פיטורים בשל מחלת נפש: פיטורים על רקע בריאות נפשית

לטענת התובע פיטוריו נעשו על רקע מצבו הרפואי והעדרותו מפאת מחלה שכן פוטר בסמוך לשובו לעבודה מחופשת מחלה ממושכת.

התובע מוסיף וטוען כי הוא סובל מבעיות גב ובעיות נפשיות וכי הוא אדם עם מוגבלות כהגדרת מונח זה בחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 ועל כן היה על הנתבעת לשקול זאת בעת ההחלטה על פיטוריו.

...

לא שוכנעתי כי הנתבעת לא מסרה לתובע, ביודעין, הודעה לעובד או כי המחלוקות בין הצדדים בהליך שלפנינו נגרמו מאי מסירת הודעה לעובד.

בשל האמור, תביעתו ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, פיצוי בגין פגמים שנפלו בהליך השימוע בסך 4,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בית דין איזורי לעבודה בחיפה סע"ש 23810-01-19 בפני: כב' השופט נוהאד חסן התובע/המבקש: בילי רייכמן ע"י ב"כ עו"ד זוננברג הנתבעת/המשיבה: מדינת ישראל - משרד הבריאות - המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור ע"י ב"כ: עו"ד ח'ורי מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) החלטה

לטענת התובע, עניינו של התיק הנו הגנה על התובע מכוח החוק למתן הגנה לעובדים מסוגו וכי בעקבות אירועים בהם התריע התובע על חריגות קשות ממנהל תקין, החלה הנתבעת להיתנכל לו ואף ביקשה להעמידו לתקופת ניסיון ולזמנו לשימוע לצורך פיטוריו וכי הנתבעת עושה הכל על מנת להכפיש את שמו הטוב והמקצועי של המבקש, כל זאת בניסיון להטיל דופי בתפקודו במטרה לפטרו על רקע היותו מי שמתריע על הליקויים במחלקה.

לטענת התובע, מלבד תיקו האישי במקום עבודתו הנוכחי בבית חולים מזור, מחזיקה הנתבעת גם בתיקיו האישיים ממקומות עבודתו הקודמים בבית חולים מעלה הכרמל ובבית החולים הלל יפה, תיקים אשר מבקשת הנתבעת לעשות בהם שימוש לצורך הגנתה בתיק זה. התובע טוען עוד, כי הנתבעת מבקשת לחייב את התובע לחתום על וס"ר לצורך קבלת מסמכים רפואיים וכן מסמכים מתיקיו האישיים ממקומות עבודתו הקודמים וכן במקומות בהם למד ומעברו של התובע.

...

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, ושמיעת טיעוני באות כוח בעלי הדין בדיון שהתקיים בפני, דין הבקשה להתקבל באופן חלקי כך שאני מתיר לנתבעת לעשות שימוש אך ורק במסמכים המצויים ברשותה והמתייחסים לעבודתו של התובע בבית חולים מעלה כרמל, בית חולים הלל יפה וכמובן בית חולים מזור, שהוא מקום עבודתו הנוכחי של התובע; ובעניין זה צודקת ב"כ הנתבעת בטענתה, כי העניין קשור לגדר המחלוקת בתיק זה והטענה בעניין זה הועלתה על ידי הנתבעת במסגרת סעיף 3 ו' לכתב ההגנה והתובע לא הלין על כך ולא הגיש כל בקשה מטעמו למחיקת הסעיף.

באשר לדרישתה הנוספת של הנתבעת להמצאת צו לקבלת העתק תיקיו של התובע בכל מיני מוסדות וכמפורט לעיל, בעניין זה מקובלים על בית הדין טעמי ההתנגדות שהעלתה ב"כ התובע, ואין לאפשר ליתן צו כה גורף ביחס לתקופת עבודתו של התובע במקומות נוספים וכן לתקופת לימודיו, שכן הדרישה בכל הנוגע למסמכים אלה, מוגזמת, מיותרת, ואין בה כל הצדקה עניינית לייעול הדיון ולחסכון בהוצאות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כאמור בסעיף 15 לעיל.

עוד ציין כי הנאשם סובל מסכיזופרניה, וכי 3 מתיקיו ניסגרו בשל מחלת נפש.

באשר למדיניות הענישה, הפנה הסניגור לת"פ (מרכז) 14479-06-20 מ"י נ' כהן (13.9.21) (להלן: "עניין כהן"), שם נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל בגין 5 הצתות מתוכננות, על רקע מצבו הנפשי של הנאשם.

הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית מאשפוזים חוזרים במרכז לבריאות הנפש "גהה" ובמב"ן החל משנת 1987.

מדובר היה איפוא במעשה הצתה מתוכנן, שכלל הצטיידות מוקדמת בחומר דליק, והכל במטרה מופגנת לגרום נזק לבית העסק, על רקע פיטוריו של הנאשם.

