פיטורים בגלל תלונות על העובד וויכוחים בעבודתו

כמו כן, לטענתם, אין כל בסיס לטענה בדבר פיטורים בשל תלונה על היתנהגותו של מר שלם, והתובע לא הראה כל קשר בין כוונת הנתבעת לפטרו לבין תלונות כביכול על היתנהגותו של מר שלם.

בטופס זה הממונה נידרש לציין אחת משתי אפשרויות: האם הודיע לתובע כי חוזה העסקתו "יוארך", או שמא הודיע לו כי חוזה העסקתו "לא יוארך, אבקש להוציא מכתב פיטורין". הגם שאין חולק כי בשיחה זו הודיע מר שלם לתובע על המלצתו כי חוזה העסקתו יוארך, שינה מר שלם את המלצתו הראשונית וציין כאילו הודיע לתובע כי חוזה עבודתו לא יוארך, דבר שכאמור לא היה באותה שיחה.

קרי, גם התובע ראה בויכוחים ביניהם כדבר לגיטימי במהלך שגרת עבודה אינטנסיבית.

...

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 100,000₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

מאחר שמרבית התביעה נדחתה לא מצאנו לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט.

התביעה כנגד נתבעים 2 עד 4 נדחית ללא צו להוצאות.

ההחלטה להעמיד את התובע בתקופת הערכה מיוחדת ובהמשך לזמנו לשימוע  טרם פיטורים, הנה החלטה נכונה ועניינית ואין מקום להתערב בה.   המסגרת הנורמאטיבית בנוגע לחוק הגנה על עובדים בחשיפת שחיתויות סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין),תשנ"ז- 1997 (להלן- חוק הגנה על עובדים), קובע את הנורמה האוסרת על מעסיק לפגוע במתלונן כנגד מעסיקו, וזהו נוסחו: "(א) לא יפגע מעסיק בעינייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור.

בארוע האמור, נרשם בתעוד כי: "ד"ר לינק הרגיש מאוים מאוד ואף נבהל בשונה מהרגלו. ...ביקש מאחראי משמרת לקרוא לתיגבור ...ובקש לקשור את המטופל במידה ולא . האח בילי אמר שהם יבצעו את הקשירה ב5, ד"ר לינק לא חשב להתווכח על כך ולא התערב בהחלטה. ... בדיעבד חושב שעשה טעות ...הוא הרגיש עדיין מבוהל מהסיטואציה הקודמת לדבריו אולי זה השפיע על החלטתו". משמע, התובע נשמע להנחיית הרופא תורן כפי שהסביר בעדותו, אשר בסמכותו לתת הוראת טפול (עמ' 53 משורה 1 פ' מיום 29.1.2020) ולכן אין לייחס לתובע במקרה זה את הטעות בשקול הדעת של הרופא בכל הקשור לאופן שבו הועבר המטופל (ראה גם עדותה של ד"ר דדון עמ' 51 שורה 28 לפ' מיום 5.2.2020).

...

עוד נקבע, כי היעדר פירוט, די בו כדי לדחות התביעה, ללא בירור טענות ההגנה: "הנה כי כן, אנו דוחים את ערעור שדה על דחיית תביעתה בעילת לשון הרע לנוכח היעדר פירוט – ולו מינימלי – בכתב התביעה, מבלי שאנו מחווים דעתנו בסוגיות הסמכות, בשאלה האם אכן הוציאו המנהלות את דיבתה של שדה ובתחולת הגנות החוק על מכתב המנהלת" (ע"ע 39172-11-16 מדינת ישראל משרד החינוך - **** שדה (3.6.18))   היעדר פירוט בנוגע לזהות נמעני הפרסום, בייחוד שצריך להראות כי הפרסום נעשה לאנשים שאינם "מהמעגל של מקבלי החלטות" די בו כדי לדחות התביעה ברכיב זה. פיצוי בגין הפרת הסכם עבודה לטענת התובע, יש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין הפרת הסכם עבודה וכוונת הנתבעת לפטרו מעבודתו הקבועה.

