מוסיפה ההסתדרות וטוענת כי ביום 6.3.17 הכריזה על סיכסוך עבודה נוסף כאשר החברה בתגובה הודיעה כי ככל שתתקיים שביתה, בכוונתה להשבית את הפעילות בחברה (ג/15; ג/16) ולאחר מכן החלה החברה בהפצת מסרים שכל מטרתם להניא את העובדים מלהשתתף את העובדים בשביתה, כך במסגרת כנוס שבועי שנערך ביום 15.3.17, במהלך יום העבודה (סטנד) אל מול כ-400 עובדים הנמצאים כ"קהל שבוי" איימה גב' מיה כהן כי "אם האתר הזה יהפוך להיות לא ריווחי בגלל סכסוכים כאלה ואחרים, החברה לא תהסס להעביר את המפעל למקום אחר"; כי ההסתדרות לא תשלם לעובדים כספים בגין ימי שביתה; כי חבר וועד הפעולה לשעבר מר סולימני התפטר בגלל חילוקי דיעות עם חברי וועד הפעולה ועוד הוסיפה כי "כל אחד צריך לחשוב טוב טוב אם המקום הזה חשוב לו, אם הפרנסה הזו חשובה לו ואם כן לחשוב בהיגיון מה הוא צריך לעשות".
ההסתדרות טוענת כי החברה לא נזפה או העירה לגב' כהן על דבריה אלא גיבתה אותה לחלוטין לרבות בעיתונות ומשמדובר באחת מהמנהלים הבכירים בחברה אשר אישרה בעדותה כי הכנס נועד להעביר מסרים וכן כי לפני הכנס נערכה ישיבת הנהלה שבמסגרתה קיבלו כל המנהלים הנחיות כיצד לפעול, מדובר בהתערבות מאורגנת ומתוכננת של החברה בהתארגנות.
ראשית, המשיבה לא הציגה ולו פניה אחת של עובדים ואין תשובה לשאלות יכולה להוות במה להשמצת המבקשת; שנית, מזכיר האגוד המקצועי וחברי הועד סיפקו לעובדים מידע והיו זמינים לשאלות בכל עת; שלישית, רוב המסרים שהמשיבה טוענת שהועברו לעובדים על ידי ההסתדרות, לא נטענו והם אינם מגובים בכל ראיה שהיא; רביעית, באשר למידע שהועבר על ידי המבקשת, הרי שמדובר במידע מלא ונכון ואין יסוד לטענה כי מדובר בדיסאינפורמציה.
אשר לתליית המודעות – טוענת המשיבה, כי הטענה שפעלה להפיץ מידע בגנות ההתארגנות, היא טענה שגורה בפי ההסתדרות כאשר כבר נקבע שהיא אינה רשאית להתערב הן בתליית והן בהסרת המודעות; אשר לטענה כי יו"ר הועד מצא עצמו מוקף במנהלים שהשגיחו על צעדיו והקפידו עמו קלה כבחמורה – טענה המשיבה, כי מדובר בטענה מקוממת שכן כל עובד רגיל שהיה עושה עשירית מהדברים שהירשה לעצמו מר ברקוביץ היה מפוטר מהחברה מזמן.
המבקשת מציינת, כי מאז הקמת ההתארגנות במשך כשנתיים היתקיימו מספר אספות עובדים כלליות וועד העובדים ערך עדכונים שוטפים והיה זמין לפניות העובדים כל עת. יתרה מזו, במהלך אספת העובדים הראשונה הפריעו חברי הועד הפנימי למהלך האספה וככל הנראה אף גרמו חבלה לאספקת החשמל וגם בפעם נוספת שבה נכח מר שדה במפעל הוא ניתקל באלימות פיזית מצד עובדים שדחפו אותו ופגעו ברכבו כאשר המשיבה לא עשתה בעיניין זה דבר.
· סרגיי מרשנייה העיד בתצהירו:
"אני חתמתי על טופס הצטרפות על ידי "הניה... יצאתי בבוקר לעשן בפינת עישון והוא הגיע עם הטפסים. לא הסביר לי שזה טפסים של ההסתדרות אמר שרוצים לבנות ועד ולעזור לעובדים... שמעתי את רוני אומר לעובדים שהם יקבלו שכר של 10,500 ₪ מינימום לחודש. אני לא הגבתי באותו יום אבל זה היה נשמע לי מוגזם ולא הגיוני שמשקרים ככה לעובדים... ביקשתי מהנייה להביא את הטופס בחזרה בגלל היתנהגות של רוני האלימה וגם מאחר ולא ראיתי אף נציג אחד נורמאלי בקרב חברי הועדה או ההסתדרות" (סעיף 18 לתצהיר).
...
טענות הצדדים
לטענת המבקשת, בחינת האירועים לפרטיהם ובהיבט התמונה הכוללת מביאה למסקנה כי המשיבה פעלה במסגרת תוכנית פעולה ומדיניות מוכתבת מ'למעלה' לפגיעה בהתארגנות ולסיכולו.
עת באים אנו לשום את שיעור ההוצאות ולאור היקף התביעה החריג שהעמידה המבקשת כנגד המשיבה (הן בסכום והן בהליכים לרבות במסגרת בקשות ביניים) ועל רקע כל האמור בפסק דין זה לענין התנהלות המבקשת וחוסר תום הלב בהתנהלותה, אנו קובעים כי על המבקשת לשאת בהוצאות המשיבה בסך של 300,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום.
"עד שיפוח היום ונסו הצללים" (שיר השירים, ד',ו') - אחרית דבר
בקשת הצד - נדחית.
המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 300,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
