פיטורים מעבודה בשל מחלה ללא עריכת שימוע

לאור כל האמור עתר לתשלום הסכומים הבאים: פצויי פיטורים- לאור פיטוריו בזמן מחלה טען התובע כי הוא זכאי לפצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו שמיום 1.11.11 ועד ליום 19.6.18.

שכרו הקובע עמד על 9,918 ₪ ועל כן, זכאי הוא לפיצויים בסך של 65,790 ₪; הפרשות לפנסיה- בהתאם לצוו ההרחבה בענף המוסכים, היה על הנתבעים להפריש מידי חודש 6% משכרו על חשבונם ובסך של 38,712 ₪; דמי מחלה- בגין תקופת מחלתו של התובע מיום 16.4.18 ועד ליום 19.6.18, זכאי הוא לתשלום דמי מחלה בסך של 25,786 ₪, שלא שולמו לו; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין- בגין אופן פיטוריו, בזמן מחלה וללא שימוע אך בשל בקשתו לבצע עבורו הפרשות כדין עתר התובע לתשלום פיצוי בגובה 6 משכורות ובסך של 59,508 ₪ לתובע אף לא נערך גמר חשבון; הודעה מוקדמת- התובע פוטר ללא מתן הודעה מוקדמת כנדרש מן הנתבעים כדין ועל כן זכאי הוא לשכר חודש אחד בסך של 9,918 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד או אי עריכת תלושי שכר כדין- 10,000 ₪; השבת ניכוי שכר שלא כדין- כאמור לעיל, בחודש 4/18, נוכה משכרו סך של 1,400 ₪ באמתלה כי מדובר במפרעה; השבת תשלום שי לחג- בחודש 4/18, נוכה משכרו של התובע שי לחג , שכבר ניתן לו ועל כן, עתר התובע להשבת סך של 500 ₪; הפרשות לקרן הישתלמות- לפי צו ההרחבה בענף המוסכים היה זכאי התובע להפרשות לקרן הישתלמות בשיעור של 0.2% משכרו, אולם הנתבעים לא עשו כן ועל כן עתר התובע לקבלת ההפרשות בסך של 1,290 ₪.

שכרו הקובע עומד על 7,495 ₪ בלבד; לתובע הופרשו כספים ביתר לקופת הפנסיה; התובע אינו זכאי לדמי מחלה מאחר שנבדק כאמור שבועיים לאחר התפטרותו; לחילופין- זכאי הוא רק ל-42 ימי מחלה; התובע אינו זכאי לפצוי כנטען על ידו, כי התפטרותו גרמה נזק; נוכח התפטרותו לא קמה זכאותו לדמי הודעה מוקדמת; לא קוזז סך של 500 ₪ בגין דמי חגים; יש לחשב ההפרשות לקרן ההשתלמות על בסיס שכר בסך של 7,495 ₪ ולא כטענת התובע.

...

לאור כל האמור עתר לתשלום הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים- לאור פיטוריו בזמן מחלה טען התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו שמיום 1.11.11 ועד ליום 19.6.18.

סוף דבר לאור כל שפורט לעיל, ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, הסכומים הבאים: הפרשות לפיצויי פיטורים בסך של 37,514.04 ₪ בניכוי הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים המנוהלת ע"ש התובע שהפרישו הנתבעים במהלך תקופת העסקת התובע.

הנתבעים ישלמו את הסכומים האמורים בתוך 30 יום אחרת הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העסקתו של התובע- 16.4.18 ועד למועד התשלום בפועל.

