חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיטורים בשל פניית עובד להסתדרות לעזרה בהקמת ועד עובדים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 17538-01-20 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור נציג ציבור (עובדים) מר משה נחמיה נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק אליעזר דשן התובע אלי לוי ע"י ב"כ: עו"ד יוסי ארנון הנתבעים הסתדרות מדיצינית הדסה (חל"צ) ע"י ב"כ: עו"ד שושנה גביש פסק דין
גם מהמלצה זו עצמה (נספח כ' לתצהיר גב' סבאג) עולה כי "אינו מתפקד כרופא בכיר עצמאי, ד"ר לוי מהוה מרכיב חיוני בצוות מחלקתנו. כרופא קלינאי הוא משמש כעוזר ראשון מצוין בניתוחים מורכבים ביותר...מישתתף בטיפול שוטף בחולים בטיפול נמרץ ובמחלקה ומבצע ביקורים מודרכים למתמחים, מבצע פעולות פולשניות, כוננויות מחלקה ובמידת הצורך אף תורנויות" בהמשך נכתב כי הוא ממלא תפקיד "בהקמת ותפעול מאגר המידע המחלקתי "ופועל גם כ"מורה". מתוך ההמלצה עולה בפירוש כי התובע כבר אז לא הורשה לתפקד כרופא בכיר עצמאי בחדר ניתוח ולא הורשה לעשות ניתוחים לבד, וכי עסק יותר בפעילויות אחרות של המחלקה מחוץ לחדר הניתוח בהן סייע למחלקה.
עניין זה, לא השתנה מאז ועד סיום העסקתו למעשה הוכח , במסמכים מרובים, לאורך זמן (נספחים ב' ג' לתצהיר פרו' וייס )כי כהונת התובע הוארכה מעת לעת וכי התובע לא יכול היה לערוך ניתוחים באופן עצמאי ולא עשה כן מעולם.
(ע' 44 סיפא ע' 45 רישא) עוד הדגיש פרו' שפירא כי לא היה כלל מעורב בפיטורי התובע , שכן הוא עצמו כבר לא היה רלוואנטי אז מבחינת המחלקה .עוד ציין כי לפרו' ארז דיעה מקצועית וניהולית משלו ולכן אף לא פנה אליו.
גם בכך נסתרה הטענה העיקרית של התובע כי פוטר עקב תלונתו אודות ה"מאמר".
...
הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף, גם בשל חוסר הפירוט וגם כי פיטורי התובע נעשו לאחר שניתנו לו אינספור הזדמנויות לטייב עבודתו שלא צלחו , ואף הוצעה לו משרה חלופית ,לה סירב.
הסיבה להצגתם כפולה, האחת, כדי להצביע על עוגמת נפש שגרם התובע לעובדי הדסה, מנהלי המחלקות ורופאים, אישית וכללית, והשנייה מכיוון שאנו סבורים שעל התובע לשלם שכר טרחת עו"ד ב"כ הדסה בגין ההשקעה הגדולה שנעשתה בהליך זה, לסתור טענות בעלמא שהועלו ע"י התובע.
סוף דבר דין תביעת התובע להידחות כליל על כל רכיביה .
מצאנו כי בנסיבות ההליך, שיעור התביעה , והפרכת גרסתו, בכל היבט בנפרד ,על התובע לשלם שכ"ט הנתבעת בשיעור מתון , נוכח גילו אל מול העבודה שהושקעה ,בסך 15,000 ₪.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

כך נקבע "מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודתו של עובד... בשל אחד מאלה: ... (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים... (5) פעילותו לצורך הקמה של וועד עובדים...." כן נקבע בפסיקה לעיל כי על המעסיק רובצת חובת ההוכחה שאקט הפיטורים הספציפי נעשה מנימוקים עניינים ולא מטעמי השתייכות לאירגון עובדים.
