חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיטורים ללא שימוע בהריון לפני שישה חודשים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

התובעת נישאלה בחקירה הנגדית כיצד עזבה את העבודה והשיבה "לא עזבתי אלא פוטרתי" ולאחר מכן הוסיפה "היא קוראת לי למשרד, מכתב את מפוטרת ללא שימוע, ללא הודעה מוקדמת".[footnoteRef:9] גם בהמשך כאשר חזרה התובעת ונשאלה לגבי הזימון לשימוע, השיבה "לא מכתב הזמנה אלא פיטורים".[footnoteRef:10] [9: עמ' 11 שורה 14 וכן שורות 24-25.
פיטורים שלא כדין – הפצוי הראוי בגין טענתה כי פוטרה בשל ההיריון, דורשת התובעת את הסעדים הבאים: שכר עבודה של חמישה חודשים עד הלידה, הודעה מוקדמת אחרי חופשת הלידה של שלושה חודשים, פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה בסך 65,000 ₪, פיצוי בגין עוגמת נפש וחוסר תום לב בסך 25,000 ₪, והפסד חופשת לידה מהמוסד לביטוח לאומי.
אין מחלוקת כי התובעת עבדה פחות משישה חודשים ולכן הוראות חוק עבודת נשים אינן חלות והתובעת אינה זכאית לפצוי מכוח חוק זה. עם זאת, שעה שמצאנו כי הנתבעת פעלה בנגוד להוראות חוק שויון הזדמנויות בעבודה, יש לבחון מהו הנזק הממוני שניגרם לתובעת ומהו החלק אשר יש לייחס להפליה הפסולה, שכן נפסק כי במקרים בהם השיקול המפלה היה השיקול המרכזי, יש לפצות את העובדת עבור התקופה בה נימנע ממנה לעבוד עד מועד הלידה, הפסדי דמי לידה ככל שהוכח וכן שכר עבודה עבור התקופה המוגנת לאחר חופשת הלידה, בכפוף לחובת הקטנת הנזק.
בית הדין הארצי דן בשיקולים הרלוואנטיים בעת פסיקת סעד בלתי ממוני בגין פגמים בהליך השימוע: "במסגרת זו ניתן לשקול מיגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי ...; אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות ...; האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד ...; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד ... ועוד".[footnoteRef:33] [33: ע"ע (ארצי) 23402-09-15 ברד נ' קנסטו בע"מ, מיום 28.2.2017.
...
לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין גובה הפיצוי שיש לפסוק לפי הוראת חוק זו,[footnoteRef:35] תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,000 ₪ בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודתה.
] סוף דבר על יסוד האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והתובעת זכאית לסכומים הבאים: הפסדי שכר – 14,180 ₪ פיצוי בגין נזק לא ממוני – 20,000 ₪ פיצוי בגין פגמים שנפלו בשימוע – 5,000 ₪ פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות – 7,182 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד – 1,000 ₪ פדיון חופשה – 1,094 ₪ לסכומים האמורים יצטרפו הפרשי ריבית והצמדה מיום 5.10.2016 ועד למועד התשלום בפועל.
באשר להוצאות, מחד תביעתה של התובעת היתה מוצדקת בכל הנוגע לטענותיה בדבר פיטוריה ובדבר ההפליה, ומאידך יש לשקול את הפער המשמעותי בין הסכומים שנדרשו על ידה לבין אלו שנפסקו בסופו של יום וכן את הכפילות בין הסעדים שנדרשו בגין נזק לא ממוני ובגין עוגמת נפש וחוסר תום לב. לכן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה בסך 1,600 ₪ וכן הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה ממועד קבלת פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על בסיס זאת, הגביל המחוקק בס' 9(א) לחוק עבודת נשים פיטורי אשה בהריון (כל ההדגשות אינן במקור אלא אם נכתב אחרת –מ.נ.ד): "לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות." עובדת שיעבדה ששה חודשים לפחות במקום העבודה ופוטרה ללא קבלת היתר כאמור, פיטוריה בטלים מעיקרם והיא זכאית, בין השאר, לפצוי בגובה השכר שהייתה מקבלת, לו המשיכה בעבודתה בתקופה המוגנת (לאחר 60 ימים מתום חופשת הלידה בנוסף להודעה המוקדמת).
התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת ביום 27.1.2015, ולפיכך טרם חלפו שישה חודשים ממועד תחילת העסקתה המחייבים את הנתבעת בפניה לקבלת היתר לפיטוריה, והנתבעת פעלה כדין.
יחד עם זאת, מכיוון שהתובעת עתרה לפצוי בגין נזק לא ממוני בלבד ולא עתרה לפצוי בגין נזק ממוני שניגרם לה מפיטוריה ללא שימוע, לא מצאנו לנכון לקיים דיון בשאלת השלכת קביעות אלו של המוסד לביטוח לאומי על חבויות הנתבעת כלפי התובעת.
...
בשל כך, אנו קובעים כי לתובעת שולמה תמורת הודעה מוקדמת, ולפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.
משכך, אין בידינו לקבל תביעתה בעניין זה. סוף דבר דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד.
הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע בסך 7,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

