פיטורים בעקבות פרסום בפייסבוק

בפירסום השלישי מיום 28.2.16 נכתב כדלקמן: "ביום חמישי זעזעה את העיר ההקלטה של יו"ר מועצת העיר וחבר מרכז הליכוד הקבלן שמואל לרמן בה הוא נשמע מדבר על פושעים ועבריינים העוטפים את יד ימין של ראש העיר וכשידו השמאלית גורמת רק נזקים... הקבלן שהוא גם חבר הועדה המקומית לתיכנון ובנייה מספר ששקל לפרוש מהקואליציה אך החליט להישאר כדי לעזור למקורביו ופעיליו להכשיר חריגות בניה ולבטל קנסות ערוניים... (קישור להקלטה מצורף כתגובה לפוסט זה) היום ברוב חוצפתו הוציא הקבלן וחבר המועצה לרמן מכתב הבהרה כי דבריו הוצאו מהקשרם כמו שכל מי שנתפס עם המכנסיים למטה מנסה לקשקש ברעד... לרמן מיתעקש שמעולם לא התערב ולא פנה לשום פקיד בעיריה עליו לחץ... המכתבים המדהימים שנחשפים בפוסט זה שנכתבו על ידי המפקח המצטיין עופר שובע מוכיחים שלרמן שקרן וזאת במילים עדינות מאוד... קראו היטב את המכתב שנכתב בדיוק ביום המעצרים ולפיו לרמן כימעט הביא לפיטוריו של המפקח עופר שובע לאחר שהאחרון לא הסכים שהוא יתערב בחקירה ואכיפה כנגד עבריין בנייה המקורב אליו! החמור מכל שבמכתב מוכיח המפקח עופר שובע את צביעותו ודו פרצופיו של לרמן שמצד אחד על אותה עבירת בניה בבניין בו יש לו נכס הוא דאג להגיש תלונה לפיקוח ועל אותה עבירה בבניין אחר שאותה ביצע מקורבו הוא נלחם להכשיר את השרץ בלחץ ואיומים על עובד ציבור. לרמן אף הוסיף והתרברב בפני מקורביו שהמהנדסת השקרנית עליזה זיידלר שאלה אותו האם הוא רוצה שעופר שובע יפוטר מעבודה... כן מה שאתם שומעים לפטר עובד מצטיין רק כדי שעבריין בניה ועסקן כמו לרמן ירגישו טוב..." (נספח ה לתצהיר התובעת).

על דוקטרינת הודעה והסרה על מנת שניתן יהיה להטיל על פייסבוק אחריות למנוע את הפירסום או להסירו, יש להודיע לה על כך, בהתאם לנוהל "הודעה והסרה" אותו היטיב להגדיר כב' השופט רמי אמיר בפסק הדין בעיניין בורוכוב כדלקמן: "ראוי לחייב את ספק שירותי האנטרנט בגין פירסום פוגע שנעשה ע"י צד ג' במסגרת אותם שירותים שנותן הספק – רק אם וכאשר הצד הנפגע מתלונן על כך בפני הספק ודורש במפורש את הסרת הפירסום הפוגע; ורק אם הפירסום אכן פוגע ואסור על פניו; ורק כאשר יש לספק יכולת למנוע זאת באופן סביר.

...

ככל שבית המשפט היה פוסק פיצוי בגין אמירה זו, יש להניח כי זה היה עומד על הרף הנמוך ביותר של אלפי ש"ח בודדים אם לא פחות מכך, כך שבפועל מרבית התביעה הייתה נדחית.

סוף דבר התביעה נגד פייסבוק נדחית.

התובעת תשלם לפייסבוק הוצאות בסך של 18,000 ₪.

