פיטורים בשל גניבה: הודעה מוקדמת נדרשת

משהתפטר אינו זכאי לחלף הודעה מוקדמת ונשללו ממנו פצויי הפיטורין בגין הגניבה.

משסירב לשלם את הסכום אותו דרש מר נחמיה פוטר לאלתר, מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת ומבלי ששולמו לו פצויי פיטורין, שכר עבודתו לחודש ספטמבר, פדיון חופשה ודמי הבראה.

...

על כן אנו קובעים שזהו סך שכרו של העובד לחודש ספטמבר 2018.

שתי טענות הנתבעת לעניין שלילת פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת נדחות.

סוף דבר: נדחית כל תביעת החברה.

הנתבעת מצדה עתרה למתן סעד הצהרתי שלפיו התובע אינו זכאי לתשלום פצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת נוכח פיטוריו על רקע מעשי גניבה שיטתיים מהנתבעת.

אשר להודעה מוקדמת, במסגרת האיזונים הנדרשים להעשות במקרה זה, נוטה הכף לשלילה מלאה של ההודעה המוקדמת.

...

תביעות התובע לתשלום פיצויי פיטורים מלאים, הלנת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין עריכת שימוע ופיטורים שלא כדין ופיצוי לפי חוק איסור לשון הרע – נדחות.

תביעת הנתבעת לתשלום פיצוי בגין חסרים במלאי בסכום של 326,000 ₪, פיצויים עונשיים והוצאות הורדת הסרטונים והתמלול– נדחות.

התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 4,000 ₪ ושכ"ט עורך דין בסכום של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיו.

הואיל והתובע הודה בגניבה בפני כרמי, בעל-פה, והוא זומן לשימוע מתוך כוונה להסדיר את סיום העסקתו, עקב כך, תוך הצעה להגיע להבנות, בדבר אי הגשת תביעות בנידון בין הצדדים - לא תלונה פלילית או תביעה אזרחית מצד הנתבעת ולא דרישת פיצויים והודעה מוקדמת מצד התובע - אין פסול בכך שהמסמך הוכן מראש, כדי להציגו לתובע.

לאור קביעתנו דלעיל, כי התובע פוטר עקב מקרה של גניבה במקום העבודה, בו הודה - סיטואציה עליה חלים סעיפים 16 או 17 לחוק פצויי פיטורים - סבירה בעינינו החלטתה של הנתבעת, לפטרו, לאלתר, ללא תשלום תמורת הודעה מוקדמת; בשים לב גם לכך שחלופה כזו קבועה, במפורש, בתקנון העבודה.

...

עובדות ועיקר טענות הצדדים לאחר ששמענו את הצדדים, חזרנו ועברנו על טענותיהם בתצהירים ובסיכומים, ושקלנו את הדברים לכאן ולכאן, אנו קובעים עובדות רלוונטיות, כדלקמן: הנתבעת היא חברה בע"מ המפעילה נגריית עץ, החל משנת 1987 (להלן: הנגריה), ובעליה בתקופה הרלוונטית היו מר גבריאל רינג (להלן: גבי או רינג) ומר יונתן כרמי (להלן: יוני או כרמי).

בשל ההסכמה - אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע 310 ₪, כהשלמת רכיב "דמי הבראה"; זאת - בצרוף הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מיום סיום יחסי העבודה - 27.1.14 - ועד יום התשלום המלא בפועל.

בנסיבות שהוכחו בפנינו מצאנו שעל הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים חלקיים, בסך 18,000 ₪, נכון להיום.

שוכנענו, כי התשלום בחסר לתובע, ברכיב זה, מקורו בטעות כנה מצד הנתבעת, שבעליה סברו "בזמן אמת" שהתובע קיבל הפסקה ארוכה יותר מאשר זו שהוכחה בפנינו; משכך - לא פסקנו פיצויי הלנת שכר, בהקשר זה, ואת הסכום הנ"ל יש לשלם בצרוף הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מאמצע התקופה - 1.3.12 - ועד יום התשלום המלא בפועל.

