פיטורים עקב הליך משמעתי שאלת הזכאות לפיצויי פיטורים

האם התובע זכאי לפצוי מכוח חוק הגנה על עובדים בגין פיטורים שלא כדין? במסגרת הדיון בשאלה אם התובע זכאי לפצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים (להלן גם: החוק) נדרש להכריע בשתי שאלות: האחת, האם תביעתו של התובע היתיישנה? והשנייה, האם הוכח קשר בין התלונה מיום 21.2.2013 לבין פיטורי התובע? נציין שבמהלך הדיון בשאלה השנייה נקבע מהן הנסיבות שהובילו לפיטורי התובע ונבחן אם התובע עמד בתנאים המפורטים בסעיפים 3 ו-4 לחוק הגנה על עובדים.

בכתב התביעה ניסח התובע את עילת התביעה באופן הבא[footnoteRef:100]: "הנתבעת פיטרה את התובע, כאמור, מספר חודשים טרם סיום חוזה עשר השנים, בשל תוצאה ישירה וברורה של פנייתו ולא משום סיבה אחרת ובלא ששקלה חלופות בנפש חפצה כפי שמצופה ממנה בהליך שימוע" ובהמשך: "התובע יטען כי פוטר שלא כדין והוא זכאי להגנה ו/או לפצוי על פי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997" (ההדגשות הוספו – ק.כ).

כלומר, בעיניינה של גב' רוסק לא מדובר בעצירת הליכי פיטורים של עובדת במעמד אירעי בהתאם להסכמים קבוציים אלא במתן הוראה למר זייד להמנע מכל פעולות והליכים משמעתיים נגדה.

...

האם התובע זכאי לסעד הצהרתי שלפיו על הנתבעת להימנע מלהפריע בדרך כלשהי להמשך פרנסתו? התובע לא חזר על בקשתו לסעד זה במסגרת הסיכומים מטעמו, ולכן יש לראותו כמי שוויתר על סעד זה. לכך יש להוסיף כי נוכח המפורט לעיל, שוכנענו כי הנתבעת לא הפריעה לפרנסתו של התובע ולכן אף אם התובע היה עומד על קבלת סעד הצהרתי זה, דין תביעתו הייתה להידחות.

סוף דבר תביעת התובע נדחית.

בשים לב להיקף הראיות ולעדים הרבים שנשמעו לפנינו[footnoteRef:168] ובשים לב לכך שחלק מטענות התובע נזנחו במסגרת הסיכומים, ישלם התובע לנתבעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין הוצאות משפט בסכום של 5,000 ₪ ושכ"ט עורך דין בסכום של 25,000 ₪.

ליבת המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, האם נוכח נסיבות סיום העסקתו של התובע, הנתבעת היתה רשאית לשלול ממנו את פצויי הפיטורים.

ראשית, גירסתו של דיגמי היתה קוהרנטית בעיקרה, אותנטית ואמינה בעינינו ושוכנענו כי הנתבעת פיטרה את התובע לאלתר, בעקבות עבירת משמעת חמורה שביצע התובע.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה שלפיה התובע אינו זכאי לפצוי בשל הליך פיטורין שלא כדין.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת אך בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים הבאים: א. תשלום בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 4,500 ₪.

נוכח רכיבי התביעה, לא מצאנו לפסוק פיצויי הלנה.

הצדדים חלוקים באשר לנסיבות שהביאו לפיטורי התובע, האם הללו מזכות בפיצויי פיטורים כמו כן חלוקים הצדדים בשאלה האם נפל פגם בהליך פיטורי התובע.

אף שבמכתב הפיטורים נכתב כי התובע פוטר עקב צמצומים, התמונה העובדתית, כפי שעולה מההליך, מישתלבת עם גרסת הנתבעת לפיה התובע פוטר על רקע חוסר שביעות רצון מהתנהלותו ועבירות משמעת שביצע.

...

לאור כל האמור, יש לדחות טענות הנתבעת.

כפי שציינו לעיל, אורבך שניהל את הפרויקט במועדים הרלוונטים העיד כי העיכוב בביצוע הפרויקט אינו קשור לתובע ומשכך מצאנו לדחות טענות הנתבעת בעניין.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. הפרשי פיצויי פיטורים 3,917 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 10,000 ש"ח. ג. שכר עבודה בסך 3,072 ש"ח. ד. גמול בגין עבודה בשעות נוספות בסך 10,604 ש"ח. ה. פדיון חופשה בסך 28,924 ש"ח. ו. דמי הבראה בסך 9,072 ש"ח. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 7500 ש"ח. ח. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות בסך 5,326 ש"ח. ט. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה בסך 1,271 ש"ח. י. פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה בסך 5,000 ש"ח. הסכום שנפסק כגמול בגין עבודה בשעות נוספות יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.11 ועד למועד התשלום בפועל.

