חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיטורים על רקע מעילה באמון ומעילה בתפקיד

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הלכה פסוקה היא, כי הנטל להוכיח כי עובד ביצע גניבה מוטל במלואו על כתפי המעביד, הטוען לגניבה וכי הפיטורים בוצעו על רקע זה. בית הדין לעבודה עמד על כך כבר בתחילת דרכו, בפסק דינו בדב"ע ל/ 6-3 שמואלי ואח' - שרייר, פד"ע א 69, 74:"מעביד הטוען כי בנסיבות פיטורים אין לשלם פצויי פיטורים או שיש להפחיתם חייב להביא טענתו זאת במסגרת ד' אמות סעיף 16 לחוק או לבקש את בית הדין להפעיל את סמכותו מכוח סעיף 17 לחוק וכאמור אין לידרוש מהעובד שהוא יוכיח כי לא היתקיימו התנאים לשלילת זכותו." (ראה לעניין זה גם דב"ע שן/ 119-3 עיתונות מקומית בע"מ - אשר בן עמי, פד"ע כב' (1) 303).
בית הדין הארצי לעבודה פרט בהרחבה את השיקולים לחומרה והשיקולים לקולא בבוא בבואו להכריע בשאלת פיצוי הפיטורים מקום בו מועלת טענת גניבה ממעסיק וכך נקבע בע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ נ' צ'רניאקוב [פורסם בנבו] (מיום 31.5.07) : "השיקולים לחומרה – חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה; השיקולים לקולא – אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד; משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא הימנה - עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה; נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההישתכרות העתידית שלו". בנסיבות המקרה אשר בפנינו לא הוכח במידת ההוכחה הנדרשת (כזכור עסקינן בנטל הוכחה מוגבר) כי התובע נטל כספים לכיסו.
...
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, העדויות והראיות שנפרשו בפנינו, לא ניתן לקבוע למעלה ממאזן ההסתברות הרגיל , כי התובע אכן בצע את מעשה הגניבה.
נציין כי בעניין זה לא מצאנו ממש בטענת התובע כי התלונה אינה נוקבת במועד בו אירע אירוע כלשהו וכן משהחסרים היו ידועים כחצי שנה קודם לכן לא ברור מדוע הוגשה התלונה במועד בו הוגשה.
סוף דבר- הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: בגין פיצוי פיטורים סך של 31,490 ₪ .

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המערער פוטר מעבודתו ביום 14.11.12 על רקע הוצאת חומר רדיואקטיבי מבלי לקבל אישור של מנהל המכון ומסירתו לחברה מסחרית (מכון איזוטופיה בע"מ), המשמשת כקבלן חצוני בבית החולים בו עבד.
המערער פנה לרשות השיפוט בהסתדרות בתביעה לביטול פיטוריו (להלן – רשות השיפוט), וביום 24.4.14 ניתן פסק בוררות לפיו נדחתה תביעת המערער; כך נמצא כי היתנהגות המערער הוותה מעילה באימון ובתפקיד זאת גם בשים לב לכך כי כאשר נישאל לגבי מעורבותו במסירת חומר רדיואקטיבי הוא הכחיש זאת, במשך כארבע שעות; על פי פסק הבוררות נקבע מפורשות שהמערער פוטר בשל מעילה באמון בתפקיד ולא בשל גניבה.
...
נציין כי הגם שהפרסום אינו נוקב בשמו של המערער, הרי שביחסי עבודה הוא ניתן לזיהוי נוכח חריגותו של פרסום מסוג זה. משכך, בנסיבות הענין גלום בפרסום פוטנציאל פוגעניות במערער, ומקובלת עלינו טענת המערער לפיה די בכך שהמעגל הקרוב לו ידע כי מדובר בו כדי להחליש מהטענה כי המדובר בפרסום אנונימי, שאינו מהווה לשון הרע על המערער.
אשר על כן, החלטנו לקבל את הערעור מטעם זה, ולקבוע כי המערער זכאי לפיצוי בגין הפגיעה בשמו הטוב עקב הפרסום בעלון.
לאחר שקילת כל נסיבות המקרה באנו לכלל מסקנה כי על המשיבים לפצות את המערער בסכום מתון של 25,000 ₪, המשקף לטעמנו את האיזון הראוי בין כלל הנסיבות כאמור לעיל לבין הפגיעה במערער, אשר יוחסה לו, ללא כל צורך, עבירה חמורה של גניבה ממעסיק טרם ליבון מלוא העובדות.
סוף דבר – הערעור מתקבל כאמור בסעיף 8 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