על פי אותה פסיקה, די בחשד שנימוקי הפיטורים אינם עינייניים, כדי שנטל ההוכחה יועבר אל כתפי המעסיק שיצטרך להראות כי הליך הפיטורים נעשה כדין וכי החלטות המעסיק ענייניות ואין להן קשר לתפקידו של העובד בהתארגנות הראשונית או בשותפותו להתארגנות זו. (עס"ק 28/07 איגוד עובדי הדפוס התיקשורת והאומנים נ' ידיעות אחרונות בע"מ (פורסם בנבו), עס"ק 1013/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מתנ"ס קריית מלאכי (פורסם בנבו).
בעיניין זה פסק כב' הנשיא (בדימוס) אדלר בעיניין הוט טלקום כי "אחד הכלים המרכזיים בהם נוקטים המעסיקים להכשלת התארגנות עובדים בשלביה הראשוניים הוא פיטורי פעיל או פעילים מרכזיים בהליך ההתארגנות. פעולה זו מרתיעה עובדים אחרים מהצטרפות לאירגון העובדים, מתמיכה במהלך ההתארגנות או ממעורבות פעילה בו. עובד שנוכח לדעת, כי חברו פוטר בשל מעורבותו בהתארגנות העובדים, יחשוש לקחת חלק באותה התארגנות פן יבולע לו כחברו". על כן הסעד העדיף הוא השבתו של אותו עובד לעבודה.
בתצהיר התובע אשר צורף לבקשה נאמר כך: "בקיץ 2019 פניתי למען וביקשתי עזרה בנוגע לטפסים בשפה העברית שהחברה בקשה ממני ומחברי לעבודה לחתום עליהם, מאז ועד היום אני נמצא בקשר עם נציג מען, יואב." בנוסף, ציין בסעיף 4 לתצהירו: "לאורך התקופה הזאת היה לי ברור שמנהל המפעל ירון לא אוהב את התארגנות העובדים והוא לא הסתיר את זה, זה בא לידי בהתנהגות ובאמירות שלו למשל: א. ירון ניסה בתחילת ההתארגנות, לשכנע אותי לוותר על ההתארגנות – והציע לשלם כסף בתמורה ..."(דגש ש.ש.) בנגוד לאמור בתצהירו, בחקירתו הנגדית נישאל ספציפית "ש. אמרת שירון פנה אליך והציע לך כסף כדי שתעזוב את מען. אני אומר לך שאתה באת לירון ואמרת לו תן לי לנהל את העובדים, אתה תשלם לי לפי סיר ואני אעיף את מען. ת. זה לא נכון, זה לא בא באותו זמן. ש. מתי זה היה ת. זה היה לפני שנתיים, אחרי שהביאו את מען, אחרי כמה חודשים הוא אמר אני צריך לדבר איתך, ישבנו בחוץ ודיברנו והוא אמר אני אעלה לך במשכורת, זאת שהייתה איתי הוא אמר לה אני אתן לך 7,000 ₪. ש. הוא אמר אני אעלה לך את המשכורת רק אם תעזוב את מען. ת. לא. מה שקרה פה שהוא בא אלינו כשהיינו במען והוא אמר אני אדבר אתכם, אני אשלם לכם 7,000 ₪ והתחלנו לדבר על זה. ש. הוא אמר אני אעלה לכם את המשכורת בתנאי שתעזו את מען. ת. לא. הוא לא אמר את זה ככה." (עמ' 10 ש' 31 – עמ' 11 ש' 9 (דגש ש.ש).
...
סקרנו את השתלשלות ההתארגנות, ביחס להתנהלות שני הצדדים, ומצאנו כי המבקש לא הוכיח שהמשיבה הפריעה באיזשהו שלב להתארגנות הראשונית.
לפיכך נדחית הבקשה למלוא הצווים הזמניים והקבועים בעניין השבתו של מר אבו חמאד לעבודה.
