פיטורים בלי שימוע בשל חשד לרמות לגבי שעות עבודה

מכתב הזימון לשימוע שניתן לתובע לא ציין מי יהיה נוכח בשימוע, לא נתן לתובע אפשרות להגיע עם נציג מטעמו וכלל הפרות נוספות.

פיטורים שלא כדין / הפרת חובת השימוע: המסגרת הנורמאטיבית: בתיק עע (ארצי) 23402-09-15‏ אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ (28.2.17) (להלן – פס"ד ברד) נפסק, בין היתר, כדלקמן: "נקודת המוצא היא כי מעסיק, לרבות פרטי, חייב ליתן לעובד היזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו טרם פיטוריו. לחובת השימוע מקורות רבים ומגוונים, וכלי הקיבול המשפטי להחלתם במשפט העבודה הוא עיקרון תום הלב, אשר כל מעסיק חב בו. על מקורותיה של חובה זו וטעמיה עמד השופט רבינוביץ בע"ע 516/09 מלכה אברהם נ' עגם מפעלי מתכת בע"מ [פורסם בנבו] (17.12.09) (להלן: ענין מלכה). וכך נאמר: "זכות השימוע טרם פיטורין הוכרה במשפט העבודה הישראלי הן במיגזר הצבורי והן במיגזר הפרטי. ..... זכות זו יונקת מכללי המשפט המנהלי, הקובעים, כי זכותו של אדם להמשיך בעבודתו לא תיפגע בטרם ניתנת לו היזדמנות נאותה הוגנת וסבירה להשמיע את טענותיו כנגד הכוונה לפגוע בזכות זו. זוהי זכות הנגזרת מכללי הצדק הטבעי ונחשבת כזכות יסוד המהוה חלק בלתי נפרד ממשפט העבודה ובשר מבשרו. המדובר בזכות שאינה תלויה בהתנהלות העובד והמשתרעת על סוגים שונים של חוזי העסקה. זכות זו קיימת גם בנסיבות בהן היו הפרות חוזרות ונישנות של חוזה העבודה על ידי העובד, לרבות בכל הנוגע לתחום המשמעתי. "ככל שטענותיו של המעסיק כלפי עובדו גוברות בחומרתן, כן מיתעצמת זכות הטיעון של העובד למצות את ההזדמנות הקנויה לו להזים אותן טענות, או לפחות לנסות ולשכנע את מעסיקו לחזור בו מן ההחלטה". מטרת השימוע היא בעיקרה לאפשר לעובד להביא בפני מעבידו את ה'אידך גיסא' ולנסות לשכנע את בעל הסמכות שלא לממש את כוונת הפיטורים, ולענין זה יפים דברי הנשיאה ארד (כתוארה אז) בענין מלכה: "על המעסיק לפרט בפני העובד טענות שיש בהן כדי להכריע בגורלו, באופן שהעובד ידע לאילו טענות להשיב ולהתייחס בבואו לממש את זכות הטיעון. וכבר ציינתי בעיניין גוטרמן: 'זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעיניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו'." יחד עם זאת, בהנתן כך שחובה זו ניתנת להגשמה בדרכים רבות הרי שבכפוף למרכיבי ליבה האמורים להתקיים בכל מקרה, ואותם נפרט להלן, ניתן להכיר בחופש הצדדים לעצב את מסגרת עריכת השימוע בנסיבות הענין ובילבד שתכליתו המהותית תוגשם ולא תסוכל.

ראו בנידון ע"ע (ארצי) 47272-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ - סמי הפוטה‏, 5.7.20 בו נפסק, כי "למתן זכות טיעון לעובד חשיבות רבה עת מועלות כנגד העובד טענות כי ביצע עבירת משמעת או מעשה חמור אחר: "כך דרך כלל. על אחת כמה וכמה כאשר המעסיק מייחס לעובד עבירת משמעת חמורה, או עבירה של גניבה. במקרים כגון אלה, עלולות להיגזר על העובד סנקציות חמורות ביותר, עד כדי שלילת זכותו לפצויי פיטורים, בנוסף לפגיעה בשמו הטוב ובעתידו התעסוקתי. על כן, לא יכסה המעסיק מפני העובד את החשדות המיוחסים לו, אלא ישטח אותם בפני העובד, באופן שיהא בידיו להפריכן, או לשכנע את מעסיקו, כי אין ממש באותם חשדות, כולם או מקצתם. וכבר פסקנו בפרשת לינדר: 'ככל שטענותיו של המעסיק כלפי עובדו גוברות בחומרתן, כן מיתעצמת זכות הטיעון של העובד למצות את ההזדמנות הקנויה לו להזים אותן טענות, או לפחות לנסות ולשכנע את מעסיקו לחזור בו מן ההחלטה' [ע"ע 355/99 לורה לינדר – ארגון נכי תאונות עבודה, [פורסם בנבו] פד"ע לז 846]". הטענות שהועלו כנגד התובע שעניינן היתחזות, זיוף מיסמך וניסיון לקבל כספים במירמה הנן טענות חמורות ביותר שלא אמורה להיות כל מחלוקת, כי ראוי לפרטן ביתר שאת על מנת לאפשר לעובד לנסות להפריכן או לפחות למסור הסבר בגינן.

בתאריך 14.6.17 לא היתקיים שימוע כאשר קיימת מחלוקת בין הצדדים: לטענת התובע סוכם, כי לא יתקיים שימוע (עדות התובע בעמ' 19 שורות 29-32) ואילו לטענת הנתבעת התובע לא התייצב לשימוע ולא סוכם דבר ופניית מר גול, נציג ארגון המורים הגיעה למר שבקס בשעה 12:50, 50 דקות לאחר מועד השימוע.

...

בהתחשב באי העברת ניכויי חלק העובד במועד ומאחר ולא מדובר בתקלה טכנית או במעידה חד פעמית, מצאנו כי יש מקום להרמת מסך ההתאגדות.

בנסיבות אלו מצאנו, כי יש מקום להורות על הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת ולחייב את מר שבקס באופן אישי בחבות הנתבעת.

סוף דבר: לנוכח האמור לעיל מצאנו לחייב את הנתבעים לשלם לתובע ביחד ולחוד את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובהיעדר שימוע בסך 50,000 ₪.

בכתב התביעה נטען שעבודתו של התובע הופסקה בחודש 7/19 בשל חשד שהועלה כנגדו בשל פעולה בנגוד לדין, אלא שלאחר שנערך בירור שהעלה שלא נפל פגם בהתנהלותו, סרבה הנתבעת להשיב אותו לעבודה.

עוד נטען בנוגע לנסיבות סיום העבודה כי הנתבעת נהגה בדרכי תחבולה ומרמה והציגה מצג כאילו התובע פרש מעבודתו מרצונו, ולא היא.

התובע עתר לחיוב הנתבעת בסעדים הבאים: פצויי פיטורים, שכר עבודה עבור החודשים 6-7/19, גמול בגין עבדוה בשעות נוספות (לפי 80 שעות נוספות מדי חודש במכפלת 36 חודשים), פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ודמי ביגוד והנעלה.

בהמשך לאמור זומן התובע לשימוע, אלא שהתובע לא התייצב לשימוע וניתק קשר עם הנתבעת מיוזמתו.

...

לא שוכנעתי כי הפגיעה בתובע בשל עיכוב ההליכים בתיק זה מצדיקה את המשך בירורה אף ללא גילוי כלל הראיות הרלוונטיות.

מכל מקום, התוצאה היא שכל עוד מתנהל ההליך הפלילי ובידי הנתבעת לא מצוי חומר החקירה יש באמור כדי לפגוע בזכותה להביא את כלל הראיות הרלוונטיות שיכולות לסייע בהגנתה.

לאור האמור והמפורט לעיל, אני מורה בשלב זה על עיכוב ההליכים בתיק עד לסיום שלב ההוכחות בהליך הפלילי.

בסופו של דבר פוטר שלא כדין, ומעסיקו כפה עליו לחתום על טופס אי קבלת שכר בשל החשדות לגניבה תוך איומים ואלימות פיזית.

נסיבות סיום העסקה – האם התובע פוטר או התפטר? לגירסת התובע בתצהירו, מדובר במקרה משפיל ומבזה בו הוא פוטר עקב חשד לגניבה ומרמה, עקב החשד שגנב מהנתבעת, הוכה על ידי מנחם והיה נתון לסחיטות ואיומים מצד בעלי הנתבעת.

לאחר מכן פוטר מהנתבעת ונכפה עליו לחתום על כתב ויתור שלפיו לא יקבל שכר עבודה בשל החשדות נגדו.

פיצוי בגין פיטורין שלא כדין – ללא עריכת שימוע כדין כאמור קבענו כי התובע פוטר מעבודתו בנתבעת.

אף על פי שמעשי הגניבה לא הוכחו, חשד לגניבה הוא שיקול עינייני של המעסיק לפיטורי עובד.

בהתאם לדוחות הנוכחות, התובע ערך חישוב שלפיו עבד בחודש יולי 2017: 133 שעות בתעריף של 34 ₪ לשעה, 10 שעות נוספות בתעריף של 42.5 ₪, וכן 7.9 שעות בתעריף של 51 ₪.

...

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

בהתחשב בסכום שנתבע לעומת הסכום שנפסק, אנו קובעים כי אין צו להוצאות.

במהלך הישיבה הוצע למבקש לפרוש מרצון ונימסר לו כי ככל שלא יעשה כן, סוגיית המשך עבודתו במועצה תועבר לועדת השימוע ונאסר עליו לעסוק בהזנת נתונים ודוחות בקשר לפעילות הבית ספרית[footnoteRef:2].

פניה נוספת של ב"כ המבקש לדחות את השימוע על רקע הצורך לקבל מסמכים הדרושים להכנה לשימוע וחוסר סמכות של ועדת הפיטורים, לא נענתה על ידי המועצה בטענה כי המבקש רשאי להעלות את כל טענותיו לרבות טענת העידר סמכות במהלך ישיבת השימוע.

] כנגד המבקש הוגשה קובלנה משמעתית ותובענה משמעתית בגין זיוף נתונים ורישומים פקטביים שבעטיים הועלה אחוז הזכאות באופן פקטבי; מתן ציון למקצועות פנימיים שלא למדו בבית הספר; מתן שעות פיקטיביות למורים מקורבים; חריגה משעות התקן; דיווח כוזב במסגרת תכנית המצוינות ושליחת יד בכספים במירמה; פוליטיזציה של בית הספר – הפצת תעמולה פוליטית במהלך הבחירות לכנסת ושימוש לרעה בתפקיד לצרכים פוליטיים מקומיים; חוסרים בציוד בית ספרי יקר ערך; היחסים בין המבקש וסגנית המנהל, גב' מנאר עזאם וארוע ההסתגרות מיום 11.6.2022.

עוד נפסק בענין קרן כי פיצול ההליך המשפטי בגין פיטורים שאינם כדין למספר הליכים הוא מסורבל, מכביד ומיותר ובפרט, משעה שטרם השימוע לא נגרם לעובד כל נזק.

עוד מקובלת עלינו הטענה כי בשלב הראשון המקום להעלאת כל טענות המבקש כנגד נכונות הטענות והחשדות נגדו כמפורט בתובענה המשמעתית ו/או העידר הצדקה להשעיה הוא בפני עורך השימוע במהלך השימוע, כאשר ממילא כל החלטה שתתקבל במסגרת השימוע ו/או לאחריו נתונה לבקורת בית הדין.

...

מונחת לפנינו בקשת המבקש למנוע מהמשיבה, מועצה מקומית כפר מנדא (להלן – המועצה) לערוך לו שימוע טרם קבלת החלטה בדבר השעיה מכח סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג - 1963 (להלן – חוק המשמעת) עד להכרעה בהליך העיקרי וזאת על יסוד טענותיו בדבר תוצאה ידועה של השימוע על רקע רדיפה פוליטית מצידו של ראש המועצה.

עוד מקובלת עלינו הטענה כי בשלב הראשון המקום להעלאת כל טענות המבקש כנגד נכונות הטענות והחשדות נגדו כמפורט בתובענה המשמעתית ו/או העדר הצדקה להשעיה הוא בפני עורך השימוע במהלך השימוע, כאשר ממילא כל החלטה שתתקבל במסגרת השימוע ו/או לאחריו נתונה לביקורת בית הדין.

עוד נציין כי לנוכח העובדה שסמכות ההשעיה מסורה לראש המועצה על פי החוק, לא מצאנו כי יש מקום להורות על קיום השימוע בפני גורם אחר.

] סוף דבר על יסוד כל האמור, הבקשה נדחית והצו הארעי שניתן ביום 26.8.22 מבוטל.

יפים לענייננו הדברים שנפסקו בע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' פרץ רוזנברג פד"י מז(2) 605 (1993): "לעניין טענת רמייה מוטל על בעל הדין המטיל דופי בחברו נטל מיוחד באשר למשקל הראיות שעליו לערום לפני בית המשפט" וראו גם: ע"ע (ארצי) 17777-10-13 ג'ודי בן עזרא - הסתדרות מדיצינית "הדסה" (12.9.17).

בנסיבות אלה, ובהעדר חישוב וקיזוז מסודר של שעות העבודה, נדחית התביעה שכנגד ברכיב זה. פיטורים שלא כדין הנתבע פוטר מעבודתו בהתאם למכתב סיום העסקה מיום 25.7.19, לאחר שימוע שנערך ביום 21.7.19.

בנסיבות אלה, בהן הנתבע זומן לשימוע על רקע חשד לגניבה ולאי סדרים והיה מודע לטענות נגדו, הנתבע היה מיוצג בשימוע והשימוע הוקלט ותומלל, נדחית התביעה לפצוי בגין הליכי הפיטורים.

התובעת טענה שיש להקיש מהוראות הדין בנוגע לנסיבות המצדיקות שלילת פצויי פיטורים, ומההפניה לתקנון העבודה בין היתאחדות התעשיינים להסתדרות העובדים, לפיו בעבירת משמעת חמורה או גניבה ומעילה ניתן להפסיק את העבודה ללא תשלום ואף לפטר ללא הודעה מוקדמת (סעיפים 78- 84 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד).

...

יפים לענייננו הדברים שנפסקו בע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ - א.ב.מ תעשיות פלסטיקה (1989) בע"מ (16.1.18): "הכלל המנחה בעניין טענות קיזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להישמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד". הטענה לקיזוז שכר עבודה נדחית.

סיכום התביעה העיקרית נדחית במלואה.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כך שהתובעת תשלם לנתבע את הסכומים הללו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום: פיצוי בגין היעדר הודעה לעובד על תנאי עבודה בסך 2,000 ₪.