פיטורים בעקבות חילופי הודעות טקסט SMS

] ההודעה במיסרון על הכוונה לפטר את התובעת אם לא תסיר את הפוסט באופן מידי, ידיעתה על לקוחות פלאפון שקראו לפיטוריה, ותשובתה של התובעת "לאולטימטום" שהוצב בפניה על ידי גב' אוחיון (הסרת הפוסט או פיטורים לאלתר), כל זה הקורה בתוך פחות מ-24 שעות כשהתובעת באבל עומד בסתירה חזיתית לתכלית השימוע, והוא בבחינת "משפט שדה" ואינו יכול להחשב "כהליך תקין" כנטען בסיכומי הנתבעת.

ברי כי תכלית השימוע לא היתקיימה ו"שימוע בהודעת טקסט" המוצע על ידי הנתבעת כתחליף להליך יציר הפסיקה, הנו אוקסימורון ומטבעו אינו יכול להחליף דו-שיח, טיעון עינייני, היתמודדות מושכלת של האחד עם טענות מישנהו, והוא חסר את היכולת לשקול כראוי וללא פניות את השיקולים השונים.

הגם שלא נתבעו סעדים מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה, בית הדין חשב כי הסעד הנתבע בגין עוגמת נפש עשוי לידרוש קביעות משפטיות במישור זה, ולכן הורה על צירופה של נציבות שויון הזדמנויות בעבודה "כידידת בית הדין". עמדתה של הנציבות היא כי אין זה סביר כי התובעת הייתה היחידה אשר העלתה פירסום "המנוגד לנורמות ולערכים של החברה" אולם היא הייתה היחידה שפוטרה בשל פירסום כאמור, ועל כן היתנהלות זו מעלה חשש כי הפיטורים עלו כדי אפליה עקיפה על רקע לאום.

...

עם זאת במקרה האמור מצא בית הדין לפסוק פיצויים בגין עגמת נפש בסך 20,000 ₪ מאחר והעובד פוטר מעבודתו, בנסיבות הדומות לענייננו, בהודעה טלפונית, מבלי שהמעסיק אפשר לו להיפרד מחבריו לעבודה ומיד לאחר מכן הופצה הודעה בעניין פיטוריו לגורמים רבים.

בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אנו סבורים כי התובעת זכאית לפיצוי נוסף בסך של 10,000 ₪.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת כאמור לעיל.

האם על התובע להשיב את דמי ההיסתגלות או שמא על מעסיקתו לפצותו בגין פיטוריו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת ביה"ד. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: התובע עבד בנתבעת מיום 15/1/2012 ועד לתאריך 29/7/2015 כמהנדס תוכנה (נספח א' לכתב ההגנה).

בקשר לזכויותיי כעובד על פי כל דין או הסכם, כולל בקשר עם תשלומי המשכורת, חופשה והבראה, מחלה, הודעה מוקדמת, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, הפרשות סוציאליות, אופציות, עמלות, מענקים, בונוסים, פצויי פיטורים והשלמתם, והכל ממועד תחילת עבודתי ועד למועד סיום יחסי עובד ומעביד.

התובע שלח הודעות טקסט לוואדים איליסוב שהיה מנהלו הישיר בנתבעת (נספחים י"ט, כ'): "יש באג כזה שבו הברכה הופכת לקללה. ואצלך קיים הבאג הזה. זה אומר דרשני. איך אני יודע? כי אתה היית שותף למעשה נבלה אפילו תנסה לגמד את הנאמר לך, המראה הקוסמית שתוצב אל מול פניך היא היא שתוציא ממך את האמת. ריד מיי ליפס" "ואדים זה לא סוד שאתה חי בעולם בו האמת היא רק המלצה. אני אוציא את האמת לאור ואתה קצת מכיר אותי את היכולות שלי והמוטיבציות שלי. הייתי ממליץ לך לגלות את אותה לבד ולתקן את מעשה הנבלה שעשית אתה ואחרים. אתה יודע שאני לא תמים אבל בכל זאת רציתי להביא אותך למודעות גבוהה יותר ממה שאתה רגיל לחיות בה." כמו כן שלח התובע ביום 7.10.15 מכתב למר ואדים איליסוב (נספח כ' לכתב ההגנה): "לפני מספר שבועות פניתי אליך במיסרון, בו ביקשתי ממך לחזור בך מדיווחי ומצגי השוא אשר דיווחת אודותיי בדו"ח הביצועים לשנת 2014 בהיותי עובד בחברת נייס בצוות שניהלת.