ממילא, ומשמדובר בפרסומים בפייסבוק הבאים בעקבות פרסומים הפתוחים לעיון הציבור ברשומי המועצה המקומית ואשר נעשו לאחר פירסום של כרוז נגד התובע בכל הנוגע לסיבת פיטוריו (כטענתו במכתב הדרישה), הרי שמידת השפעתם והיקפה מצומצמת בהתאמה.

...

לסיכום אני רואה לנכון לחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע פיצוי בגין הפרסום שנערך על ידו, בסך של 5,000 ₪; כן אני רואה לנכון לחייב את הנתבע 2 לפצות את התובע בגין הפרסום שנערך על ידו בסך של 2,500 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית.

אשר לסוגיית הוצאות ההליך אני קובעת כי נתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאות התובע בגין ההליך כאן בסך של 1,500 ₪, ובשכ"ט בא כוחו בסך של 3,300 ₪.

...

באמצע חודש ספטמבר 2014 ניגש לתובע מר צחי אספרנסה, שהיה סגן יו"ר ועד ההורים בשנת הלימודים תשע"ד, וסיפר לו כי בשיחת טלפון שקיים עם המנהלת, שהוקלטה, סיפרה לו המנהלת כי היא גילתה שמר יעקובי פוטר ממקום עבודתו הקודם עקב מעילה בכספים.

המנהלת מודה כי מדובר בהתבטאות אומללה, ולטענתה הדברים נאמרו על רקע סערת הנפש בה הייתה מצויה בעקבות הפרסומים שהעלה מר יעקובי לרשת הפייסבוק, ומתוך תפיסה שלה באותה עת את מר אספרנסה כמי שהיא יכולה לשפוך את ליבה בפניו.

...

מקובלת עלי טענת המנהלת כי היא הייתה בסערת נפש, וכי היא ניצלה את השיחה עם מר אספרנסה כדי לפרוק את טענותיה ותחושותיה.

בהתחשב בשיקולים האמורים ובמכלול נסיבות העניין, אני סבור כי יש לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 10,000 ש"ח. אעיר, כי בדיון בפניי במסגרת המאמצים להגיע להסכמות תיארו בני הזוג יעקובי (מחוץ לפרוטוקול) את הנזקים הקשים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהפרשה, כאשר לדבריהם הם נאלצו לעבור לעיר אחרת בשל כך. נזקים נטענים אלו אינם קשורים לפרסום נושא התביעה, ואין מקום להביאם בחשבון במסגרת פסיקת הפיצוי.

על כן, יש לקבל את תביעת מר יעקובי בחלקה, ולחייב את המנהלת לפצותו בסכום של 10,000 ש"ח. סוף דבר לאור כל האמור, התביעה בת"א 49417-01-15 נדחית; ואילו התביעה בת"א 31330-12-14 מתקבלת בחלקה.

ביום 5.6.2016 זומנה ד"ר מרק לשימוע בפני פיטורים עקב התייתרות הצורך בתפקידה כיועצת רפואית לחברה.

ביום 4.8.2016 ד"ר מרק פירסמה הודעה בפייסבוק האישי שלה[footnoteRef:3] וכדלקמן: [2: חקירתה הנגדית של ד"ר מרק בעמ' 22 ש'12-24 לפרוטוקול.

...

במסגרת הראיות שהוצגו בפנינו בהליך הזמני לא שוכנענו כי מחמוד פנה אל הגב' ב.ש. באופן יזום לצורך קבלת שירות מהמשיבה 3.

] אשר על כן, בהעדר רשימת לקוחות של המבקשת או למצער הגדרת לקוחות של המבקשת שלגביהם מבוקש לאסור על המשיבים לפנות אליהם ומשעה שלא הוכח בפנינו ברמה הלכאורית כי המשיבים גזלו את רשימת הלקוחות של המבקשת ועשו בה שימוש לא כדין ומשעה שלא הוכח בפנינו כי המשיבים פנו באופן יזום ללקוחות של המבקשת, איננו מוצאים לנכון להיעתר לבקשה.

על יסוד כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.