ברם, משקבענו כי התובע זכאי להגנה מפני פיטורים מכוח חוק הגנה על עובדים, אין מקום לפסוק לו פיצוי בגין רכיב זה. פיצוי מכוח חוק הגנה על עובדים: בהתאם להוראות סעיף 3(א)(1) לחוק הגנה על עובדים רשאי בית הדין: "לפסוק, פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, וכן רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה פיצויים לדוגמה) , בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 500,000 שקלים חדשים, בשל חומרת ההפרה או נסיבות הנוגעות להפרה, לרבות התנהגות המפר או היותה הפרה חוזרת;" לאחר שבחנו את מכלול העובדות והגענו למסקנה, כי ההתנכלות כלפי התובע,  נבעה אך ורק מתלונותיו על ליקויים במחלקה בה עבד, ומצאנו כי התובע פעל בתם לב ופנייתו  לגורמים מחוץ לבית החולים נעשתה רק לאחר שתלונותיו בתוך הארגון לא נענו, אנו קובעים שהתובע זכאי לפיצוי בסך של 50,000 ₪, סכום אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוח החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

ביום 30.7.21 התובע הוסר ונחסם על ידי הממונה עליו, גב' כינרת קדוש, מקבוצת הוואטס-אפ הארגונית, בעקבות ויכוח שהתפתח בינו לבין מר אסף קדוש, לאחר שכתב את הדברים הבאים: "לפחות בשאר התחנות יש מיזוג ואצלנו מתעלפים למישהו אכפת????... איפה מה שלמדנו בקורס תברואת מזון לא קיים !!!! בשביל מה למדנו???". ראו: נספח 5 לכתב התביעה המתוקן.

] "הגנה במיגזר הפרטי - הגנה על עובדים במיגזר הפרטי המגלים היתנהגות בלתי חוקית במקום עבודתם מעוגנת בעקרונות טובת הציבור ותקנתו. בתוך כך, החברה - קרי ציבור האזרחים, מגינים על העובד המסרב לעשות פעולה בלתי חוקית עבור מעסיקו. במיגזר הפרטי החוק מעניק הגנה בעיקר לעובד המתלונן על היתנהגות בלתי חוקית במקום העבודה או המסרב לבצע פעולה בלתי חוקית. מהוראות החקיקה והפסיקה בעיניין ההגנה על עובדים החושפים מעשים בלתי חוקיים אנו למדים, כי חשיבות טובת הציבור, הדוגל בכיבוד חוק וסדר, עולה על חשיבות טובת הגוף הפרטי. ידוע, כי במקרים רבים עובד החושף היתנהגות בלתי חוקית במקום עבודתו חשוף לפגיעה במעמדו ובהכנסתו. על כן, מעמידה החברה לימינו של עובד זה הגנה כדי לעודדו לחשוף או למנוע מעשים בלתי חוקיים. כך למשל, עובד הנחשף להפרה של פקודת הבטיחות בעבודה, שגלום בה סיכון לחיי העובדים, יש לעודדו להתריע על כך ולמנוע פגיעה בחיי אדם. כך, עובד של מעסיק פרטי המתבקש להסתיר הכנסה ולסייע למעסיקו להפר הוראות שבחקיקת המיסים, זכאי להגנה מפני פעילות מעסיקו כדי לעודדו לדיווח על המעשים הבלתי חוקיים של המעסיק. ועוד, עובד המעיד נגד ממונה במפעלו אשר הטריד מינית עובדת זכאי להגנה כדי לקדם את השויון בעבודה וליישם את החקיקה המגינה על העובדת מפני הטרדה מינית". חוק הגנה על עובדים קובע בסעיף 2 את הנורמה האוסרת על מעסיק לפגוע במתלונן, וזה נוסחו – "(א) לא יפגע מעסיק בעינייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בסכום של 25,000 ₪; פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר במועד, בהתאם להוראות סעיף 26א. לחוק הגנת השכר בסך של 5,461 ₪.

תביעת התובע לתשלום פיצוי מכח חוק הגנה על עובדים – נדחית.

הנתבעת תשלם את הוצאות התובע בסכום של 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪.

לו היה ידוע על מצבו הנפשי של ר' , ברי כי לא היה מעסיקו ו/או היה מפטרו מיד עם היוודע עניין זה. העדה טל ירון העידה כי ר' עבר עם המלצה מהסניף הקודם שבו עבד, וכי לא הבחינה בדבר מה בהתנהגותו שהיה צריך לעורר את תשומת לבה.

הוא ישב ולאחר 10 דק'-20 דק' הגיע אמבולנס לפנות אותו לבית חולים "בילינסון". תאור הארוע בכתב האישום "ביום 1.9.13 בשעה 12:00 או בסמוך לכך, במהלך משמרת עבודה בסניף החל ויכוח בין המתלונן לנאשם באשר לנהלי העבודה והדרישות המצופות מהנאשם במסגרת עבודתו בסניף. בשעה 15:00 או בסמוך לכך פנה המתלונן למשרד פנימי הנמצא מאחורי מטבח הסניף על מנת לבצע הזמנת סחורה במחשב. הנאשם עקב אחר תנועות המתלונן ורק לאחר שווידא שהמתלונן ניכנס למשרד נטל סכין מטבח באורך של כ-25 ס"מ והלך בעקבות המתלונן, אשר ישב אותה עת ליד המחשב כשגבו לכיוון הדלת. הנאשם התקרב עם הסכין למתלונן ודקר אותו חמש דקירות בגב העליון, דקירות באוזן שמאל ובחזה.

לא הונחה לפניי תשתית עובדתית מוצקה דיה המלמדת כי בזמן אמת היה על "ארומה" לצפות את הבאות ולהזהיר מפני מסוכנותו של ר'- הוכח כי ר' ומשפחתו הסתירו את מצבו הנפשי ביודעין מהמעסיק, ר' הספיק לעבוד בסניף ימים בודדים במהלכם גילה נטיה למוזרות כלשהיא וסרבנות לשתף פעולה עם עובדים, סה"כ היו שני ויכוחים שרק באחרון שבהם נודע למעביד שאיים על העובד- כל זאת שעות ספורות בטרם הדקירה.

...

נותר עם נכויות רפואיות ותפקודיות משמעותיות במספר תחומים, כפי שפורט בהרחבה בפס"ד. נוכח פני הדברים ובתוכם נסיבות המקרה, תוצאותיו והנכויות שנותרו בתובע, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפסוק בראש נזק זה סך של 300,000 ₪.

סוף דבר: התביעה מתקבלת כנגד הנתבע 1.

התביעה נדחית כנגד הנתבעות 2-3 והתובע יישא בהוצאותיהן, בנסיבות העניין, בסך כולל של 12,000 ₪.

לחלופין, עתר לפסוק לו פיצויים בשל פיטורים שלא כדין בסך של 144,000 ₪; פיצויים בשל פיטורים בנגוד לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז – 1997 (להלן – חוק הגנה על עובדים) בסך של 250,000 ₪; פיצוי בגין העסקה פוגענית, פגיעה בכבודו והתעמרות בסך של 120,000 ₪; הפרישי שכר בסך של 160,000 ₪.

בית הדין האיזורי בחן את טענות המערער ודחה אותן, ממספר טעמים: "התיזה" של המערער שלפיה בתקופת עבודתו הראשונה לא היו בעיות כלשהן בעבודתו ולא היו תלונות על תיפקודו הופרכה; אין לתת אמון בעדויות מר קרמרסקי ומר אטיאס; יש ליתן משקל לכך שתלונותיו של המערער שהוגשו לגורמים שונים (מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור, נציבות שירות המדינה, משטרת ישראל ועוד) נדחו כולן; המערער לא קיבל את מרותו של גסנר, וסרב להתייצב לעבודה, ובשל כך ניפתחו הליכי השימוע; נציב שירות המדינה השתכנע כי המערער פוטר בשל חוסר הצלחה להשלים ביצוע משימותיו ואי לקיחת אחריות על ביצוע מטלות במלואן.

בהערכת המערער לשנת 2008 תמונת הציונים דומה, ובהערכה המילולית נאמר, בין היתר, "נושא סדרי עדיפות – יש שיפור רב. החמרת דרישות רשוי ובטיחות לעתים מוגזמים ומעוררים היתנגדות. יחסי אנוש טובים. לעיתים מתווכח ללא צורך ומתעקש על דברים פעוטים." בסיכום נאמר "עבר את תקופת הניסיון לאחר 'חבלי לידה' קשים. בתחילה לא הישתלב ולא הבין כל כך טוב את המערכת ואת ההירארכיה הפיקודית והמקצועית". בסיכום ראיון מיום 3.8.2008 שערך מר קרמרסקי הוא ציין כי "בתקופה האחרונה יש לי חשש כי מתחילה פה ושם נסיגה חזרה לתחלואי העבר כמו אי סדר, סדרי עדיפויות לא נכונים ודרישות ותוספות שמערימות קשיים על ספקי הגז" והבהיר כי "..אם יחזור שוב לימים של תחילת הדרך, לא אוכל להמשיך ולעבוד עם המרואיין במצב זה". בהערכת עובד לשנת 2011 ניתנו למערער ציונים טובים בחלק מהתחומים, אבל בתחום יחסי אנוש ניתנו ציונים נמוכים, ובהערכה המילולית צוין כי הוא התבקש שלא לעקוף את מנהליו כלפי פנים וכלפי חוץ, והסכם ההעסקה הוארך בחצי שנה לבחינת שיפור בתחום יחסי האנוש וקבלת מרות.

...

דין טענתו של המערער להידחות.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל – הערעור נדחה.

עם זאת, בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שמצאנו פגם מסוים בהליך פיטורי המערער – אין צו להוצאות בערעור.