומיה טענה התובעת כי הסעד הכספי הוא אמנם חלופי, אך רק ביחס לסעד אכיפה קבוע, שלא ניתן לה. אין בידינו לקבל את הטענה.
...
לכן הטענה ביחס לפרסומים אלו נדחית.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל מוחלט כדלקמן: התביעה לפיצוי כספי בגין פגמים בפיטורים – נדחית.
התביעה לפיצוי בגין פרסום לשון הרע מתקבלת ועל הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 107,000 ש"ח. אשר להוצאות ההליך, בשים לב למשך ההליך ולתוצאתו ולאחר שנתנו דעתנו לחיוב האיגוד בהוצאות בגין ההליך הזמני בסך 10,000 ש"ח, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת בגין ההליך העיקרי שכר טרחה בסך 30,000 ש"ח והוצאות בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ד, (09 אוקטובר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

תת הכותרת הבאה, ז(2), הנה במפורש תביעה חלופית לסעד האכיפה וזו לשונה "לחילופין [כך במקור] – פיצוי כספי משמעותי ומקסימאלי בגין פיטורין שלא כדין והפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה", כאשר בסעיף 249 לכתב התביעה מבהירה התובעת כי סעד זה מבוקש לחלופין "ולמען הזהירות בלבד, במידה ובית הדין הנכבד ימצא שאין אפשרות לאכיפת יחסי עבודה". בנוסף, בסיכומו של תת פרק זה עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בפצוי בשיעור 24 משכורת בסך 432,000 ש"ח, בין היתר בגין הפרת חוזה עבודה לתקופה קצובה ואובדן הישתכרות, כאשר ברי כי שתי עילות אלו אינן רלוואנטיות לאחר שחוזה העסקתה הגיע למועדו הקצוב ואף הוארך מעבר לו. בסיכומיה טענה התובעת כי הסעד הכספי הוא אמנם חלופי, אך רק ביחס לסעד אכיפה קבוע, שלא ניתן לה. אין בידינו לקבל את הטענה.
...
לכן הטענה ביחס לפרסומים אלו נדחית.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל מוחלט כדלקמן: התביעה לפיצוי כספי בגין פגמים בפיטורים – נדחית.
התביעה לפיצוי בגין פרסום לשון הרע מתקבלת ועל הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 107,000 ש"ח. אשר להוצאות ההליך, בשים לב למשך ההליך ולתוצאתו ולאחר שנתנו דעתנו לחיוב האיגוד בהוצאות בגין ההליך הזמני בסך 10,000 ש"ח, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת בגין ההליך העיקרי שכר טרחה בסך 30,000 ש"ח והוצאות בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ד, (09 אוקטובר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו