התובע נטל חלק פעיל ומרכזי במעשי הגניבה, תוך ניצול מעמדו ותפקידו בחברה ותוך ניצול האמון האישי שניתן בו. מעשיו של התובע בוצעו תוך שהוא חבר לשותפים נוספים, כך שלאחר תיכנון, בשיטתיות ובקור רוח, הם נהגו לקחת שלא כדין סחורה ממחסני הנתבעת, תוך מעילה באמון הנתבעת.
]
הדרישה לצורך במידת הוכחה מוגברת הוסברה על ידי בית הדין הארצי בעיניין חמיד, כדלקמן:
"מעילה באמונו של מעביד, ובוודאי גניבה ממעביד, הם חמורים ביותר. הם פוגעים באושיות יחסי העבודה. מנגד עומדת העובדה, כי מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות של עובד בגין האשמה שעבר עבירה פלילית ומעל באמונו של מעבידו. הנטל על המעביד להוכיח זאת. אין משמעות לכך שכל שהעובד עשה הוא לומר – 'לא נכון...לא גנבתי'. לא עליו מוטל הנטל להוכיח שהדבר לא נעשה. על מידת ההוכחה המוטלת על המעביד להיות מוגברת"[footnoteRef:17].
לאור האמור, דעתנו היא, כי בנסיבות המקרה המיוחדות, על רקע הראיות שהיו בידי הנתבעים לעניין מעשי הגניבה, על רקע שיחת הבירור המשמעותית והארוכה שערך הנתבע עם התובע טרם החלטת הפיטורים, על רקע היתנהלותו של התובע מאז השיחה ועד למועד הפיטורים ועל רקע התלונה במישטרה שהוגשה ע"י הנתבע, אין לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובע בגין אי קיום שיחת שימוע.
...
תביעות התובע לתשלום פיצויי פיטורים מלאים, הלנת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין עריכת שימוע ופיטורים שלא כדין ופיצוי לפי חוק איסור לשון הרע – נדחות.
תביעת הנתבעת לתשלום פיצוי בגין חסרים במלאי בסכום של 326,000 ₪, פיצויים עונשיים והוצאות הורדת הסרטונים והתמלול– נדחות.
התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 4,000 ₪ ושכ"ט עורך דין בסכום של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיו.
