פיטורים בשל סירוב לעבוד שעות נוספות: הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה

בכתב תביעתו, מבקש התובע את הסעדים הבאים: פיצוי בגין העידר הודעה על תנאי עבודה בסך 5,000 ₪; תמורת הודעה מוקדמת בסך 6,400 ₪; פיצוי בגין אי עריכת שימוע ופיטורים שלא כדין בסך 10,000 ₪; תוספת שכר בגין עבודה בשעות נוספות בסך 4,375 ₪; פיצוי בגין העידר מקום ישיבה תקין בזמן הפסקות בסך 8,000 ₪; פיצוי בגין תלושי שכר לא תקינים בסך 10,000 ₪; השלמת הפרשות בסך 16,405 ₪; דמי נסיעות בסך 6,129 ₪; דמי הבראה בסך 3,024 ₪; וכן פיצוי הלנה.

הנתבעת בפועל לא הציגה רשומי נוכחות תקפים בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, אלא רק כרטיסי עבודה חלקיים, אשר נוקבים במספר ימים פחות מאלו המופיעים בתלושי השכר.

מנגד, בחקירה הנגדית הציג התובע גרסה אחרת, ולפיה התבקש לחתום על מיסמך ויתור זכויות, סרב ולכן פוטר: "ש. בחודשים יולי אוגוסט, באיזה אתרים עבדת?

] סעיף 5(א) לחוק הודעה לעובד קובע כדלקמן: "(א) לבית הדין האיזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לידון בהליך אזרחי על הפרת הוראות חוק זה והוא רשאי – (1) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין; (2) ליתן צו עשה לתיקון ההפרה". סעיף 5(ב) לחוק תוחם את גובה הפצוי, ומקנה לבית הדין לעבודה סמכות לחייב מעסיק לשלם לעובד פיצוי בסכום שלא יעלה על 15,000 ₪, ובמידה שהמעסיק הפר את חובתו לתת הודעה לעובד, וזאת גם בלא שהוכח נזק לעובד.

...

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הודעה על תנאי העסקה 3,000 ₪ השלמת הפרשות 6,723 ₪ פיצוי בגין תלושי שכר 5,000 ₪ דמי הבראה 1,565 ₪ לסכומים האמורים יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.9.2016 ועד למועד התשלום בפועל.

לא מצאנו כי יש להורות על תשלום פיצוי הלנה נוכח המחלוקות העקרוניות לגבי תקופת העסקתו של התובע, גובה שכרו והיקף שעות העבודה.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

לטענת המשיב, אשר נפסק כי לא נסתרה, הוא עבד שעות נוספות רבות (62 שעות שבועיות עד לחודש מאי 2012; 56 שעות שבועיות לאחר חודש מאי 2012; 47 שעות שבועיות "בחודשים האחרונים לעבודתו").

המבקשת טוענת כי בית הדין היתעלם מהקשר המשפחתי בין המשיב לבין איציק ומשכרו הגבוה של המשיב כעובד בחנות שנקבע על בסיס קשר זה. עוד נטען כי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – חוק שעות עבודה) לא חל על המשיב נוכח יחסי האמון והעדר האפשרות לעקוב אחר שעות עבודתו משסרב להחתים כרטיס נוכחות.

בתשובת המשיב לבקשה לעיכוב ביצוע טוען המשיב בין היתר כי המבקשת מודה במסגרת שעות העבודה לה טען, כי לא סירב להחתים כרטיס נוכחות וכי ניתן היה לעקוב אחר שעות עבודתו כפי שנעשה בפועל החל מחודש אוגוסט 2015 כך שחוק שעות עבודה חל בגינו.

פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ואי קיום שימוע – המבקשת טוענת כי לא היה מקום לחייבה בפצוי בגין אי קיום שימוע נוכח ההדרדרות בהתנהלות המשיב, שיחות שקוימו עמו וההבנה המשותפת כי אין מנוס מהפסקת העסקתו, ומכל מקום כי סכום הפצוי מיתעלם מהיותה חברה משפחתית קטנה ומהקשר בין הצדדים.

סכויי העירעור – פסק הדין מבוסס על קביעות עובדתיות ועל העברת הנטל למבקשת אשר הפרה באופן שיטתי וגורף את חובותיה הרישומיות.

עם זאת, ראוי כי סוגית הקשר המשפחתי והשלכותיה על זכויות הצדדים והתחייבויותיהם, לרבות חלות הוראות חוק שעות עבודה ודרך יישומו (ככל שחל), תבחן על ידי ערכאת העירעור, בשים לב בין היתר לשכר הגבוה ששולם לאחיו של בעלי החברה בהתייחס לתפקידו בחנות כפי שנפסק ולמטלותיו הנוספות כמפורט בכתב התביעה ובהן עובד ניקיון ומחסנאי.

יישום - בשיקלול שבין סיכוי העירעור העובדתי בעקרו, אך מעורר שאלות הראויות לבחינה כמפורט לעיל, ומאזן הנוחות המצביע על קושי אפשרי בהשבת תשלומים אם העירעור או כל חלק ממנו יתקבל, אני מורה בזה כדלקמן: (א) החיוב בגין גמול שעות נוספות וכן מחצית החיוב בגין פיצוי על פיטורים שלא כדין ומחצית החיוב בגין הוצאות משפט יעוכבו עד למתן פסק דין בתיק, בכפוף להפקדת הסכומים המעוכבים כאמור לעיל במזומן או בערבות בנקאית בנוסח מקובל בקופת הדין עד לא יאוחר מיום 22.2.2022 (להלן – המועד הקובע).

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה וכלל חומר התיק, החלטתי לקבל באופן חלקי את בקשת המבקשת ולעכב חלק מפסק הדין בכפוף להפקדת סכומים בקופת בית הדין.

יישום - בשקלול שבין סיכוי הערעור העובדתי בעיקרו, אך מעורר שאלות הראויות לבחינה כמפורט לעיל, ומאזן הנוחות המצביע על קושי אפשרי בהשבת תשלומים אם הערעור או כל חלק ממנו יתקבל, אני מורה בזה כדלקמן: (א) החיוב בגין גמול שעות נוספות וכן מחצית החיוב בגין פיצוי על פיטורים שלא כדין ומחצית החיוב בגין הוצאות משפט יעוכבו עד למתן פסק דין בתיק, בכפוף להפקדת הסכומים המעוכבים כאמור לעיל במזומן או בערבות בנקאית בנוסח מקובל בקופת הדין עד לא יאוחר מיום 22.2.2022 (להלן – המועד הקובע).

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי כמפורט בסעיף 11 לעיל.

בתובענה זו, שסכומה 325,577 ₪, נתבעו גם פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (העדר שימוע), פדיון הבראה, החזר שכר בגין ניכוי הפסקות שלא כדין, פיצויים בגין היתעמרות והתנכלות בעבודה, פיצויים בגין הפרת חוק שויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח -1988 וכן פיצויים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה.

בנוסף, בזמן עבודתו בחודש הרמדן התובע לא חש בטוב והנתבעת סירבה לשחרר אותו לביתו.

כך למשל, כאשר התובע ביקש שלא לעבוד בשעות נוספות, הוא שובץ לעבודה גם כאשר לא יכול היה לעבוד ואף איימו לפטרו (סעיפים 68 -69 לסיכומי התובע).

הפרת הוראות חוק עבודת הנוער, תשי"ג -1953 (להלן - חוק עבודת הנוער) לגירסת התובע, הוא הועסק במתכונת שעות אסורה – מעל 9 שעות למשמרת, וכן בשעות נוספות, שעות לילה וביום המנוחה השבועי.

'העבדת נער בשעות נוספות ובמנוחה השבועית אסורה לחלוטין, ואין להתירה אף אם אפשר לעשות כן לגבי מבוגרים על-פי חוק שעות העבודה והמנוחה, תשי"א-1951..

...

בהקשר זה יוער כי לא שוכנענו מטיעוני התובע, כאילו הנתבעת כפתה עליו לעבוד במתכונת עבודה זו. זאת לאור התרשמותנו מעדותו של התובע והתנהלותו במקום העבודה, לפיה עזב את המשמרות "כאשר התחשק לו" ומאחר שעדויות הנתבעת מתיישבות יותר עם ההיגיון כי התובע הוא שביקש לעבוד באופן זה. שני היסודות הנוספים להתקיימות העוולה של הפרת חובה חקוקה הם קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הפרת החובה לבין הנזק.

לפיכך, נדחית התביעה לפיצויים בגין אין מתן הודעה בכתב על תנאי העסקה.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 4,786 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2017 ועד התשלום בפועל; תמורת הודעה מוקדמת בסך 2,686 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2017 ועד התשלום בפועל; פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2017 ועד התשלום בפועל; הפרשי פדיון הבראה בסך 891 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2017 ועד התשלום בפועל; החזר שכר בגין ניכוי הפסקות שלא כדין בסך 2,818 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.2017 ועד התשלום בפועל; פיצויים בגין הפרת פרטיותו של התובע, לפי סעיף 29א'(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981, בסך 5,000 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2017 ועד התשלום בפועל; פיצויים בגין הפרת הוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, בסך 5,000 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2017 ועד התשלום בפועל; פיצויים בגין הפרת חובה חקוקה בסך 8,000 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2017 ועד התשלום בפועל.