נוכח כל הפירוט לעיל נדחית אף טענת המבקש להפרעה או נסיון לפגוע בהתארגנות ראשונית ע"י המשיבה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

האם ניתן לחייב מעסיק בתשלום פיצויים בשל נזק שניגרם כך לטענת התובע בשל היתעמרות והתנכלות מצד אנשי ועד העובדים? האם הכללת התובע ברשימת המפוטרים במסגרת הסכם הבראה, אשר זכתה לאישור ועד העובדים, מקים עילת תביעה כנגד המעסיק? והאם התובע זכאי לזכויות סוציאליות בגין אי העלאתו בדרגה? על כל זאת ועוד נסבה התביעה שלפנינו.
התביעה לפצוי בגין פיטורים שלא כדין מגלמת בתוכה אובדן הישתכרות עתידי, כפי שנקבע בפסיקה (לעניין זה הפניתה הנתבעת לפסק דינו של בית הדין הארצי בעיניין רבקה אלישע (בש"א (ארצי) 205/07 אוניברסיטת תל אביב נ' רבקה אלישע (פורסם בנבו, 27.2.2008), במסגרתו קבע כב' הנשיא פליטמן כי "סעד הפצוי בגין פיטורים שלא כדין כבר כולל בתוכו, הלכה למעשה היתחשבות בהפסד השכר שניגרם לעובד כתוצאה מאיבוד מקור פרנסתו.").
הכל לפי העניין (ראו גם פסקה 85.125); (ב) החליט מנהל יחידה בתיאום עם הממונה הישיר לעכב העלאתו בדרגה של עובד משום שאיננו עונה על התנאים המפורטים לעיל, דהיינו העדר היתקדמות בעבודה או חוסר יעילות במילוי התפקיד להנחת דעתו של מנהל היחידה בתיאום עם הממונה הישיר, תובא ההחלטה לידיעתו של העובד בכתב ועותקים ממנה יימסרו לאחראי ולועד העובדים; (ג) עיכוב ההעלאה בדרגה יהיה בשלב ראשון לתקופה של חצי שנה בלבד; (ד) קיבל עובד הודעה על עיכוב העלאתו בדרגה כאמור בנסמן (ב) לעיל, יוכל לבקש בירור אצל מנהל היחידה בהישתתפות נציג ועד העובדים ונציג הסתדרות עובדי המדינה; (ה) לא שינה מנהל היחידה את דעתו לאחר הבירור כאמור בנסמן (ד) לעיל ולא היתקדם העובד בעבודתו וביעילותו בתקופת העיכוב כאמור בנסמן (ג) לעיל, יימשך העיכוב בהעלאת העובד בדרגה עד לשפור טיב עבודתו של העובד כאמור בנסמן (א) לעיל, להנחת דעתו של מנהל היחידה בתיאום עם הממונה הישיר; (ו) החליט מנהל היחידה בתיאום עם הממונה הישיר, כי העובד שיפר את טיב עבודתו כאמור בנסמן (ב) לעיל, יועלה העובד בדרגה במועד בו מילא העובד אחר התנאים לעליה בדרגה; (ז) כל הסמכויות של מנהל יחידה לפי הוראות פסקה זו נתונות גם בידי האחראי והוא רשאי להחליט בהשגות על החלטות מנהל היחידה.
עצם ההבנה, כי התובע חש כי מתנכלים לו ואולי גם מתנכלים לעובדת נוספת (גב' בן דוד) שאף היא חשה כי גם בעיניינה, תיקה האישי מתעבה ב"תלונות שוא", אמורה היתה להקל עליו ככל שהוא אינו היחיד שחש כך. הרי שזו עשויה היתה להיות נקודת מפנה שצריך לעשות משהו בעיניין, כגון פניה משותפת לקבלת עזרה מקצועית דבר שהיה משנה את ההוויה וההבנה מקורבן של מתעמר לנפגע מגיב ומתמודד.
...
על כן בשל זניחת הטענה, ומאחר שכאמור לעיל, לא נפל פגם בפיטוריו של התובע, דין הדרישה להשיבו לעבודה, להידחות.
סוף דבר דין התביעה על כל רכיביה - פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים, אבדן השתכרות עתידי, זכויות סוציאליות נלוות, התנכלות תעסוקתית ועגמת נפש, להידחות.
