פיטורים עקב הליך משמעתי זכאות לפיצויי פיטורים

אקדים אחרית לראשית ואבהיר, כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי התובע אינו זכאי לתשלום פצויי פיטורים מאחר שנקבעה זכאותו לגימלת פרישה על פי הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970 (להלן: "חוק הגימלאות").

גם סעיף 15 לחוק פצויי פיטורים מתייחס למצב שבו קמה לעובד זכאות לגימלה "על-פי חיקוק" וקובע, כי "הגימלה (תבוא) במקום זכותו (של העובד או שאירו) לפצויי פיטורים לפי חוק זה". בתי הדין האיזוריים חזרו על עיקרון זה במספר פסקי דין; בפרשת יפה אלון[footnoteRef:13] קבע בית הדין האיזורי כי עובדת אשר פוטרה משירות המדינה וגמלתה נשללה לתקופה של שנתיים בשל החלטת בית הדין למשמעת אינה זכאית לפצויי פיטורים, בהתאם להוראות חוק הגימלאות וחוק פצויי פיטורים.

] במקרה דנן, התובע פוטר משירות המדינה בעקבות הליך משמעתי, ולא נכלל בתוכנית לעידוד פרישה של משרד החינוך.

...

לטענת הנתבעת, מאחר וחלפו למעלה מ – 7 שנים מיום מתן גזר הדין (12.6.08) אשר הורה על פיטורי התובע לאלתר, דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

לפיכך, הנני דוחה את תביעתו של התובע לקבלת דמי עידוד ודמי הסתגלות.

לאור האמור, התובע אינו עונה לתנאי הזכאות לתשלום מענק יובל ולפיכך, הנני דוחה את התביעה לתשלום מענק יובל.

סוף דבר התביעה על כל רכיביה - נדחית.

האם התובע זכאי לפצוי מכוח חוק הגנה על עובדים בגין פיטורים שלא כדין? במסגרת הדיון בשאלה אם התובע זכאי לפצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים (להלן גם: החוק) נדרש להכריע בשתי שאלות: האחת, האם תביעתו של התובע היתיישנה? והשנייה, האם הוכח קשר בין התלונה מיום 21.2.2013 לבין פיטורי התובע? נציין שבמהלך הדיון בשאלה השנייה נקבע מהן הנסיבות שהובילו לפיטורי התובע ונבחן אם התובע עמד בתנאים המפורטים בסעיפים 3 ו-4 לחוק הגנה על עובדים.

בכתב התביעה ניסח התובע את עילת התביעה באופן הבא[footnoteRef:100]: "הנתבעת פיטרה את התובע, כאמור, מספר חודשים טרם סיום חוזה עשר השנים, בשל תוצאה ישירה וברורה של פנייתו ולא משום סיבה אחרת ובלא ששקלה חלופות בנפש חפצה כפי שמצופה ממנה בהליך שימוע" ובהמשך: "התובע יטען כי פוטר שלא כדין והוא זכאי להגנה ו/או לפצוי על פי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997" (ההדגשות הוספו – ק.כ).

כלומר, בעיניינה של גב' רוסק לא מדובר בעצירת הליכי פיטורים של עובדת במעמד אירעי בהתאם להסכמים קבוציים אלא במתן הוראה למר זייד להמנע מכל פעולות והליכים משמעתיים נגדה.

...

האם התובע זכאי לסעד הצהרתי שלפיו על הנתבעת להימנע מלהפריע בדרך כלשהי להמשך פרנסתו? התובע לא חזר על בקשתו לסעד זה במסגרת הסיכומים מטעמו, ולכן יש לראותו כמי שוויתר על סעד זה. לכך יש להוסיף כי נוכח המפורט לעיל, שוכנענו כי הנתבעת לא הפריעה לפרנסתו של התובע ולכן אף אם התובע היה עומד על קבלת סעד הצהרתי זה, דין תביעתו הייתה להידחות.

סוף דבר תביעת התובע נדחית.