כן טענה נתבעת 2 כי ממילא לא השלימה התובעת 6 חודשי העסקה בטרם כניסתה להריון ועל כן לא חל בעיניינה חוק עבודת נשים.
אבהיר כי, אין באמור בכדי להביע עמדה באשר לסכויי תביעתה של התובעת או באשר לראשית הראייה שהציגה התובעת באשר לחובתה של הנתבעת 2 בגין פיטוריה בהריון על רכיבי התביעה הכרוכים בכך, דהיינו פיצוי ללא הוכחת נזק, פיצוי בגין הפסד פצויי פיטורים ופצוי בגין העידר שימוע.
...
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, ובאיזון שבין זכות התובעת לגישה לערכאות לבין זכותה של הנתבעת 1 שלא להיגרר להליכי סרק וכי לא תצא בחסרון כיס, תפקיד התובעת ערובה בסך 1,500 ₪ וזאת תוך 30 ימים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

 וכך קובע הסעיף: (א)  לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.
(ב1) (1)   לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה: (א)   לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בנגוד להוראות סעיף זה; (ב)   פוטרה עובדת בהיריון בנגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת; (ג)    בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם; (2)   הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין; (3)   בסעיף קטן זה, "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996..
עוד יצוין כי הטלת חובה על המשתמש אינה פוטרת את הקבלן מעריכת חובת שימוע ובהתאם לפסיקה עובד זכאי לזכות טיעון לא רק במקרה של פיטורים, אלא גם במקרים מסוימים בהם מבוקש לשנות את תנאי העסקתו.
...
סוף דבר על הנתבעות 1 ו-2, יחד ולחוד לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: סך של 13,893 ₪ עבור פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים.
לחילופין, ככל שיש קושי מעשי לעשות כן הנתבעות ישלמו ישירות לתובעת סך של 2,222 ₪ (כמפורט בסעיפים 49-50 לפסק הדין, לרבות לעניין המועדים לתשלום).
הנתבעות תשלמנה את הסכומים האמורים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ואולם, נוכח קביעתנו לעיל, כי התובעת מעולם לא פוטרה וגם לא התפטרה, אלא שהתה בשמירת הריון ולאחר מכן בחופשה לידה, אזי היה על הנתבעת לטפל בנושא ולהסדירו, לכאן או לכאן, ודאי שעה שהתובעת יצרה קשר וביקשה לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה.
במקרה שבפנינו, התובעת עבדה מעט מעל 6 חודשים לפני שיצאה לשמירת הריון ובנוסף לא היתה לה קרן פנסה פעילה בתקופה הראשונה לעבודתה.
הודעה מוקדמת התובעת זכאית לתשלום חלף הודעה מוקדמת בסך 4,077 שח. פיצוי מכח חוק עבודת נשים וחוק שיויון ההזדמנויות בעבודה התובעת עותרת לחיוב הנתבעת בפצוי בגין אופן פיטוריה, בהיעדר שימוע, תוך הפרת הוראות חוק עבודת נשים וכן בגין העידר הסכם עבודה.
...
לאחר ששמענו את העדויות, אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין התנהלותה, הכוללת התעלמות מהתובעת אשר יצאה לשמירת הריון, ילדה וביקשה לחזור מחופשת הלידה.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובעת: פיצוי אי הפרשה לפנסיה בסך 178 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו