פיטורים בלי שימוע בגלל התנגדות להתקנת מצלמות בעבודה

2.2 העדר שתוף פעולה ופגיעה בסדר העבודה התקין באגף.

זאת מאחר שלשיטת התובע, האירועים בעבודה שבעיניו עולים כדי היתעמרות, הם למעשה האירועים שבסופו של יום הביאו להחלטה לזמנו לשימוע, ובהיבט זה מדובר בפיטורים שלא כדין, שכן ההחלטה על הפיטורים התקבלה משיקולים זרים.

התובע תיאר בכתב התביעה ארבעה אירועים: (א) שיחות שהתרחשו בין יוני לאוגוסט 2016, בהן עזוז פרחן העבירה לתובע מסרים לפיהם ראש המינהל מנסה להדיח אותו מתפקידו; (ב) הקפאת תוכניות עבודה והתעלמות מפניות של התובע בנושאים מקצועיים; (ג) הפחתה משמעותית ופתאומית של 180 שעות עבודה בכח אדם ודרישה לפטר שלושה עובדים של התובע, ללא שינוי הפעילות במיתחם או הקף המשימות בו; (ד) ניסיון של עזוז פרחן ושל שקורי לבצע מינויים שלא כדין, שהתובע היתנגד להם, לרבות מניעת עובדת מלהתמודד על מיכרז.

בעיניין זה, העיריה הציגה את הנוהל הרלוואנטי, שיש בו להסביר מדוע התובע ננזף לגבי הפעולה שביצע (צלום מתוך מסך מצלמות האבטחה), וזאת ללא קשר לשאלה כיצד הערייה טיפלה בתלונה לגבי עובד זה. מעבר לכך, שקורי התייצבה להעיד בבית הדין והסבירה בקוים כלליים כיצד העניין טופל (עמוד 13 שורות 26 – 28).

אין חולק כי הערייה זימנה את התובע לשימוע "לבחינת המשך העסקתך". בסופו של יום, בעקבות השימוע, הערייה החליטה שלא לפטר את התובע, אלא לניידו לתפקיד אחר, המתאים לתקן המשרה אליה היתקבל במיכרז כדין.

...

בסופו של יום, השאלה אם התרחשה או לא התרחשה התנכלות כלפי העובד במקום העבודה היא שאלה עובדתית, שעל הערכאה הדיונית להכריע בה, על יסוד התרשמותה ממכלול הראיות והעדויות לפניה.

התביעה לפיצויים בגין מניעת גישה להסכם העסקה ותלושי שכר של התובע נדחית, בהעדר מקור נורמטיבי לפיצויים בעילה זו. בכל הנוגע לתלושי השכר, יש לציין כי התובע אישר בחקירתו הנגדית שקיבל את תלושי השכר מדי חודש.

בנסיבות אלה, התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר – התביעה נדחית בעיקרה.

רקע עובדתי בבית הדין האיזורי מתבררת תביעת המשיב, עובד זר בענף הבנייה, נגד המבקשים והמשיבים הפורמליים, לתשלום זכויות שונות מכוח יחסי העבודה לכאורה ששררו בין הצדדים בתקופה מיום 19.7.2012 עד יום 10.6.2018, לרבות: שעות נוספות; הפרת חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002; דמי הבראה; הפרת חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958; הפקדות פנסיוניות; פצויי פיטורין; קרן הישתלמות; פדיון ימי חופשה; דמי חגים; הלנת שכר ופיצויי פיטורין; פיצוי בגין פיטורין ללא עריכת שימוע; ופיצויים בגין עוגמת נפש.

המבקשים היתנגדו לבקשה זו ובית הדין קיבל את עמדתם, בציינו כי קיום הדיון תוך ויתור על חקירה נגדית הוא חריג לכלל ומחייב נימוקים כבדי משקל, ובבקשה אין די כדי להוכיח כי הנסיבות אינן מאפשרות למשיב להתייצב לחקירה נגדית, עת ניהול הדיון ללא שהמשיב יעמוד לחקירה נגדית עלו לפגוע פגיעה של ממש בזכויותיהם הדיוניות של הנתבעים בהליך.

תנאים אלו מבטיחים איזון בין אינטרס מי מבעלי הדין המעוניין במתן העדות באופן זה אל מול הנזק שעלול להגרם מכך לבעל הדין שכנגד, ומבוססים על הפסיקה שנהגה עובר להתקנת התקנה האמורה בסוגיה זו. בית הדין האיזורי בחן, מהותית, את התנאים האמורים וקבע כי הם מתקיימים.

גם על הקושי העקרוני עליו הצביעו המבקשים בדבר הצגת מסמכים, ניתן להתגבר: "אין לקבל את טענתו של ב"כ הנתבע כי הצגת מסמכים לעד אינה אפשרית באמצעות המיכשור הקיים כיום בבית המשפט. קיימת אפשרות לקרב את המסמך למצלמה, וכך גם מתנהלים דיונים בפועל. ב"כ הנתבע אף יכול להכין מראש מסמכים דיגיטאליים לשליחה בדוא"ל כדי להקל על החקירה" [ת"א (מחוזי מרכז) 36715-10-18 VTB Bank PJSC נ' מיכאל אלכסנדרוביץ' 14.2.2021), בפיסקה 27.9)].

...

(1) מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד, אם בית המשפט מצא שהדבר דרוש בנסיבות העניין; (2) מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים; (3) מסך צפייה מרכזי באולם בית המשפט וכן מסך צפייה אישי לשופט.

סוף דבר כללו של דבר: לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בכל הנוגע לאיזון שערך בין זכות הגישה לערכאות של המשיב לבין זכויותיהם של המבקשים, בהתחשב גם בנסיבות השוררות בתקופה זו, עקב מגפת הקורונה.

על כן, הבקשה נדחית.

בחקירתו הנגדית הסביר מר גלייטמן כי בשל המו"מ הקבוצי, והיותו של התובע חבר ועד, הנתבעת לא רצתה לפגוע במו"מ הקבוצי, בשים לב לכך שאין מדובר באונס או בפגיעה בעובדת שחייבו "לחתוך את זה במיידי". סעיף 33י(א) לחוק הסכמים קבוציים אוסר על מעסיק לפטר עובד, להרע תנאי עבודה של עובד ולהמנע מקבלת עובד לעבודה "בשל" הסיבות המנויות בו, אשר קשורות לחברות או פעילות באירגון עובדים.

במסגרת העובדות ששמשו את בית הדין בהליך הקבוצי לפסוק פיצויים בסך כולל של 80,000 ₪, נקבע כי הנתבעת התקינה מצלמה בחדרו של התובע כדי לעקוב אחריו, וביימה פריצה לסניף שבניהולו (סעיפים 36 ו-39 לפסק הדין).

פיטורים שלא כדין ביום 19.6.17 זומן התובע ל"שימוע לצורך שקילת המשך העסקתך".

היא הביעה היתנגדותה לפיטורים של עובד בשל חברותו או בשל פעילותו באירגון העובדים, אך לא טענה שנימוקי השימוע אינם בתום לב או שהעלאתם מהוה פגיעה כזו.

...

בית הדין עיין בעדותו של מר לב. לדעת בית הדין, אין היא תומכת במסקנה שהתובע פוטר שלא כדין.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי לפי סעיף 33יא(ב) לחוק הסכמים קיבוציים בסך 20,000 ₪, בשל אי תשלום בונוסים.

במסגרת התובענה עותר התובע לסעדים הבאים: פיצוי בגין אי מתן פירוט על תנאי עבודה; פיצוי בגין אי תשלום גמול שעות נוספות; השבת ניכוי שכר שנעשה שלא כדין; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וללא עריכת שימוע; פגיעה בפרטיות עקב התקנת מצלמות במקום העבודה מהן לטענת התובע היה ניתן לשמוע את שיחותיו האישיות.

"בהמשך לזימונך לשיחת שימוע פיטורין..."? זה בהמשך למה שהיה תראה לי איפה היה? ביום 13.1 אבל זה בנושא שכר? ופה מה רשום שימוע לפיטורים? שימוע / פיטורים רשום למה לא הוצאת לו מכתב זימון לשימוע שאומר אני מזמין אותך לשיחת שימוע בשל הכוונה של החברה לפטר אותך בגלל א', ב', ג', ד'? מדובר פה על אותו יום שהתובע פוטר.

בנסיבות שבהן מביעים העובד או נציגיו היתנגדות מפורשת לשימוש במצלמות לצרכי פקוח, לעמדת היועמ"ש, כל עוד השמוש במצלמות הוא מידתי והמעסיק נהג בתום לב ובשקיפות ויידע את העובדים בדבר השמוש במצלמות, לא יהיה בהתנגדות לשימוש כאמור כדי לגרוע מזכותו של מעסיק לעשות שימוש במצלמות בתנאים אלו.

...

טענת התובע לפיצוי עבור פגיעה בפרטיותו – נדחית.

טענות הקיזוז להן טוענת הנתבעת ביחס לרכיב גמול שעות נוספות (בתצהיר עדות ראשית סך של 3690 ₪; בסיכומי הנתבעת סך של 4,219.85 ₪) – נדחות.

טענת הקיזוז לה טוענת הנתבעת בקשר להטרדות המיניות הנטענות בסך של 50,000 ₪ - נדחית.

לטענת התובע, לנוכח התלונה שהגיש בעיניינו של יואב, זמונו לשימוע נגד את הוראות ס' 2(א) לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), תשנ"ז-1997 ("חוק ההגנה על עובדים" ("לא יפגע מעסיק בעינייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה...").

כמו כן, באותו השלב עמדו לפני שאול: תלונות ומכתבי נובמבר ביחס להתנהלות התובע, כדלעיל, דוחות חברות סבג וסקורניק בהם תואר חשד סביר למחיקת דיסק וכן לחיתוך חיווט הקשור למצלמות (הדוחות – נספח יט' לתצהיר שאול), מכתב המתלוננים – מכתב משותף מתאריך 13/05/21 במסגרתו היתנגדו מספר עובדים לחזרתו של שאול לרשות (נספח כט' לתצהיר התובע).

עמדתה של ההסתדרות בתיק נתנה לראשונה ביום 18/05/21, התאריך המופיע על מכתב זמונו של התובע לשימוע טרם פיטוריו השניים, ובה ציינה ההסתדרות: "מהמידע המצוי נכון למועד זה בפני נציגות העובדים עולה כי בית הדין הארצי לעבודה קיבל בחלקה בקשת רשות ערעור של המבקש, דן בה כערעור, והורה על ביטול פיטוריו... עוד עולה מהמידע המצוי בידי נציגות העובדים, שהמבקש מושעה על פי החלטת מנכ"ל הרשות מהעבודה" ובהמשך: "אכן, וכפי שידוע לבית הדין הנכבד, נציגות העובדים לא היתנגדה לפיטוריו של

...

על סכומים אלו מצאנו להוסיף פיצוי נוסף בסך 40,000 ש"ח שתשלם הרשות לתובע.

בנסיבות שתוארו לעיל לא מצאנו כי מעבר לכך זכאי התובע לקבל לידיו הפרשי שכר וזכויות סוציאליות ושאר הזכויות הנתבעות על ידו.

כך גם מצאנו כי בנסיבות העניין (ובין היתר לאור ההליכים הרבים שנקט התובע בהליך זה, שחלקם הגדול נדחה) - כי כל צד יישא בהוצאותיו.