בשים לב להיקף הראיות ולעדים הרבים שנשמעו לפנינו[footnoteRef:168] ובשים לב לכך שחלק מטענות התובע נזנחו במסגרת הסיכומים, ישלם התובע לנתבעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין הוצאות משפט בסכום של 5,000 ₪ ושכ"ט עורך דין בסכום של 25,000 ₪.

ראשית, גירסתו של דיגמי היתה קוהרנטית בעיקרה, אותנטית ואמינה בעינינו ושוכנענו כי הנתבעת פיטרה את התובע לאלתר, בעקבות עבירת משמעת חמורה שביצע התובע.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה שלפיה התובע אינו זכאי לפצוי בשל הליך פיטורין שלא כדין.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת אך בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים הבאים: א. תשלום בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 4,500 ₪.

נוכח רכיבי התביעה, לא מצאנו לפסוק פיצויי הלנה.

ועוד נאמר בפסק הדין מפי כב' השופט אנגלרד כי: "ההוראות הנידונות אינן הוגנות ואינן ראויות לא ביחסים בין תאגיד לחבריו, ולא ביחסים בין מעסיק ומועסק. לפנינו עניין של 'ענישה חוזית' בעקבות הליך משמעתי פרטי. עקרונית, הליכי משמעת במסגרות פרטיות דורשות משנה זהירות לבל ייפגעו זכויות היסוד של הפרט, ובית המשפט יקפיד על שמירתן של זכויות אלה ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". בע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ - אלכסנדר צ'רניאקוב (31.5.07) פירט בית הדין הארצי את השיקולים שעל בית הדין לשקול בבואו לבחון את שאלת שלילת פצויי הפיטורים, כדלקמן: "השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה;

...

מעבר לכך שהטענות לפגיעה בעתיד תעסוקתי ופגיעה בחסכונות לא נתמכו באסמכתא כלשהי, נציין כי משקבלנו את טענת התובעת לגבי עילת הפיטורים, וקבענו כי בבסיס החלטת הפיטורים עמדה עילה לגיטימית, הרי שאנו סבורים כי אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזקים כלכליים שנגרמו לתובעת לטענתה בגין הפיטורים.

לפיכך, התביעה בגין רכיבי הפיצוי המפורטים בסעיף 84 לעיל נדחית.

סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין על הנתבעת לשחרר לתובע את הכספים הצבורים לזכותה בפוליסת ביטוח המנהלים/קרן הפנסיה, לרבות גמל עובד, גמל מעביד ופיצויים - ככל שאלו לא שוחררו לה. בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה (22.7.18) ועד יום התשלום בפועל: סך של 9,959 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים (לאחר שלילה של 50% מסך רכיב השלמת פיצויי פיטורים).

למותר לציין כי סיווג המעשים כעבירות משמעת אינו גורע מחומרת המעשים המיוחסים למבקש ובמסגרת ההליך המשמעתי המבקש חשוף לסיכון שינקטו כנגדו אמצעי משמעת חמורים העולים על פיטורים מחמת אי התאמה כגון פיטורים תוך שלילת הזכות לפצויי פיטורים ולגמלה וכן לפסילה משירות המדינה.

...

אשר על כן, לאחר שעיינתי בתיק האישי שלך ושקלתי בקפידה את נסיבות העניין ולאחר שהתייעצתי עם היועצת המשפטית של המרכז הרפואי ובחוות דעתה המפורטת ולאחר שהתקבלה עמדת ועד האחים והאחיות התומכת בהחלטה, החלטתי על פיטוריך משירות המדינה מחמת אי התאמתך למילוי תפקידך.

על יסוד כל האמור, בהינתן כי על פני הדברים נפל פגם בסיווג עילת הפיטורים כפיטורי אי התאמה, שוכנענו לכאורה כי סיכויי התביעה טובים וכי קיים סיכוי טוב לכאורה לטענת המבקש בדבר קושי ממשי במסלול הפיטורים שננקט כלפיו.

אשר על כן, בהתחשב בסיכויי התביעה הלכאוריים של המבקש ובמאזן הנוחות הנוטה בבירור לטובתו, שוכנענו שיש להתערב בהחלטת הפיטורים וליתן צו מניעה כנגד כניסת הפיטורים לתוקף.