בפני בית הדין תביעת התובעת, עורכת דין ברשות הפלסטינאית, לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, תשלום בגין שכר עבודה נוספת, פיצוי בגין נזקים נפשיים שנגרמו עקב היתעמרות, פיצוי בגין פגיעה לפי חוק איסור לשון הרע, תשלום שעות נוספות, תוספת שכר שנתית שלא שולמה ופדיון ימי חופשה .התביעה הועמדה על סך 1,225,231 ₪.

האם התובעת פוטרה כדין? האם נערך שימוע כדין? האם התובעת זכאית לגמול שעות נוספות לפני חודש 04.2016? האם שולם לתובעת בגין שעות נוספות? האם התובעת זכאית לגמול שעות נוספות אחרי חודש 04.2016? האם חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על התובעת מאז 04.2016 עת עברה לתפקיד ניהולי? האם התובעת הסכימה בכתב כי בתפקידה הניהולי היא לא זכאית לגמול שעות נוספות וגמול עבודה בסופי שבוע ? האם התובעת דרשה זאת? האם התובעת קיבלה הסכמה בכתב לעבודתה בשעות נוספות או בסופי שבוע מאז 04.2016? עת עברה התובעת לתפקיד ניהולי האם הגישה דוחות נוכחות על עבודה בשעות נוספות ובסופי השבוע? האם המשיכה להחתים כרטיס נוכחות? האם התובעת עבדה במקום עבודה אחר בה ביצעה עבודה משפטית ותרגום על חשבון זמן עבודתה בנתבעת? האם התובעת זכאית לפצוי בגין נזק נפשי? האם התובעת זכאית לפצוי בגין לשון הרע? האם הנתבעת שילמה תוספת שכר לעובדים בתחילת שנת 2018? האם התובעת אינה זכאית לתוספת שכר כלשהיא? האם הנתבעת שילמה לתובעת את כל דמי החופשה, דמי ההבראה ופיצויי הפיטורין המגיעים לה? הכרעת הדין פיטורין שלא כדין התובעת טענה כי פוטרה שלא כדין ביום 14.12.2018.

הזכות עומדת לעובד גם במקרים בהם הפר את חוזה העבודה ופעל בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם המשמעת הנדרשת ממנו במקום העבודה (ע"ע (ארצי) 516/09 אברהם – עגם מפעלי מתכת בע"מ (נבו, 17.12.2009)).

כעולה מחקירתה של התובעת, לא ביקשה בזמן אמת שעות נוספות, על אף שכך צריך לעשות מיד אחר ביצועם וכשביקשה אם ביקשה, סורבה: "ש. לגבי שעות נוספות לאחר אפריל 2016. נכון שאחרי אפריל 2016 את אף פעם לא ביקשת אישור לעבוד שעות נוספות.

...

תביעת התובעת לתוספת שכר שנתית נדחית.

לאחר ששקלנו מצאנו כי יש לחייב את התובעת בשכ"ט הנתבעת הגם שהיה הפרש זעום של פדיון חופשה לטובתה ביחס לכלל הרכיבים שנתבעו ונדחו לגופם או נזנחו מטעמי התובעת.

התובעת תשלם שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 27,000 ₪.

לפנינו תביעה לתשלום גמול בגין עבודה בשעות נוספות, זכויות סוציאליות נוספות של התובע בגין עבודתו בנתבעת, ופצוי בגין פיטורים שלא כדין.

הסיבה האמתית בגינה הוזמן לשימוע היא סרובו לחתום על מיסמך עידכון תנאי העבודה, אשר משנה את תנאי העסקתו, מבטל את התשלום בסך 3,000 ₪ בחודש, מקצר את תקופת ההודעה המוקדמת ל- 60 יום ומשנה את מודל התגמול.

פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד התובע עתר לפצוי בסך 15,000 ₪ בגין הפרת חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן: "חוק הודעה לעובד"), שכן לשיטתו ההסכם שנימסר לו אינו מיפרט את כל הנידרש בהתאם לחוק הודעה לעובד.

תמורה בגין עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה השבועי הצדדים חלוקים בשאלת תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על העסקת התובע, ובפרט, האם חלים החריגים הקבועים בסעיף 30 (א) לחוק.

...

לאחר שקילת הטענות והראיות, לא מצאנו כי יש בהן כדי לזכות את התובע בפיצוי.

סיכום סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 20,000 ₪; פיצוי בסך 2,000 ₪ בגין הפרת חוק הודעה לעובד; ופיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 10,000 ₪.

כן ישלם התובע (הנתבעת שכנגד) לנתבעת תוך 30 יום פיצוי בהתאם לחוק עוולות מסחריות בסך 10,000 ₪.