ברם, משלא עלה הדבר בידינו, עלינו להכריע, ומן הנימוקים שיפורטו להלן, הגענו לכלל מסקנה שהוכח בפנינו – במידה המוגברת והגבוהה מהרגיל הנדרשת בהליך מסוג זה – כי הנתבעת צדקה בהחלטתה לשלול מהתובעת את פצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת.

לאור כל האמור, הגענו לכלל מסקנה שבדין שללה הנתבעת מהתובעת במלואם את פצויי הפיטורים (בסך 17,982 ₪) ודמי ההודעה המוקדמת (בסך 4,860 ₪) שהיו אמורים להיות משולמים לה. נדגיש בקשר לכך, כי ככל שמספר שנות הותק שהייתה התובעת צוברת בנתבעת היה רב יותר, ולא רק שלוש שנים וחצי לערך, ייתכן שהיינו שוקלים שלילה חלקית של פצויי הפיטורים, בהנתן חשיבות פצויי הפיטורים לצורך קיום בכבוד ותחליף לפנסיה (לשיקולים לכאן ולכאן: ראו: ת"א 5293/08 סובול נ' לישכת עורכי הדין (1.7.13, סעיף 27 ואילך לפסק הדין והאסמכתאות שם)), אך בהנתן חומרת הפרת המשמעת מצד אחד, והסך הלא גבוה של פצויי הפיטורים שבהם מדובר, לא מצאנו הצדקה לנהוג כך (לשלילה מלאה של פצויי פיטורים בעקבות מעשה גניבה, גם במקרה של עובד שצבר שנים רבות של וותק במקום העבודה , ראו: ע"ע 42510-06-15 פינדיורין נ' זיסמן (3.5.17, כב' השופט רועי פוליאק)).

...

לסיכום תביעת התובעת מתקבלת באופן חלקי.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

בנסיבות העניין, ובשים לב גם לכך שהן התביעה והן התביעה שכנגד התקבלו באופן חלקי ביותר בלבד, הגענו לכלל מסקנה שאין מקום לעשות צו להוצאות.

ביום 28.2.19 הגיש התובע תביעה לתשלום זכויותיו: שכר עבודה לחודש אוקטובר 2018 (8,320 ₪), פיצוי בגין אי קבלת תלוש שכר לחודש זה (8,320 ₪), פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע כדין (33,280 ₪), חלף הודעה מוקדמת (8,320 ₪), פצויי פיטורים (124,800 ₪), הפרישי הפרשות לפנסיה (9,429 ₪), גמול שעות נוספות (413,969 ₪), החזר קזוזם שלא כדין (3,950 ₪), פיצוי בגין אי מתן אישור על תקופת עבודה (8,320 ₪).

לדבריה, אין חשיבות לעלות המוצרים שנטען כי התובע גנב שכן מדובר באירועים לא מעטים בתקופת בדיקה שארכה כ-3 חודשים כאשר התובע עבד 13 שנים כשלטענת הנתבעת הוכיחה את מעשי הגניבה והתובע הוא שטען כי יש לו הסבר, אך הוא לא הרים את הנטל להוכיח הסבר זה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מעשי התובע מצדיקים פיטורים ושלילת זכאות לפצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת.

בעיניין זה יודגש, כי הנטל להוכיח את מעשי הגניבה מוטל על כתפי הנתבעת כאשר הנטל הנידרש הוא להוכחתם באופן המספק לה עילה אזרחית לפיטורי התובע (שהוא מעל הרף הרגיל הנידרש להוכחה בעילה אזרחית "רגילה" ולהבדיל מרף ההוכחה הנידרש בהליך פלילי שהוא גבוה משמעותית).

...

משלא הרימה הנתבעת את הנטל להוכיח, באופן מבוסס ומכומת, את הסכומים שלטענתה נטל התובע שלא כדין, אין כל יסוד לטענתה לקיזוז, ודין טענה זו להידחות.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: א. פיצויי פיטורים בסך של 124,800 ₪.

תביעות התובע לחלף הודעה מוקדמת, לפיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, לפיצוי בגין אי מתן אישור על תקופת עבודה ולפיצויי הלנת שכר - נדחות.