היתנהלותו התמוהה של הנאשם משכה את תשומת לבו של המתלונן אשר בתלונתו במישטרה ציין בהתרשמותו מהנאשם: "קלטתי שמשהו לא תקין איתו".
הסבר להתנהלותו התמוהה של הנאשם כפי שעמד עליה המתלונן עצמו כאמור, נמצא במסמכים הרפואיים פסיכיאטריים שהגישה ההגנה לעיוני, מהם נלמד כי הנאשם לוקה במחלת הסכיזופרניה, בעברו הרחוק אושפז בבית חולים פסיכיאטרי נוכח מצב פסיכוטי בו היה שרוי וכי בבדיקתו בזמן המעצר בתיק הנוכחי נמצא כי הוא שרוי במצב פסיכוטי שסיבתו גם לא הובררה במסגרת חוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה במסגרת הליך המעצר.
הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי עד למעצרו לא טופלה מחלתו, ולצד זאת הערכת שירות המבחן כי במועד הארוע היה הנאשם נתון במצב משברי לרבות כי יכולתו הקוגניטיבית באשר להבנת מצבו לוקה בחסר כפי שעלה מתפיסתו את מצבו ועת חשב כי סיים את ההליך המשפטי מיד עם שיחרורו ממעצר, כי לא היה מודע לדיון העתיד להתקיים בעיניינו וכי במהלך השיחה עמו נראה כי אינו מרוכז ואינו מבין את הנאמר לו.
הדברים האמורים מתכתבים עם דברי הנאשם לשירות המבחן ולפיהם ביום הארוע התהלך סהרורי ברחבי העיר דימונה בניסיון להגיע לביתו, כשהוא נועל כפכפים (בחודש דצמבר), היה שקוע במחשבות באשר למצבו התעסוקתי (פוטר מעבודתו נוכח מגיפת הקורונה), ואיך שהוא מצא עצמו בביתו של המתלונן ואינו יודע מה גרם לו להכנס לבית.
...
אשר על כן, כמו שירות המבחן, סבורני כי ישנה חשיבות להטלת ענישה טיפולית שיקומית בעניינו של הנאשם, על מנת לאפשר לו לשוב ולנהל שגרת חיים נורמטיבית ולהשתלב בתעסוקה כפי שעשה טרם מעצרו בגין העבירה הנוכחית.
אשר לרכיבי ענישה כספיים להם עתרה התביעה, סבורני כי בנסיבות החריגות של המקרה הנדון, לא יהיה נכון ולא יהיה זה ראוי להשית ענישה כלכלית.
סוף דבר - מכלל הדברים האמורים, לאחר שהבאתי בחשבון כל כלל השיקולים הנדרשים לבחינת עונשו של הנאשם בתוך המתחם, לרבות שיקולי הרתעת הרבים, ולאחר שנתתי דעתי למשך התקופה אותה ריצה הנאשם מאחורי סורג ובריח בהליך המעצר, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים:
3 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו – למען הסר ספק הנאשם ריצה את ימי מאסרו.
