פיטורים ללא הודעה מוקדמת בשל חוסר הבנה

כך, על אף שמר ממן הצהיר בסעיף 10 לתצהיר עדותו הראשית מיום 11.10.18: "לפי מיטב ידיעתי וכך גם אני נוהג עם עובדים שנקלטים בנתבעת, כל עובד שמגיע צריך לחתום על הודעה לעובד על תנאי העסקה, והוא מקבל תלוש שכר, והמשכורות משולמות לעובדים בהמחאה או העברה בנקאית" (ההדגשה הוספה- ר.ג.), הרי שבחקירתו הנגדית תחילה טען כי ההודעה לעובד נימסרה לתובעת בתחילת תקופת העבודה[footnoteRef:10]; ואולם, בהמשך, שינה גירסתו והסתבך בתשובותיו לעניין מועד מסירת ההודעה לעובד לתובעת, ולבסוף העיד כי ההודעה לעובד נימסרה לתובעת בסוף תקופת העבודה, מפאת חשיבות הדברים להבנת חוסר המהימנות שבגירסת הנתבעת, להלן נביא את הדברים במלואם: [10: ראו פרוטוקול מיום 28.2.21, עמ' 31, ש' 14.

לטענת הנתבעת, התובעת התפטרה ולא פוטרה, ובנסיבות אלה לא רק שהנתבעת אינה חבה לתובעת דמי הודעה מוקדמת, אלא שהתובעת היא זו שחייבת לתת הודעה כאמור טרם התפטרותה, ומשהתובעת התפטרה בהיעדר הודעה מוקדמת עומדת לנתבעת זכות לקזז 3,185 ₪ מכל סכום שייפסק לטובת התובעת.

...

התביעה לתשלום פיצוי בגין הפסד מענק לידה – נדחית.

הבקשה לתקן פגם בהליך בדרך של הוספת רכיב שעניינו תשלום פיצויי פיטורים מלאים או הפרשי הפרשות לפיצויים, מבלי לבקש את תיקון כתב התביעה- נדחית.

הנתבעת תשלם את הוצאות התובעת בסכום של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪.

הנתבעים מנגד אינם מכחישים את חישוב הפיצויים או ההודעה המוקדמת אלא טוענים כי התובע פוטר בנסיבות השוללות את מלוא פצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת בשל חומרת מעשיו.

בסעיף 53 לתקנון העבודה נקבע, בין היתר, כי עובד אשר הפר את המשמעת באופן חמור או גנב ממעסיקו, צפוי לפיטורים ללא הודעה מוקדמת ו/או שלילה חלקית של פצויי הפיטורים, או אף לפיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פצויי פיטורים.

לכך נוסיף כי התובע לא עידכן את הנתבע כי הוא עושה שימוש בציוד שנזרק מהסניפים לצורך רווח אישי, ויש בכך משום חוסר תום לב, והתובע גם הודה בישיבת הבירור ובחקירה הנגדית כי היה מודע לתופעה של שימוש בסמים (סטרואידים) על ידי מתאמנים בסניפים, ואישר כי בחר להעלים עין.

כמו כן, מהדברים שנאמרו בישיבה עולה בבירור כי ההחלטה על הפיטורים התקבלה מראש, כפי שאומר החוקר בשלב מוקדם של הישיבה: "לגבי פיטורים, אני כבר אומר לך שאתה מפוטר, עוד מעט יתן לך מכתב לקראת שימוע ואז אתה תפוטר".[footnoteRef:210] גם הנתבע אישר בחקירה הנגדית כי "זה היה בקטע של מובן במסגרת כל המקרה הזה שקרה דיברנו והוא הבין אשד שאין לו מה יותר לחפש",[footnoteRef:211] ולאחר מכן אישר כי כבר ידע עוד קודם לפגישה ועוד קודם ששמע את דבריו של התובע, כי הוא לא ימשיך בעבודתו.

...

לא מצאנו כי יש לפסוק פיצוי הלנת שכר שכן התרשמנו בדבר מחלוקות כנות בין הצדדים בנוגע לזכות הקיזוז של הנתבעים.

התביעה כנגד הנתבע נדחית.

התביעה של נתבעת 3 כנגד התובע נדחית.

אם כך מתי אני מקבל את מכתב הפיטורים? 11.5.2018, 17:13 מיכאל: לא תקבל כי מעולם לא פיטרתי אותך 11.5.2018, 17:14 אשר מזרחי: אם כך יום ג'.בסיום חופשת המחלה.אני שב לעבודה כרגיל [הטעויות במקור] לא היו חילופי דברים נוספים עד ליום 15.5.2018, אז התובע שלח את ההודעה הבאה – 15.5.2018, 8:25 אשר מזרחי: בוקר טוב.בהמשך לשיחתנו מיום שישי.היום הסתיימו לי ימי המחלה.בעז'ה מחר אני חוזר לעבוד כרגיל .היות והבהרת לי. כי לא פיטרת אותי.אני צריך.את הרכב.הטלפון.וכרטיס הדלק שלקחת ממני.שהודעת לי שאני מפוטר.כדי שאוכל לעבוד.בתודה אשר! 15.5.2018, 8:26 מיכאל: טעים לך הפופקורן? 15.5.2018, 8:27 אשר מזרחי: לא הבנתי סליחה 15.5.2018, 8:29 מיכאל: אתה שולח הודעה בשעה 8.30 שאתה בא לעבודה , אתה לא תשתנה, בא לעבודה מתי שבא לך , עוזב את העבודה מתי שבא לך , ועוד יש לך את החוצפה לחזור לעבודה כמו לא קרה דבר .

הודעה מוקדמת משהתובע פוטר ללא מתן הודעה מוקדמת ונוכח הותק שלו במקום העבודה כקביעתנו, הוא זכאי לתמורה בעד חודש עבודה, היינו זכאי ל-10,000 ₪ תמורת הודעה מוקדמת.

נוכח חוסר הקוהרנטיות בטענות התובע והיעדר הסבר לגובה השכר המופחת, לטענתו, לרבות היתייחסות לימי העדרותו אנו קובעות כי התובע זכאי להפרשי שכר בסך 2,000 ₪ עבור חודש מרץ 2018 כהודאת הנתבע.

...

סיכומו של דבר רכיבי התביעה הבאים מתקבלים – פיצויי פיטורים – 13,690 ₪ דמי הודעה מוקדמת – 10,000 ₪ פיצוי בגין העדר שימוע – 3,000 ₪ הפרשות פנסיוניות – 7,121 ₪ פדיון דמי הבראה – 567 ₪ פדיון חופשה – 7,037 ₪ השלמת שכר – 2,000 ₪ סה"כ 43,415 ₪ הסכומים בס"ק 125 (א), (ב), (ד) (ה) (ו) (ז) ישאו ריבית והצמדה מיום 10.5.2018 ועד למועד תשלומם בפועל.

בנסיבות העניין לא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים נוכח המחלוקת הכנה ביניהם לגבי נסיבות סיום עבודת התובע.

התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.

כעולה מהחלטת נציב שירות המדינה מיום 3.3.2021 בערר על פיטורים מטעמי אי התאמה (להלן – החלטת הנציב), העילות לפיטורי המערער היו בין היתר אלה: "עקב כשל מבצעי וערכי חמור בתפקודו המבצעי שהתבטא בין היתר, בקיום תיכתובות מיניות במהלך משמרת מבצעית, תוך כדי אירועים מבצעים פעילים, הפצרה בסמלת המבצעים לעזוב את יומן המבצעים במהלך ארוע מבצעי פעיל לצורך מפגש מיני איתו, לרבות אי לקיחת אחריות על המעשים ואי הפנמת חומרתם... היתנהלות זו מגלה כשל חמור של העובד כלוחם אש שבאחריותו מענה מבצעי מציל חיים של המשמרת בה הוא משרת... [ו]כי קיים אצל העובד דפוס היתנהגות בעייתי חוזר לאורך זמן המגלה כאמור כשל מבצעי ותפיסת תפקיד לקויה של עבודתו כלוחם, אשר עלולה לעלות בחיי אדם, כאשר בשנת 2017 במסגרת מבצע אבטחה רחב הקף, העובד לא התייצב למשמרת וזאת ללא אישור וללא הודעה מוקדמת. עקב מקרה זה ננזף העובד בהליך משמעתי לאחר שנימצא כי נפל כשל ערכי מהמעלה הראשונה בתפקודו אשר מבטא סף ערכים נמוך ושיקול דעת קלוקל מיסודו. גם במקרה זה העובד לא השכיל להבין את מהות הכשל ולא הביע חרטה". עיקר טרוניית המערער הייתה על סיווג הליך הפיטורים במסלול אי התאמה ולא במסלול המשמעת.

נדגיש כי הכשל הערכי והמקצועי של המערער אינו נובע מאופיה המיני של התכתובת, אלא מהסחת הדעת המשמעותית הכרוכה בה, לרבות הנעת העובדת לנטוש משמרת מבצעית לצורך קיום מגע מיני עם המערער אשר היה אמור להמצא בדריכות מבצעית לאורך כל המשמרת ולכן יש לייחס משקל משמעותי לחוסר ההבנה וההפנמה של חומרת הדברים.

...

אין בידינו לקבל את טענת המערער כי הליך המשמעת הוא המסלול היחיד האפשרי בנסיבות העניין.

מקובלת עלינו טענת המשיב כי התנהלותו של המערער גילתה כשל חמור בהבנת מהות תפקידו כלוחם אש אשר באחריותו מתן מענה מבצעי במשמרת שבה הוא משרת וכי כשל זה מהווה בסיס מתאים הן לפיטורי אי התאמה והן לפיטורי משמעת.

אין בידינו לקבל את טענת ההפליה בין המערער לבין העובדת.

מכל האמור לעיל, שוכנענו כי אין להתערב בהחלטת המשיב, לפיה מרכז הכובד במקרה זה אינו בהיבט המשמעתי, כמו גם בהחלטתה לפיטורי המערער מחמת אי התאמה.

סוף דבר – הערעור נדחה.

סיום יחסי העבודה – האם התובעת התפטרה לאחר חשיפת האלימות בה נהגה עם התינוקות או שמא פוטרה על רקע טפולי הפוריות שעברה לטענת התובעת, היא פוטרה ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת מאחר שהנתבע "לא ראה בעין יפה את היעדרויות ומיגבלות ואיחורים לעבודה מחמת טיפולים". הנתבע נימק את סיום העסקת התובעת, בכך שהתובעת תקפה תנוקות בגן.

לאחר מכן "התובעת הבינה שהיא בבושת פנים מול כל העולם והודיעה על רצונה לעזוב את מקום העבודה" (ס'10 לכתב ההגנה) הנתבע טען כי בשיחה שנערכה רצה לשוחח עם התובעת על המעשה שעשתה ולא לפטרה.

האם התובעת זכאית לפצוי בגין העסקה פוגענית לטענת התובעת, על הנתבע לפצות אותה בסך של 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לה, העסקה פוגענית, נזק לא ממוני, וחוסר תום לב ביחסי העבודה ובסיומם, כמפורט בכתב תביעתה.

...

לאור האמור, ולאור הסכומים שכבר נפסקו לטובת התובעת כאמור לעיל, אני דוחה את תביעתה בגין העסקה פוגענית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, מהטעמים אשר פורטו בפסק הדין.

הנתבע, ישלם לתובעת תוך 30 יום מיום שיומצא לו פסק הדין, את הסכומים הבאים: 1.