לאור התוצאה אליה הגענו, הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

כך, נקבע בע"ע (ארצי) 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים נ' לסלי פנחס וניט (פורסם בנבו, 7.12.2008) – "אין באמור לעיל כדי למנוע ממעסיק לפטר עובד השוהה בתקופת אי-כושר ומקבל דמי מחלה. אולם, המעסיק אינו רשאי לקבוע את מועד סיום יחסי העבודה למועד הקודם למועד מיצוי ימי המחלה בתשלום להם זכאי העובד מכח חוק דמי מחלה." בסע"ש (נצ') 14277-10-14 יוסי לוי נ' עריית צפת (פורסם בנבו, 4.7.2016) הסב כבוד השופט טל גולן את תשומת הלב לדברי ההסבר לתיקון מס' 3 לחוק, כאשר בהצעת החוק צוין במפורש כי "אין בתיקון המוצע כשלעצמו כדי להשליך על המועד לעריכת שימוע לעובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה לגבי כוונת המעביד לפטר אותו, או כדי לקבוע את המועד שמותר למעביד להודיע על כוונתו לפטר את עובדו". משמע, לא הייתה כל מניעה בדין מניהול הליך הפיטורים בעת שהתובע שהה בימי מחלה, ובכך אף מתייתר הדיון בשאלה אם אישורי המחלה של התובע היו תקינים ואם היה על הנתבעת לקבלם, אם לאו.

התובע תבע 100,000 ₪ בגין אי עריכת שימוע ובנוסף לכך 200,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, כאשר למעשה הטענות לאי עריכת שימוע ולפיטורים בימי מחלה מגולמות בטענה לפיטורים שלא כדין.

...

על כן בשל זניחת הטענה, ומאחר שכאמור לעיל, לא נפל פגם בפיטוריו של התובע, דין הדרישה להשיבו לעבודה, להידחות.

סוף דבר דין התביעה על כל רכיביה - פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים, אבדן השתכרות עתידי, זכויות סוציאליות נלוות, התנכלות תעסוקתית ועגמת נפש, להידחות.

באשר לפיצוי בגין פגיעה רפואית, פיזית ונפשית – דין התביעה להימחק.

לעניין זה די להפנות אל בר"ע (ארצי) 52353-08-16 א.ב. טוקו שף בע"מ - ADMARIAM GAVR NEGOUSE (פורסם בנבו, 13.11.2016), שם צוין כי אין די בהוכחת פגיעה בזכויות קוגנטיות של עובד, אף אם הונפקו תלושים פקטביים, אלא יש להראות כי נעשה שימוש מתכוון לרעה האישיות המשפטית הנפרדת של החברה:"מעבר לכך שלא הוברר מדוע יש לחייב דוקא את המבקש בחיובי החברה, דעתנו היא שלא הוכח כי לפנינו מקרה חריג של שימוש לרעה באישיות הנפרדת של התאגיד כנדרש בסעיף 6 לחוק החברות. אמנם מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי עולה תמונה מדאיגה בנוגע לאופן שבו העסיקה החברה את המשיב. בין היתר, באי עריכת רישומים כנדרש על פי חוק, בהעסקה בשעות ארוכות, ובהנפקת תלושי שכר פקטביים. עם זאת לא הונחה לפני בית הדין האיזורי תשתית עובדתית ממנה ניתן ללמוד כי החברה נועדה לשמש כסות לפגיעה בזכויותיו של המשיב או להונאתו...במקרה שלפנינו לא התרשמנו כי אי תשלום הזכויות סוציאליות למשיב מצדיק להרים את מסך ההיתאגדות של החברה."" על כן גם הדרישה להרמת מסך נדחית ועימה נדחית על הסף התביעה כנגד הנתבעים 2-3 בהעדר סמכות עניינית.

התובע הבהיר כי הוא פוטר על אתר בעת שהוא שוהה במחלה ומבלי שנערך שימוע ולכן טען שיש לחייב את הנתבעים לשלם לו פיצוי עבור ניזקי אובדן הישתכרות, שייתכן והיו נמנעים אם היה מיתקיים לו שימוע.

יחד עם זאת והגם שלא הוכחה גרסת התובע לפיה פוטר על ידי הנתבעת, לא מצאתנו לנכון להורות על קזוז בדיעבד של דמי ההודעה המוקדמת, זאת מקום בו הנתבעת יכולה הייתה, לו מצאה לנכון, לבצע את הקזוז בזמן אמת, הכל כמובהר וכמפורט בסעיף 11ב. לפסק דין זה. האם זכאית הנתבעת לקזוז תשלום דמי המחלה עבור חודש ספטמבר 2019? לטענת הנתבעת יש לקזז מכל סכום שייפסק לטובת התובע את הכספים ששולמו לו בגין ימי מחלה לאחר נתוק יחסי העבודה באוגוסט 2019 – סכום של 3,235 ₪.

