נטען כי עד לשינוי האירגוני לא היה למבקש ממונה מקצועי ישיר הבקיא בפרטי התפקיד מבחינה מקצועית ועם הכפפת המבקש למר גסנר, שאף הוא מהנדס בהכשרתו, התגלה תוך זמן קצר שהמבקש אינו מסוגל "למלא את התפקיד המוטל עליו, הוא אינו מקבל מרות, אינו ממושמע ולו ברמה בסיסית, אינו מקבל ביקורת או הוראות, אינו מתייצב לעבודה, אינו ממלא את המשימות המוטלות עליו, ונימצא כי אין אפשרות ואין הצדקה להעסקתו, כאשר משכורתו משולמת לעובד ציבור שאמון על תפקיד מקצועי משמעותי, ואיננו ממלא את תפקידו כלל". עוד טענה המשיבה כי פניותיו של המבקש לגופי חקירה שונים הושבו ריקם משלא נמצא בהן ממש וכי אין יסוד לטענותיו להיותו חושף שחיתויות, כי חוסר התיפקוד של המבקש התבטא בהעדרות של 100 ימי מחלה ומעורבות ב-8 תאונות דרכים עם רכבו הצמוד, כי הערכות העובד של המבקש לאורך השנים מצביעות על קושי אמיתי ביחסי אנוש וקבלת מרות, וכי למבקש ניתנו הזדמנויות רבות להוכיח את כשירותו לתפקיד אך הוא לא השכיל לנצלן.
להשלמת התמונה יצוין כי אחרי הדיון בבקשה לסעד זמני הגיש המבקש תביעה עיקרית שבה עתר לאכיפת יחסי העבודה, ולחלופין לתשלום סכומי כסף שונים כפצוי בגין פיטוריו בחוסר תום לב, הפרת חוק הגנה על עובדים, פגיעה בכבודו, היתעמרות והעסקה פוגענית, וכן תשלום בגין הפרישי שכר, בשיעור כולל של 730,000 ש"ח. ביום 28.6.17 הוגש כתב תביעה מתוקן.
...
לטענתה, אין מקום להיעתר לבקשה, משהמבקש יכול היה לצרף את המסמכים החדשים לכתחילה ולא עשה כן, משממילא נראה שאין בהם כדי לשנות מההחלטה, ומשבידי המבקש לצרף מסמכים אלה במסגרת ההליך העיקרי.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובבקשה לצירוף ראיות על נספחיהן, בתשובת המדינה לבקשה לצירוף ראיות ובתגובת המבקש לתשובה זו, ובכלל החומר המצוי בתיק – מצאתי כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המדינה, וכן יש לדחות את הבקשה לצירוף ראיות.
סוף דבר
הבקשה למתן רשות ערעור והבקשה לצירוף ראיות – נדחות.
