הסעיפים קובעים כדלקמן:
לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד.
בהיעדר הסכם קבוצי החל על הצדדים ועל ענף העבודה הרלבנטי, יש לפנות להסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים שהוא "הסכם קבוצי כללי - תקנון העבודה" מיום 19.9.1962 (אשר תוקן ביום 18.6.1978) שנחתם בין היתאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית (להלן - התקנון) (דב"ע (ארצי) ל/ 6-3 שמואלי נ' שרייר, פד"ע א' עמ' 76).
לאחר ששקלנו בכובד ראש את כל נסיבות הענין הגענו לכלל מסקנה כי אין הצדקה לפסוק לזכות התובע פצויי הלנת פצויי פיטורים, שכן התרשמנו כי הנתבעים אכן טעו לחשוב שהתובע אינו זכאי לפצויי פיטורים בשל העובדה שלגישתם הפר את התחייבותו כלפיהם ולא היה באפשרותו לחתום על בקשות להיתרי בניה.
...
בנסיבות אלה לטעמנו צודק ונכון להרים את מסך ההתאגדות.
מהטעמים מפורטים לעיל ועל יסוד נסיבותיו החריגות של המקרה מצאנו מקום להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את חובות הנתבעות לנתבע באופן אישי.
סיכום
ממכלול הטעמים המפורטים לעיל ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, את הסכומים המפורטים להלן, כולם נקובים בערכי ברוטו:
שכר עבודה בסך 94,297 ₪.