האם זכאית הנתבעת לפצוי בגין היתנהגות שרירותית? לטענת הנתבעת יש לקזז סך של 5,000 ₪ בגין היתנהגות שרירותית מצד התובע, שכן הוא נטש את מקום עבודתו מבלי שנתן הודעה מוקדמת וכן גבה תשלום דמי מחלה בגין תקופה בה כבר לא הועסק על ידיה.

...

אשר לטענת הנתבעת לפיה התובע נטש את מקום העבודה, גם אם היינו קובעים כי התובע לא מסר הודעה מוקדמת כדין, הרי שיש לכך סעד במסגרת קיזוז דמי הודעה מוקדמת ואין לחייב את התובע בגין האמור פעמיים; לנוכח האמור לעיל הרינו קובעים כי גם טענת הקיזוז בגין רכיב זה - נדחית.

סוף דבר- לנוכח כל האמור לעיל ומשדחינו את התביעה כנגד נתבעים 2-3 וכן משקיבלנו אותה, בחלקה הקטן, ביחס לנתבעת וכן משדחינו את טענות הקיזוז שהעלתה האחרונה הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. סך של 5,000 ₪ בגין פגמים בתלושי השכר.

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד- בנסיבות הענין והואיל ומחד התביעה נדחתה בחלקה הארי ביחס לנתבעת ונדחתה על הסף ביחס לנתבעים ומאידך בהתחשב בכך שמצאנו פגם בתלושי השכר ובכך שהתובע כבר חויב בגין תיקון כתב תביעתו, החלטנו שכל צד יישא בהוצאותיו.

עוד עותרת התובעת לפצוי בגין אפלייתה לפי חוק השויון, פיצויים בגין עוגמת נפש והתנכלות, גמול עבודה בשעות נוספות, פיצוי על פיטורים ללא שימוע ובזמן מחלה ואישפוז ופצוי בגין פגיעה בשמה הטוב מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

לעניין פיטורי עובד במחלה השוהה בחופשת מחלה, קובע סעיף 4א(א) לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 (להלן: "חוק דמי מחלה"), כי – "מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המאקסימאלית לפי סעיף 4." בדברי ההסבר להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009[footnoteRef:1], במסגרתה תוקן סעיף 4א לחוק דמי מחלה, הובהר כי – [1: פורסם בה"ח הממשלה תשס"ט 436, 348] "...אין בתיקון המוצע כשלעצמו כדי להשליך על המועד לעריכת שימוע לעובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה לגבי כוונת המעביד לפטר אותו, או כדי לקבוע את המועד שמותר למעביד להודיע על כוונתו לפטר את עובדו" מכאן שמעסיק רשאי לפטר עובד לאחר שהעובד ניצל את מלוא ימי המחלה שעמדו לרשותו, ולערוך לעובד שימוע אף בתוך תקופת הזכאות לדמי מחלה (ר' גם ע"ע 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים נ' וניט, ניתן ביום 7.12.08).

...

משכך, יש לדחות את התביעה כנגד הנתבעים 2-3.

סוף דבר תביעתה של התובעת מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.

התביעה כנגד הנתבעים 2-3, נדחית.

לגישת התובע, הוא לא הגיע לעבודה ביום 1.3.19 עקב מחלה וביום ראשון לאחר מכן (ביום 3.3.19) הודיע לו הנתבע על פיטוריו בעקבות אי הגעתו לעבודה ביום שישי לפני כן. התובע דרש תשלום של פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ויתר זכויות סוציאליות.

נסיבות סיום העבודה של התובע וזכאות לדמי הודעה מוקדמת התובע הצהיר כי הוא פוטר לאחר שחזר מחופשת מחלה, ללא שימוע ומבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת.

...

על כן אנו מחייבים את הנתבעת בתשלום פיצוי לא ממוני בסך 1,500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

לסיכום נוכח האמור אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 559.20 ₪ בגין פדיון חופשה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.3.19 ועד לתשלום המלא בפועל.

התביעה נגד הנתבע נדחית במלואה.