באשר לפיצוי בגין פגיעה רפואית, פיזית ונפשית – דין התביעה להימחק.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טוענת הנתבעת כי עת הגיעו לעבודה לאחר הדיון סרב התובע למסור מידע כלשהו אודות הדיון ובחודשים שלאחר מכן, 04-05/2017, מיעט להגיע למשמרות שנקבעו לו. לטענת הנתבעת, ביום 21.5.17, בתום המשמרת פנה התובע למנהלו האישי, גנדי, ואמר לו כי הוא מעוניין לעזור ולקבל פצויי פיטורים, גנדי הפנה אותו לסמנכ"ל הנתבעת, חיים.
עוד נקבע, כי "התפטרות היא מעשה רצוני של העובד לשים קץ לחוזה העבודה עם המעביד והבאת רצון זה לידיעת המעביד בצורה ברורה וחד משמעית, בכתב, בעל פה או בהתנהגות" (ר' בג"ץ 566/76 אלקו בע"מ- בית הדין הארצי לעבודה וההסתדרות הכללית, פ"ד לא (2)197).
אין חולק בין הצדדים כי העסקתו של התובע בנתבעת הסתיימה ביום 21.5.17, אלא שהצדדים חלוקים בעיניין נסיבות סיום ההעסקה והאם אלו מקימות זכות לפצויי פיטורים והודעה מוקדמת.
לאור כל האמור, זכאי התובע לסך של 5,051 ₪ בגין שכר עבודה לחודש זה. לא שוכנעתי כי יש לפסוק בנוסף לסכומים אלו פצויי הלנת שכר והלנת פצויי פיטורים נוכח המחלוקות בתיק, הקשורות גם לקזוז השכר בחודש 5/2017.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: הפרש פצויי פיטורים בסך 5,760 ₪, בתוספת הפרישי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.5.17 ועד יום התשלום בפועל.
...
באשר לטענת הנתבעת כי התובע לא העביר לידיה סך של 1,222 ₪ שגבה מלקוחותיה, לטעמי דינה להידחות.
לאור כל האמור, לא שוכנעתי כי עמדה הנתבעת בנטל ההוכחה המוגבר לצורך הוכחת טענתה כי התובע לא העביר כספים מידי לקוחה לידיה.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: הפרש פיצויי פיטורים בסך 5,760 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.5.17 ועד יום התשלום בפועל.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

מוסיפה ההסתדרות וטוענת כי ביום 6.3.17 הכריזה על סיכסוך עבודה נוסף כאשר החברה בתגובה הודיעה כי ככל שתתקיים שביתה, בכוונתה להשבית את הפעילות בחברה (ג/15; ג/16) ולאחר מכן החלה החברה בהפצת מסרים שכל מטרתם להניא את העובדים מלהשתתף את העובדים בשביתה, כך במסגרת כנוס שבועי שנערך ביום 15.3.17, במהלך יום העבודה (סטנד) אל מול כ-400 עובדים הנמצאים כ"קהל שבוי" איימה גב' מיה כהן כי "אם האתר הזה יהפוך להיות לא ריווחי בגלל סכסוכים כאלה ואחרים, החברה לא תהסס להעביר את המפעל למקום אחר"; כי ההסתדרות לא תשלם לעובדים כספים בגין ימי שביתה; כי חבר וועד הפעולה לשעבר מר סולימני התפטר בגלל חילוקי דיעות עם חברי וועד הפעולה ועוד הוסיפה כי "כל אחד צריך לחשוב טוב טוב אם המקום הזה חשוב לו, אם הפרנסה הזו חשובה לו ואם כן לחשוב בהיגיון מה הוא צריך לעשות". ההסתדרות טוענת כי החברה לא נזפה או העירה לגב' כהן על דבריה אלא גיבתה אותה לחלוטין לרבות בעיתונות ומשמדובר באחת מהמנהלים הבכירים בחברה אשר אישרה בעדותה כי הכנס נועד להעביר מסרים וכן כי לפני הכנס נערכה ישיבת הנהלה שבמסגרתה קיבלו כל המנהלים הנחיות כיצד לפעול, מדובר בהתערבות מאורגנת ומתוכננת של החברה בהתארגנות.