...

בהקשר זה אין מנוס מלהזכיר את עברו הפלילי העשיר של הנאשם, הכולל הרשעות רבות, בעיקר בעבירות רכוש, אך גם בעבירות אלימות ובתחומים נוספים.

נתון זה מוביל בהכרח אל המסקנה כי את עונשו של הנאשם יש למקם הרבה מעבר לרף התחתון של מתחם העונש ההולם, וכי יש בסיס ממשי לעתירת המאשימה למקם את העונש באמצע מתחם הענישה שנקבע.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 27 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המעצר שחלפה עד לתחילת מאסרו, כלומר בניכוי ימי המעצר מיום 24.4.21 ועד 18.7.21.

כך או כך יובהר שלא מצאתי שיש ממש בטענות התובע אשר לא הוכחו, לפיהן פוטר על רקע מצבו הרפואי/הארוע הלבבי בו לקה.

בע"ע 23402-09-15‏ ‏ אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ (28.2.2017) עמד כב' בית הדין הארצי על כך שניתן לזהות מספר מרכיבי ליבה האמורים להתקיים על מנת שהשימוע יגשים את תכליתו: "הגם שהגשמת חובת השימוע יכולה להיות במספר דרכים הרי שניתן לזהות מכנה משותף חיוני בין הדרכים השונות לקיומה, וזאת על מנת שתכלית השימוע תוגשם. מכנה זה – מבלי להתיימר למצותו – כולל, בין היתר, יידוע העובד בדבר אפשרות הפיטורים; מתן הנימוקים המפורטים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו מספיק זמן מראש, וזאת על מנת שתהא לעובד האפשרות להערך לקראת השימוע; שקילת טענות העובד בנפש פתוחה וחפצה; ככל שהעובד חפץ להיות מיוצג בהליך השימוע שמורה לו ככלל הזכות לכך". בעיניינו ביום 14.9.2020 נימסר לתובע מכתב זימון לשימוע בו צוין: "הרינו להודיעך כי החברה שוקלת את סיום עבודתך אצלה בשל הסיבות כדלקמן:

...

אף אילו ניתן היה להסיק מהדוחות שצורפו על ידי הנתבעת כי אותו רף מינימלי הינו הרף התחתון המצוין בדוחות, ספק בידי אם ניתן היה להגיע למסקנה זו בנסיבות בהן הדברים כלל לא נטענו על ידי התובע, באופן שמקשה על יכולתה של הנתבעת להציג ראיות ולהתגונן בעניין, ובנסיבות בהן הצדדים לא מסרו גרסתם באשר לגובה הרף המינימלי, והעובדות כלל לא הובררו עד תום.

נוכח כלל האמור, ועל רקע מחדלי התובע באשר לניהול התיק, אין מנוס אלא מלדחות את התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 15.7.19 בשעה 18.00 או בסמוך לכך, ברח' שבזי 16 בראשל"צ, התפתח דין ודברים בין הנאשם לבין אביו-המתלונן, על רקע בקשתו לכבס גרביים.

באשר לכשירותו המהותית, צוין בחוות הדעת כי "המעשים המיוחסים לנבדק אינם פועל יוצא ממחלת נפש במובנה המשפטי (פסיכוזה) אלא פועל יוצא מדפוסי אישיותו הבסיסית... לאור נתונים אלה ולמרות היותו שרוי במצב פסיכוטי כשלושה ימים לאחר ביצוע המעשים המיוחסים לו, אך ללא מחשבות שוא כלשהן כלפי אביו, הרי שלא קיים קשר סיבתי בין התכנים הפסיכוטיים לבין המעשים המיוחסים לו. לפיכך ניתן לקבוע כי במועד ביצוע המעשים המיוחסים לו ידע הנ"ל להבדיל בין מותר לאסור ומכאן שהיה אחראי למעשיו. הנבדק זקוק להמשך טפול ומעקב פסיכיאטרי בכל מסגרת בה ימצא". שירות המבחן בעיניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים: בתסקיר מיום 19.3.23 פורטו בהרחבה תולדות חייו של הנאשם.

משהנאשם הביע הסתייגות מפנייה לגורמי בריאות הנפש, לא ראה צורך בטיפול תרופתי ואינו ער לצורך להסתייע בגורמי הטיפול לצורך רכישת כלים, לא בא שירות המבחן המלצה שיקומית בעיניינו.

הנאשם הביע כעס על אביו, מסר כי הוא מתגורר באופן זמני אצל אחותו וציין כי פוטר מעבודתו בשל עימות אלים בו היה מעורב עם עובד נוסף.

...

בסופו של דבר נגזר על המבקש חודש מאסר בדרך של עבודות שירות.

בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, לרבות הקרבה לסייג לאחריות הפלילית, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 10 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

סוף דבר לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים ל- 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות או עבירה בה הורשע.