טרם נרד לעומקן של הנסיבות בהן הודיע התובע על התפטרותו נבקש להבהיר: הצדדים חלוקים היו בשאלה האם בעצם תשלום פצויי פיטורים לתובע לא קמה, מיניה וביה, חובה לנתבעת לשלם את מלוא פצויי הפיטורים ובנסיבות אלה אין משמעות למילים "לפנים משורת הדין"? נסביר: הנתבעת טוענת, כי לא הכירה בנסיבות סיום עבודתו של התובע כהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים אולם נכונה היתה לאור היכרותם רבת השנים ומצבו הכלכלי של התובע לשלם לו סכום כלשהו, לפנים משורת הדין, שכונה על ידה פצויי פיטורים.

תביעתו של התובע לקבלת השלמת פצויי פיטורים נדחית משהתובע התפטר שלא בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים ועל כן ברי, כי התשלום ששולם לו וכונה פצויי פיטורים, שולם לפנים משורת הדין כפי טענת הנתבעת.

בתצהירו חזר על הדברים ולא פרט מהי אותה עגמת נפש שנגרמה לו. בע"ע (ארצי) 419/07 מדינת ישראל – משרד המסחר והתעשייה – יעל חן (2008) דן בית הדין הארצי לעבודה בעירעור שהוגש, בין היתר, על חיובה של המדינה בפצוי בגין עגמת נפש בשיעור 20,000 ש"ח, וכך נכתב: "הפצוי בגין עוגמת נפש אינו בבחינת פיצויים עונשיים. תכליתו לפצות על היתנהגות קיצונית של המדינה אשר ללא ספק גרמה נזק לא ממוני יוצא דופן לעובדת. זאת, נוכח הפגיעה החמורה בה כאדם וכעובדת "בטלטולה מהכא להתם"; העסקתה בתפקיד ריק מתוכן וללא תקן; אי הבאת פעולות המדינה בקידום ההליך המשמעתי לידיעת העובדת; אי החזרת העובדת לתפקידה המקורי בעת הגשת הקובלנה נגדה בנגוד להסדר נובמבר 2001 או אף בתום ההליך המשמעתי, בנגוד להנחיית הנציבות ומשפג תוקפם של ההסדרים; ייחוס כשלים שלא הוכחו לעובדת בתפקיד אליו הועברה, בהפתעה, ומבלי שניתנה לה זכות הטיעון; ולבסוף - הערכה שלילית בתיקה האישי ובצדה הסבר תמוה של "תרגיל" שנעשה בחוסר סמכות ובחוסר רשות.

...

לאור כל האמור לעיל לא מצאנו לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת שכר בגין רכיבי השעות הנוספות ו/או רכיב הפיצוי בגין אי ביצוע ההפקדות לקופת הגמל.

סיכום הנתבעת תשלם לתובע סכום השווה להפרשי ההצמדה בגין הסכומים ששולמו על ידה (30,838 ש"ח בגין שעות נוספות ושעות שבת ו-7,513 ש"ח בגין הפרשי גמל) וזאת ממועד הגשת התביעה ועד המועד בו שולמו בפועל לתובע.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע סך של 2,244 ש"ח בגין דמי חג ו -1,786.85 ש"ח בגין דמי חופשה/פדיון חופשה.

ועוד נאמר בפסק הדין מפי כב' השופט אנגלרד כי: "ההוראות הנידונות אינן הוגנות ואינן ראויות לא ביחסים בין תאגיד לחבריו, ולא ביחסים בין מעסיק ומועסק. לפנינו עניין של 'ענישה חוזית' בעקבות הליך משמעתי פרטי. עקרונית, הליכי משמעת במסגרות פרטיות דורשות משנה זהירות לבל ייפגעו זכויות היסוד של הפרט, ובית המשפט יקפיד על שמירתן של זכויות אלה ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". בע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ - אלכסנדר צ'רניאקוב (31.5.07) פירט בית הדין הארצי את השיקולים שעל בית הדין לשקול בבואו לבחון את שאלת שלילת פצויי הפיטורים, כדלקמן: "השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה;

...

מעבר לכך שהטענות לפגיעה בעתיד תעסוקתי ופגיעה בחסכונות לא נתמכו באסמכתא כלשהי, נציין כי משקבלנו את טענת התובעת לגבי עילת הפיטורים, וקבענו כי בבסיס החלטת הפיטורים עמדה עילה לגיטימית, הרי שאנו סבורים כי אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזקים כלכליים שנגרמו לתובעת לטענתה בגין הפיטורים.

לפיכך, התביעה בגין רכיבי הפיצוי המפורטים בסעיף 84 לעיל נדחית.

סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין על הנתבעת לשחרר לתובע את הכספים הצבורים לזכותה בפוליסת ביטוח המנהלים/קרן הפנסיה, לרבות גמל עובד, גמל מעביד ופיצויים - ככל שאלו לא שוחררו לה. בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה (22.7.18) ועד יום התשלום בפועל: סך של 9,959 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים (לאחר שלילה של 50% מסך רכיב השלמת פיצויי פיטורים).