לשאלה האם נהגים אחרים היו חוזרים בסוף יום גבייה להפקיד כסף השיב התובע (עמ' 15, ש' 11):
"לא חוזרים. אף אחד. היו הנהגים שגרים באשדוד וקו החלוקה שלהם באשדוד, הם חוזרים לאשדוד ולא למודיעין".
בהתייחס ליום בו נגנבו הכספים תירץ התובע את העובדה שלא חזר להפקיד את הכספים בכך שאסור היה לו לנהוג יותר מ-10 שעות (עת עומת עם העובדה שהחוק אוסר על נהיגה רק מעבר ל-12 שעות, השיב שלו היה נוסע למודיעין וחוזר היה יום הנהיגה מסתכם ביותר מ-12 שעות).
הודעה מוקדמת
האם היה מוצדק לשלול ממר פארס את ההודעה המוקדמת לפיטוריו?
הוראות סעיפים 16 ו-17 לחוק פצויי פיטורין, תשכ"ג-1963 מתייחסות לעניין המקרים בהם יש ליישם את הוראות סעיפים.
במצב שנוצר לא ניתן לקבל את עמדת מר פארס כי לא עמדה לתובעת הזכות לפטרו, או שאופן הפיטורין לא היה מוצדק או נעשה שלא כדין.
...
לאור האמור, דין התביעה ברכיב זה
להידחות.
פיצוי ללא הוכחת נזק :
גם בעניין זה לא מצאנו ממש בטענות מר פארס שיש לפצותו בשל העובדה שפוטר טרם סיום חקירת המשטרה, לנוכח כך שנאלץ לעבור בדיקת פוליגרף ולנוכח נסיבות פיטוריו.
סוף דבר:
התביעה והתביעה שכנגד מתקבלות באופן חלקי כמפורט מטה:
בתביעה העיקרית:
על הנתבע, מר פארס, לשלם לתובעת סך 27,967 ₪ (נומינאלית).