· בהנתן מהות תפקידו של התובע כאמור, תפקיד שלא היה קשור בעיקר במילוי פונקציות חשבונאיות או כלכליות נטו, ובהנתן הרקע לסכסוך בין התובע למנהליו בעבודה והודעתו שקדמה למכתב הפיטורין, ובהנתן ידיעת "העובדים" ומנהליו של התובע אודות הסיכסוך בעיניין העלאת שכרו, הרי שאין זה סביר כלל כי רן וספיר (מנמעני המכתב), יחשבו כי המעילה באמון הייתה על רקע גניבה או מעילה בכספי החברה.
...
בנסיבות, סבורני כי הודעתו של התובע אל ארז קירור, כפי שנוסחה, והתנהגותו לאחר מכן, אכן יש בהן משום פגיעה רבה באימון הנתבעות בו. טענת התובע בדבר התפשטות הודעת פיטוריו על רקע מעילה באמון, לא הוכחה כלל.
טענות התובע לזכאותו לפיצויים מכוח הוראות פקודת הנזיקין דינן להידחות אף הן, וזאת משלא הוכחה כל התרשלות או כל הפרה להוראה חקוקה כלשהי, וכן משלא הוכח כלל כי לתובע נגרמו נזקים כלשהם.
לסיכום אני מורה על דחיית התביעה, ומחייבת את התובע לשאת בהוצאות הנתבעות, לרבות שכ"ט עו"ד, וזאת בסך של 5,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע נטל חלק פעיל ומרכזי במעשי הגניבה, תוך ניצול מעמדו ותפקידו בחברה ותוך ניצול האמון האישי שניתן בו. מעשיו של התובע בוצעו תוך שהוא חבר לשותפים נוספים, כך שלאחר תיכנון, בשיטתיות ובקור רוח, הם נהגו לקחת שלא כדין סחורה ממחסני הנתבעת, תוך מעילה באמון הנתבעת.
] הדרישה לצורך במידת הוכחה מוגברת הוסברה על ידי בית הדין הארצי בעיניין חמיד, כדלקמן: "מעילה באמונו של מעביד, ובוודאי גניבה ממעביד, הם חמורים ביותר. הם פוגעים באושיות יחסי העבודה. מנגד עומדת העובדה, כי מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות של עובד בגין האשמה שעבר עבירה פלילית ומעל באמונו של מעבידו. הנטל על המעביד להוכיח זאת. אין משמעות לכך שכל שהעובד עשה הוא לומר – 'לא נכון...לא גנבתי'. לא עליו מוטל הנטל להוכיח שהדבר לא נעשה. על מידת ההוכחה המוטלת על המעביד להיות מוגברת"[footnoteRef:17].
לאור האמור, דעתנו היא, כי בנסיבות המקרה המיוחדות, על רקע הראיות שהיו בידי הנתבעים לעניין מעשי הגניבה, על רקע שיחת הבירור המשמעותית והארוכה שערך הנתבע עם התובע טרם החלטת הפיטורים, על רקע היתנהלותו של התובע מאז השיחה ועד למועד הפיטורים ועל רקע התלונה במישטרה שהוגשה ע"י הנתבע, אין לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובע בגין אי קיום שיחת שימוע.
...
תביעות התובע לתשלום פיצויי פיטורים מלאים, הלנת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין עריכת שימוע ופיטורים שלא כדין ופיצוי לפי חוק איסור לשון הרע – נדחות.
תביעת הנתבעת לתשלום פיצוי בגין חסרים במלאי בסכום של 326,000 ₪, פיצויים עונשיים והוצאות הורדת הסרטונים והתמלול– נדחות.
התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 4,000 ₪ ושכ"ט עורך דין בסכום של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

מנגנון הפיטורים ההסכמי שחל על פיטורי התובע בסיכומיה, טענה הנתבעת כי במקרה של סיום עבודה על רקע מעילה באמון, מעילה בתפקיד, חשד לעבירה פלילית כלשהיא בעבודה או בקשר עם העבודה - כלל אין צורך להיוועץ בועד העובדים בכל הנוגע לפיטורים, ובהתאם אין כל חובה שנציג ועד העובדים יהיה נוכח בפועל במעמד השימוע.
...
כאמור, מדובר במעסיקה גדולה במיוחד, אשר מעסיקה אלפי עובדים ומרכזת כוח, ומקובלת עלינו טענת התובע כי התנהלותה אינה מתיישבת עם המצופה מארגון גדול כדוגמתה, שבו גם קיים ארגון עובדים והסכמים קיבוציים.
לאור כל האמור לעיל, אנו מעמידים את הפיצוי בעד נזק לא ממוני, על סך של 130,000 ₪.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת כך שאנו קובעים כי התובע פוטר שלא כדין, בחוסר תום לב ובחוסר הגינות, ללא עילה, ומחייבים את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: · סך של 25,413 ₪ בגין פיצוי בעד נזק ממוני, אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 15/11/2020 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו