2.2 העדר שתוף פעולה ופגיעה בסדר העבודה התקין באגף.
זאת מאחר שלשיטת התובע, האירועים בעבודה שבעיניו עולים כדי היתעמרות, הם למעשה האירועים שבסופו של יום הביאו להחלטה לזמנו לשימוע, ובהיבט זה מדובר בפיטורים שלא כדין, שכן ההחלטה על הפיטורים התקבלה משיקולים זרים.
התובע תיאר בכתב התביעה ארבעה אירועים:
(א) שיחות שהתרחשו בין יוני לאוגוסט 2016, בהן עזוז פרחן העבירה לתובע מסרים לפיהם ראש המינהל מנסה להדיח אותו מתפקידו;
(ב) הקפאת תוכניות עבודה והתעלמות מפניות של התובע בנושאים מקצועיים;
(ג) הפחתה משמעותית ופתאומית של 180 שעות עבודה בכח אדם ודרישה לפטר שלושה עובדים של התובע, ללא שינוי הפעילות במיתחם או הקף המשימות בו;
(ד) ניסיון של עזוז פרחן ושל שקורי לבצע מינויים שלא כדין, שהתובע היתנגד להם, לרבות מניעת עובדת מלהתמודד על מיכרז.
בעיניין זה, העיריה הציגה את הנוהל הרלוואנטי, שיש בו להסביר מדוע התובע ננזף לגבי הפעולה שביצע (צלום מתוך מסך מצלמות האבטחה), וזאת ללא קשר לשאלה כיצד הערייה טיפלה בתלונה לגבי עובד זה. מעבר לכך, שקורי התייצבה להעיד בבית הדין והסבירה בקוים כלליים כיצד העניין טופל (עמוד 13 שורות 26 – 28).
אין חולק כי הערייה זימנה את התובע לשימוע "לבחינת המשך העסקתך". בסופו של יום, בעקבות השימוע, הערייה החליטה שלא לפטר את התובע, אלא לניידו לתפקיד אחר, המתאים לתקן המשרה אליה היתקבל במיכרז כדין.
...
בסופו של יום, השאלה אם התרחשה או לא התרחשה התנכלות כלפי העובד במקום העבודה היא שאלה עובדתית, שעל הערכאה הדיונית להכריע בה, על יסוד התרשמותה ממכלול הראיות והעדויות לפניה.
התביעה לפיצויים בגין מניעת גישה להסכם העסקה ותלושי שכר של התובע נדחית, בהעדר מקור נורמטיבי לפיצויים בעילה זו. בכל הנוגע לתלושי השכר, יש לציין כי התובע אישר בחקירתו הנגדית שקיבל את תלושי השכר מדי חודש.
בנסיבות אלה, התביעה ברכיב זה נדחית.
סוף דבר – התביעה נדחית בעיקרה.