משמדובר בהחלטה מקצועית, בית הדין אינו מיתערב ואינו מחליף את שיקול דעתה של המעסיקה אלא במקרים קצוניים, שבהם ההחלטה נתקבלה משיקולים זרים ובחוסר תום לב (עע (ארצי) 27600-10-11 ד"ר גרשון אהרונוב - המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, ניתן ביום 22.12.15 – פורסם במאגרים האלקטרוניים, ע"ע (ארצי) 848/07 אלמונית - פלוני ניתן ביום 17.3.2009, פורסם במאגרים האלקטרוניים, ע"ע (ארצי) 4477-05-12 מדינת ישראל - אנואר עבד אלחמיד מטר ניתן ביום 18.3.2014, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

...

הנתבעת נהגה עם התובע לפנים משורת הדין ובחנה שוב את החלטת הפיטורים והגיעה למסקנה כי אין מקום לשנות החלטתה (סעיפים 48 – 51 לתצהיר עשת).

אולם משעסקינן בהודעת קיזוז שסכומה עולה על הסעד שלו זכאי התובע, התוצאה היא שאינני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין.

סוף דבר: התביעה נדחית.

בהמשך, הוחלפו בין הצדדים מיסרוני טקסט בטלפון.

אולם, במקביל לטענת הפיטורים, הועלתה על ידי ב"כ התובעת טענה הפוכה; בעת הדיון המוקדם בפני השופטת איצקוביץ, נרשמה מפי ב"כ התובעת הטענה שלפיה: "התובעת התפטרה כדין פיטורים.". דברים אלה של ב"כ התובעת באו לאחר שבפרוטוקול הדיון המוקדם, נרשם מפי התובעת עצמה, כך: "סיימתי לעבוד כי הנתבע הודיע לי שהוא מפחית לי את השעות, אז הודעתי לו שאני עוזבת.". כלומר - גם מדבריה אלה של התובעת ניתן להבין שאין מדובר ב"מסקנה" בדבר פיטורים, שהתובעת הסיקה מכך שהנתבע לא השיב לה על המסרון שהיא שלחה, אלא מדובר בהחלטה שהתובעת קיבלה, בגלל מה שלטענתה היה כבר בגדר "החלטה" בדבר הפחתת שעות העבודה.

...

בבסיס התביעה עמדו טענות התובעת על כך שהיא הועסקה כמלצרית במסעדתו של הנתבע, במשך תקופה של כארבע שנים וחצי (תחילה - במשרה חלקית במקביל לשירותה הצבאי, ובהמשך במשרה מלאה שכללה גם העסקה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית), מבלי שקיבלה את מלוא השכר המגיע לה (וכשלמעשה בתקופת ההעסקה במשרה מלאה, התבסס שכרה רק על התשרים שניתנו על ידי לקוחות המסעדה), מבלי שקיבלה זכויות אחרות שהגיעו לה כעובדת, עד שבסופו של דבר עבודתה הסתיימה בנסיבות שזיכו אותה בפיצויי פיטורים, בשל החלטת הנתבע להפחית את היקף משרתה, אך היא לא קיבלה פיצויי פיטורים ולא הודעה מוקדמת.

לסיכום אנו מקבלים, חלקית, את התביעה ומחייבים את הנתבע לשלם לתובעת את האמור להלן: הפרשי שכר עבודה, כאמור בסעיף 29 לעיל.

אנו דוחים את התביעה בענין פיצויי פיטורים ובענין תמורת הודעה מוקדמת.

בנוסף, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 1,770 ₪ (כולל מע"מ).

לבסוף הודע לה על הכוונה לפטרה בהודעת טקסט שקבלה לטלפון הסלולארי שלה ביום 6.12.16, מבלי שנערך לה כל שימוע.

בהמשך, בחודש 5/17, הציגה התובעת, באמצעות מכתב של בא כוחה, דרישות שונות שהתבססו, בין היתר, על הטענה שהתובעת הייתה בהריון בעת שפוטרה, ובעקבות מכתב זה קוים בין הצדדים מו"מ שהתבטא בטיוטות של הסכם פשרה שהוחלפו, אך לבסוף הנתבעים סירבו לחתום על ההסכם, הגם שהסכימו לתנאיו, בחוסר תום לב, לאחר שלטענתם התברר מאישור רפואי שהתובעת הציגה, שהתובעת לא הייתה בהריון בעת פיטוריה.

בתגובתה טענה התובעת כי בין העובדות שמקימות לשיטתה עילה אישית נגד הנתבע 2 היא כי ההחלטה הפגומה בדבר פיטוריה של התובעת הוביל לכך שהתובעת פוטרה באמצעות מיסרון שלא כדין וללא עריכת שימוע כשהיא בהריון.

...

בית הדין עיין בבקשת הנתבע 2 למחיקת התביעה נגדו על הסף בהיעדר עילה, בתגובת התובעת לבקשה ובתשובת הנתבע 2, ומחליט להיעתר לבקשה ולהורות על מחיקת התביעה נגד הנתבע 2 על הסף.

אלא שמקובלת עלינו טענת הנתבע 2 שבכל הטענות שפורטו על ידי התובעת בכתב התביעה המתייחסות לנתבע 2, עולה בבירור שהנתבע 2 פעל כאורגן של הנתבעת 1, והטיעון בכתב התביעה, אפילו אם יוכח, אינו מקים כל עילה אישית נגד הנתבע 2.

התובעת תשלם לנתבע 2 שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

  על רקע זה הוגשה התובענה שבפנינו, בה נתבעו 273,896 ₪, בגין הסעדים הבאים: פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (פגמים בשימוע), תשלום שכר חודש אוקטובר 2018 (חודש העבודה האחרון), הפרשים בגין ביטוח פנסיוני ופיצויים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה.

מויאל חזר בחקירה הנגדית על גירסתו כי לא פיטר את התובעת, אך הסכים כי חילופי הדברים בין הצדדים העיבו על חזרתה לעבודה (עמוד 12, שורות 15 -35; ההדגשות בקוו תחתון הוספו – ד.ו.): אני מבין מכתב הגנה שלך שאתה טוען שהתובעת התפטרה האם זה נכון? אני טוען שאמרתי לה שהיא מושעית באותו יום ומאז היא לא הגיעה, ואני טוען שהתקשרנו אליה ויש עשרות הודעות בטלפון שלי שאנחנו שואלים אותה מדוע היא לא מגיעה ואני יכול להראות את זה, אולי אני אתבע אותה על נזקים? למה היא לא הגיעה לעבודה.

במהלך דיון ההוכחות התובע הקריא הודעת טקסט אשר לשיטתו נשלחה מהתובעת לאחר הארוע, ובלשונו "התקשרנו אליה אני והפקידה על בסיס יומי פעמיים ביום. וזה לא תפקידי לשאול לשלומה שאלתי אם היא חוזרת לעבודה. אני יכול להראות לך את ההודעות בטלפון, לא חשבתי לצרף אותם, אני יכול עכשיו להראות אותם. מקריא הודעה שהתובעת שלחה שהיא תגיע מחר לקחת את הצק." (עמוד 12, שורות 32 -35).

...

בהתאם לקביעה לגבי גובה השכר ומשתחשיב התובעת עומד בהוראות הדין, התביעה בנושא זה מתקבלת, כאמור בסעיף 74 לסיכומי התובעת, בסך 3,983 ₪.

לסיכום חלק זה, התובעת זכאית להפרשים בגין דמי גמולים לפנסיה בסך 5,329 ₪.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בעיקרה ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: שכר חודש אוקטובר 2018 בסך 2,539 ₪; הפרשי פיצויי פיטורים בסך 13,593 ₪; תמורת הודעה מוקדמת בסך 8,464 ₪; הפרשי חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) בסך 5,329 ₪; פיצויים לפי סעיף 13א'(ב)(1) לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 בסך 53,074 ₪; פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסך 25,000 ₪; פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002 בסך 5,000 ₪.