ראשית, המשיבה לא הציגה ולו פניה אחת של עובדים ואין תשובה לשאלות יכולה להוות במה להשמצת המבקשת; שנית, מזכיר האגוד המקצועי וחברי הועד סיפקו לעובדים מידע והיו זמינים לשאלות בכל עת; שלישית, רוב המסרים שהמשיבה טוענת שהועברו לעובדים על ידי ההסתדרות, לא נטענו והם אינם מגובים בכל ראיה שהיא; רביעית, באשר למידע שהועבר על ידי המבקשת, הרי שמדובר במידע מלא ונכון ואין יסוד לטענה כי מדובר בדיסאינפורמציה.
אשר לתליית המודעות – טוענת המשיבה, כי הטענה שפעלה להפיץ מידע בגנות ההתארגנות, היא טענה שגורה בפי ההסתדרות כאשר כבר נקבע שהיא אינה רשאית להתערב הן בתליית והן בהסרת המודעות; אשר לטענה כי יו"ר הועד מצא עצמו מוקף במנהלים שהשגיחו על צעדיו והקפידו עמו קלה כבחמורה – טענה המשיבה, כי מדובר בטענה מקוממת שכן כל עובד רגיל שהיה עושה עשירית מהדברים שהירשה לעצמו מר ברקוביץ היה מפוטר מהחברה מזמן.
המבקשת מציינת, כי מאז הקמת ההתארגנות במשך כשנתיים היתקיימו מספר אספות עובדים כלליות וועד העובדים ערך עדכונים שוטפים והיה זמין לפניות העובדים כל עת. יתרה מזו, במהלך אספת העובדים הראשונה הפריעו חברי הועד הפנימי למהלך האספה וככל הנראה אף גרמו חבלה לאספקת החשמל וגם בפעם נוספת שבה נכח מר שדה במפעל הוא ניתקל באלימות פיזית מצד עובדים שדחפו אותו ופגעו ברכבו כאשר המשיבה לא עשתה בעיניין זה דבר.
· סרגיי מרשנייה העיד בתצהירו: "אני חתמתי על טופס הצטרפות על ידי "הניה... יצאתי בבוקר לעשן בפינת עישון והוא הגיע עם הטפסים. לא הסביר לי שזה טפסים של ההסתדרות אמר שרוצים לבנות ועד ולעזור לעובדים... שמעתי את רוני אומר לעובדים שהם יקבלו שכר של 10,500 ₪ מינימום לחודש. אני לא הגבתי באותו יום אבל זה היה נשמע לי מוגזם ולא הגיוני שמשקרים ככה לעובדים... ביקשתי מהנייה להביא את הטופס בחזרה בגלל היתנהגות של רוני האלימה וגם מאחר ולא ראיתי אף נציג אחד נורמאלי בקרב חברי הועדה או ההסתדרות" (סעיף 18 לתצהיר).
...
טענות הצדדים לטענת המבקשת, בחינת האירועים לפרטיהם ובהיבט התמונה הכוללת מביאה למסקנה כי המשיבה פעלה במסגרת תוכנית פעולה ומדיניות מוכתבת מ'למעלה' לפגיעה בהתארגנות ולסיכולו.
עת באים אנו לשום את שיעור ההוצאות ולאור היקף התביעה החריג שהעמידה המבקשת כנגד המשיבה (הן בסכום והן בהליכים לרבות במסגרת בקשות ביניים) ועל רקע כל האמור בפסק דין זה לענין התנהלות המבקשת וחוסר תום הלב בהתנהלותה, אנו קובעים כי על המבקשת לשאת בהוצאות המשיבה בסך של 300,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום.
"עד שיפוח היום ונסו הצללים" (שיר השירים, ד',ו') - אחרית דבר בקשת הצד - נדחית.
המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 300,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו